בדרך כלל כל מי שאוהב חיות, או מי שמגדל הרבה חיות לא לצרכי מאכל וניסויים, נשאל: "האם אתה צמחוני ?". נדמה לאנשים, שאם לא, אז משהו פה מוזר. "אתה שאומר שצריך להתייחס יפה לחיות, ושחשוב לגדל, ואתה גם נראה משוגע על חיות, אז איך זה שאתה גם אוכל אותם ?".
השאלה בעצם מוזרה.
פעם היו פינות חי, אשר היה נהוג בהן מדי תקופה לעשות לילדים מסיבה עם בשר, אשר גודל בפינת החי. לא שחטו חיות ליד הילדים, אבל זה היה נראה מאוד טבעי והגיוני לאכול מתוצרת המקום, מפרי עמלם של הילדים. היום על דבר כזה אולי יהיה עוד מי שינסה להאשים מרכז פינת חי בהתעללות בחיות.
כך היה בפינות חי, וכך היה בכל משק בטרום החקלאות המתועשת. במשפחה היו מגדלים מעט חיות יחסית, ביחס יותר אישי, וגם היו אוכלים אותן. איך אפשר גם לגדל וגם לאכול - ישאלו אנשים ? - עובדה שאפשר, עובדה שאלפי דורות זה היה דבר טבעי, שלא עשה טראומה לעמים שלמים, והדבר ענה לא אחת על צורך קיומי בתחום התזונתי, ובתחומים נוספים כמו הגנה מקור וסיפוק מחסה בשימוש בעור החיות (לבוש, בנית אוהל).
בזמנים המודרניים, מייבאים מזון ומגדלים בארץ סוגי מזון שמקורם אינו בארץ. בזמנים קדומים לא היתה אפשרות כזו, ובמקומות רבים לא היה ניתן לחיות ללא שימוש בחיות לעבודה, מזון, לבוש ועוד. אפילו מנקודת במבט של חיפוש מזון בלבד, צאו לטבע, או לשדה או למטע, ותראו בעצמכם אם יש בסביבה לתושב מקומי שחי ללא מסחר מודרני, אפשרות להשיג את צרכיו התזונתיים ללא שימוש בבבשר. הדבר לא ניתן, כך שלא ניתן לומר שאכילת בשר אינה לפי טבעינו.
כיום עם הריחוק מהטבע, ושפע של מוצרים מן הצומח, וחומרים המופקים מהם במעבדות כימיות כמו וויטמינים, ישנם אנשים בעלי אידיאולוגיה הקוראת להפסיק עם אכילת בשר, ובכלל אם כל מה שקשור בפגיעה כלשהי בחי. כפי שנראה בהמשך המאמר, רבים מהטיעונים בבסיס אידיאולוגיה זו מגיעים עד כדי אבסורד, ואינם מעשיים. לא נבדוק סוגיה זו דווקא מזווית הראיה השואלת האם צמחונות היא יותר/פחות בריאה, את זה נשאיר למומחי תזונה (שאגב אין בקירבם הסכמה אם עד כמה נכון להיות צמחוני לגמרי). נבדוק בעיקר את ההיבט האידיאולוגי.
יש הבדל בין אדם לחיה - בוחן מציאות פשוט
הרבה פעמים אנשים התומכים בצימחונות קוראים לשחיטת חיה - רצח. יש גם שקוראים לאנשים העוסקים בתחום לא פחות מ"נאצים". אם יורשה לומר - מדובר באנשים עם בעיה בבוחן מציאות. יש הבדל בין אדם לחיה. הריגת אדם על ידי אדם בכוונת זדון (משמע - רצח) אינה שקולה להריגת בעל חיים. יש לגנות קיצוניות בכיוון המתעלל מדי בחיות, כמו גם בגישה הקיצונית ההפוכה הרואה בחיות "קדושות" או זהות לאדם. ומאחר ואין להם "קדושה" כשל אדם, זה אומר שמותר מוסרית לעולל לחיות דברים שאסור לעולל לבני אדם.
מסורות שונות. כתבה מתוך: מעריב 08/02/2002, עמ' 5. כאשר היו פיגועים בירושלים, ערכו סוחרים במרכז ירושלים טקס עם ברכת הגומל בו שחטו כבש על המדרכה, סמוך למקום בו היו פיגועים. במקום השתתף גם ראש עיריית ירושלים, שהיה אז אהוד אולמרט.
שמירה על טבע וחיות היא כמובן דבר חשוב ומבורך. בלעדיו העולם וגם אנושות לא תתקיים. אבל כמו כל כלל טוב, אשר הגיע לאנושות - לקחו אותו אנשים מסוימים לקיצוניות ונהיו פנאטיים, כך גם בכלל החשוב, הבסיסי והטוב של שמירת טבע. איסור המוחלט על אכילת בשר, ואף כמו שבהודו יש זרמים שלא הורגים גם יתושים ופשפשים, זה כבר פנאטיות. זה כבר הגזמה, שמגיעה לידי אבסורד. חסים על מי שמוצץ לנו את הדם. על בני אדם הם לא חסים בהכרח כך. יש זרמים במזרח שלומדים כל היום שיטות איך להרביץ לאנשים (או "הגנה עצמית' - כפי שזה נקרא במערב) - אבל הם צמחוניים, כי בחיות אסור לפגוע.
מי שעוד לא ישתכנע, במקום להתחיל עם ציטוטים מכל מיני מקומות (שכמובן אפשר להביא להם גם ציטוטים נגדיים), שילך ויבדוק עם ההיגיון הפשוט שלו מה קורה אם מכילים כללים אנושיים שווים לאדם לחיה, ויראה שיגיע לידי אבסורד. כך לפי אותו הגיון אין הבדל בין אדם לחיה, ואז למשל, מי שדרך בטעות על נמלה צריך להיות מואשם בהריגה (ומי יטען שהוא נקי מ"פשע" זה ?), מי שבכוונה תחילה הרג יתוש שבא למצוץ את דמו - כבר צריך מאסר עולם על רצח, מי שהתקין מלכודת יתושים או זבובים כבר אפשר להשוותו לנאצי - שהורג גם "חפים מפשע" רק בגלל הגזע. כלב שהרג בנשיכותיו ילד - אסור להורגו, כמו שלא הורגים אדם שאשם ברצח. יש לתת לכלב סנגור, ובמקרה הצורך לשים אותו בבית-סוהר מאסר עולם. ואגב, אם יש על הכלב קרציות בין אם זה בבית-סוהר, ובין אם זה אצלנו בבית - אסור להרוג אותן. שיחיו ככה.
הרבה צימחונים משתמשים בסיסמה: "בשר זה
רצח"' ולפי הגיון זה כל האנשים צריכים לשבת בבית
סוהר - בין אם מדובר בזה ששילם על בשר תרנגולת שנשחטה, ובין אם מדובר בזה ששילם על
חסה צמחונית, שבשבילה רוססו ונהרגו אלפי חרקים, והושמדו עכברים וחולדים. ההרג בשדה
הצמחוני הוא
ללא הבחנה, משמידים הן "מזיקים", והן את אויביהם הטבעיים. הן חיות נפוצות והן
נדירות.
אם סיסמה "בשר זה רצח" כפי שנוהגים להשתמש צמחוניים, אז אנו בבעיה קשה, לא רק בגלל הבעיה הטכנית
שמאיפה יהיו לנו כל כך הרבה בתי סוהר, אלא שגם לא יהיו לנו סוהרים, וגם לא שופטים,
כי גם הם נאשמים באותו הרצח, ובעצם כל האנושות צריכה להיות בבית סוהר בעונש של
אינספור מאסרי עולם.
נו, אז "בשר זה רצח" ? ומה יתנו לכולם לאכול בבית סוהר ?
* אנשים המשתמשים בסיסמה זו - משתמשים בדמגוגיה, ובהרבה מקרים קורבנות של סיסמה דמגוגית כאלה ודומות להן.
* גם בבית משפט לא. הנה כתבה המספרת דר' בושמיץ שבין היתר עוסק בגידול קופים לצרכי ניסויים. בפורום שניהלה ענת רפואה הוא כונה ''רוצח'', ''ד''ר מוות מאיים'', ''מנקה המחראות במחנה הקופים אושוויץ'', ''אושוויץ בושמיץ'' ועוד. מנהלת הפורום חוייבה בבית משפט פסק פיצויים לד"ר של 123 אלף שקל. כתבה זו מראה גם דרך התבטאות שקיימת אצל חלק ממוסתי אתר אנונימוס ודומיו, וגם כיצד שופט ששמע את שתי הצדדים פסק.
אפילו הריגת אדם בכוונה תחילה על ידי אדם אחר בזמן מלחמה אינה נקראת רצח (במיוחד לא משתמש במילה זו מי שנמצא בצד ההורג), וגם אם תוך כדי הריגת אוייב נהרגים שלא במתכוון חפים מפשע שהיו באיזור - אפילו זה לא נקרא רצח. אז מי שאוכל תרנגולת הוא רוצח ?
כך אפשר ללכת עם האבסורד השוויון עוד ועוד. למשל, מדוע שהשוויון לפי הערכים של בני האדם בלבד ? הרי שיוויון אמיתי אינו לפי הכת השלטת. אז מדוע שבני אדם לא יאמצו ערכי חיים ממלכת החי בשם השוויון ? הרי בממלכת החי, חיות רבות הורגות אחרות ואוכלות אותן, אז למה לנו אסור להרוג חיות ?, ואם כך, אז למה להיות צמחוני ? ואם מותר להרוג, אז למה שגם בני אדם לא יהרגו איש את רעיהו בשביל מזון ? - הרי יש שיוויון עם חיות ....
יש אנשים שבלי לחשוב יותר מדי עושים חלוקה בין כאלה ש"מגעילים" אותם וכאלה שלא. או גם בין כאלה שמזיקים לבריאות (למשל תולעי מעיים) לבין כאלה שלא. יש הטוענים כי חרקים מותר להרוג, כי הם לא מודעים לסבל. לא ניכנס לוויכוח מדעי, כי אמרנו שנלך לפי הגיון פשוט, ולא בעיה לתת דוגמאות עם יונקים. למשל נניח שיש מכת עכברים וחולדות במפעל מזון. העכברים נוגסים במזון, פותחים אריזות, אוכלים מחומר הגלם, משרד הבריאות מאיים לסגור את המפעל, אם לא יטופל העיניין לאלתר. אף לקוח לא מוכן לקנות ממפעל שמסתובבים בו כך הרבה עכברים, ובטח שלא מעוניין לקנות מוצר שהשקית שלו פתוחה ונגוסה מעכבר. אפשר להתחשב בעכברים ולהגיד "זו גם טריטוריה שלהם, הם היו כאן לפנינו", ואז אולי במקרה שהורגים אותם אפשר לומר "הרצחת וגם ירשת", אולי אפילו לרשום את השטח על שם העכברים בטאבו - אם כבר מדברים על זכויות כמו של אדם'. נסו ללכת עם מחשבות כאלה ותראו מה קורה.
אם העכברים נשארים שם, יש נזק כלכלי, בריאותי, תדמיתי, פיטורי עובדים אם המפעל יסגר... אם זה קורה בהרבה מפעלי מזון אז זה כבר יכול להביא למחסור באוכל ולפריצת מגיפות.
נו, מה אפשר להציע ? למקרה כזה ? לעשות להם עיקור/סירוס ולהשאיר אותם במקום
כמו בדוגמה של חתולי רחוב ? או אולי לבנות להם כלובים ולגדל אותם שם בשבי, כדי שלא
יפריעו ? (זה גם נזק לאדם, כי זה דורש הרבה משאבים לאורך זמן). ו... רגע מה פתאום
לעקר. אם זה הולכים בדרך זכויות שוות לאדם ולחיה, אז כמו שאני לא יכול לשלוח לעיקור
אדם שלא ממש מוצא חן בעיני, אז אני גם לא יכול לשלוח עכבר או חתול או כלב לעיקור,
לפי אותו הגיון.
אז אולי לשחרר את העכברים הללו לשדות שיעשו נזק לחקלאות; או אולי לטבע ששם יהיו אולי על חשבון מישהו אחר, וגם יהיו נתונים לסכנות טורפים שלא היו במפעל... או אולי לשים אותם לעונש בבית סוהר כמו שמתנהגים עם בני אדם, אחרי משפט ומינוי סנגור ( אם לא יצאו זכאים), ואולי שהשופט יהיה בכלל עכבר... או אולי שהעכברים יקבלו זכות התאגדות ויקימו וועד עובדים... ואם כבר משווים לבני אדם ומחליטים לחזיק אותם בשבי, הרי ידוע שעכבר יכול להתפתח, אז למה לא לתת להם 12 שנות לימוד כמו שנותנים לאדם ? ...
... ואפשר לפי אותו הגיון להכיל את המשפט
האנושי על חיות - למשל לכלוא את כל האריות למאסר עולם כך שהם רוצחים חיות אחרות
(בשר=רצח, לא?). למה לא ? - נצא למדבריות, לג'ונגלים, לערבות, בכל היבשות, נאסוף את
כל הטורפים, ונבנה בשבילם בתי כלא ענקיים. (אבל איזה אוכל ניתן להם שם ?)
(רגע אבל פסקה קודם ראינו שלפי ההיגיון הזה כל האנושות צריכה להיות בבית-סוהר).
כלומר, אם מנסים להחיל יחסי אדם עם אדם, ליחסי אדם עם חיה מגיעים לידי אבסורד, ולגישה לא מציאותית לחיים. למי שמבין זאת, אין ברירה אלא להבין שיש הבדל מהותי בין אדם לחיה. הבדל שאומר שלפחות מזווית ראיה אנושית, לאדם ערך רב יותר, והוא עומד לפני קרפדה, כנימה, קרפיון, פרה, קרציה או כינה.
היישום של הכלל "לא תרצח", אינו קיים בטבע בין מינים שונים.
אני מקווה שזו תשובה מספיק טובה למי שבכל
הזדמנות שואל מדוע החיה המסכנה צריכה להישחט לצורך מאכל, או מדוע עושים לחיות מה
שאנו לא רוצים שיעשו לנו. ומקווה שזה גם מובן שההבדל שיש בין אדם לחיה, אין פירושו
שמותר לעשות דברים כמו לתלוש לדבורה את הכנפיים ואת הרגליים, או לזרוק גור חתולים
למדורה או להתאמן בבעיטות על כלבים. אין טעם בהתעללות מיותרת, אין זה חינוכי, ואלו
מעשים קיצוניים מהכיוון האחר, מעשים אכזריים, התעללות בחסרי ישע שלא גרמו נזק ממשי
לאדם. אפשר גם לצטט מחקרים שמתעללים כאלה ממשיכים לבני אדם הרבה פעמים.
על כן גם ברור שלא חסר מה לעשות בתחום זכויות בעלי חיים. רק לא לאבד
פרופורציות.
לעניין זה הגיעו לא מעט תגובות מכאלה שרואים עצמם שומרי זכויות חיות. לא מעט ניסו להביא דוגמאות כדי להראות את "האבסורד שבאבסורד", כלומר מדוע גישה זו אינה עומדת. כך אחד כתב: שלפי אידיאולוגיה כזו אז אפשר למשל לקחת מאנשים עניים איברים, ולהשתיל לעשירים, כי ממילא העניים פחות מוצלחים... או שאם עושים דבר כזה בשם אחוות המין האנושים, אז למה שלמשל בשם אחווה של בעלי צבע עור מסויים, לא ישעבדו בעלי צבע עור אחר... אחר הביא דוגמה ממה שהיה בשואה... ואחרת שאלה אותי במלוא הרצינות, 'למה לאכול פרה זה בסדר ולאכול אדם זה לא בסדר'... כל הדוגמאות האחרונות האלה, הן דוגמאות לדברים שאמורים להראות שלא צריך להפלות את החיות רק בגלל שהן שונות מאיתנו.
הטעות בטענה הזו שאלו דוגמאות מיחסי אנשים אנשים. הם מתעלמים מהנקודה המרכזית, שהיא שיש הבדל בין אדם לחיה, ומתעלמים מהדוגמאות שהובאו להראות למה מגיעים למצבים אבסורדים בלתי אפשריים, אם לא לוקחים זאת בחשבון. זוהי אולי סוג של גישה קיצונית לכיוון אחר מזו של הנאצים. הנאצים, טענו שיש גזעים אנושיים שהם כמו חיות, על כן מותר מותר לכלוא אותם, להעביד אותם, להרוג אותם ועוד שאר רעיונות מעוררי חלחלה. הגישה שאני שומע מקיצונים צמחוניים יותר ויותר היא שהחיות שוות לכל בני האדם, ועל כן צריך להחיל עליהן זכויות שוות ויחס שווה. במילים אחרות, לפי הגישה הזו, לא רק שנאצים צדקו שיהודים הם כמו עכברים, חולדות וחזירים, אלא שכל האנושות כזו, ואם כן דין יהודי/גרמני/נוצרי/מוסלמי כדין חזירים ועכברושים - להיות עם חופשי בארצם.
מעניין מה היה קורה לוּ אותה שואלת אחרונה היתה מבקרת אצל משפחה שמת לה ילד לפני שבוע ואצל פרה שמת לה עגל לפני שבוע - האם היתה חושבת שזה אותו דבר...
"חכמים" אחרים אמרו שלא צריך להגיע למצב, שבו למשל צריך להרוג כינים. יש להם הצעה: ישנם תכשירים "טבעיים", שעושים ריח שדוחה אותם. כך לא נדבקים, ומן הסתם אין צורך אחרי זה להרוג אותם.
אז על זה נאמר, ראשית - אז מה הצעתם המעשית ? לחייב כל אדם בעל שיער למרוח כל חייו חומר כזה על ראשו, כדי לא להגיע למצב של הרג כינה ?
שנית - אם מדברים על מתן תנאים נאותים לחיות כמו לאדם, אז כמו שלכל אדם מגיע אוכל, אז גם לכינה. אם אנו מונעים ממנה אוכל על ידי דחיתה ממקורות מזונה - אנו דנים אותה למוות ברעב. אז שוב - גישה זו לא מסתדרת.
מגיבים מתקדמים יותר כתבו, שעצם השוויון שכתוב פה הוא האבסורדי, לדבריהם צריך להתייחס לזכויות ולא לשוויון. בעלי חיים לא שווים כמו שבני אדם לא שווים. הזכויות הן לפי צרכים. ילד בישראל צריך ללמוד לקרוא ולכתוב בעברית, איך אין זה אומר שכך גם ילד בצרפת. לילד כזה צריכה להיות זכות ללמוד קרוא וכתוב בשפת המקום. קופת חולים צריכה להעניק בדיקת שד לנשים, אך האם גם לגברים ? אבל בעלי חיים זקוקים למרחב מחייה המתאים להם, חופש מסבל וחיים ולנו אין זכות לקחת מהם את זה.
על כך יאמר שאכן, "להציע" 12 שנות לימוד לעכבר או וועד עובדים זה אכן אבסורד. ויופי שיש שהבינו שזה אבסודר. זה לא היה ניכתב אם לא היו יותר מדי מיקרים שבהם אנשים לא הבינו מדוע אין שיוויון. שנית, איש מהם לא ניסה להראות איך אפשר לתת את אותו שוויון בזכות לחיים, ובזכות למרחב, מכסה, מזון, למשל לכינה האוכלת מקרקפתינו, או כיצד ינהגו אותם מגיבים אם בחנות שבהם הם קונים את מזונם, אריזות המזון יהיו פתוחות, והמוצרים יהיו מכורסמים בחלקם על ידי חולדות. הביאו את הדוגמה לבדיקת שד חינם שיש לנשים ? - אז לפי הגיון זה מאחר וגם עכברות, כלבות חתולות ועוד שלל חיות עשויות לסבול מסרטן שד - אז האם יש להעניק גם בדיקה כזו להן ? - ולמה רק בדיקה כזו ? - מדוע לא סל מקביל לזה של אדם לפי עיקרון של "שוויון צרכים" (כלומר סל ספציפי לפי בעיות הבריאות הספציפיות לכל מין וזן) ?. ואם בני האדם הם אלה שצריכים לממן מערכת ענקית כזו שצריכה להיות בשביל זה ?איך בדיוק יעשו זאת ? - שוב אנו מגיעים למצב אבסורדי בילתי אפשרי.
מגיב אחר כתב: "נערוך ניסוי. אני אחדיר לך נזם מתכת לאף, אקשור אותך באמצעותו, אגלח לך חלק בגוף ואצרוב לך מספר בעור עם ברזל מלובן. אתה אומר שאין לזה אף השפעה פסיכולוגית, ואתה תצטרך לסלוח לי על האסוציאציה לזוועות מלחה"ע ה-2, אבל אם אתה טוען שלצריבת מספר בעור אין השפעה, צור קשר עם ניצול שואה."
מה אפשר להשיב לו ? - ראשית - שוב האבסורד בהשוואה בין בני אדם לחיות - נושא שכבר דיברנו מספיק. שנית מבין השורות, אפשר לראות את השפעת אתרים קיצוניים לזכויות בעלי חיים עליו, ולאו דווקא מהמציאות. יצא לי לבקר בלא מעט רפתות בשנים האחרונות, ולפגוש לא מעט עדרים בטיולים בצפון ובדרום. איפה יש היום לפרות נזם באף ? - מומלץ לאותו אדם לצאת מאתרי האינטרנט הקיצוניים שלו קצת לשדה ולרפתות, ולעשות זאת בפתיחות. ושלישית, אם כבר השפעה מאתרי זכויות בעלי חיים, מדוע אותו כותב שהמליץ לשאול ניצול שואה, שלא יקרא בהם את הבעייתיות הרבה מהסקת מסקנות מניסויים בבעלי חיים על אדם ? - הינה לנוחותו, הפניה למאמר של ד"ר אלעד פייגין, כירורג מומחה, בי"ח בילינסון מהאתר של האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים, שאני מניח שהיא אינה חשודה בעיניו כחסרת התחשבות בחיות - http://www.isav.org.il/modules.php?name=News&file=article&sid=164, ואם ירצה ימצא עוד מאמרים בסגנון, שמביאים סיבה מרכזית לאי עשיית ניסויים בבעלי חיים נוסף על הסבל זה שמאוד קשה להסיק מסקנות מחיות לבני אדם, ויש בליוני בני אדם בעולם שנפגעו כתוצאה מהסקת מסקנות שגויות בנסיונות בבעלי חיים.
אין זה רציני להשתמש בטיעון הזה לפי איך שנוח.
*** אפשר ללכת עוד רחוק, וכבר ראיתי מישהו שכתב, שנניח שמישהו נכה, שיש לו יד משותקת אותה הוא לא יכול להזיז, ואין לו תחושה בה. אז כמו שאני לא יכול לנגוס ביד שלו, בגלל שהוא לא מרגש, ככה אני גם לא יכול לנגוס בצמח כלשהו בגלל שהוא לא מרגיש.... נו, תראו כמה רחוק אפשר להגיע עם תיאוריות שוויון למיניהם.
----
כשמתחילים לעסוק בתחום, ורואים שיש עוד הרבה דילמות בנושא, שלאדם אפשרות להתערב בהן על פי מצפונו והבנתו, ולא ממש מעשי לפעול כמו שנוהגים בין בני אדם. למשל, מה לגבי בעלי חיים צמחוניים, כמו צבאים ואיילים במערכת אקולוגית בלתי מאוזנת, למשל מערכת בה הושמד טורף העל. האם מותר לצוד אותם כדי להציל את המערכת האקולוגית ואת בני מינם בכלל זה ? מה עם למשל באוסטרליה הקנגורואים מתרבים יתר על המידה ומזיקים לשדות החקלאיים ? האם אין זה עדיף לצוד אותם ולאכול את בשרם, וכך גם לאפשר למזון הצמחוני לגדול ? ומה דינם של בעלי חיים שבויתו כבר מלפני אלפי שנים. מה הם הזכויות שלהם ? לשחרר אותם לסביבתם ה"טיבעית" ? הרי אין להם ממש סביבה כזו, והם לא יחזיקו מעמד בטבע מעבר לתקופה קצרה. בגני חיות לא תמיד נשמרות זכויות בעלי חיים כמו חופש בשטח טבעי, אבל יש שם שימור של חיות בסכנת הכחדה, פעילות חינוכית למען חיות, אז מי אמר שזה רק רע ?
כדור הארץ לא רק של האדם, לאדם יש אחריות כלפי יצורים אחרים, והתחשבות - התחשבות עד גבול מסויים, ולא לפי אותה מערכת יחסים הנהוגה בין בני אדם לבין עצמם. את זה צריך קודם כל להבין, ואחרי זה לשאול מה הגבול. וזו באמת שאלה טובה.
** אנשים רואים שוויון מוחלט בין בני אדם לחיות - הרבה פעמים לא ברור אם הם עושים זאת מתוך אהבה לבעלי חיים, או מתוך חוסר-אהבה לבני אדם.
רצח בשפה עברית
"בתנ"ך השורש ר.צ.ח משמש רק בהקשר של בני אדם. זהו השימוש הרגיל גם בספרות העברית שלאחר המקרא. במילון אבן שושן ההגדרה של רֶצַח - "הריגה, המתת אדם (בעיקר בזדון). במילון "רב-מילים", המתמחה בעברית בת ימינו, הרצח מוגדר 'הריגת אדם בכוונה תחילה' וב"מילון ההווה" (מילון שימושי לעברית התקנית) הרצח מוגדר 'הריגת אדם בזדון'.
עליהם
בתמונה: בן דת הג'ייניזם - הדת
השלישית בגודלה בהודו, הדוגלת
בסגפנות ואי-אלימות כלפי כל יצור חי.
מתוך אמונה אדם זה חי כמעט ללא רכוש,
הולך כמעט חסר כל. בידו אוחז מסכה
לפנים, כדי שבאמצעותה יוכל להבטיח, כי
לא יפגע באורגניזמים זעירים הנמצאים
באוויר. הוא נושא עמו גם מטאטא קטן,
כדי לסלק בעדינות חרקים קטנים מן
הדרך שבה הוא פוסע, לבל ידרוך עליהם
בטעות. הוא
עוד נחשב "מתון" בג'אניזם יש עוד
זרם מרכזי של אנשים, אשר מתוך אמונתם
חיים לגמרי בלי רכוש, ולא לובשים
בגדים.
הרעיון טוב, אך במקרה הזה הגיע לפנאטיות - קיצוניות דתית.
ומה דעתכם על שתי התמונות ?
*בכתובת: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2186394,00.html - ניתן לראות עוד דוגמה לפנאטיות: כתבה מידיעות אחרונות - הודו: המון זועם ביצע לינץ' ב5- צעירים שהרגו פרה. דואגים לחיות, ורוצחים בני אדם.
הרבה פעמים אותם אלה שדוגלים בגישות קיצוניות מדי כלפי שמירת החיות והטבע - פועלים בהמון כעס עצבים וחוסר שקט, והם אנשים מאוד יבשים. נהיים מאוד רזים וחושבים שזה אומר שהם נורא בריאים וזה העיקר. הם נהיים מאוד חמי מזג או חרדים מאוד. את שימחת החיים מאהבת טבע - דווקא לא רואים אצלם.
בקצב הזה - עוד מעט גם 'אזני המן' לא ירשו לאכול.
דוב - זה לא פו הדוב ועכבר זה לא מיקי-מאוס
כל תרבות והבעיות שלה. בחברה המערבית, רואים יותר ויותר, כי בשל הריחוק מהטבע של הרבה אנשים, נוצר אצלם עיוות אחר או תפיסה חלקית של חיות וטבע, זאת כי רוב האנשים אינם נפגשים בטבע ממש, אלא דרך מתווכים שונים, למשל, עמותות אשר עוסקות בלהטיף לעיקור, אימוץ ואי-התעללות. בספרות לילדים עושים הרבה פעמים האנשה מוגזמת לחיות, כלומר נותנים לחיות תכונות של בני אדם. כך גם פינות חי אשר אוספות אליהן חיות שנוחות לליטוף - במטרה שהילדים יאהבו אותם וגם כדי למנוע סיכון. גם היתקלות עם חיות במשקי הבשר התעשייתיים, בוודאי שאינם דוגמה לטבע ולהתנהגות חיות בטבע, ובגני חיות מחזיקים גם חיות מסוכנות, אך בתצוגה שיוצרת הרגשה של קרבה לחיות כמוה אין בטבע, למשל דרך חפיר, או גדר חשמלית דקה וכמעט בלתי מורגשת, זכוכית, וכך נוצרת הרגשה של שלווה, חוסר סכנה, צפייה בתערוכה. הרבה מבקרים נוהגים לזרוק לחיות אוכל, גם הדבר אסור בתקנות גן החיות. כך יוצא שחיות פיתחו התנהגות מתחננת לאוכל, ולמבקרים הרגשה כאילו הם מאכילים את הכלב או החתול המשפחתי, בעוד שהם מאכילים חיה מסוכנת.
מפגש בטבע עם חיות שלהם מנגנוני הגנה טובים ויכולת בריחה - כמו נחש / נמר / ואפילו חולדה - נעשים נדירים לילד הממוצע. התמודדות במפגש עם טבע אמתי, על כל מה שזה אומר - הולכת ונעשית נדירה. כך הקשר בין הדימוי של בעלי החיים לבין בעלי החיים בטבע נהיה בערך כמו הקשר שבין דמות הדוב שנוצרה באולפני וולט דיסני לבין הדוב בטבע, הבדל גדול מאוד, וקיימות דוגמאות רבות נוספות כמו: "מלך האריות" או "מחפשים את נמו" שם מראים יחס של הרמוניה בין חיות כמו כריש ודג קטן, או חזיר ואריה - שלא קיימים במציאות. לא חסרים גם סרטים אחרים שמעבירים תפיסות מעוותות, או אפילו קיצוניות הפוכה לפו הדוב, למשל הסרט "הציפורים", או "מלתעות", או "ארכנופוביה" ששם במשך סרט שלם חיות תוקפות ללא הבחנה וללא סיבה.
נוצרת הרגשה שמערכת היחסים ה"נכונה" בין אדם לטבע צריכה להיות אהבה, חיבה. אבל אדם שחי עם בעלי חיים בטבע - יודע שקשר בין חיות לאדם אינם רק אהבה. יש עוד הרבה רגשות, שכוללים פחד, כעס (למשל במקרה של נזק), התפעמות, גועל מחלק מהחיות, תחרות על אותם מקורות מזון ועוד ועוד. לאדם ולחיה היה קשר שכַּלל ביות וגידול חיות משק, צייד ואכילה, מפגש מיקרי, גירוש ומלחמה בחיות שגרמו לו נזק. כמה יש עוד מהקשר הזה לאדם מערבי ממוצע ?.
והתפיסה שחיות הם רק חמודות - היא חלקית, ואם היא הופכת להשקפת עולם מרכזית - היא מעוותת.
כמובן אין זה אומר קיצוניות לכיוון השני שאומר שהכל מותר לעולל לחיות.
אני מניח שאם פו הדוב היה קיים במציאות, אז להרוג אותו - זה באמת היה בבחינת רצח, והרי לפי הספר אין הבדל גדול בינו לבין בני אדם. אבל אדם רעב שחי בטבע, ופוגש בדוב רעב ביער שגם עשוי לתקוף אותו - זה כבר לא אותו דבר.
"מה יש לי בכלל לעשות ביער", שאל אותי צמחוני אחד בתגובה לדברים (כלומר למה בכלל צריך להיות המפגש כזה עם דוב רעב). וזה בדיוק מה שהוא לא מבין - שחיות זה הרבה יותר מפו הדוב וביער אפשר להתפעם מהטבע, לנשום אוויר אחר, לראות את העונות, לפגוש חיות לא בכלוב, למצוא מזון ומיים, לחקור טבע ועוד ועוד, יש שבטים שזה הבית שלהם. גם להיזהר מצרות כמו חיות טורפות, או נחשים. הקשר עם הטבע מורכב.
אומרים גם, שלהיות בטבע ממש, יכול להיות גם בריא נפשית.
מישהי אחרת כתבה בתגובה על הדברים האלה: "לפעילות למען זכויות בע"ח אין שום קשר לתפיסה של בעה"ח כחמודים. ההשקפה היא לא ש"חיות הן חמודות ולכן אסור לפגוע בהן", אלא שיש להן זכויות מעצם העובדה שהן יצורים חיים , בדיוק כמונו, והעובדה שאנחנו חזקים יותר או חכמים יותר לא נותנת לנו זכות לפגוע בהם או לנצל אותם. ההשקפה היא שפגיעה בכל יצור שמסוגל לחוש סבל היא אכזריות, ולכן אינה מוסרית. יש גם בני אדם שאינם חמודים בכלל, אבל זה לא נותן לנו זכות לפגוע בהם או להרוג אותם. השאלה למה ספרות הילדים משתמשת כל כך הרבה בהאנשה של חיות היא מעניינת כשלעצמה. אבל אין לה קשר לענייננו, ואני גם מאמינה שאצל רוב האנשים הדימוי של כל החיות כחמודות לא נשאר בראש אחרי גיל הילדות. כל אדם מבוגר יודע שדוב אמיתי הוא לא כמו פו הדוב.".
ומה הבעיה עם מה שהיא כותבת ? - חוץ מההבדל הבסיסי הבדל בין אדם לחיה, שעליו כבר נכתב פה מספיק, ולזה היא לא התייחסה, שימו לב שמצד אחד היא אומרת שסיפור כמו פו הדוב שבו דוב הוא, "בדיוק כמונו" לא משפיעה עליה, כך גם היא כותבת יצורים חיים,"בדיוק כמונו". נו, לא השפיע עליה ?
-----
בגני חיות ובפינות חי נתקלים אנשים עם 'גישת החיות החמודות' הרבה פעמים בהלם. זה יכול להיות חובב חיות שהתנדב לעבוד בספארי, בחושבו שחלומותיו לעבוד עם אריות, פילים וקופיפים יתגשם, אך מוצא עצמו נאלץ להשכים לעבודה ב05:00 בבוקר, ולעסוק רוב היום בהכנת מזון: סלטים - במקרה הטוב, או לחתוך בשר חולדות קפואות במקרה הפחות טוב. ויכול להיות אולפניסט בקיבוץ שמאותן סיבות במסגרת חובת עבודתו ביקש לעבוד בפינת החי הקיבוצית, ומיד אחרי היום הראשון בו מבקשים ממנו לנעול מגפיים ולגשת עם את חפירה ומריצה לנקות את לול התרנגולות, הוא ניגש לאחראית האולפן, ומבקש ממנה שיועבר 'למקום יותר נורמלי'. חושבים שחיות זה רק חמוד ומלא הרפתקאות כמו בטלוויזיה, - וגם לא מבינים במה כרוכה עבודה שגרתית איתן.
חשבונות מסולפים אשר מציגים כדי להצדיק צמחונות
- "בכל פעם שאתה אוכל חסה - יש ארנב רעב" (אלמוני).
תחשבו שהיה קם אתר אינטרנט תימהוני כלשהו, שרוצה להוכיח שצמחונות מזיקה הרבה יותר בשר. לשם כך היה בוחר מוצר צמחוני יקר - נגיד סם כמו אופיום או קוקאין שמופקים מן הצומח - היה מראה שיקר להפיק אותו והוא הורס בני אדם, משפחות, מגביר פשע מעשי נבלה - בעוד שבאכילת המבורגר אין זה כך. לפיכך, היה מביע למסקנה שאכילת בשר עדיפה על צמחונות.
אתר זה לא היה מסתפק בכך ומוסיף מאמרים, וקישורים, למשל על מישהו שאכל חמאת בוטנים ומת מאלרגיה, וכאלה שנפגעו קשה מאלרגיה לקמח.... ומראה שאלרגיה לבשר הרבה יותר נדירה, לכן זה אומר שאדם בנוי לאכול בשר באופן טבעי, וזה המובן מאליו, ואילו הצמחוני לא מובן מאליו.
באותו אתר היו מאמרים ארוכים מאוד שמסבירים למה סמים או אלרגיה לבוטנים זה מאוד מסוכן, כולל ראיונות עם דוקטורים ופרופסורים... והיו שמים באותו אתר גם תמונות זוועה של אנשים שלקחו סמים או היו בהתקף אלרגי עם סכנת חיים מאלרגיה לבוטנים...
היו מספרים לנו פירות זה מאוד לא בריא - מצמידים לזה כתבות ומאמרים על בעיות מצריכה עודפת של סוכר, והרי בפירות הרבה סוכר, מזהירים ממוצרי מקמח - ומצרפים כתבות על השומנים הלא בריאים שבבורקסים, ובכלל כתבות כמו:
ידיעות אחרונות: ידעתם שבסלט שלכם יש זרחן אורגי - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3371298,00.html
מעריב: מחקר: הגורם לבעיות קשב - פירות מרוססים - http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/118/550.htmכמובן היו מזכירים לנו מגדלי ירקות שעשו מעשים איומים, החל קיין עובד האדמה שקם לרצוח את אחיו רועה הצאן, ועד "המפלצת מאוסלו" שהרג ב2011 מעל 80 אנשים, רובם נערים מנורווגיה. הינה כותרת עיתון עליו - מגדל ירקות וטרוריסט (ישראל היום) או מגדל ירקות, בעל רשיון נשק, מהו הרוצח מאוסלו ? (ידיעות אחרונות).
והנמשל - כך נוהגים "להוכיח" את עדיפות הצמחונות, לא מעט צמחונות - לוקחים מרכיב כמו בשר שמצריך משאבים רבים יחסית להפקתו - מתייחסים אליו כמוצר מזון בלעדי של מי שלא צמחוני, משווים אותו לדברים צמחוניים שנוח להם, מתעלמים מזה שהזבל של החיות מזַבֶּל ועוזר בגידול מזון צמחוני, והחיות ניזונות גם משאריות של מזון מן הצומח, מתכחשים לעוד כמה דברים לא נוחים להם, וכך מגיעים למסקנות מעוותות.
מבחינה אקולוגית חיים של יצור אחד בין אם אדם ובין אם בעלי חיים מונעים חיים מיצורים אחרים היות והמשאבים מוגבלים. אם, לדוגמה אני אוכל חסה או נותן אותה לארנבון הרי זה על חשבון מישהו אחר שהיה יכול לאכול - למשל זחל של פרפר.
צמחונות המבוססת על חקלאות תעשייתית קשורה בוודאות בהרג ובסבל של בעלי חיים רבים מאוד. הרי כדי לעשות שדה צריך להרוס את כל הטבע שהיה שם, ולהילחם בחיות (או כפי שנהוג יותר לקרוא להן בהקשר זה, "מזיקים"), להרוס את ביתם, לגדוע את מקור מזונם ואת ביתם, למנוע מאחיהם לחזור באמצעות ריסוסים, רעלים ואמצעים אחרים. הדשנים הכימים והאורגניים המוכנסים לקרקע מזהמים את מי התהום, חריש הקרקע מעודד סחף קרקעות ומעלה את רמת האבק באוויר, ניילונים של חממות מזהמים את הסביבה, והנזק לאדם ולחיות רב מאוד, וכמובן כולל מקרי מוות המוניים. לפיכך אם טענת צמחונים רבים שלהרוג חיה זה "רצח", אז כל האנשים "רוצחים".
יש צמחונים שינסו לטעון שבצמחונות לפחות בפחות חיות שמומתות, אך אותם חשבונות שהם מראים ברובם חצאי אמיתות ומתעלמים מהרבה נתונים.
ברור שיש דרכי גידול בשר שצורכים יותר משאבים מגידול צמחים, וברור שבתרבות המערבית יש מקרים שאכילת מזון מהחי צורכת פחות משאבים. הפר במרעה טבעי זו דוגמה אחת. דוגמה אחרת, אדם שגר ליד נחל או ליד הים, ודג משם דגים למזונו. ברור שהדג מת, אבל ברור שזה פחות משאבים מאכילת שניצל סויה במקום - בשביל הסויה מרעילים חיות, היא באה ממקום מרוחק הרבה פעמים מארץ זרה, והשינוע גוזל משאבים רבים..
תמונת מטוס מרסס - http://www.ourdailybread.at/jart/projects/utb/images/img-db/1131278738586-498x280-top-left.jpeg
תמונת ריסוס בחממות - http://www.ourdailybread.at/jart/projects/utb/images/img-db/1132770640350-498x280-top-left.jpeg
מתוך הסרט התיעודי Our Daily Bread (לחם יומנו), של הבמאי האוסטרי ניקולאוס גיירהלטר.
נכון לגבי צמחונות, שיצירת אוכל מהצומח מצריך פחות משאבי קרקע ומים, מיצירת מזון מן החי, ויש בזה פחות זיהום. כל אלה תורמים לטבע. בפליירים שמפיצים מטעם צמחוניים, טוענים, כי ללא חקלאות בעלי חיים היה אפשר לצמצם ל42% את שטחי החקלאות, ולחסוך במים, שטחי אדמה חומרי הדברה, זיהום ועוד. בסגנון 'דת להמונים'.
ישנם קווים מקבילים בין צמחונות לדת.
לדת יש מאפיינים - יש אמונה בכוח עצום וגדול - אל או אלילים. יש כתבי קודש, חטאים, מצוות. יש אתרי עליה לרגל, כתבי קודש, מקומות מפגש (מקדש, כנסיה, בית כנסת, מסגד) ועוד.
האם צמחונות היא דת ?
תלוי על איזה צמחונים מסתכלים.
אם זה כאלה שרואים בזה כמשהו שמביא גאולה לעולם: פיתרון לבעיית הרעב בעולם, הדרך לבריאות, צדיקות, אריכות ימים ואושר, בדומה למטיף הדתי אשר מבטיח גאולה דומה אם כולם יחזרו תשובה, אז זה אלמנט דתי.
זה לא מדעי. זה לא מה שרוב המדענים סוברים.
אלוהים לא בטוח יש בדת הצמחונות, אבל יש אלילים - אלו הן החיות. הן נתפסות כקדושות, יביאו גאולה אם יתייחסו אליהם לפי המצוות. החיות שנהרגות בשביל האוכל הצמחוני בריסוס והדברה משום מה לא נחשבות, אבל מי מחפש הגיון בדת. בכל זאת צמחוניים מוצאים בכתבי קודש שונים ציטוטים שלדעתם מוכחים צמחונות. למשל, בתנ"ך הם מביאים את הפסוק "למה לי רב זבחיכם" (ישעיהו א', יא) ואף מביאים רבנים שטוענים שצריך להיות צמחוניים. ומה עם יש רבנים אחרים ? - אותם הם לא מצטטים; ומה עם בתנ"ך יש דוגמאות רבות וחוקים רבים המתירים הריגת חיות לצורך מאכל, ואפילו לקורבן - משום מה זה לא משנה להם. לדעתם התנ"ך הוא ספר הקורא לצמחונות (מובן, שרובם, לא קראו את התנ"ך מהתחלה עד הסוף, אפילו לא פעם אחת).
דת זו גם קשורה
בדת הצריכה (תרבות הצריכה). מאמיניה סוברים שאם נקנה את המותגים כמו טבעול ואלפרו - תהיה גאולה, בריאות ואושר לעולם וליחיד.
בדת הזו יש חוטאים הם כמובן בעיקר אלה שאינם משתייכים לדת הצמחונית. יש
רשימת חטאים: בראש ובראשונה כשר וטמא: אכילת בשר שמובא לדרגת רצח, אך אכילת מזון
צמחי שבשבילו הושמדו מליוני חיות בריסוס, הדברה והשמדת השטח הטבעי זה דווקא
כשר לגמרי או משהו שלא מדברים עליו - טאבו. יש גם לבוש אסור (בגדי עור, נעלי עור, סוודר מצמר) עוד.
אפשרי תהליך של חזרה בתשובה - מעבר לצמחונות. אז גם הכל יסלח.
יש "כתבי קודש" כמו ספרים על צמחונות, ואתרי עליה לרגל כמו "חנויות טבע" או
אפילו ווירטואלים - אתרי צמחונות.
* בדומה לעבודת אלילים - שבה מאמינים שדבר
פשוט כמו פסל, אבן, יביא ישועה - כך גם כאן יש אמונה שדבר פשוט כמו לשנות 10-20%
מהתפריט (המרכיב הבשרי) יביא גאולה לגוף, לנפש ולעולם.
זה לא יביא.
כאשר מסתכלים על צמחונות כדבר שמביא גאולה לעולם
כל נושא כזה לא עושה דיון רציני בנושא מכל
היבטיו, אלא מציג את הצמחונות כחזות הכל. לדוגמה בעיית הרעב שלדעתם קשורה
באי-צמחונות:
האם הסיבה שיש מליונים עם שפע גדול של אוכל ורכוש מול מיליארדים עם הרבה פחות, זה
בגלל שאוכלים גם בשר ? אותם טועני טענות, אינם עושים כלל דיון רציני בבעיית הרעב,
אלא דנים רק בהיקף צר. והרי אם אותם מיליארדים שבצד עם השפע היו מוכנים לחלוק למען
אלה שבצד השני - היה לכולם מספיק. אם אדם שחי ברמת חיים ממוצעת בישראל יתרום 100
שקלים בחודש למשפחה הסובלת מחרפת רעב, הוא יעשה למענה הרבה יותר ממעבר לצמחונות,
בלי שהוא עצמו יהיה רעב. יתר על כן, מזונות צמחוניים רבים יותר יקרים ממוצרים דומים
מהחי. שניצל סויה יקר משניצל עוף, חלב סויה יקר מחלב פרה, אפילו מיץ תפוזים טרי
יותר יקר משוקו מחלב. אם מיליוני צמחוניים יעברו לקנות את המוצרים מהחי הזולים יותר
ואת הכסף שנחסך כתוצאה מכך למשפחות רעבות - יהיו פחות מליונים רעבים. אבל הצמחונים
לא עושים את זה, כי לא מעניין אותם באמת הרעב בעולם, אלא צמחונות, ושהם יוכלו לקנות
את המותגים הצמחוניים שלהם. כמו בדת, נדמה להם שזה טהור ומביא טוהר.
עוד בהתאם לדת זו, דת הצמחונות, נתאר את החטאים: החוטאים הם כמובן בעיקר אלה שאינם משתייכים לדת הצמחונית. החטא אינו רק הרג חיות וגרימת סבל, אלא, פגיעה אנושה בכדור הארץ. למשל, הם טוענים, כי בישראל הרפתות יוצרות זיהום השווה לזה שיוצרת כל האוכלוסייה האנושית בארץ. כל פרה מפרישה צואה ושתן בכמות השווה ל40 בני אדם. ולגבי הבזבוז, הם גורסים, כי גידול בשר בקר מצריך פי מאה יותר מים כדי להפיק קילו מזון, לעומת קילו מזון מחיטה, שטחי יער ענקיים בעולם נכרתים ונשרפים בכוונה כדי שיהיו שטחי מרעה; על כל שבע קלוריות המושקעות בגידול בעל חי, מופק בממוצע מזון בערך של קלוריה אחת, וכל 21 יחידות חלבון הנאכלות על ידי עגל, הופכות ליחידה אחת של חלבון שנאכלות על ידי האדם מגופו של העגל.
לגבי בקר וכמות המים שהם שותים - ראיתי שבאמת שעגלה צעירה מהזן הנפוץ בארץ שותה כ20 ליטר מים ביום, ועם גדילתה זה עולה, גם כמות הצואה של פרה אכן גדולה במיוחד. בעניין המיים - מה לגבי מדינות שאין בהם מחסור במיים ? האם במדינה כמו ישראל בה אנו שומעים על בעיות של מחסור במיים - האם באמת אין מספיק מיים כדי שניתן גם לפרות ? בעניין הצואה הרבה: האם נילקחה בחשבון הרפורמה ברפתות שנעשתה בארץ, ובה הקפדה כה כרבה על איכות סביבה, עד כי מרבית הרפתות נסגרו ו/או התאחדו יחד, כדי שיהיה כלכלי לעמוד בהוצאות הגדולות המתחייבות ?
התשובה - לא, באתר כמו אנונימוס גם לא נתנו דעתם לשאלת המיים, ובוודאי שגם הרפורמה ברפתות לא נלקחה בחשבון והמשך השמצת הרפתות בצורה הזו, היא סילוף. הזיהום מהרפתות ירד בהמון, הזבל שלהם נאסף באופן מרוכז ועובר טיפול מיוחד לשימושים שונים. לכך עדין לא מתייחסים באתרי צמחונות/אנונימוס למיניהם, וגרוע מכך, אפשר שהם מתעלמים מכך באופן מכוון.
נזכיר בעניין בעיית רעב, שחיות משק אינן חייבות להתחרות עם בני אדם על אותו מזון. נהפוכו, יתרונם שהם יכולים להתקיים על מזון שאדם לא יכול לאכול כמו עשב, וושאריות מהאדם. נכון שהיום חלק ממזון בעלי חיים יכול להיות גרעיני חיטה או תירס שהם מזון לבני אדם, וכך בעלי החיים יגדלו מהר יותר, אך אין זה אומר שזה כלל הכרחי או נכון אקולוגית. ציטוט שיספר לנו על סדר העדיפויות בעבר מספר דברים, פרק יא', פס' יג-טז: "והיה אם שמֹע תשמעו אל מצוֹתי אשר אנֹכי מצוֶה אתכם היום... ונתתי מטר ארצכם בעיתו... ואספת דגנך ותירשך ויצהרך ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת".
לגבי מזון לחיות, גם צריך לראות איך עשו את החשבון שעשו. חלק גדול ממזון בעלי החים, אינו מגודל במיוחד עבורן. דגי ים, למשל, חיים בים הפתוח, ואוכלים שם. דוגמה בולטת אחרת היא האכלת בעלי חיים בשאריות ממזון המגודל עבור אדם., לדוגמה, הצמח שאולי משתמשים בו הכי הרבה בתעשיית המזון - חיטה זה צמח גדול, שהגרעינים שלה אחרי קילופם הם אלו אשר משמשים בעיקר את האדם לקמח. שאר הצמח שזה בעצם רובו, יכול בהחלט לשמש מזון לבעלי חיים. במקרה של קמח לבן - לא משתמשים אפילו בכל הגרעין. קמח הוא כנראה חומר הגלם הנפוץ ביותר אצל האדם למאכל, ואך כך, אז תחשבו איזו כמות עצומה של שאריות ממנה נשארות. ויש עוד שאריות רבות שהולכות לחיות כמו קליפות תפוזים ממפעלי המיץ, גרעיני כותנה, לאחר שהכותנה נסרקת מהם, הצמח שגדל מעל הבוטנים (הבוטנים עצמם למי שלא יודע, גדלים בתוך האדמה), שאריות של הצמח עליו גדלו העגבניות, שאריות התירס מתוק, שיח האפונה ובהרבה מקרים גם התרמילים, החומוס ועוד ועוד, הופכים לחציר - ומכאן לבע"ח, ועוד ועוד, כל מקום בהתאם ליתרונות היחסיים שלו, וברום נעשה שימוש לבעלי חיים. לדוגמה, מכון התערובת בבאר טוביה משתמש בתערובת שהוא מכין לבהמות בקליפות תפוחי אדמה, ממפעל להכנת צ'יפס קפוא שנמצא ביישוב. במושב משמרת, בית אריזה לבטאטות. בטאטות שנפסלות לשיווק הולכות למאכל לכבשים (ולפני זה עוד באים אנשים עם שקיות ואוספים מזה בשביל עצמם, כי זה בסה"כ בטאטות עם חור קטן שפוסל וכו'). אם כן חלק גדול מהמזון לבעלי חיים אינו מגודל במיוחד רק עבורם, ובמקרה כזה לא מדובר ביזבוז משאבים, אלא בניצול טוב יותר שלהם מבחינה כלכלית ואקולוגית.
בתמונה - קטיף אפונים. הצריכה של האדם היא בעיקר הזרעים העגולים שבתוך התרמילים. הקטיף נעשה במכונה משוכללת שעושה את המיון. השיחים הקצורים נשלחים על ידי מסוע אל מרכז העיבוד בבטן הקומביין, שמם מופרדים התרמילים מהשיחים, ובהמשך מפוצחים התרמילים, הגרגירים ומפרדים ונשארים במכונה, השאר נפלט החוצה.
תערובת של שרידי שיחים ותרמילים ריקים מתוכנם, אשר נפלטו מהמכונה לקרקע. אלו יתיבשו בשמש ובהמשך יכבשו לחבילות חציר, כמזון לבהמות.
דדוגמאות נוספות לשימוש בפסולת כפי שמקובל כיום בחקלאות בישראל במאמר: http://ambal.pro.co.il/beef/israfat.htm. לפי מאמר זה משתמשים לפיטום עגלים משתמשים בכ50% מוצרי לוואי. לפי מאמר זה משתמשים בעיקר במי גבינה, שאריות מאפה (לחם), גפת תירס (מוצר לוואי של תעשיית עמילן התירס), גפת בירה, תפוחי אדמה או קליפות תפ"א, קליפות הדרים, קש, חיטה, פסולת מנפטה (כותנה) ועוד.
מדוע לזרוק כמויות ענק של שאריות מתעשיות, כאשר בא חקלאי ואומר: "אל תזרקו, אני מוכן לקנות את זה בהרבה כסף, ולעשות מזה מזון רב ערך לאדם" ? - האם בגלל שיש קבוצת קיצוניים שחושבת שכל גידול בעלי חיים לצורך מאכל זה התעללות, אך פגיעה בהם בשדה זו לא התעללות ? ומה לגבי זה שבגלל אי-קניית החציר - מחיר הקמח יעלה ? - והרי כיום חקלאים יכולים למכור את גרעני החיטה ביותר זול ולהרוויח, כי את יתר הצמח מוכרים למאכל לחיות. אם זה לא יהיה אוכלוסיה גדולה שכבר עכשיו מתקשה לקנות מצרכי מזון בסיסיים תגיע למצב שבו אפילו אין לה אפשרות למעט שיש להם היום. האם גם זה נלקח בחשבון ?
במאמרים נגד גידול בשר מזכירים הרבה פעמים את גזי החממה שנפלטים כתוצאה מגידולם. איפה מול זה הגזים שיפלטו משאריות המזון שלא יאכלו על ידי אותם בעלי חיים (אם כולם יהיו צמחוניים) בתהליך הריקבון שכל אותו מזון יעבור ?
לפעמים נוהגים להציג נתון כמו "על כל קילו בשר שאתה אוכל, פרה אוכלת 7 קילו צמח". גם זה נתון שיטחי ולא מלא. שכן, ה7 קילו האלה הם מזון עבורה, לא עבור בני אדם. אנו לא יכולים לאכול חציר, ובכלל כמעט תמיד איננו אוכלים את כל חלקי הצמח. למשל, שוב צריך להשוות למזון צמחי, חלקים של צמח מבוזבזים ללא מאכל. למשל, על כל עגבניה/מלפפון/מלון/פלפל וכו' שאנו אוכלים, שבהם רק הפרי הוא הנאכל, כמה שיח יש, שלא עושים איתו כלום ?. עם רוב הצמח אינו משמש למאכל בני אדם, ואם משמש למאכל חיה, הרי שאין כאן בדיוק בזבוז.
מעבר לזאת, אם מדברים על תזונה צמחית כתחליף לבשרית, אז צריך להשוות מרכיבים מן הצומח שהם תחליף תזונתי לבשר, ובקריטריון זה הרבה מאוד מאכלים מן הצומח לא עומדים (אם בכלל אפשר להשוות).
נוסף על מזון שהוא שאריות מהאדם, יש מזון אחר שמתאים לחיות, אך לא לבני אדם, ולכן זה לא 'על חשבונם'. לעיתים מקורו בשטחים שאינם מעובדים על ידו ובהם מזון שאינו ראוי לו. לדוגמה פרות במרעה. הנזק הסביבתי שלהם קטן מזה שגורם חקלאי שיוצר מזון צמחוני, הפרו ת לא הופכות את המקום לשממה, ונשאר הרבה ירוק, שגם מתחדש, אך החקלאי, לא רק שחורש והורס את כל השטח הטבעי ששם, הוא בהמשך גם דואג שלא ישוקם, על ידי זה שדואג להשמדה עקבית של צמחי בר, הרעלת חיות שמנסות להגיע ולאכול את גידוליו, ויו"ב. האם גם זה נילקח בחשבון ?
והמיים לטובת הגידולים להאכלת החיות ? - בממוצע הגידולים לחיות זולים מגידול ממוצע לבני אדם, וכדי שזה יצליח מוצאים דרכים לחיסכון במיים, למשל גידולי בעל (כלומר כאלה הגדלים מהשקיית הגשם בלבד), או דוגמה אחרת שימוש במי ביוב שעברו טיהור חלקי. הם עדין לא מתאימים לגידול מזון צמחי לבני אדם, אך לגידול יבולים לבע"ח כן. החקלאי צריך למצוא איך להתפרנס, ולראות את היתרונות היחסיים שלו. חקלאי שגר בקירבה לרפתות ובקירבה למאגר ביוב, יעדיף לעשות חיבור זול למקור מיים זול ולגדל אפילו ירק טרי לפרות, והרפתן יעדיף לקבל ירק טרי וזול. האם זה נלקח בחשבון ? - גם לא. והאם זה נעשה ? - כן.
ומה עם מהירות הגידול ? כדי שלא אואשם בחוסר בחוסר אובייקטיביות ובשאיבת מידע רק מאתרים של בעלי אינטרסים מסחריים, הינה מתוך מאתר אנונימוס: מאמר שלהם בכתובת http://www.anonymous.org.il/art313.html מספר לנו, למשל, שאפרוחים מכפילים בלול תעשייתי את משקל גופם פי 50-60 תוך שישה שבועות. גם בגידול חיטה מגיעים לתוצאות כאלה ? בתפוחי עץ ? בכתובת http://www.anonymous.org.il/art292.html מספרים לנו ש"על עטיניה של "פרה חולבת" בישראל לוחצים מדי יום 30-50 ליטר חלב". עץ תפוזים נותן גם כזו תוצרת ? אתם יודעים כמה שנים לוקח לעץ עד שבכלל אפשר לקטוף ממנו פרי ?. תגידו טוב, אבל עץ תפוזים לא מאכילים בכמויות כמו תרנגולת, ולא בונים בשבילו לול משוכלל כמו תרנגולת. זה נכון, וזה גם נכון שהוא גם לא נותן אותה תוצרת, ואיכותו לטוב ולרע אחרת.
אפשר להמשיך עם הוויכוח עוד קצת, ולהזכיר שיש מקומות בהם עקרו שטחי ג'ונגלים גדולים כדי שיהיה מרעה ועל כל יש נזק סביבתי ופגיעה בחי, ויש מגדלי חיות שירו בזאבים (בארץ) כדי להגן על העדר, ובארצות אחרות כך הורגי ם אריות. אבל גם לזה יש צד שני, כמו הריגת חזירי בר (בארץ), כדי שלא יפגעו ביבולים, וארצות אחרות שבהם הורגים פילים וחיות אחרות שגורמות נזק כבד ליבול צימחי. כך ששוב - דיון רציני איך חסים על יותר חיות צריך להיות כוללני מאוד, ומעבֶר לצימחונות.
ישנם עוד דוגמאות. זבל עופות שמים בתערובת לפרות, וזבל פרות שמים בתערובת לתרנגולות. ובשאר זבל מבעלי חיים, חלקו לפחות, הולך להעשרת גידולים צמחיים וכך מגבירים את פריונם. בסטטיסטיקות שמציגים הצמחוניים, גורמים אלו לא מובאים.
עוד לא מובא בחשבון לגבי אוכלי הבשר, שגם אם זה קרוב לנכון שהמשאבים לעשיית בשר היא פי 5 מחיטה, זה לא אומר שבסה"כ אוכל בשר מבזבז משאבים פי 5 לעומת הצמחוני, כי בד"כ הוא אוכל שניצל אחד או המבורגר אחד ליום (שזה רק חלק קטן מבעל החיים), והשאר אינו בשר. אולי טונה ויוגורט, אבל זה אוכל גם צמחוני, שאינו מגדיר את עצמו כטבעוני. קחו לדוגמה אפילו ארוחה טיפוסית במקום שבעייני צמחוניים רבים נחשב כ"מקדש הרשע" - מקדונד'ס. רובה צימחונית - שימו לב: המבורגר בשרי, אך כל השאר צמחוני: לחמניה עם סוסמסום, קטשופ, עלה חסה, עגבניה, מלפפון חמוץ, צ'יפס והשמן בו הוא טוגן צמחיים, וגם הקולה לא מן החי. אוכל שברובו צמחוני למרות שמוגדר "בשרי".
יש גם מרכיבים שצמחוני ממוצא אוכל, ואנו, האנשים הפשוטים, לא יודעים מה בדיוק זה אומר מבחינת משאבים, למשל, איזה משאבים כרוכים בהכנת ווטמין b12 וויטמינים נפוצים אחרים אשר טבעונים נוהגים לקחת ? (שלא לדבר על כך שהרבה חברות וויטמינים מייצרות מפיקות אותם גם ממקורות מן החי, ולא טורחות לידע בכך את הציבור, ואז מבלי דעת משתמשים במקור זה "צמחוניים").
צריך גם להביא בחשבון לא רק את השטחים שיצומצמו עקב הפסקת גידול מהחי, אם כולם יהיו צמחוניים., אלא גם את אלה שיתווספו עקב הוספת שטחי מאכל המיועדים להפיק מזון צמחוני, על הנזק שבהם: הרס השטח הטבעי בחריש, הרעלות מזיקים, ריסוסים, שימוש יתר בדשן כימי, כי כבר אין זבל אורגני אם אין גידול מסחרי של חיות, או לחילופין שימוש ביותר שיטחי קרקע כדי להפיק אותו יבול בלי זיבול. איפה זה בחשבון.
מושג חשוב ביותר בנושא של שימור טבע הוא קיימות. הבאנו בתחילת המאמר את הדוגמה של הפר במרעה. בעלי חיים במרעה טבעי לא רק אוכלים, אלא גם מזבלים. הם מחזירים לטבע את רוב מה שהם לוקחים. כאשר זה כך, לא משנה החשבון שצריך כך וכך קילוגרם של צמחים כדי ליצור קילו אחד של בשר. הרי מה שנלקח חוזר. נכון שבעלי חיים רבים לא מגודלים במרעה, ואם כן, השאלה צריכה להיות צורת הגידול, האם היא בת קיימא, ולא רק אם המזון צימחוני או לא. מזון צימחוני יכול להיות מזיק יותר לסביבה. כריית מחצבים לדישון - זה מעשה שאינו בר-קיימא. המשאבים לא מתחדשים. איך זה לא מובא בחשבון ? כנראה הנקודה שהרבה צימחונים פשוט לא מוכנים לאכול בשר, ולא משנה חשבונות. הוויכוח האינטלקטואלי איתם מיותר.
לסיכום, מאמרי ההסתה לצמחונות אינם מספקים תשובה לשאלות אלה, ואינם מראים כי לקחו נתונים אלה בחשבון, ועל כן ניתן להגיד עליהם, שהם מציגים מספרים איך שנוח להם, ועושים שימוש פסול בהצגת נתונים. הצגה שמראה חלק סלקטיבי של נתונים, חצאי אמיתות וגורמת להטעיית הציבור שחושב שמובא לפניו מידע רציני ומעמיק.
אין זה מקרי שלא מופיע במאמרי הסתה אלה, מה בדיוק נבדק, איך נבדק ועל ידי מי.
חשבונות מסובכים ופשוטים
מדוע ה"חיסכון האדיר" במשאבים לא מתבטא במחיר המוצר לצרכן ?
1. חשבונות מסובכים
אתר אנונימוס הישראלי מציג לנו במאמר תחת הכותרת "שוחטים את כדור הארץ" (כותרת שאופיה מתאים לסגנון הכללי של האתר), הכתובת, http://www.anonymous.org.il/eco.htm, בין היתר השוואות כיצד לדעת כותביו מחיות יש הרבה יותר בזבוז בהפקת מזון לעומת מזון צמחי.
הינה כמה ציטוטים משם:
"כדי להפיק קילוגרם אחד של בשר בקר יש צורך ב-20 אלף ליטר מים - פי 50 יותר מכמות המים המושקעת בייצור קילוגרם אחד של חיטה"
"ייצור קילוגרם אחד של חלבון מבשר בקר דורש פי 15 יותר מים מייצור כמות זהה של חלבון צמחי"
"כמות האנרגיה שמספק בשר עוף לאדם הצורך אותו מהווה 14% מהאנרגיה החשמלית המושקעת בהפקתו. לעומת זאת, גידולי תירס וסויה מפיקים כמעט פי שבעה ושישה, בהתאמה, מכמות האנרגיה שהושקעה בייצורם".
"אם היינו צורכים גידולים אלה במקום את בשר החיות הניזונות מהם, היינו מקבלים חלבון בכמות הגדולה פי חמישה, כמעט, ביחס לכל יחידת אנרגיה שהושקעה בתהליך הייצור."
"מצמח עתיר חלבון, כגון אפונה ושעועית, הגדל על חלקת קרקע פורייה בת ארבעה דונם, מופקים 230-140 ק"ג חלבון; אולם אם מגדלים בשטח זה מזון לבעלי-חיים, ניתן להפיק ממנו לצריכה אנושית רק 25-18 ק"ג חלבון."
"גידול מזון צמחי מפיק פי 10-21 חלבון ליחידת שטח מ"ייצור" בשר."
""ייצור" חלב וביצים ממיר את החלבון הצמחי ביתר יעילות לחלבון מן החי, ועם זאת מפיקים מזונות צמחיים חלבון בכמות הגדולה פי ארבעה מהם ליחידת שטח. שיבולת שועל מניבה פי שישה קלוריות ליחידת שטח יותר מבשר חזיר, ופי 25 מבשר בקר. ברוקולי מניב פי 24 ברזל ליחידת שטח מבשר בקר. ברוקולי מניב פי חמישה סידן ליחידת שטח מחלב פרה."
"כמות המים הדרושה ל"ייצור" קילוגרם דגים עומדת על 17-20 אלף ליטר מים בממוצע, וענף המדגה בישראל צורך מים בכמות השקולה לחמישית מכמות המים, שצורכים כל משקי-הבית בישראל"
נתייחס לדוגמה לציטוט האחרון. במבט ראשון הוא נראה תמוהה ומוגזם. כולנו ראינו כבר דגים באקווריום. איך פתאום מספרים לנו שלצורך קילוגרם דגים צריך 17-20 אלף ליטר מיים בממוצע ? ועוד כאשר בשיטות הגידול המודרניות הדגים גדלים בצפיפות גדולה בהרבה לעומת השיטות הישנות י ותר.
למי ששכח איך זה נראה - מיכל ניאגרה של שירותים מכיל 10 ליטר. היתכן שצריך כמות מיים של 1700-2000 מיכלים כאלה כדי לגדל דג אחד של קילו ? או כמות של 3400-4000 מיכלים כאלה כדי לגדל 2 דגים של קילו בצפיפות מירבית ?
קנקל גדול של קולה - הוא ליטר וחצי. היתכן כמות מיים של עשרים אלף אלף קנקלים כאלה לא תספיק אפילו לגידול 2 דגים של קילו ?
גם לא טרחו לציין במאמר אם אלו מיים הראויים לשתיה של בני אדם, או שאיבה ממקור כמו נחל אלכסנדר שאיש לא מתכוון לשתות משם. גם לא סיפרו לנו אם באותה כמות מיים מגדלים כמה מחזורים של דגים.
גם לגבי חשבונות אחרים שהובאו לעיל שבין אם הם נכונים ובין אם לא - אדם מן השורה, גם אם סיים תואר באוניברסיטה מכובדת - אין זה נראה מעשי שייגש לחשב בעצמו, בוודאי שלא על סמך מאחר זה שלא מוזכר בו בדיוק מי חישב, איך חישב, ואיפה בדיוק מופיע המקור. בסוף המאמר רשימת מקורות כללית, שיוצר רושם מוטעה של מאמר רציני, אך אין הוא כזה, ואין שם שיוך של כל מידע למקור ממנו הובא, כך שכביכול מי שרוצה לעמת עובדה אחת, אמור לקרוא קודם את כל רשימת הספרות ששם.
מאחר שסביר שאף אחד לא ינסה לאמת בצורה רצינית ומעמיקה חשבון מסובך זה, ואף אם ימצא טבלאות הנותנות נתונים כמו מספר קלוריות ואחוז חלבונים, עדין אין די בכך כדי לדעת מה "שוחט יותר" את כדור הארץ, משום שכפי שכבר הסברנו, חשבון כזה חסר מרכיבים רבים שיגידו כמה באמת נהרס כדי להפיק את אותם קלוריות, וכמה אולי ניצל (דוג' העדר שאכל עשב ובכך מנע שריפת קוצים גדולה שהיתה גורמת נזק גדול, או פרות בשבי שאוכלות חיטה, למעט הגרעין שממנו מפיקים קמח לבני אדם).
נציע "מחקר גישוש", דרך שבה גם איש פשוט יכול לבדוק בעצמו, ולבדוק אם הנתונים האלה קרובים למציאות
2. חשבונות פשוטים להתרשמות ראשונית
במידה מסויימת משאבים נמדדים בכסף. מוצר שמצריך הרבה קרקע, הרבה מיים נקיים, שימוש בחומרים כימים, ובכלל התערבות גדולה של אדם בטבע, סביר שיעלה יותר ממוצר שאינו כזה.
נביא למטה רעיונות להשוואה בין מחיר מוצרים מהחי לבין מוצרים מן הצומח. בכוונה ללא פירוט רב, בגלל שפע המוצרים הענק, סביר להניח שמה שלא נציג, תמיד יקום מי שיבקר ויגיד שזה לא הכל או לא השוואה טובה, או ימצא יוצא דופן כלשהו, וגם קל להטות את המשוואות.
להלן מספר רעיונות למה שאפשר להשוות, עם קצת פירוט. ישווה כל אחד בין אם זה לפי הבנה והתרשמות בשטח, ובין אם מישהו יועיל לעשות עבודה יסודית בעניין - וכמובן אשמח אם במקרה כזה ישלח ממצאיו לדוא"ל הרשום מטה. בכל אופן אם כסף הוא מדד כלשהו למשאבים, אז לפי מדד זה אין כל דמיון ל40% חיסכון במשאבים או דברים בסגנון של "פי חמש, פי שבע עשרה"....
רעיונות להשוואה:
הוצאה חודשית ממוצעת על מזון (כולל תוספי מזון כמו וויטמינים) - אדם צמחוני מול אדם שאוכל גם בשר
זה החישוב שהכי נכון לעשות, הינה עוד כמה ממצאים מעניינים:
שניצל עוף/המבורגר/ נקניקיה לעומת דמויי שניצל/עוף/המבורגר טבעול/זוגלובק טבע/טופו טבע- יש שפע מוצרים. בד"כ הצמחוני יותר יקר !. כן, סיפורים על כמה קלוריות צריך להשקיע בתרנגולת לעומת בחיטה יש, אבל שבאים לקנות שניצל עוף, ומוצאים שברוב המקרים הינו זול יותר אפילו משניצל תירס.
ביקורת בונה בנושא אומרת שניצל צמחוני אינו תחליף תזונתי מדוייק לבשר. הדמיון הוא יותר צורני, אולי משהו בטעם. יחד עם זאת, עדין עולה במלוא חריפותה השאלה, איך התחליף הלא מדוייק הזה עולה יותר ? - לפי סיפורי אתר אנונימוס זה צריך להיות כרוך בהרבה פחות משאבים.
מנה בשרית מול תבשיל קיטניות ודגנים - השוואה שיש הטוענים שהיא יותר נכונה מבחינה תזונתית. השוואה כזו תראה לנו שהקטיניות והדגנים זולים באופן משמעותי. מכאן מסקנה שמן הראוי להכליל אותם בתפריט, אך אין זה אומר שמי שאוכל גם בשר, "שוחט את הסביבה" פי 17 או משהו כזה.
מזון לכלבים מסחרי (כופתיות יבשות) מן החי לעומת מזון כלבים צמחוני- יש כיום גם מזון צמחוני לכלבים. המזון הצמחוני יקר יותר בהשוואה לשק שבו גם בשר מאותה חברת מזון, ובכל מקרה ניתן למצוא הרבה שקי אוכל עם מקור בשרי של חברות אחרות שהוא זול יותר.
חלב פרות לעומת חלב סויה - חלב
סויה יקר יותר.
*** הערה כללית
לגבי חלב פרה ולגבי סיבסודים -
החלב בישראל אינו מסובסד, אך
הוא תחת פיקוח,
כלומר אסור להעלות חלק ממוצריו מעל מחיר מסויים. המחיר שהוא נמכר צריך להיות רווחי
לכל העוסקים בייצורו. לפי איציק בן-דוד,
סמנכ"ל ייצור וכלכלה במשרד החקלאות, המצוטט ב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3261939,00.html: "מוצרי
חלב נמצאים כיום תחת פיקוח, והם מהווים
30 אחוזים מסל מוצרי החלב בשוק ומוגדרים כמוצרי
חלב בסיסיים, כמו חלב שתייה בשקית ובקרטון, גבינת קוטג', גבינה קשה, תוצרת ניגרת
(אשל, גיל, שמנת) וכן שני סוגי מעדני חלב בסיסיים."
ירקות ופירות בישראל מסובסדים ונמכרים ללא מע"מ - כך שמבחינה של
סיבסוד יש
להם יתרון מידי על פני מוצרים מן החי.
בנוסף משרד החקלאות מממן בצורות שונות מגדלים מן החי ומן הצומח, לא ידוע לי על
הבדלים משמעותיים.
השוואה מעניינת במוצרים
מפוקחים- נכון ל2011 ליטר (כקילו) חלב בשקית - מחיר מקסימאלי
(בגלל שהוא בפיקוח) 5 ש"ח, כשמדובר ב3 חלב אחוז שומן. חלב עם אחוז שומן אחד, עולה
מעט פחות. לחם אחיד 750 גר' (פחות מקילו) - מחיר מותר מקסימאלי 4.92
ש"ח (הבדל קטן של 8 אגורות) לחם אחיד פרוס, 750 גר' (פחות מקילו, השוואה
לחלב בשקית, כפי שהלחם בשקית) מחיר מותר מקסימאלי 7.38 ש"ח (קילו לחם אחיד פרוס
יקר בכ90 אחוזים יותר מקילו חלב), ושימו לב - הלחם אחיד הוא מסובסד
ומפוקח. חלב רק מפוקח. גם כאשר מדובר באשל וגיל (גם כן מוצרים מפוקחים) קילו אשל או
קילו גיל, זולים יותר מקילו לחם אחיד פרוס וזאת בנוסף הסובסידיות שיש ללחם, ואין
לחלב (200 מ"ל גיל - המחיר המקסימאלי 1.44 ש"ח, 200 מ"ל אשל 1.58 ש"ח) עוד מוצר
שמחירו מפוקח - קילו מלח עבה (לא מהחי ולא מהצומח) - 1.5 ש"ח.
מידע נוסף:
רשימת מחירים מרביים של מוצרי צריכה הנמצאים בפיקוח מחירים של משרד התמ"ת ושל משרד
החקלאות
גלידה חלבית לעומת גלידה פרווה מאותה חברה - בביקור בסופר מצאתי רק מקרה כזה של גלידה של שטראוס שהחלבי והפרווה היו באריזה דומה במשקל זהה, טעמים זהים - והמחיר גם היה זהה.
תחליף-חלב / לתינוקות - על בסיס חלב מול צמחונית (המיועדת לחצי שנה הראשונה - כך אפשר להשוות בין שני מוצרים המתיימרים לתת ארוחה מלאה. ככל שהגיל עולה, נהוג לתת תוספות).
שוקולד עם מרכיב חלבי - לעומת שוקולד ללא מרכיב זה מאותה סידרה - למשל שוקולד מריר לעומת שוקולד חלב. בשונה מטענות צמחוניים על שימוש גדול בהרבה במשאבים - אין הבדל במחיר.
אבקת מרק צמחונית מול אבקה המכילה מרכיבים בשריים- מחיר דומה
משקאות ממותקים עם טעמים - משקה מיץ המכיל 100% פרי יקר יותר לא רק מחלב, אלא גם ממשקאות חלב עם טעמים, כמו שוקו, ווניל, בננה ואפילו מילקשייק.
גם כאשר יש רק 50% פרי במשקה, עדין בד"כ הוא יותר יקר ממשקאות חלב, זאת ועוד - היה נכון להשוות מוצר כזה לחלב שמהלו אותו ב50% מיים ואז הפער המחירים היה עולה.
ביקורת בונה בנושא אומרת שחלב לא זהה למיץ פירות בוודאי לא באופן תזונתי. נכון, אך בכל זאת זה נותן מושג כלשהו לגבי משאבים שצריך להפיק כדי להגיע למוצר הסופי
כשמדובר במותגים - מה יותר זול, לקנות בקיוסק חצי ליטר קולה קרה, או חצי ליטר שוקו קר ? - התשובה שוקו ממותג בד"כ יותר זול ! חצי ליטר קוקה קולה/ספרייט/קינלי קר יותר יקר משקית ליטר חלב קר ! גם בקבוקי משקה של חצי ליטר של פירות (פריגת, פרימור) יקרים יותר מחלב.
בכמות גדולה (בקבוק של ליטר וחצי למשל), וכאשר הקולה/ספריט/קינלי ללא קירור, הם זולים מחלב שהוא עם קירור או מחלב עמיד.
יש משקאות סינטטיים, ללא פרי טבעי שיותר זולים ממשקה חלב, כמו טרופית, מיץ פז. אבל כמה "מן הצומח", יש שם ?
גם בקולה/קינלי/ספרייט אין הרבה מן הצומח.
נדגיש 3 בעיות בהשוואות כאלה - למי שחושב שיש טעם לעבודה יסודית
א. מה זה "מוצר מקביל" - האם זה שחלב סויה דומה במירקם ובטעם לחלב פרה, עושה אותו ל"מקביל" ? שינצל עוף ושניצל תירס או תירס זה מקביל ? סויה גם אינה תחליף מלא מבחינה תזונתית לבשר. מאידך גם אם מקביל זה לא המילה בדיוק - כשאנו רוצים להשוות דברים דומים, אז אפשר ורבים יראו בכך משהו דומה. ובכל זאת, אם שניצל תירס יוצא יקר יותר משניצל עוף, זה אמור לעורר תמיהה ולערער את התיאוריה שבשביל מזון מן הצומח משקיעים הרבה פחות משאבים.
ב. כסף זה לא הכל - נכון שכסף לאו דווקא מודד ידידותיות לסביבה. למשל מוצרים ממפעל מזהם במיוחד יכולים להיות זולים לצרכן, כיוון שהמפעל הזה לא טורח להשקיע באמצעים למניעת זיהום (ואת המחיר האמיתי משלמים אנשים הניזוקים מזיהום, ואלה שאולי יקומו פעם ינסו למזער את הנזק). מאידך אם עושים השוואה מאוד כללית, אז שימוש רב במשאבים אמור להתבטא גם באופן כלכלי. זיהום סביבה יש לא רק בתעשיית בשר. חשוב להדגיש שמדד המחיר, הוא רק מדד אחד.
ג. איך קובעים מחיר ? - מדובר במגוון מחירים עצום. אפשר להשוות שניצל קפוא מן החי לשניצל קפוא מן הצומח, אך לא ניתן להשוות אם אחד מהם נקנה במסעדה והשני נקנה בסופר-מרקט במצב קפוא. אם נשווה נעליים מעור מול נעליים מחומר סינטטי- הרי הרבה מן העלות כוללת גם עיצוב ואופנתיות.
ד. המחיר הסופי לצרכן לא נקבע רק לפי עלות חומרי הגלם - צמחוניים - טיבעוניים העירו בעניין זה בשפע אמירות כלליות, כמו שאת המחיר קובע גם מצב השוק, מיתוג, תחרותיות, תיווך, אריזה, עיבוד, המזון וכו'. נשיב בעניין שבוודאי שאמירות כלליות אלה רלוונטיות, אבל בשביל להסביר מדוע "נתוני שחיטת כדור הארץ", שהביאו לנו באתר אנונימוס, אינם עולם בקנה אחד עם המחיר הסופי לצרכן, אין די בהסתפקות באמירות כלליות. יש לראות אם קיימים הבדלים בנושא, למשל, האם עבור מוצרים צמחוניים עושים יותר פרסומות ? האם הוצאות ההובלה שלהם גדולות יותר ? האם האריזה יותר יקרה ? חיי מדף קצרים יותר ? הוצאות קירור גדולות יותר ? מחקר ופיתוח יקרים יותר ? האם יותר קשה לעבד שניצל תירס משניצל עוף ? - דומה כי התשובות לכל השאלות הללו הן לא.
הדרך המוצעת אינה נקייה מחסרונות, אך יכולה להוות עוד מדד, יחד עם דרכים נוספות שצריך למדוד, ויתרונה שגם אדם פשוט יכול להתרשם בעצמו. בכל זאת אם מחיר המוצר הסופי מורכב גם ממחיר המשאבים שהשקיעו בו, אז נצפה שזה שמשקיעים בו יותר משאבים יהיה יותר יקר. ולא. הצמחוני לאו דווקא יותר זול, ולפי מדד זה, אין הוא באופן ממשי דורש פחות משאבים לעומת החי, כפי שנטען כמעט בכל אתר למען צמחונות.
נדגיש - לא מדובר פה בדרך ל"ניהול חשבונות", אלא בדרך בה אדם מן השורה יכול לקבל רושם ראשוני בהשוואת מחיר במכולת, אם נתוני אתרי צמחונות בנושא קרובים למציאות.
או לא
תמונה מDerrygreenage אירלנד. 1. פרות באחו. 2. שדה צמחי מעובד. 3. תחנת כוח. מי פוגע יותר בסביבה ?
גם בבית המשפט ....
את הטענות על מזון צמחי שהיה יכול להאכיל בני אדם, במקום לכאורה בזבוז על חיות
שאותם אוכלים - לא קיבל השופט
מתוך הכתבה "משהו רקוב בממלכת הכפר הגלובלי", כתבה ענבל המאירי, טבע הדברים, גליון
61, נובמבר 2000.
על הכרוז המדובר תוכלו לקרוא כאן
מאמתי בהיסטריה חיות המשק של האדם התחרו איתו על מזון ? האדם מצא יתרון בכך שאותם בעלי חיים שגידל אכלו מזון שאין הוא מסוגל לעכל, והוא הפיק כך תועלת עקיפה מאותם צמחים. גם היום, באיזה מדינה בעיית הרעב היא כתוצאה מכך שאנשים מנצלים את כוח הקניה שלהם כדי לקנות מזון לבעלי החיים שלהם ולא לעצמם ?, בעיית הרעב היא כי אין כסף לאותם רעבים לקנות מזון אפילו לעצמם, ומגדלי מזון בשוק חופשי מעדיפים ברובם למכור את גידולי השדה שלהם לבעלי חיים, מאשר לתרום לרעבים שאין להם יכולת כלכלית לתת תמורה.
יש ארצות בהם מחיר בשר זול ממחיר ירקות - בדוגמאות שהובאו לגבי בדיקה, ההתייחסות היתה לנעשה בארץ. בחו"ל המצב יכול להיות אחר, כל מקום בהתאם לתנאים שלו. בכתבה פרו צמחונית באופן כללי בעיתון הארץ, כותבת אורית שוחט: "הנימוק הכלכלי שמציגה בינדל לאכילת בשר הוא העצוב מכולם. בישראל לא צריך להיות עשיר כדי לקנות פירות וירקות, אבל במדינות רבות בשר הוא אכן זול יותר, ותעשיית הבשר מנצחת במרכולים כי היא הביאה את הייעול והתיעוש בתחום הגידול והשחיטה לדרגה שמאפשרת למכור המבורגר בלחמנייה בפחות מחצי דולר. יש מדינות שבהן זהו מחירה של עגבנייה. כדי להוריד את המחיר של הפרה והתרנגולת, הפכו את תנאי הגידול שלהן לבלתי נסבלים". הכתבה במלואה http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0&itemNo=592130
מה אחוז השאריות במזון לבעלי חיים לבשר ? - תשובה חלקית מצאנו, והינה ציטוט: "בישראל מקובל שבפיטום בני בקר מעדר החלב תכיל המנה כ- 50 אחוז מזון מרוכז, והשאר - מוצרי לוואי זולים, בתוספת מינרלים וויטמינים. העגלים נשלחים לשחיטה במשקל 450 -400 ק"ג לערך, בגיל 10-12 חודש, עם נצילות מזון ממוצעת של כ- 6 ק"ג חומר יבש לתוספת ק"ג משקל חי.". המאמר המלא http://ambal.pro.co.il/beef/israfat.htm.
זיהום בכל מקום אותו דבר ? -
כתבה מYNET:
משרד החקלאות: הפרה הישראלית מפיצה פחות גז:
ד"ר ישראל פלמנבאום, מנהל האגף
לבע"ח בשירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות, מסביר: "הפרות הישראליות לא רק
מצטיינות בתנובת חלב, אלא אף מצטיינות בשמירה על הסביבה. הפרה הישראלית מייצרת כ-40
אחוז מזה של הפרות במדינות אחרות להן רמות תנובת חלב נמוכות יותר כמו ניו-זילנד, וכ-80
אחוז פחות גז מזה של הפרות במערב אירופה". (פורסם ב27/02/08) -
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3512081,00.html
כתבה נוספת ומפורטת יות בנושא כאן -
ייצור החלב בישראל ידידותי לסביבה
משרד החקלאות: התועלות
הסביבתיות מטות את הכף לטובת המשך קיום רפת ישראלית - מתוך הכתבה - "בעידן
הגלובליזציה אין "פרות קדושות", תרתי משמע, וגם בענף כה מצליח נשאלת השאלה
מה יותר זול – לייצר בישראל או לייבא?"..."מה ערכן הכלכלי של
התועלות הסביבתיות של הרפת הישראלית? והאם הן מטות את המאזניים בשאלת הייצור
המקומי או הייבוא? בעבודתו בחן ד"ר פלמנבאום, מצב היפותטי בו אין
רפתות בישראל ו’צריכת החלב’, כולה מסופקת באמצעות יבוא. אילו השלכות
סביבתיות יש למצב זה? לתוצרי לוואי של ענפי החקלאות השונים, המשמשים כמזון לעדר הפרות,
לא יהיה עוד שימוש ועל כן, יהיה צורך בהטמנתם; גידולים חקלאיים הצורכים דשן
המיוצר מ’זבל פרות’, יעברו לשימוש ב’דשן כימי’; ירידה של כחצי מיליון
דונם גידולי מספוא המעובדים בישראל ותורמים לאיכות האוויר, הסביבה
והחברה בישראל. על פי עבודתו של ד"ר פלמנבאום, השלכות אלו הן שוות
ערך לכ- 275 מיליון שקלים בשנה! הטמנת תוצרי לוואי המשמשים להזנת הפרות
ברפת, תעלה 50 מיליון שקלים, שימוש ב’דשן כימי’ במקום ב’זבל פרות’,
יעלה 145 מיליון שקלים, ותרומת עיבודם של כחצי מליון דונם גידולי מספוא
עומדת על כ- 80 מיליון שקלים. ערכם של כל אלו הנו שווה ערך לכ- 5.5 סנט,
נוספים, במחירו של כל ליטר חלב המיובא לישראל. ד"ר ישראל פלמנבאום,
מבהיר, כי; "מדובר בהיקף כספי דומה מאוד לפער בין עלויות ייצור החלב בישראל
לבין מחירו של ה’חלב המיובא’ ממדינות שבאפשרותן להיות ספקיות החלב של
ישראל במצב המוצא ההיפותטי – כשאין רפתות בארץ.
לאור זאת, כשאנו באים לבחון את מידת התחרותיות של ענף חקלאי ישראלי מול מקבילו
בעולם, אנו חייבים לקחת בחשבון גם את התועלות הסביבתיות של קיומו או אי
קיומו בישראל. ברפת, ניתן לראות, כי התועלות הסביבתיות בהחלט מטות את
הכף לטובת המשך קיום הרפת הישראלית". " מתוך -
http://www.kan-naim.co.il/artical.asp?id=16188&cid=
כתבה נוספת כאן -
http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/14564/92/
מה אוכל אנחנו זורקים לזבל ?- מחקר מאוניברסיטת אריזונה (2004): 50 אחוז מהמזון המיוצר במערב נזרק לזבל - http://www.nrg.co.il/online/15/ART/837/249.html
לגבי המצב בישראל, 2011 - קישור מאתר המשרד להגנת הסביבה
מאמרים נוספים המפריכים את מיתוס הרעב כתוצאה מאכילת בשר ומיתוסים צימחוניים נוספים. הינה לדוגמה קטע ממאמר שמדבר על תחום זה, ותורגם לעברית. המאמר המלא באנגלית עם כל מקורותיו כאן http://www.mercola.com/2000/apr/2/vegetarian_myths.htm, התירגום עיברית למיתוס: צריכת בשר תורמת לרעב ולריקון משאביו הטבעיים של כדור הארץ (שזה מיתוס ראשון מבין 15) כאן
*** אפשר להסכים
עם עם ההתנגדות
להתעללות מוגזמת בבעלי חיים, כמו איך שמגדלים עגלי חלב, אך מפה ועד צימחונת הדרך
ארוכה. כמו שיגידו שחל איסור על נסיעה במהירות מופרזת על הכביש----- מזה לא ניתן
לגזור איסור גורף על נהיגה.
* "צמחונים, אבל אפילו לא יוצאים לקניות עם סלים מהבית" - משפט שמבטא יפה את חוסר האכפתיות של חלק גדול מקבוצת אוכלוסיה זו לסביבה.
בתחילת סעיף זה טענו שיש בצמחונות אלמנטים דתיים של גאולה וכו'. והינה בסוף סעיף זה נגיע למסקנה שאין הבדל ממשי בין דת הצמחונות הטוענת להבדל גדול ותהומי בין בשר לצומח, ובין פלג בדת היהודית שטוען שיש הבדל גדול וממשי בין בשר לבין חלב, ושערבוב השניים הוא חטא חמור כלפי האל וכלפי הבריאות. בשני המקרים גורמי הדת חושבים שיש הבדל גדול וקיצוני, לא מוכנים לשמוע טענות אחרות או שהם מתעלמים מהן, וגם לא מחשיבים במיוחד את מי שמנסה להגיד להם משהו בנושא. כמובן שיחד עם זה יש עוד כללים בדת, שהם אף חשובים יותר ומהם הם מתעלמים כמו חובת גיוס לצבא שעל פי מצוות התנ"ך אינה פתורה מסיבות לימודים בישיבה, אך זרם שלם מתעלם ממצווה זו, ומעלה לדרגה מאוד גבוהה את הפרדת הבשר והחלב, שכביכול יותר חשובה.
"אנו תעשיינים עירוניים ואיננו מכירים את המקורות מזוננו, כולל צמחונים, למרות טענתם לאמת... רוב האנשים שאכלו בשר מחוות החרושת, לא שאלו את עצמם מעולם, מה מת ואיך מת. אך למען היושר, גם רוב הצמחונים ." לייר קית' (Lierre Keith) בסיפרה The Vegetarian Myth.
האם רק בתעשיית הבשר נגרם לחיות סבל בלתי הכרחי ובתעשיית המזון הצמחי לא ?
רק הכרחי ? - לא פעם צמחוניים טוענים שבתעשיית הבשר יש סבל לא הכרחי לחיות, בעוד שבתעשיית המזון הצמחוני אין זה כך, שכן "חייבים לאכול משהו" (ובשר לדעתם זה לא הכרחי). נזכיר שהרבה ריסוסים הם כדי ליצור אוכל יותר יפה ! בהנחה שלא תהיה הדברה, אז יהיו יותר חרקים אך גם יהיו להם אוייבים טבעיים שינטרלו במידה חלקית אותם (כשמרססים הריסוס הורג גם את האוייבים הטבעיים). כך אולי נקבל פירות או עלים שבחלקם נגוסים, בחלקם מוצאים עליהם תולעת או כנימות. בתפוז אולי נמצא על קליפתו פטריה מסויימת. לרבים זה לא נעים, כי הם התרגלו לסחורה בצורה אחרת והתרגלו להתעלם מרעלי הריסוס או לומר לעצמם שיש גם אורגני. כך או אחרת במקרה כזה ריסוס אינו הכרחי למניעת רעב, בטח לא בכמות ריסוס זו שבאה ליצור ירק ללא כל רבב - במחיר של הרעלת חיות וכנראה שבמידה מסויימת גם בני אדם.
אם מישהו היה לוקח נמלה, מתחיל להתעלל בה, לתלוש לה רגליים - היו טוענים שהוא סדיסיט, היו מזדעזעים. וזו נמלה אחת. ומה עם מליארדים על מליארדים של חקרים שמומתים כשגרה ברעל כימי ?. פעילי זכויות בעלי חיים יקחו מצלמה ויראו לעולם כמה נוראה במשחטה, אבל עכבר גוסס במחילה שלו אחרי שאכל רעל עכברים בשדה - את זה לא מראים. הם לא חושבים על זה.
לא תמיד יש ברירה, לא תמיד נגרם סבל גדול יותר לחיות, בגלל שימוש במוצרים מהחי
בחברת השפע המערבית יש הרבה אפשרויות שאין בחברות אחרות, הן בתקופה שלנו, ובוודאי בתקופות קדומות יותר. וכפי שיובהר, זה לא בהכרח גורם לסבל רב יותר לחיות.
מי שחשוב לו רק אם האוכל צמחוני או אינו צמחוני, אינו עושה הבחנה בין חיות שנגרם להם סבל ארוך ומתמשך כדי שיהיה לאדם אוכל, לבין חיות שגדלו עם הרבה פחות סבל.
נראה דוגמה של תנאי מחסור קדומים, למשל בחיים במדבר, בתקופה שלא היה מקרר, לא היו מכוניות. חקלאות קשה לעשות במדבר, בטח בתקפות הקייץ. הצמחיה לא בשפע, וגם מה שקיים מהצומח ברובו לא ראוי למאכל אדם. לפיכך גם רוב החברה במדבר היתה נודדת. לקנות ממקומות אחרים - בעיה הרי אפשרי רק כמות יומית למוצרים טריים (אין מקררים), המקומות מרוחקים, והובלה ללא רכב מנועי לוקחת זמן ארוך ועוד במזג אוויר חם. אחד הפתרונות הוא להשתמש בעקיפין בצמחים לא ראויים למאכל אדם. איך ? הצאן מסוגל לאכול את רובו, וגם אחרי שיבַש בעונת הקיץ ("חציר") !. הצאן אוכל, וכך יש לאדם חלב וגבינות, בשר, צמר ועורות; יש שהשתמשו בצואה מיובשת לאיטום קירות הבתים וכחומר הסקה (יש לו סגולות של שמירת חום לזמן רב), מחלק מהעצמות עשו חפצים חשובים ומשאר העצמות והשיירים השתמשו להאכלת הכלבים... איזו אלטרנטיבה אחרת יש בתנאים כאלה ?.
ומי שיטען, "טוב זה פעם, היום אין צורך בזה", שישאל עצמו קודם האם הפתרונות שיש לנו היום במקום: מכוניות, חשמל, גז, חקלאות צמחית מודרנית - האם הם יותר ידידותיים לסביבה ולבעלי החיים ?
יחסית לחקלאות של היום, שהורסת, מרססת, משמידה את כל הסביבה הטבעית (וזה בעיני הצמחוניים עדיף),כבשים, למשל, פחות נוראיות. נזכיר גם כי יש מעט צמחים שהם לא אוכלים כמו עיריות וחצבים שנשארים זקופים גם אחרי שעדר עיזים (שנחשב נורא יותר מכבשים בהרס שהוא עושה) השמיד כמעט את כל הצמחייה, וכך הצאן עושה סלקציה חיובית לכמה צמחים. נכון, שזה ממש לא המודל הנהוג במשקים המתועשים בני ימינו, אך מהווה דוגמה ראויה למחשבה מדוע יש מקרים שיש הצדקה לאכול בשר, והחיה אינה דבר קדוש.
קחו את הדוגמה של נדודי עם ישראל במדבר סיני 40 שנה. הם אכלו סלווים, קטנים, מזינים וטעימים. וכי מה אלוהים היה אמור לשלוח להם: גרנולה ? שניצל של טבעול ? טופו-טבע ? כדורי וויטמין B12 ודיאטטיקנית שתעשה להם בדיקות דם כדי לראות אם הכל בסדר ?. אנשים, זה מדבר, אומרים תודה על מה שיש, ולא צריך רגשי אשם.
ואפרופו כדורים ותרופות -במימי קדם (כמו גם כיום) הפיקו תרופות מהחי. גם כן צורך.
תזכרו שגם כיום יש אנשים שהשפע המערבי לא הגיע אליהם, ולא רק במדבר מרעה זה חשוב. גם בשטחים ירוקים עם יותר גשם, העֶדר אוכל ומלכך עשב וכל עוד אין צפיפות יתר נשאר הרבה ירוק, הצמחים מתחדשים. הטבע נשאר, לאדם יש בשר, ואין נזק לטבע כמו בחקלאות לצמחונים בה לוקחים שטח טבעי ומשמידים את כל החי וצומח שבו ועוברים לגדל בו גידול אחיד תוך גירוש והריגת "פולשים", וגם חיות מועילות שאוכלות את הפולשים. למה ? כי ככה נוח. סביבה כזו הופכת למדבר אקולוגי למינים רבים. לדילול העשב אגב הרעיה ישנה חשיבות עליונה במניעת שריפות בעונת הקייץ כאשר כאשר העשב הירק שביער הופך ל"שדה קוצים". בישראל שמו לב לדבר, וקק"ל מסבסדת כיום רועים, כדי שירעו את צאן והבקר ובאמצעות האכילה של העשב תימנע התפשטות אש. האלטרנטיבה התפרצות שריפה היא אסון להרבה חיות מהרבה בחינות. גם הסבל לחיות הרבה פחות נורא לעומת החקלאות המתועשת - הסתובבות במראה בחופש גדול יחסית, אוכל מגוון. מדוע לגנות אפשרות כזו ? האלטרנטיבות האחרות לא בהכרח יותר מוסריות. וישאל אולי משהו מה עם רגע השחיטה ? - נזכיר שהאלטרנטיבה היא או בטבע בד"כ טריפה אם או בלי מחלה קצרה, או גם בשבי, אם לא שוחטים, מוות ממחלה ממושכת וקשה. מי אמר שזה עדיף ?
ומדוע זה מצדיק את הריגת החיה בסוף - ישאל מישהו ? - כי בני אדם צריכים לאכול משהו, וצריכים גם להשתדל לא לפגוע יותר מדי בסביבה ולא לענות חיות, והינה דוגמה שיחסית הולכת בקנה אחד עם גישה של שמירת טבע ופגיעה מעטה בחיות.
הזכרנו יער, הזכרנו מדבר, נזכיר
את האסקמוסים אשר חיו בקוטב הצפוני לפני שהיו
מעבירים סחורות ממקום למקום, וחיו מבשר כלבי ים. מה היה קורא ללאסקימוסי שרוצה
להיות צמחוני בעת הקדומה ? - לא היה שורד הרבה זמן.
בתקופה המודרנית, אם אסקימוסי רוצה להיות צמחוני חייבים לייבא מוצרים מבחוץ משבילו!
זה זיהום של הים ושריפת דלק לחינם.
בשיחות עם צמחוניים, שמתי לב שהם מתנגדים לכל שימוש במשהו מהחי. מעיל עור, שנקנה בחנות יד שנייה במחיר סימלי ? - לא מקובל על רובם. זיבול אדמה בזבל בעלי חיים ? גם לא נראה להם, כי זה תשלום לתעשייה הפוגעת. מסבירים להם שדשן כימי אינו בר-קיימא. זבל כזה כן בר-קיימא (חיות אוכלות צמחים, הזבל שלהם גורם לעוד צמחים לצמוח יותר, יש יותר חיות שיכולות לאכול, יש יותר זבל לצמחים וחוזר חלילא). למה שטיעון הגיוני יעבוד. הם מחליפים נושא, או אומרים איזו סיסמה צימחונית, רק לא מתמודדים עם האמת. בכל זאת אני לא מתייאש ומספר על מקרה ספציפי בו הזבל לא נקנה אלא ניתן בחינם, וגם היה בקרבת מקום בעוד שדשן כמי מייבאים ממקומות רחוקים תוך שימוש בדלק, גם לא מעניין אותם.
וזה מבין למסקנה שלא מעניין אנשים כאלה מה אקולוגי ומה לא, אלא מה צמחוני ומה לא. כאילו יש להם פוביה. כשם שלאדם עם פוביה מג'וקים, מעליות, גובה לא יעזרו שום הסברים הגיוניים, ככה אצלם. הגיון לא עוזר. אבל פוביה, זה עדין דבר לא שפוי. אם לא נחייה בצורה אקולוגית נכונה יושמדו הרבה חיות. גם בני אדם.
מעיל עור משומש לא ילבשו, אבל יחלקו המון פליירים שמגנים הרג חיות מנייר ממוזר או לא, שנעשה ממקום שבו נהרגו חיות אחרי שחיסלו להם את השטח הטבעי.
משל כיסוח הדשא
בגן ציבורי עם דשא, או בקיבוץ/מושב עם דשא בין הבתים הגיע הגנן עם מכסחת דשא,
הרועשת, גורסת, קוצצת,
וכיסח הדשא, ופירחי האביב שצמחו באופן טבעי בכל האיזור.
מה רע ? יש צורך לעשות זאת גם אם הפרחים יפים, שכן כשם ינבלו יחד עם העשביה קיימת סכנת שירפות ועוד
ליד בתים. יש גם מי שיפחדו מעכברים ונחשים בעשביה, ויש מי שיגיד שלא נוח לו ללכת על
העשב הגבוה ושזה חוסם את דרכו, או המקום בו הוא אוהב לשבת עם משפחתו ליד ביתו,
והילדים משחקים. אלא מה, שפעם היה לזה פיתרון אחר.
הרי פעם הדשא הזה האכיל למשל עיזים וכבשים שסיפקו חלב ובשר, וגם זיבלו את הדשא
בצרכיהם, וחידשו את מה שאכלו ממנו.
החמור והסוס גם היו אוכלים אותו, מזבלים אותו ומספקים תחבורה לאדם, ואגב כל זה
כיסחו את הדשא.
ואילו היום:
במקום סוסים וחמורים -
מכוניות בדלק מזהם, כבישים שהורגים אנשים, חיות, ועושים גבולות בין אזורים (בעיקר
כבישים מגודרים כמו כביש 6)
וזיהום רב, ועושה שינויים אקולוגים. מינים מן החי ומן הצומח נעלמים.
והדשא המכוסח מול עינים - סתם מתבזבז
במקום חמור - מכונה עם דלק, שמכסחת הכל
במקום שאותו דשא יהפוך לאכול בעקיפין לאדם (בשר וחלב מהצאן), חוזר מיד לעפר, וכדי
ליצור אוכל, הורסים טבע במקום אחר, כדי ליצור גידולים חקלאיים.
וכמובן משתמשים בהמון מי שתיה מחוטים בכלור להשקיית הדשא.
משל בריכת השחיה ביישובים ליד נחל אלכסנדר - בעבר מי שחפצה נפשו להתרחץ - קפצו לנחל והתרחצו. גם דגו דגים, כיבסו, שתו הביאו מיים לבתים שעוד לא היו בהם ברזים, פגשו אנשים מישובים סמוכים.
היום - הנחל מזוהם. הדגים שאחרי פעולות השיקום שבו - עדין אסורים למאכל בגלל הזיהום.
אז מקימים בריכה בתוך כל יישוב. הקמתה מצריכה שטח בתוך באיזור המגורים, כמות גדולה של מי שתיה ממקורות אחרים, כמויות גדולות של כלור וכימיקלים נוספים ושימוש מתמיד בפילטרים יקרים מאוד, כמות גדולה של עובדים שמנקים את המיים מעלים, מנקים את השירותים, מסדרים כיסאות ושמשיות. עוד נדרש בבריכה: הקמת מדשאות וגינון צורך מיים ומכסחת דשא (ראו לעיל, בעוד שלנחל בעבר היו מגיעים עם סוסים וחמורים שהיו עושים את העבודה יפה באיזור הרחצה בעוד האנשים היו עסוקים בענייניהם). עלות הקמה גבוהה (הקמה + עובדים + ציוד ב10 שנים - כמה מליונים !) עקב כל יוקר ההקמה והאחזקה - עלות כניסה יקרה.
העובדים אוספים את הכיסאות, מנקים את השירותים (בנחל הצרכים הפרו את הצמחים), מגרפים את העלים וזורקים לזבל (בנחל חלק מזון לחיות, חלק הפך לקומפוסט שדישן את האדמה ועוד), מנקים את הבריכה (בנחל גורמים טבעיים במערכת האקולוגית תרמו לאיזונו).
כדי לממן את כת זה אנשים צריכים לצאת לעבוד במקומות אחרים, חלק מהגיעים עם הרכב - צריך להכשיר חניה. בנחל קשרו את החמורים או הסוסים והם עשו חניה בכך שאכלו את העשב סביב. כמובן גם רועי צאן הגיעו להיכן שהיה הרבה עשביה.
עוד נקודה מעניינת - הפעילות בבריכה יש מי שמשחק ויפה. יש מי שעושה כושר. אין בזה רע - הנקודה בעבר אנשים עשו בעיקר עבודה פיזית כמו עבודה בחקלאות, וכך היה להם גם כושר וגם פעילות פוריה. כיום על פי רוב - עובדים בעבודה לא פיזית, וכך לאחר מכן נאלצים לעשות "עבודה פיזית" - פעילות שלא נותנת שום ייצור, אלא נעשית בשביל כושר, "על ריק" כמו שחיה לשום מקום, או ריצה מסביב לפארק ולא כדי להגיע למקום. והרבה אנשים משלמים דמי מנוי או כניסה מהכסף שקיבלו בעבודה הלא פיזית, כדי שיוכלו לעשות עבודה פיזית על כלום. ממש חכם.
בעבר כשעשו עבודה פיזית היא היתה הרבה פעמים בשמש, וכך גם השתזפו. עובדים במשרד ללא שמש, ואז יוצאים להשתזף לא תוך כדי פעילות יצירתית ופוריה... וקודם שמים קרם נגד שיזוף...
בעבר עצים שגזמו - השתמשו בהם לבישול, חימום הבית ועוד. היום הם הענפים שנגזמים, העלים שנושרים נאספים ונזרקים או לזבל, או שנשרפים ללא כול הפקת בישול וכדומה ואף מזהמים סביבה לשב - בנוסף לזה שמבשלים באנרגיה מזהמת ממקור אחר.
ועוד בריכה זה נראה לרוב האנשים מקום טבעי יחסית כי האזור בד"כ עם גינון ורחצה מחוץ לבית גם נראית כיציאה לטבע.
נחל חינם לכולם - ברכה יקרה, סגורה לרוב האוכלוסיה. לא יותר פשוט היה להשאיר את הנחל נקי ?
שאלת תם.
אגב בפועל הושקעו מיליונים בשיקומו של נחל אלכסנדר. ועדין הסיפור לא פתור, בין היתר כיוון שחלקו עובר בתחומי הרשות הפלסטינאית שקיבלה גם היא מיליונים כדי שתפעל לשימורו. הכסף הגיע אליהם - השימור לא, ובעקבות זאת פסקה גם הזרמת כספים נוספת שהיתה יכולה לתרום לא רק לנחל נקי בשיטחם אלא גם להתפרנסות הגונה של העוסקים בשימורו.
"אני צמחוני מסיבות בריאותיות - הבריאות של התרנגולות" (אלמוני)
לפי כמעט כל מומחי התזונה - לאכול בשר רזה זה בריא. כמובן לא צריך לאכול יותר מדי. יש כל כך הרבה מקורות, כיוון שזה כמעט כולם, אינני יכול לצטט את כולם, אלא להניח למי שרוצה לבדוק זאת לבד. אסתפק בקישור אחד לגוף שמקובל אפילו על אנונימוס - חלב, בשר ובריאות - מקור אמין ארגון התזונאים האמריקאי
אתרי צמחונות רבים, וגם בתגובות שכתבו למאמר זה, הוזכר לא פעם שבשר זה בכלל לא בריא, מלא כולסטרול, אנטיביוטיקה והורמונים. לטעון דבר כזה זה דמגוגיה, בדיוק כמו שיהיה זה דמגוגי להגיד שלאכול מזון צמחוני זה לא בריא, כי זה מלא ריסוס, הנדסה גנטית, הורמונים ודשן כימי, חומרים משמרים, צבעי מאכל בחלק מהמקרים ועוד ועוד.
בשני המקרים זו דמגוגיה, משווים כאן שני סוגי תזונה לא מאוזנת או חלק לא טוב שלה, כשאפשר גם להשוות שני סוגי תזונה מאוזנת ממכילה דברים טובים בענף - צימחונית מול תזונה מאוזנת הכוללת גם בשר. התייחסות רצינית תצטרך לבדוק, למשל, כמה מכל אלה נשאר במה שאנו אוכלים, האם דרישות הרשויות בעניינים אלה נאכפות, על סמך מה מבוססות דרישות אלה, כמה מהדברים היותר מסוכנים כל אחד מאיתנו אוכל וכו', וכמובן לבדוק גם מחקרים ומה מומחים בתחום אומרים. זה שצמחונים מתנגדים לצרוך מוצרים מן החי מסיבות אידיאולוגיות לא אומר שצריך למחוק את היתרונות הבריאותיים שיש, או לעשות תעמולה שיקרית כדי שיפסיקו לצרוך.
יש מומחים בעלי שם, שטענו שאפשר להיות בריא מתזונה צמחית בלבד, במקרים מעטים יטענו כי היא עדיפה, אך יש גם מומחים בעלי שם שטוענים אחרת, ומציינים לטובה את חשיבות המוצרים מהחי כחלק מן התפריט. כך שאם אדם פשוט רוצה להכריע בנושא לפי מומחים, ככל שיקרא יותר, יתבלבל יותר.
באופן חלקי, הטענה לפיה צמחונות יותר בריאה - הוכיחה את עצמה לעומת זוללי בשר, כלומר מול מי שאוכל הרבה מדי, ובמיוחד כלפי מי שאוכל הרבה חלקי בשר עם הרבה שומן. במקביל יש גם אנשים צמחוניים שנגרמו להם נזקים כבדים עקב תזונה צמחונית לא מאוזנת.
צמחונות מאוזנת אינה עדיפה מבחינה בריאותית מול מי שאוכל מנה יומית צנועה של "בשר רזה" ועוד מרחיק ממנה חלקי שומן נראה לעיין, ומבשל אותה בשיטות בישול שאינן דורשות שימוש בשמן מוגבר (צליה, אידוי, בישול). כיום אפילו ידוע שאפשר לאכול בשר רזה מספר פעמים בשבוע גם כחלק מדיאטה שמטרתה להפחית את כמות הכולסטרול בדם. אין מחקר שהראה שכל בשר בכל כמות הוא לא טוב. יש לבשר יתרונות על פני מזון צימחי, למשל, אבץ כמו ברזל נספג בדרך היעילה ביותר מארוחות המכילות בשר, יש בבשר ווטמין B12 אשר חסר באוכל צמחי, ומבחינה אנרגטית יש חשיבות במצבים מסויימים לאכול בשר.
יתכן בהחלט שבתזונה ברוב המדינות המערביות יש יותר מדי בשר וזה מזיק, ואילו במדינות המתפתחות פחות מדי בשר וגם זה מזיק.
אגב גישות קיצוניות - בכל הפעמים כאשר ראיתי שפורסם על מישהו שתוחלת חייו גבוהה במיוחד, הוא לא צמחוני, ולא דוגל בשום שיטה בריאותית כלשהי באופן קיצוני.
*** בדיחה: אוכל בשר אומר: שמעת על
המחקר שמראה שלטבעונים יש יותר נטייה להתעוור ? אני מניח שזה בגלל שאין להם תזונה טובה.
טבעוני: לא, זה בגלל שהם קוראים את כל הרשימות מרכיבים עם האותיות הקטנות.
"אם אלוהים לא התכוון שנאכל חיות, למה הוא עשה אותן מבשר ?" (John Cleese, לעיתים גם משפט זה מיוחס לדמות המצויירת הומר סימפסון)
יש אנשים צמחוניים שנדמה להם שבשל היותם כאלה, הם "רוחניים" יותר או בעלי "מודעות" גבוהה יותר.
יש סוגי מזון שמזיקים לתודעה. אלכוהול מזיק לתודעה, והוא צמחוני. סוגי סמים צמחוניים מזיקים מאוד גם. תזונה לא מאוזנת גם מזיקה, בין אם היא דלה מדי בחלבונים ובין אם היא מרובה מדי.
צמחונות אינה מפתח לרוחניות. צמחונים יציגו למשל את גנדי שיהיה ענק רוח וגם צמחוני בחלק מהזמן, אבל יש רבים מאוד אחרים שאכלו בשר והיו ענקי רוח. החל באברהם ומשה מגדלי הצאן, הסלווים במדבר שניתנו לעם על ידי אלוהים. ראו בתחילת התנ"ך שדווקא מגדל הצומח קיין רצח את אחיו מגדל הצאן הבל, ואם תרצו תמשיכו לברית החדשה שבה נס הדגים שחולקו כמאכל לעם באמצעות ישוע, ותוכלו להמשיך לעידן היותר מודרני למרות שקשה יותר להכתיר מישהו כגדול עוד בחייו. דוד בן-גוריון היה גדול ברוחו ? - לאחר הקמת המדינה והיותו ראש ממשלה הלך להיות מגדל צאן בקיבוץ שדה בוקר, וזאת גם כדי לתת דוגמה אישית לאחרים. ויש עוד רבים מאוד, יבדוק איש איש לפי סולם ערכיו והערכותיו.
בכל אופן צמחונות היא לא חלק מרוחניות.
מאמר נוסף בנושא - צמחונות ורוחניות
האם באמת כל החיות במשקים המתועשים כל כך סובלות ?
מטיילת שהגיע לאתר קדוש לדרוזים וראתה תייש שחוט שבשרו נפשט בחדר פתוח לצפייה שואלת: מה לא כואב לו, הוא לא צועק ?
הדרוזי: מה כואב ?! - מחזיקים אותו.
האם באמת כולם סובלים ? - האם עגל שחותכים את קרניו ברפת סובל יותר מתינוק שעשו לו ברית-מילה ? האם באמת מקרי הסבל במשק לבשר כה נוראים - לפחות במשק ממוצע ? והאם הסבל לחיות בגלל גידולים לצמחוניים פחות נורא, ויש פחות מקרי מוות ? ועד כמה בכלל מדובר בהבדל משמעותי ?
בשיחות עם צמחוניים ועם לוחמי זכויות בעלי חיים, מייד מספרים לי על תרנגולות בכלובי סוללה, עגלי חלב ללא יכולת תנועה, פיטום אווזים וכו'. גם בלי בעיות מצרפים לי לינקים לאתרים שמספרים זאת ומראים תמונות. מדי פעם אני שומע שמישהו התחיל להיות צמחוני, לאחר שצפה בסירטון במחשב שבו רואים, איך שוחטים פרה או משהו בסגנון. כמובן, אינני מתכוון לחְיות בהכחשה, ולומר שאין כדברים הללו, או שהכל תקין, אבל אני כן אומר, שאין זה כל הסיפור של החקלאות.
הרבה אתרים שעוסקים בבעלי חיים עושים דה-הומניזציה למשקים המתועשים. לפי הסירטונים והמאמרים שלהם מצטייר רושם שאם למשל נבקר ברפת נראה שם כל הזמן כריתת קרניים וצריבת מספרים ועם קצת סבלנות שחיטה. לא, זה לא כתוב שם שזה כך, אבל מי שלא מכיר, מי שלא ביקר, מי שפעיל זכויות בעלי חיים, שמכיר את הנושא בעיקר דרך אתרי האינטרנט של שומרי זכויות בעלי החיים, או הסרטונים שלהם, זה הרושם שהוא מקבל, כי לדברים האלה הוא נחשף מעבר לפרופורציות. מה חושבים, שכל לולן או רפתן הוא סדיסט ? שהפרות והתרנגולות כל הזמן בטראומה ובחוסר תפקוד מהסבל הזה, לחקלאי זה לא אכפת וזה גם לא משפיע על תוצאות הגידול ?
לפני שנמשיך - שני דברים: האחד - בחלק מהמקרים אכן יש התעללות חמורה.
הדבר השני - לפעמים נוח להציג את הדברים בצורה של "רבע אמת" או הגזמות, כדי לשכנע אנשים לשנות עמדה, וגם אתר זה חוטא בדברים הללו, עם כי פה גם משתדלים לתת פרופורציות.
ולהמשך הסיפור - גדלתי בסביבה חקלאית, וראיתי משקים מתועשים לאורך זמן.
לא רחוק ממני - כמה רפתות, בהן פרות רבצו ברפת. הריח - למי שאינו בא מסביבה חקלאית היה דוחה, אך אנשים רבים שבאים מסביבה חקלאית, ראו בזה "ריח הזבל ניחוח חציר" - תיארו זאת כריח טוב. אנשים שחיו בעבר במקום ושבו לביקור, התמוגגו מהריח שעורר בהם זיכרונות טובים. הרפתות היו בסביבת מגורים, ולא כפי שכיום במרחק של לפחות קילומטר. הפרות הואכלו ביד נדיבה, יש להם חצר להסתובב, איזור עם שמש, איזור עם צל והגנה מהרוח, קיבלו טיפול ווטרינרי הולם, ובאו לחליבה מרצונן. האם זו התעללות ? לא בטוח.
ומה עם "הרביצה בחרא" ? - נכון שבשטח גדול, פרה לא תשכב דווקא על צואתה. אני לא יודע מה באמת פרה מרגישה כשאין לה שטח כזה, לא שאלתי אותה. אני כן יודע שלרוב החיות במשקים המתועשים לא נותנים להיות בבוץ של צואה, חוץ משני חריגים - פרות וחזירים, וגם זה בחלק מהמקרים. יש מגדלים שבהחלט ידאגו לאיזור רביצה יבש. אני מניח שלפרות ולחזירים פחות אכפת, וזה יותר טבעי להם, יחסית לחיות אחרות, כמו למשל ארנבון, או אוגר שמקפידים לעשות את צרכיהן רק באיזור אחד של הכלוב, בעוד הפרה עושה בכל מקום. כנראה רפתנים הגיעו למסקנה, שאין תועלת ממשית ביותר הקפדה על ניקיון. בהחלט ראיתי רפתנים שנותנים יחס של כבוד, אכפתיות ואף אהבה לפרה, ואני לא בטוח שהחמלה שלהם וההבנה שלהם פחותה מאלה שמכירים פרות בעיקר מאתרי זכויות בעלי חיים.
לגבי דברים אחרים, האם זה שהפרידו מהנקבות את העגל שנולד - זה בר השוואה לאבל של משפחה אנושית? - ממה שראיתי, לא. באתרי זכויות בעלי החיים מראים בהבלטה איך חותכים להם את הקרניים או צורבים את עורם כדי שיהיה מספר. אני לא מתכחש שעושים את זה, אני כן אומר שגם אם כואב לזמן מה - זה לא כל כך נורא, וכן אומר, כאחד שגר ליד רפת שהקולות הנשמעים משהם, אינם צרחות כאב, ושהמראה ושדברים כאלה נדירים, בודדים, ואינם מייצגים את כלל חייה ברפת. שבאתר אנונימוס מראים דבר כזה בסרטון של כמה דקות כמה פעמים, זה נותן תמונה שגוייה על האווירה כללית ברפת, למי שזה המקור העיקרי שלו. האם מישהו שנוהג לטייל מדי יום ליד רפת, זה המראה שהוא רואה: כל הזמן כריתת קרניים וצריבת מספרים ?
ובכלל, נניח שיפסיקו לחתוך קרניים ולצרוב מספר - אז ככה - זה סימן שעיקר הסבל ברפתות פג ואפשר לאכול פרה ?
גם בבית המשפט לא... גדיעת קרניים
ב13.1.2002 צילמו פעילי אנונימוס גדיעת קרניים של בקר ברפת של אחד הקיבוצים. הדברים פורסמו גם בתוכנית כולבוטק, והוגש כתב אישום נגד גודעי הקרניים.
בפסק-הדין, שניתן זוכו הנאשמים. בנימוקי השופטת טלי חיימוביץ נאמר:
1. לא הוכח שפעולות ההזרקה של חומר ההרדמה כרוכות בפחות סבל מגדיעה ללא הרדמה.
2. האיסור הכללי על התעללות בבעלי-חיים לא יכול לאפשר הרשעה על פעולות הנאשמים, ואם המחוקק מבקש לאסור התנהגויות מסוימות עליו לעשות כן "ברחל בתך הקטנה"
3. ההתנהלות של הרשויות, שהניחו למעשים להתרחש ולא עשו דבר עד לאחר החשיפה בכולבוטק, יוצרת תחושה של אי-צדק בנוגע להעמדת הנאשמים לדין.
עוד קבעה השופטת שנסיבות הגשתו של כתב האישום מצדיקות להטיל על המדינה לשלם לנאשמים על הוצאות הגנתם של הנאשמים.
מקור: ת"פ (קריית גת) 727/02 מדינת ישראל נ' חצאל (פרוטוקולים, פס"ד מ-4.6.2006, החלטה מ-25.12.2006).
יכול לספר לי מישהו שהוא ראה רפתן נותן לפרה מכה עם מקל כדי שתילך לאיזור החליבה, או לאיזור טיפול ווטרינרי. נו, מה אפשר לעשות, שאי אפשר לשוחח עם הפרה. זה השפה שבה היא מבינה ומצייתת איכשהו למגדל שלה.
לא רחוק במקום אחר - בריכות דגים. המיים לא צלולים, ואת הדגים עצמם לא רואים וידוע שהם בצפיפות גדולה. אבל יש להם שטח לשחות, יש להם אצות - שזה סביבה טיבעית ומזון בשבילם. האיזור שוקק טבע וחיות בר, כמו ציפורים רבות, נוטריות, סרטנים, עם קצת מזל בלילה אפשר להבחין גם בשועלים, בתנים ואפילו חתול ביצות נחשים ועוד חיות רבות. האם זה מקום כל כך נורא ? - לדעתי לא. ומה עם ההוצאה מהמיים, והמוות הממושך והשקט בחנק ? - אני מניח שזה סבל (אם כי נקודה זו נתונה במחלוקת גם באתרים למען בעלי חיים), אבל לא זה מה שמייצג את עיקר החיים שלהם, כמו גם ששחיטה של פרה, אינה אומר דבר על כל השנים שהיתה ברפת, ובכל מקרה אם נעבור לאוכל צמחוני, אז עדין לא מונע סבל והרג חיות רבים לאין ספור.
יש גם לולי הודים באיזור. ההודים על ריצפה עם נסורת. הריח - מתקבל על הדעת. יש אוכל ומיים בשפע. החיות לא מבודדות. אני בהחלט מסכים שיש מה לשפר כדי לגרום להם לרווחת חיים גדולה יותר, אבל האם זה כל כך נורא ? - גם פה לדעתי התשובה היא לא. לעומת זאת כלוב סוללה שבו התרנגולת ללא יכולת תזוזה - כן נראה לי סבל מוגזם.
גם אווזיה מסחרית היתה, ולא, שלא כמו בסרטים שרואים, לא פיטמו שם אווזים עם זונדה. עיקר מזונם היה שאריות לחם ממאפיה. הם חיו בחצר בה היתה אפשרות להסתובב, והיו גם איזורים עם בוץ, שנעשה על ידי טפטפת שבו האווזים יכלו לעשות "סינון" בוץ עם המקור (התנהגות טבעית שלהם). לא תנאים אידיאלים, אבל גם לא גיהינום.
מהחדשות שיוצאות מאתרי זכויות בעלי חיים, נוצר רושם שתמיד אווזים מפטמים. אז לא, ויש שמגדלים אווזים בשביל שמירה ו/או נוי.
וכך גם לגבי העדרים הצאן והבקר שאני פוגש בעיקר בטיולים לצפון ולדרום - שרועים באחו.
גישות קיצוניות למען בעלי חיים וצמחונות, בהרבה מקרים נובעות מכך שאנשים, חסרי היכרות וקשר עם הטבע והחקלאות, והם ניזונים לא מהמציאות, אלא מאתרים שמראים ומדגישים רק את הרע ביותר, דגש ענק על רגעי הדם שבפועל קצרים, לעומת הרביצה הרגועה ברפת או באחו.
לא, אין זה עניין דווקא של רגישות שרק לשומרי זכויות בעלי חיים יש ולאחרים אין, ובנושא זה, יהיה יפה לסיים בשיר של רחל המשוררת, שבוודאי אינה חשודה בחוסר קשר לטבע וחקלאות, או בחוסר רגישות. שיר שמראה שמה שחווים מרפת, הוא לאו דווקא מה שמוצג באתרי אנונימוס לסוגיהם, אלא משהו מורכב בהרבה שבו אלפי חוטים של קשר
מי שראשו עוד שרוי בוויכוח עם הדברים שפה, שישים את הדברים בצד רגע, וירגע, כי עם קשר ובלי קשר זה שיר מאוד יפה.
חליבת לילה, מאת רחל בלובשטין ("רחל המשוררת"), מתוך הספר "שירת רחל", עמ' קנא, הוצאת דביר, תשל"א.
* רחל ילדת 1890 בעיר סַרטוֹב, אשר על גדות הוולגה. ספגה הרבה יותר
טבע, ועבדה הרבה יותר בחקלאות מאשר פעיל זכויות בעלי חיים ממוצע. עם עלותה לארץ גרה
יחד עם אחיותיה במושבה רחובות הטובלת בחקלאות רבה. בימי העליה השניה לא היה זה מובן
מאליו לצאת לעבודה חקלאית, אך רחל שהאמינה בזה ניסתה כוחה בעבודה באחד הפרדסים
ולאחר מכן הלכה לכנרת לחוָת הלימוד החקלאית הראשונה לנערות. ימים אלה היו הטובים
בחיה. לא היו אז רבים בארץ בעלי ידיעות וניסיון בעבודת האדמה, בשנת 1913 יצאה את
הארץ לאוניברסיטה של טולוז בצרפת וסיימה שם את חוק לימודיה כאגרונומית. עקב מלחמת
העולם הראשונה היא לא יכלה לחזור לארץ, היא עבדה כמורה בתי הספר לילדי הפליטים
היהודים מגורשי ליטא. חיי המצוקה והרעב שם הרסו את בריאותה, היא נדבקה במחלת ראות
בשעה שטיפלה בילדים נגועי שחפת. היא חזרה לארץ לדגניה, וכעבור זמן לא אישרו לה
להוסיף ולגור שם מחשש שתדביק במחלה אשר אין לה תרופה. בשברון לב ובאין ברירה עזבה
לחיי עיר אשר אותם לא אהבה... על אף שאין בהם ריח רפת... בשני שירים בשם "בעיר",
הפליאה לתאר את אותה עיר: סְחִי חוּצוֹת, המולה מַמְאֶרת, שִמְמַת בטון...
ובה הרקפת לא תוְריד בבוא העת / בבטון מדרכות המת.
שימו לב להבדלים מדעוֹת צמחוניים / אתר כמו אנונימוס, ביחס למה חי ומה מת, מה
לכלוך, מה מקלט, חיי אדם וחיי פרה יחד ולחוד.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------
תגובה לדוגמה שקיבלתי לדברים בסעיף זה:
"ריח של חרא, זה לא רק שאלה של טעם. אתה יכול
להגיד שריח זה בסך הכל עניין של טעם אישי, ורק בגלל שאני כזה "עירוני לפלף" אני
מתעקש להוריד את המים אחרי כל פעם שאני הולך לשירותים, אבל הבעיה כאן היא לא רק
עניין של טעם- החיים באוויר רווי אמוניה יכולים לגרום נזקים בריאותיים ממשים, כמו
קשיי נשימה, כוויות כימיות ואפילו עיוורון- וכולן בעיות שבעלי-חיים במשקים מתועשים
חשופים להם יותר בגלל הסביבה שבה מחזיקים אותן. זה לא רק שהריח "לא נעים" אלא שהוא
מזיק.
אנשים שעובדים במשק לא צריכים לשאת את הריח יותר מאשר תקופות זמן מוגבלות, ומיד
אחרי זה יכולים לעבור לסביבה עם אוויר נקי וטרי, אבל בעלי-החיים חיים שם כל חייהם,
וצריכים לסבול אותו באופן מתמיד ללא הקלה.
בקשר לעגלים שמסתובבים במרעה- ידוע לי שרובם המוחלט של עגלים בתעשיית הבשר יוצאים
למרעה בצעירותם (העובדה הזו גם מופיעה באתר אנונימוס, כך שאתה לא יכול לטעון שהם
מסתירים עובדות ומציגים רק חצי אמת). גם ידוע לי שאותם עגלים, לאחר שהגיעו לבגרות ,
נכלאים במפטמה למשך השבועות האחרונים בחייהם, שם כבר אין להם הרבה מרחב. גם את זה
צריך לזכור".
והתשובה לאותו כותב: מתי ראית פעם אחרונה פרה או תרנגולת ?
צא מאתרי אנונימוס למיניהם, גש לול קרוב,
ולרפת הקרובה, תיגש
קרוב קרוב קרוב לתרנגולת ולפרה, ותראה אם היא עיוורת מהאוויר רווי האמוניה, או אם כל גופה
רווי כוויות כימיות, או שאולי כולן שוכבות שם רועדות ומחרחרות בגלל קשיי נשימה.
בחייך, גש ותראה.
אם את חושב שכך נראית תרנגולת ופרה ממוצעת, אז אין לי אלא להגיד שאתה דוגמה חיה לתפיסה
הלא נכונה שאתרים בסגנון אנונימוס עושים.
דבר אחר - ההשוואה להורדת מיים אצל בני אדם, אינה דוגמה טובה. אני מכיר הרבה אנשים
שאוהבים ריח רפתות, אך אינני מכיר אף אחד שאוהב ריח צואת אדם מרוכזת. שוב דוגמה לכך
שריח הוא קריטריון שאנו מתייחסים אליו עם הרבה פרשנות אישית. מה הפרשנות של הפרות
לריח שלהם ? - לא יודע. הן עושות קקי בכל מקום. גם באיזור הרביצה שלהם. אדם לא. גם
בעלי חיים רבים אחרים לא.
---
עוד כותבים כתבו דברים בסגנון של: "מה עם ההנשרה, ומה עם הסבל בהעמסת בעלי חיים למשחטות, ומה עם עגלי החלב שלא נותנים להם לזוז..." ועוד ועוד דוגמאות
ותשובה הכללית לכולם: לא נטען שבכל המשקים חיות אינן סובלות. נטען שיש מקומות לא מעטים בהם התנאים סבירים. הכיוון הוא כיוון של חקלאות תעשייתית בתנאים משופרים לחיות ונגד המקרים עם סבל עצום וממושך.
אין זה הוגן להזכיר רק סבל שיש בתעשיית החי, ולהתעלם מסבל שנגרם באלטרנטיבה - אוכל רק מהצומח. מה לעשות, בני אדם צריכים להתקיים, ולא ניתן לעשות זאת בלי שיגרם סבל ממשי לחיות או הרג כלשהו. יש לשאוף למינימום האפשרי, ולא הצעתם אפשרות טובה יותר. ולא. לא הבאתם ביסוס רציני לכך שצמחונות היא פתרון טוב יותר.
אתרים נגד התעללות בבעלי חיים - אתרי הסתה לצמחונות
"אנשים מחפשים לעצמם מורים, שיגידו להם שהם צודקים, ולא את האמת,
גורואים שידריכו אותם בדרך שהם האמינו מלכחתחילה, ולאו דווקא בדרך האמת"
מה, אז באמת הכל בתעשיית החי זה גדיעות, צריבות, שחיטות, צחָנות, חיי סבל בלתי נפסק ?
ככה לפחות עולה מאתר כמו אנונימוס, אתר המשמש ספינת דגל ללא מעט צמחוניים לוחמי זכויות מזויפות לבעלי חיים. מדובר בגוף שבצדק שם לב לכך שקיימים מקרי התעללות מוגזמת בחיות, והוא רוצה להביא לשינוי, אך בשם זה, אין הוא טורח להביא מידע מאוזן, אלא את החלק הקשה ביותר, ומציג אותו כחזות הכל. כך מי שניזון מאתר כדוגמתו כמקור עיקרי, יוצר אצלו תמונה לא נכונה בהעדר קריאה ביקורתית, ובהעדר מקורות של ממש מהמציאות, כמו חיים באיזור חקלאי בו פוגשים ורואים מה קורה הלכה למעשה, שלא לדבר על נסיון כלשהו בגידול בעלי חיים ממש.
אם כן, בצד התמיכה בכך שיש מקום לשיפור בתנאי חייהם של לא מעט חיות, יש גם לשים לב לשיפור הנדרש במאמרים ואתרים כאלה:
1. אתרים אלה מסיתים ואינם אובייקטיביים - אין זה מסוג האתרים אשר מביאים מידע מלא, מכל הצדדים, ובסוף נותנים לקורא (לגולש) להחליט בעצמו. מדובר על פי רוב באתרים מגמתיים, שמביאים רק חלק אחד של המטבע בצורה שנועדה להשפיע, ובצורה מוגזמת, מסיתה, משסה ומבזה את כל מה שקשור בתעשיית החי, כנגד מי שדאג להם להספקת חלב שהיו קטנים ולמזון רב נוסף חשוב ובעל ערך, וכנגד הורים שעושים כל מאמץ לספק לילד אוכל מזין, טעים, במחיר סביר, וגם... בלא פגיעה גדולה יותר בחיות...
2. זוהי "תקשורת מגויסת" במלוא מובן הביטוי. כלומר, לא כזו שנותנת במה להציג מגוון רעיונות ולביקורת עליהן, אלא תקשורת שבאה מטעם רעיון מסויים, ולא תעז כיאה למי שבא להציג אמת להביא, למשל, ביקרת נגד המנהיגי המרד (מעשיהם, תאי שכרם מוגזמים, אופן ניהול) ומנהגים (כמו המנהג להיות צמחוני, או דרכם של אגדות צדקה לחיות לזעוק על תנאי כליאה גרועים לחיות ושחיטה, בעוד שהן בעצמן נותנות לחיות-המחסה שלהם תנאים גרועים, ומממנים שחיטה ועינוי של חיות במשקים, בכך שהם קונים מזון בשרי לכלבים ולחתולים במכלאות ובסוף ממיתים את רוב הכלבים המגיעים אליהם ואת בשרם משליכים לאשפה במקום להאכלה) או קהל היעד שלהם (למשל להגיד "חבר'ה - נא להירגע, עודף קיצוניות לא יעזור, להיפך...). תקשורת מגויסת זו גם אינה מאפשרת ביטוי לרעיונות אחרים, לתת מקום לתגובות הקוראים.
3. הגזמות - המטרה במאמרים אלה אינה להראות פרופורציות, שמא יאמרו הבריות, "זה לא כ"כ נורא, אני לא מצטרף למאבק". מראים את חצי הכוס הריקה כדי שבאמת המאבק שלהם ישפיע על מישהו, ובהתחשב בנסיבות החמורות.
דוגמה מהאתר של האגודה הישראלית נגד ניסויים. בדף באתרם שמסביר על האגודה הם כותבים: "האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי-חיים (ע"ר) הוקמה בשנת 1983 במטרה לאתגר את החשיבה המדעית הישנה לפיה לא ניתן לקדם את המדע ללא פגיעה בבעלי-חיים, ועל מנת לצמצם את הניסויים בבעלי-חיים בישראל עד לביטולם המוחלט".
בוודאי שיש ניסויים אכזריים שמן הראוי היה לצמצם. אך האם בכל מקרה ? ניקח מקרה אחד: מליוני אנשים נותנים לחתולים ולכלבים שלהם כל שנה חיסונים בסכום כספי לא מבוטל. הלא היה זה ראוי, שיהיו כמה חתולים וכלבים שמישהו יבדוק עליהם שהחיסון הזה באמת עובד ?. זאת בידיעה ברורה שניסוי כזה עשוי להיות כרוך סבל גדול מאוד ואף מוות במקרה שהחיסון לא יצליח והחיות ידבקו במחלה הנוראית. אבל צריך לנסות על בעלי חיים או לא ?. מי מעוניין לשלם כל שנה כ200 ש"ח ויותר עבור חיסונים לכלב, שמעולם לא נבדקו על כלבים ? או במקרה דומה - מליארדים של שקלים מוצאים כדי לקנות לחיות המחמד מזון, אשר מתיימר לספק את כל צרכיהם התזונתיים. הלא היה זה ראוי, שלפני שחברות המזון יוצאות בהצהרות כאלה, הן יבדקו על 10-20 בעלי חיים שזה באמת נכון ?, כולל האפשרות שיסתבר שהאוכל לא באמת כזה טוב ובעלי חיים יפגעו ?. האם אין הגזמה בכך שטוענים שצריך להביא לביטול מוחלט של כל הניסויים בבעלי חיים ?
4. לא להגזים גם בהשמצות אתרים אלה - אני דווקא לא מזלזל בצורת מאבקם. מאחר שהמצב של הטבע והיחס לבעלי החיים הוא בכי רע, אינני טוען שאין כל צורך גם בתקשורת מגויסת, אך כמו שיש בעיה להסתמך על רדיו החיזבאללה, או רדיו פלסטין, שזה גם תקשורת מגויסת אז...
וכן, גם לפלסטינאים וללבנונים בעיות קשות. זה עוד לא אומר שהכל מותר בתקשורת ובכלל.
וגם נוצרת בעיה שהם לא יכולים להאמין כבר לעצמם.
5. ההגזמה והקיצוניות באתרים אלה חוגגת עד כי לפעמים מצטייר משם שכל נגיעה קטנה בחיה, גורמת לה לסבל איום. לפעמים זה מגיע לגבול השקר.
הסרטים והתמונות באתרים מראים לנו חיות מוכות, שחוטות, כלואות ללא יכולת תנועה כל שהיא - שלא באותם פרופורציות כפי שזה במציאות. לדוגמה חיה שצרבו עליה מספר - זו פעולה של כמה דקות, והפרה חיה כמה שנים. הצריבה כזו אינה דבר "ממוצע" או דוגמה מייצגת לחייה, אלא משהו חד-פעמי, ואין היא מראה סימני טראומה ממושכת עקב זה.
קיבלתי תגובות על הדברים האלה, שאנשי אנונימוס הגיעו למקומות והיו צריכים לצלם מהר, וזה מה שיצא. אלו תמונות רנדומאליות, או מקריות ממה שראו. אין לי, אלא להגיד שמי שחושב ככה, זה דוגמה לתפיסה מעוותת שנוצרה אצלו כתוצאה מקריאת אתרים כאלה. צילום רנדומאלי ברפת חלב למשל, בסבירות של מעל 99% היה מראה דברים כמו פרה רובצת ומעלה גירה, או אוכלת, או ישנה, או נחלבת.
באתרים האלה מתנגדים אפילו לגני חיות שבהם עושים שימור והצלה של חיות בסכנת הכחדה.
6. חצאי אמיתות - מי אמר שזה לא בסדר ? - בשיחה עם אנשים רציניים יותר בתחום, הם לא הכחישו את הצגת החלק הקשה של הדברים ולא ממוצע אך טענו 2 דברים:
א. מה רע ? משקרים ומסלפים, אבל זה
לטובה. מה זה כבר מזיק. זה הרי לטובת בעלי החיים. חלק
מכך כאשר מדובר בהתעללות קיצונית הוא באמת למען בעלי החיים, אך חלק אחר מזיק. במה
למשל ?
גישה האומרת כי אסור כל שימוש בחיות, גם לא בגני חיות, גם לא ביצי חופש, גם לא טיול
עם גמלים בטבע ועוד ועוד מרחיקה מטבע,
מחיות, מפוגעת בפוריות השדות אם לא יזבלו בזבל מחיות המשק, בשל כך או שיפגעו בטבע
במקום אחרי להשיג דשנים או שיצטרכו עוד שיטחי גידול וגם זה יצריך פגיעה ממשית
בחיות.
נזקים נוספים: אוכל צמחוני לא בהכרח בריא מאוכל שמכיל גם בשר וחלק מאלו שעברו למזון צמחוני פגעו בעצמם ובילדיהם במבחינה בריאותית. בנוסף גישה קיצונית נגד בעלי חיים פוגעת פגיעה באנשים טובים השומרים על השטחים הפתוחים. בשר במידה זה בריא, תחליפים סינטטים לדברים מהחי לא תמיד עדיפים אקולוגית. למשל בד סינטטי ממפעל מזהם אינו עדיף על צמר שכיום הרבה פעמים נזרק לזבל באין דורש.
אילו נזקים אלה היו נגרמים בגלל סיבות נכונות אז ניחה. אבל בגלל סילופים וחצאי אמיתות ? עדין לא ברור "מה לא בסדר" ?
ב. משלים אחרים ניסו להצדיק את חוסר הסילופים במשלים על מקרים אחרים שבהם באים מאמרים להתריע על בעיות כמו עוני, או הגזענות שהיתה בדרום אפריקה, ואין הם מכסים הכל.
עד נקודה מסויימת הצדק איתם. לא נצפה, למשל, ממאמר אשר בא להראות את זוועות-העוני ומנסה להביא לשינוי, שעל כל תמונה של עני יביא גם תמונה של עשיר או של בעל הכנסה ממוצעת, כי "צריך איזון". אבל אם אתר על עוני מציג דברים שלפיהם, נגיד בישראל הכל רק עוני, וכל מי שלא תורם לעניים הוא "רוצח", ו"נאצי" כי בגלל זה נגרם לקבוצה גדולה של אנשים עניים מוות וסבל מהעדר תזונה נאותה, טיפול רפואי נאות, העדר תנאים סניטרים נאותים וכו', ואם אמרנו לפנים שאדם יותר חשוב מחיה אז על אחת כמה וכמה... אז זה בעייתי. ואם מאמר/אתר כזה מנסה להוביל למסקנה שצריך לתת לכל העולם קיבצאות ו/או לקחת מכל העשירים את כספם ורכושם ולחלק שווה בין כולם ו/או ומי שאינו תורם מעבר לקבוע בחוק (מיסים שונים) הוא "אשם", אז מדובר באתר שיטחי, קיצוני, מסית, חסר אחריות, חסר ראיה כוללת ואי-הצגת התמונה כולה ומגוון הדעות.
אתר רציני בנושא עוני, אשר דוגל בהגברת הקיצבאות צריך לעשות גם דיון בחסרונות שבזה, למשל, עידוד לבטלה ("הבטחת הכנסה" שהופכת ל"הבטחת אבטלה"). כך גם אתר כמו אנונימוס אמור לדון בחסרונות שבתזונה צמחית, או גישתו לחיות. איפה דיון כזה ?
להסיק מאתר/מאמר נגד התעללות בבעלי חיים שאסור לאכול שום דבר מן החי ומי שעושה ככה הוא רוצח, זה בערך כמו להגיע למסקנה מאתר/מאמר על עוני, שצריך לתת לכל האוכלוסיה קצבאות כל החיים, וכל מי שלא עושה כן הוא רוצח.
במובן מסויים זה בסדר שאתר שבא לעשות שינוי, יתעסק דווקא במקרים הקיצוניים יותר, ויבליט אותם, ולא יתעסק עם דברים פחותים בהרבה, החיסרון בדבר, שיש אנשים שמה שהם לומדים על חיות זה רק מאתרים כאלה, ואז יוצא בערך מה שקורה, כאשר עיתונות מבליטה רק חצי אמת מתוך אינטרסים שונים של כותב המאמר - נוצרת אז תפיסה מעוותת אצל הקהל הרחב, ותופעות שליליות אחרות, כמו שלהוב יצרים והסתה.
יפה כתב בתגובה על הדברים הללו
מישהו: "'פעולה ירוקה' היא דוגמא -
כמו אנונימוס - לקבוצה קיצונית, אלימה וחסרת סובלנות. במקרה לגמרי, המטרות של פעולה
ירוקה תואמות להשקפת עולמי. לפעמים.
הקשר בין פעולה ירוקה, אנונימוס, תנובה, זוגלובק, הועד למען חקלאות אורגנית, אגודת
רופאי השיניים וכו' הוא שכל הקבוצות האלו לא מתיימרות להיות אובייקטיביות. לכן כל
אלו אינם אמינים כשהם מציגים .
כדי לקבל החלטות רציונליות צריך לשקול את הנושא באופן אובייקטיבי. לא "איך אני
מרגיש כלפיו" אלא מהי התאוריה, מהן העובדות, מהן העובדות הסותרות ומהן נקודות
התורפה של הפרשנות של כל סט עובדתי.
לפעמים העובדות נוגדות את התאוריה. אדם רציונלי ישנה את התאוריה. אדם מוסת או
אינטרסנטי ישנה את העובדות. כנ"ל תעשה עמותה אידיאולוגית."
7. היופי הוא גם בעיני המסתכל - לא אחת מספרים לנו על ריח צחנה בבית הגידול של בעלי החיים. אני בהחלט מאמין שזה מה שהם הרגישו, וכדאי גם יאמינו לי שכאשר חקלאי או מי אשר גר באיזור כזה רואה עירונים נגעלים מריח - הם בד"כ נראים לו או "סתם עירונים לפלפים" - או אנשים רכרוכיים, חסרי הבנה. או מה שבספר "הרי פוטר" אולי היו קוראים "מוגלגים". אני לא רוצה להגיד מי פה צודק, כי הסיפור של ריח, זה לא משהו אובייקטיבי. יש שבהחלט אוהבים אותו - אלה שרגילים. עד הרפורמה בענף הרפתות רוב הרפתות היו ליד מגורי אדם, ואנשים היו גאים בזה.
כתבו לי על זה בתגובה דברים כמו אם יש צואה יש חידקים וזה יכול לגרום מחלות וכו'.
ברור שיש חידקים, אבל החקלאי
הוא לא טיפש, שהוא יאפשר כמות חידקים מזיקה וגורמת מחלות, ואם במקרה או כן טיפש, או
עשה טעות חד פעמית, הוא יצטרך לשאת בנזק כלכלי כבד.
על כן, יש נקיון, יותר ממינימלי. אני לא יכול לשאול את הפרה מה היא מרגישה ברפת,
אבל אפשר לשאול ווטרינר מה רמת ההגינה הדרושה, הן לפרה, והן כדי שהחלב והבשר
אותו אנו אוכלים ממנה יהיה ראוי למאכל אדם ואת זה יש.
השיפוט הוא לא לפי מה שמריח שעירוני שלא גדל באיזור חקלאי.
ג'מוסים בחווה בישוב בורגתא. בן אדם, בד"כ לא מעדיף לשכב בַּבִּיצה. הג'מוסים כן,
לפחות בחלק מהזמן. בכלוב יש להם בחירה, והם בוחרים מרצונם את הַבִּיצה.
8. אתרים כאלה נותנים הרגשה ש"יש מיתוס שצריך לנפץ". כתב לי מישהו בתגובה לדברים פה: "זה שאני עירוני, לא אומר שאני לא מסוגל לדעת מה קורה מחוץ לעיר, ושאני לא יכול להבחין כשמשקרים לי ביחס לאופן שבו מחזיקים בעלי-חיים במשקים. כמובן שאני יכול לזהות כשמשקרים לי- שיקרו לי הרבה פעמים בחיים בקשר לחיים במשק- מגיל צעיר למדו אותי אמרו לי שבעלי-חיים חיים בשלווה לצד הוריהם, בסביבה מרווחת ונקיה, זוכים לשחק, להשתעשע ולהסתובב חופשי, ומקבלים טיפול מסור מצד החקלאים שמונעים מהם כל פגע ודואגים שלא יסבלו. את ההבלים הללו שמעתי הרבה יותר פעמים בחיים מאשר את הנתונים הסותרים- הם טופטפו לי למוח מילדות ממספר רב של מקורות שונים- ובכל זאת אני לא מאמין להם. אז עובדה שבכל זאת יש לי מידה של חשיבה ביקורתית.
גם לנתונים שמוצגים באתר אנונימוס אני לא החלטתי להאמין בצורה עיוורת אלא הצלבתי איתם עם עוד מקורות שונים- ביקורים במשקים, ספרות חקלאית, עמותות נוספות למען בעלי-חיים, ושיחות עם אנשים שעסקו בחקלאות או גדלו בסביבה חקלאית. עד היום לא הצלחתי למצוא ולו סתירה אחת בין המציאות לבין הטענות המופיעות באתר."
עד כאן דבריו, וראשית אולי זה הזמן להגיד שהמישהו האחד הזה
הוא אותו זה שכתב קודם על התרנגולות העיוורות, נחנקות, עם כוויות כימיות, ובבדיקה
נוספת איתו הסתבר שהוא לא ראה דברים כאלה, אלא פגש אותם רק באתרי אנונימוס. אבל
לעצם העניין החדש יש פה מקרה, שדומה לילד שבהיותו בגיל הגן חשב ש"אבא שלי הכי חזק", ויום
אחד הגיע לגיל שבו הבין שההורים שלו, זה לא בדיוק סופרמנים, ויש להם לא מעט
חסרונות, חולשות, ודברים שאין להם שום מושג בהם. והתוצאה - המתבגר מתחיל למרוד,
לצפצף, לזלזל בהוריו. כלומר, עובר ממצב לא ממש מציאותי אחד (ההורה הכל יכול), למצב בעייתי אחר
(הפחתה בערך ההורה). הרי
גם אם הוא לא בדיוק ילד קטן, הוא גם לא בדיוק מבוגר, ועדין זקוק להוריו, והוריו הם אלו שעושים הכי הרבה למענו, הם אלו שהביאו אותו עד
הלום, ודאגו למחסרו. כיבוד אב ואם על אף החסרונות לא יזיק. על אותו מישקל - אני
בהחלט מבין שאותו ילד יום אחד הבין שהאופן בו מגדלים חיות בחקלאות לא בדיוק מצב
מושלם, ומבין את השאלות ואף את המרד. אך גם כבוד למי שנותן לו ולמשפחתו אוכל
כל יום באספקה סדירה וטרייה - לא יזיק. וזה גם אולי עניין של בגרות, כדי להבין את
זה.
9. רשימת מקורות בעייתית - בחלק מהאתרים הללו "רשימת מקורות". אך בשונה ממאמר אקדמי של סטודנט שנה א' (וכמובן ברמות יותר גבוהות) - בו יש צורך להגיד על כל קביעה מאיזה מקור הובאה - באתר כזה לא תמיד כך. לכן יש פה אולי רושם ראשוני של אתר רציני, ושמי שכתב את המאמר קודם קרא משהו... אבל זה לא בדיוק רציני, וסביר להניח שאף אחד בתנאים האלה לא ינסה לנחש מאיזה מבין 20 המקורות שהביא בסוף ה"עובדה" שהביא, ויקבל את הנתונים כפי שהם.
רוב האנשים לא יחפשו מקורות, ולא יוודאו אם השימוש בהם נעשה כראוי, לכן, יתכן ומישהו יאפשר לעצמו לעשות בזה שימוש מסולף. לקורא הפשוט קשה לדעת מה ציטוט ומה "הוסף ברוח אנונימוס".
בעיה נוספת היא שרוב הכותבים הם אנשים שלא עסקו בחקלאות או בעבודה עם בעלי חיים, ולא למדו את הנושא בצורה אקדמאית. מצד אחד יש בזה הגיון, הרי הם מתנגדים לזה. מצד שני נראה מגוחך, שנדמה להם שהם מבינים בחיות יותר מאנשים עוסקים בתחום שנים על שנים - למשל מטפלים בגני חיות, חוקרי טבע, ביולוגים.
10. שימוש פסול על ידי הגולשים - כאשר אנשים עם מודעות לסבל בעלי חיים למיניהם רוצים לתת תיאור לנעשה במשקים המתועשים, הרבה פעמים זה קורה בפורומים שונים באינטרנט ("פורומי הסתה הדדית"), כדי לטעון על אכזריות המשקים, אין הם טורחים לנמק, אלא מביאים קישור מאתר אנונימוס. אבל רגע, מי אמר שהאתר הזה משקף משק חי ממוצע ? או יום שגרתי ברפת או בלול ?. האם בעלי האתר הם אלה שטענו כך ? - לא, בעלי האתר לא טענו כך, אבל הגולשים מתרשמים כך, בשל העדר קריאה ביקורתית, ובשל צורך לקבל אישור למה שהם מאמינים.
כך יוצא סילוף על סילוף: גולש מביא בצורה מסולפת מידע ממאמר שכבר בו יש מידע מסולף.
הרבה פעמים בשיחות/התכתבויות עם גולשים באתר הזה, אני רואה שרמתם של לא מעטים מהם היא רמת של חשיבה בסיסמאות מפליירים ומדבקות, שהאתרים ופעילים מפיצים, ולא מעבר לזה. והיו גם כאלה שהייתי צריך להסביר להם למה פלייר זה לאו לא מקור מידע מספק (אם מפלגה מסויימת מוציאה פלייר ומדבקות, אז זה אומר שהאמת בכיס שלה ?).
בעיה נוספת היא שהתפיסה השולטת בפורומי זכויות בעלי חיים ברשת, דוחקת לפינה את כל מי שמגלה רגישות מסויימת לסבל בע"ח אך לא מוכן להיות צמחוני, ובוודאי את מי שמבין שהפתרונות אותם מציעים אנשי זב"ח לבעיות סביבתיות, לרוב אינם מעשיים.
10.א. שימוש פסול על ידי הגולשים בציטוטים - מחד אתר/מאמר שלא מביא מקורות לדבריו יתקשה להיתפס כאתר/מאמר רציני. מאידך בד"כ כל אחד מאמין קודם כל במשהו, ואז הוא מוצא ציטוט, גם אם זה מקור בעייתי בעיניו, וגם אם הוא ללא התייחסות לגישותו הכללית של האיש או המקור. מביאים למשל ציטוט מהעיתון - הרי ברור גם לכותב וגם לקורא שבעיתונות הרבה שקרים, אך האלטרנטיבה של לא להביא מקורות, גרועה יותר.
על כן הטענה שלי כאן אינה דווקא לכותבי האתרים/מאמרים, אלא לקוראים - האם אתם עושים קריאה מובחנת וסלקטיבית ?, לדוגמה, באתרי צמחונות רבים יש איזה מאמר, למה לפי היהדות נכון להיות צמחוני, לפעמים זה בשם איזה רב. האם הרב הזה בכלל מקובל עליכם ? - ואם כן, אז האם אתם עושים גם דברים עיקריים יותר במשנתו של הרב ? ואם נמצא 100 רבנים שיגידו אחרת, אז האם תשנו את דעתכם בנושא הצמחונות ?
דרך נכונה - להבחין מי איש אמת וללכת בדרכו ולהיות בענווה תלמידו.
דרך לא נכונה - להאמין במשהו, ולהיאחז בציטוט של כל מי שרק מוכן להגיד משהו שקרוב לאמונה הזו גם אם הוא איש-שקר.
* אגב על פי ההלכה עוד לפני שנכנסים לבית יהודי נפגשים ב מזוזה ובתוכה קלף עור של בהמה כשרה עם דברי קודש. דבר שלא מסתדר עם תיאוריות צמחוניות.
11. אין לאנושות כל אפשרות לאכול ולחיות בלי לגרום סבל ממשי להמוני חיות. מקובל עלי שבתעשיית המזון לבני אדם (צמחונית ובשרית) יש כ 20-30 אחוזים של מעשים בהם נגרם סבל מוגזם לחיות שאפשר בלעדיו, ואותו חייבים לצמצם. לגבי השאר, עם הידע של היום זה לא ממש מעשי, ועל אלה, שהם הרוב אתרים בסגנון של אנונימוס לא מדברים, וגם לא מכבדים. הם מציגים את הצמחונות כאלנטרנטיבה שבה אין פגיעה בחיות, דבר שכפי מוזכר ומוסבר במאמר זה זה אינו נכון.
12. ישנם פורומים באינטרנט בנושא צמחונות
- טבעונות. מי נכנס לשם ? - כמובן צמחוניים - טבעוניים בעיקר. אם נכנס לשם מישהו עם דעות
אחרות - ומביע אותם במקום הזה, שמבחינתו הוא המקום הנכון, כי איזה פורום יכול להיות יותר
מתאים מלדון בנושא אם לא פורום צמחונות/טבעונות, אך בעושו כן נוצרת תגובה של - "אם אתה נגד, אז מה
פתאום אתה נכנס לפה, פה זה מקום של מי שרוצה להיות צמחוני/טבעוני", וכן מנסים במקום
להתייחס לטענות, להתייחס לטוען, והגיד שהוא משועמם או מקנא או 'טרול'
(ביטוי בפורומי אינטרנט לאחד שנכנס בכוונה כדי לציק, וכל הסבר
וטיעון הגיוני לא ישנה את דעתו, להיפך, רק יגרום לו להמשיך את הוויכוח) ודברים דומים. לא אחת
יקרה גם שמנהלי הפורום יתערבו ימחקו הודעות, בטענה שאין טעם יותר מדי להתווכח. ואז מה
קורה ? - נוצר מקום שבו כולם מאמינים בדבר אחד, גם אם הוא מבוסס על חצאי אמיתות
ואתרי הסתה ותעמולה, אך בכל זאת הם מאמינים בכל ליבם בדבר הזה, ויש להם גם הוכחה -
והיא ש"הרי כולם אומרים ככה", ואם מישהו הסתנן למקום עם דעות אחרות, אז
הוא בעייתי - "עובדה שכולם משמיצים אותו ומנהלי האתר מוחקים את הודעותיו".
וה"כולם שאומרים ככה", זה גם רושם מטעה, שנוצר אחרי שבמקום להתייחס באופן
ענייני לדבריו, זרקו אותו ועשו דה-לגיטימציה
לאישיותו של כל מי שהראה דעה מנומקת אחרת. הקורא הנבון יכול להבין שאילו היו להם
טיעונים הגיוניים, הם היו פשוט מביאים אותם בצורה ברורה ושקולה. אך מאחר שאין, הם
מגיבים מהרגש המתוסכל והמבולבל ומחפשים אוייב לירות עליו.
לעיתים רחוקות מגיעים הדברים עד כדי התחת דברים גסים וקללות, ובמקרה כזה אין אלא לשקף להם זאת, ולהזכיר להם שבגלל אנשים כמוהם נוצרת סטיגמה וסטריאוטיפ של אנשים צמחוניים ושומרי זכויות בעלי חיים, שמרחמים על קרציות, יתושים ואווזים, אבל לא אכפת להם מבני אדם. כשנוח להם ימצאו איזה רב שיגיד שצמחונות זה משהו חשוב לפי היהדות, אבל את הפתגם "כל המלבין את חברו ברבים כאילו שפך דמים", שכחו. אותם שאנשים יזדעזעו למראה שכן מסלק חתולים מחדר מדרגות בבנין, אבל אין להם בעיה לגרש בגסות אדם שמביע בפורום שלהם דעות מנומקות ומבוססות.
כתב אחד הגולשים על כך:
בחלק גדול
מהויכוחים עם אנשי "זכויות בעלי החיים" ודומיהם (כולל ויכוחים בשאלות עובדתיות,
כמו: האם חתולים משוטטים טורפים חיות בר) קורה לך דבר כזה:
1. אם אתה מסכים לעמדות שלהם, אז אתה בסדר גמור.
2. אם לא, יש לבדוק מה הסיפור שלך בדיוק:
א. אם אתה סתם אדם מן היישוב - אז מה אתה מבין בכלל.
ב. אם אתה חוקר בתחום הביולוגיה - אז אתה פסול מראש: אתה הרי מוסת על-ידי "הפקולטה
לשנאת החתול" (קראתי בדיוק את המלים האלה באחת התגובות בפורום בעלי החיים. בחיי!),
ו"ניזון מארס שמטפטפים לך שם".
ג. אם אתה מגיע מתחום הדאגה לרווחת בעלי-החיים - אז כנראה שמשהו השתבש אצלך. שהרי
איך יתכן בכלל שתביע עמדות כאלה? המסקנה היא שכנראה נפלת על הראש, או משהו כזה, וגם
אז - דעתך פסולה (בעיניהם).
בכל אחד מהמקרים שבסעיף 2 - חובה לאטום את האוזניים בפני הטענות שלך, ורצוי מאוד לא
להתייחס אליהן בצורה עניינית.
13. הזדהות של אוהבי חיות עם ארגונים כאלה, מתוך חוסר הבנה למטרותיהם האמיתיות - ארגונים קיצוניים ותמהוניים מהסוגים האלה זוכים לתמיכה מסויימת בציבור רק משום הבילבול הקיים אצלנו בין הדאגה לרווחתם של בעלי החיים (דבר שחשוב לרבים מאיתנו) ובין האג'נדה שנקראת "זכויות בעלי החיים". חשוב מאוד להבין שמטרותיהם האמיתיות של ארגוני "זכויות בעלי-החיים" שונות מאוד מאלו של חובבי חיות, המעוניינים לגדל את החיות שלהם בצורה טובה ככל שניתן.
ארגונים מהסוג הזה פועלים בצורה חכמה: הם צוברים תמיכה במסגרת מאבקים בפיטום אווזים, בניסויים בבעלי-חיים ובפעילויות נוספות שלא תמיד זוכות לתמיכה ציבורית רחבה, כשחלק ניכר מהתומכים אינו מודע ליתר המטרות של אותם של אותם ארגונים, עד כדי שלילת כל גידול של בעל חיים על ידי אדם, והדרך שלהם הבעייתית שלהם לכך, כפי שפורטה במאמר זה.
14. דעות נוגדות זו את זו, עד אבסורד - לדוגמה ארגון ששם לו למטרה לחסל את תעשיית הבשר יכול לתמוך, בצורה כנה, בגידול של בעלי חיים שניזונים מבשר (כלבים וחתולים במכלאות עמותות למענם), ושאר דוגמאות שהובאו במאמר זה.
15. אינטרס כספי - כמו כל גוף - גם לאתרים כאלה אינטרס כספי. אותם אתרים בד"כ מביאים את הטענה הזו לגבי אלה שלדעתם מתעללים בחיות, למשל, החקלאים. אבל הם לא נקיים מזה. אירגונים למען חיות זקוקים לכסף מהקהילה דרך תרומות ישירות, או דרך מכירת דברים, והם צריכים להציג את הדברים כך שהציבור ישתכנע ויפתח את הארנק. אם הניסיון הוא שזעקות על אסון, התעללות, רצח בעלי חיים מביאות כסף - אז ישתמשו בזה כדי להשיג כסף. לדוגמה, בעבר קראתי בדאגה על עמותה למען כלבים וחתולים חסרי ביית, שהיא בסכנת סגירה. היו הרבה ידיעות בעיתונים ובאינטרנט על הסכנה ועל זה שבעלי החיים יומתו, וכך הם גיסו קרוב לחצי מליון שקל.
16. הכללות - הרבה פעמים כשמישהו רוצה להגיד משהו נגד תעשיית הבשר הוא משתמש במאמרים או תמונות משם. תמונה זו "הוכחה" ? - נענה: היא יכולה להיות הוכחה למקרה מסויים, במקום מסויים ובזמן מסויים. זה לא אומר שכל מגדל חיות עושה זאת בזוועה.
17. שימוש רב בתמונות וסרטונים קצרים מזעזעים ומוצאים מהקשרם - "תמונה אחת שווה אלף מילים", אומרת הקלישאה. גם בתקשורת הכללית יש לפעמים שימוש רב וחוזר בתמונה או סרטון קצר ומזעזע, אך מוצא מהקשרו, שגורם לזעזוע בעיקר רגשי.זעזוע כזה מביא ל"ריטינג", וגם עשוי להביא אנשים לידי מעורבות. בתקשורת הכללית היה זה למשל עם הילד מוחמד א-דורה, או "הדם על הידיים" בללינץ' ברמלה. מראים לנו, למשל, שחיטת פרה. המראה אכן מאוד לא נעים, גורם זעזוע רגשי ולהיאטם לכל הסבר רציונאלי. אבל מה לעשות ההקשר הוא שאנשים צריכים אוכל, שבשר במידה הוא בריא מאוד, שאלטרנטיבות צמחיות יכולות במקרים מסויימים להיות איומות יותר כלפי בעלי חיים (ריסוס, הדברה), אנשים שלוקחים תחליפים צמחיים לפעמים נפגעים בריאותית, ובכלל - אין לאדם דרך לחיות בלי מוות של חיות. אבל הזעזוע לא נותן לנו לחשוב על זה. לא מראים לנו שבהקשר להריגת חיות, בתהליך שחיטה פרה מתה תוך כמה דקות, עכברה שאכלה רעל בשדה שבו מגדלים אוכל צימחי (אם לא אוכלים בשר יאכלו מן הצומח) ועכשיו סובלת שעות בכאבי תופת, כל גופה רועד, עיניה מתחננות ל עזרה וגורה נידונים למוות ארוך ואיטי באין אימא מטפלת. חוץ מזה תמונת עכברה אולי תעורר פחות רחמים מפרה, וגם אין דם בגסיסה מרעל, אז זה מצטלם פחות טוב, אבל במדדי אכזריות יכול להיות נוראה בהרבה - למשל בזמן גסיסה ארוך בהרבה.
אם כן, תמונה אחת אולי שווה אלף מילים, אבל כדי להבין מציאות צריך כנראה יותר מאלף מילים ותמונה אחת.
17.א. סרטים מזעזעים - הלם - מה הייתם אומרים אם בערוצים הרגילים בטלוויזיה היו מקרינים סרט כחול, ועוד בשעות השידור המרכזיות ? ועוד מסבירים שזה חשוב, כי זה "חינוך מיני", או ידע על ביולוגיה... מה הייתם אומרים אם היו מראים מקרוב בשעות אלה זוועות מלחמה: צילום גופות מקרוב, איברים קטועים, פרצופים מרוטשים ? הרי זו האמת שמתרחשת ?
מדוע שתגיבו אחרת לגבי סירטי הזוועה באתרי זכויות בעלי חיים שבהם מראים התעללות חמורה בחיות. מה הייתם אומרים עם בטלוויזיה רגילה היו מראים בעלי חיים שמורידים להם את הפרווה בעוד בחיים ? נראה סביר ?
בחלק מאתרי צמחונות וזכויות בעלי חיים בעולם מציגים זוועות, שציבור לא רגיל אליהם, וחשופים אליהם גם ילדים קטנים. אפילו באתרי סקס יש אזהרת צפיה שמדובר בחומר למי שמגיל 18, לא שזה ממש עוזר, אבל שם אפילו את זה לא עושים. יש ילדים וגם מבוגרים שרואים ומקבלים שוק, לא ישנים טוב בלילה, ומגיבים בקיצוניות, לא הולמת, ובלי להבין את המצב. להבין למשל, שחלק ממה שהם רואים לא קשור למה שהם צורכים, למשל, בגדי בפרווה, שאין עולם בלי הרג, ושהלאטרנטיבה שמציגים להם - צמחונות קשורה בהרג וסבל גדול מאוד והמוני של בעלי חיים שמודברים, מומתים, מסולקים.
האם למישהו שיש לו דעה שנערכים זוועות זכות להביא אנשים עד פוסט טראומה ?. יש אנשים שאחרי שצפו בסירטי הזוועה של אנונימוס חוו חוויה כזו: לא ישנו לילות, איבדו תיאבון. אולי היה מי שיכך ידיו ואמר: יופי, עכשיו הוא יהיה צימחוני. דיברתי עם אנשים שעברו את זה. הם לא מראים הפנה, הבנה עמוקה אלא שוק. מספרים על הטראומה שעברו. יתר על כן, כמו שהרבה פעמים לנפגעי פוסט טראומה יש רגשי אשם, למשל, נפגעת אונס שחושבת שזה באשמתה, הרי הלכה מאוחר בלילה לבד, או שכחה לסגור את החלון בבית שלה (האשם העיקרי הוא כמובן האנס, לא הנאנסת), כך נפגעי סרטי הזוועה עם חיות מרגישים רגשי אשמה גם כלפי מעשים שאין להם שום קשר אליהם, שהם אפילו לא צרכו אותם בעקיפין.
נסיים במילה טובה - ראיתי שבאתר אנונימוס ישראל לא מציגים את התמונות הכי אכזריות. זה שיפור.
18. אלו אתרים מוטים לטובת-צמחונות - אתרים שלכאורה באים להגן על בלי חיים, מוטים כלפי צמחונות כפיתרון. כך למשל על השמדה המונית של בעלי חיים בשדות הצמחוניים, גם אם יש פתרונות טובים יותר או עם פחות סבל הם לא כותבים. דעתם מוטה לטובת הצמחונות.
הם מתנגדים כמעט לכל שימוש בבעלי חיים. אפילו דבורים שלא סגורות בכלוב. כאילו שאם אוכלים סוכר במקום דבש, זה לא כרוך בהרג בעלי חיים בריסוס, הדבר, והרס השטח הטבעי לטובת שדה של סלק סוכר או קנה סוכר. אבל זה לא מעניין אותם. יתר על כן, טבעונות אינה קשורה בחמלה על חרקים. בשביל מזון טבעוני מתים בסבל רבה המוני חרקים, לא רק בריסוס, אלא גם במלכודות, שאליהם החרק נכנס, לא יכול לצאת, ולא נותר לו, אלא להמתין בלי מזון ומיים למותו בסבל ממושך, הרבה יותר מהדבורה. אבל זה לא אכפת להם. אכפת להם טבעונות.
19. דמגוגיה והסתות - אתרים קיצוניים כאלה עוסקים בהסתה של ממש לצמחונות ובביטויים דמגוגים. דוגמה בולטת היא האשמת מי שאוכל בשר בלא פחות מרצח, ובחלוקת מדבקות כמו "בשר זה רצח", שלא לדבר על קריאות 'שואה' ו'נאצים'.
ומישהו הגדיר פעם את האתר הזה כ"אתר שטיפות מוח לצמחונות"...
** כמה מהתקציב של PETA או של אנונימוס מוקדש לעזרה מעשית לבעלי חיים ? (למיטב ידיעתי פחות מאחוז).
*** תהיה זו ביקורת בונה ועניינית לומר "איך אתה מעז לבקר אותם, בעוד אתה משתמש באתר שלך בתמונות שלהם וקישורים אליהם". ותשובתי תהיה שאכן חשוב להתייחס אליהם בפרופורציות המתאימות, ולא להתעלם לגמרי ממה שהם אומרים. אך הינה אני גם מוצא מקום לשים את הדברים בפרורפציות ולהבהיר כמה דברים על המקור, בעוד שהם אינם דואגים לכך.
אילו דוקטור דוליטל היה אמיתי
דוקטור דוליטל דוליטל שהיה כל כך טוב, שכמוהו יש רק באגדות, יכולתו המקצועית היתה הטובה ביותר, הוא שם את החיות בעדיפות ראשונה על אף ששילם על כך מחיר אישי יקר - אך אפילו הוא לא עומד בסטנדרטים שמציבים אירגוני חיות קיצוניים כמו "אנונימוס בעלי חיים" ו-Peta.
מסופר כי בתחילת דרכו היה רופא רגיל של בני אדם, וחובב חיות. ביתו הלך והתמלא חיות, ובמקביל הלך והתרוקן מפציינטים, לא בגלל חוסר מקצועיותו, אלא בגלל בעלי החיים הרבים והלא הולמים לדעת הלקוחות שהיו בני ביתו. גברת אחת למשל ישבה בטעות על קיפוד, והיא ולקוחות אחרים סרבו לשוב ולהגיע אליו. הרופא הלך ונהיה עני. הבריות הסתכלו עליו בחמלה, על מי שהיה רופא ידוע, ועכשיו עני ומתהלך עם חורים בגרביים. בהמשך, בעצת רוכל בשר חתולים, עשה הסבה לרופא חיות והתחיל להצליח. רוכל הבשר עזר בשליחת לקוחות אליו. דווקא הוא, הרוכל, שהיה בעל קשר גם עם מסחר, גם עם מגדלי חיות מחמד, וגם עם מגדלי חיות לבשר על כן היה יכול להיות לעזר רב. אבל לדעת אנונימוס אסור בשר.
בחזורנו לדוקטור דוליטל, אחר זמן לא רב אנו מגלים שוב, כי בשל הקרבתו הרבה לחיות, הגיע לעוני, כי למשל, טיפל בתנין ששיניו כאבו. התנין לא רצה לחזור לקרקס ובכה. דוליטל שכמובן הבין את שפת החיות, ריחם והשאיר את התנין אצלו, והלקוחות המפוחדים שוב חדלו להגיע. החיות אהבו את דוליטל וקיבלו אצלו את הטיפול הטוב ביותר. הלכו אחריו ברחוב כלבים וחתולים, אך אנשים רחקו ממנו. למרות שהיה עני לקח הלוואה מכסף שאין לו כדי להפליג לאפריקה לרפא קופים. הוא הצליח אך נהיה עוד יותר עני וחרפת רעב עמדה גם לו גם לחיות.
מחבר הספר, יו לופטינג, מזכיר לנו את האילוצים שבהם נאלצו לעמוד הן הדוקטור והן החיות, והיו צריכים לפעול בצורה יצירתית. בעצה אחת עם החיות הוחלט לעשות קרקס עם החיות וכך לממן אותן ואת עצמו. בסיוע רוכל הבשר הממולח בעסקים הוא הצטרף לקרקס קיים במטרה להופיע שם עם בעלי החיים שבאחזקתו. הוא ראה מיד כי החיות מחוזקות בקרקס בתנאים לא טובים, הקהל מרומה בסיפורים לא נכונים עליהם. הדוקטור ורצה להגיב על כך, אולם רוכל הבשר ביקש ממנו להבליג, כי אם מיד יצא נגד מנהל הקרקס הקשר העסקי ביניהם ינתק, ואילו אם יחכה ומנהל הקרקס ילמד להעריך אותו יש סיכוי לשינוי. הרופא הסכים ופעל בהמשך. הדבר מלמדנו מדוע למה חשוב שיהיו אנשים טובים במקומות כאלה... וזה רק תחילת הסיפור. ומה מסתבר ?
מסתבר שאפילו זה לא עומד בסטנדרטים של ארגוני זכויות בעלי החיים כמו אנונימוס. הם מתנגדים לקרקסים, אפילו לפינות ליטוף. מתעלמים מכך שזו גם דרך שבה החיות מקבלות טיפול, השגחה וקירבה לקהל שחשוב שיכיר אותן ויהיה בעדן. הם מתנגדים לשימוש בבשר, ולא אחת משתמשים במילה, "רצח", לתיאור הרג בעל חיים לצורך אכילה. בספר מתאר המחבר את האילוצים בפניהם עומד הדוקטור והחיות: אילוצים מול אנשים אחרים, מול חוסר במשאבים, מול חוק שרואה בחיות רכוש אדם, וגם בעיות בריאות שחיות לא יכולות לפתור לבד ונזקקות לעזרת אדם. בנוסף גם אדם שמטפל בהן צריך לעיתים גם את עזרת החיות, במיוחד אדם שנותן את כל-כולו למענם ולא מקבל תמיכה מהסביבה.
רבים מקוראי אתרי צמחונות או אנונימוס ודומיו סוברים, כי אין כיום כל צורך לאדם בשימוש בחיות. הם רואים אותם בהבלטה כה גדולה עד כי במקרים רבים אינם רואים את את צרכי האדם. הם מתעלמים גם ממקרים שחיות צריכות את האדם, אם זה בשיטות ריפוי שרק הוא יודע, ואם בכך שהאדם הוא האחראי העיקרי לסבל חיות והרס טבע, וזה שצריך ללמוד לרסן את עצמו, ולנסות לתקן מה שעוד אפשר, למשל לנסות להציל חיות בסכנת הכחדה גם אם זה אומר להחזיק אותם בשבי למטרות הגנה, ויצירת גרעין ריבוי בתקווה שיהיה אפשר יום אחד לשחררן לטבע. יש אנשים עם כוונות טובות שלא מגדלים בעלי חים נכון, וצריך "דוקטור דוליטל" שילמד כיצד לעשות כן, למשל לפתור בעיות התנהגותיות, רפואה מונעת, והתייחסות בכבוד.
דוליטל הוא לא היה יכול להיפרד מהחיות, והן לא ממנו, על כן יחדיו פעלו כדי להתפרנס. דוגמה לכך במקומות אחרים עשויה להיות, למשל, בגני חיות בהם מוחזקים חיות בצורה הולמת, קיימים גרעיני ריבוי לחיות בסכנת הכחדה, יש מקור כספי לאחזקה מהקהל, ויש הסברה לחשיבות הטבע.
דוקטור דוליטל הוא דמות כל כך טובה באופן קיצוני לחיות. כמוהו יכול להיות רק באגדות. אם אפילו הוא שהציל, הקריב את עצמו, ממן, ריפא, אהב, שם את החיות לפני עצמו ועדין לא עומד בסטנדרטים של של גופים קיצוניים, כנראה שגם הם לא חיים במציאות, אלא באגדה אחרת משל עצמם.
חבל שדווקא דוליטל הוא זה שבאמת באגדה.
" ושוב ג'ון דוליטל, באת בשעת סכנה, בשעת צרה - כדרכך תמיד. על כן יזכרו את שמך יצורי היבשה, המים והאויר כששמם של אנשים אחרים, הנקראים "גדולים" כבר ישכח" (עמ' 138).
("אוצר הסיפורים של דוקטור דוליטל", מאת יו לופטינג, תרגם מאנגלית צבי ארד, הוצאת עם עובד)
לקריאה נוספת: הביטו בחיות וראו אותנו / מאמר מאת יהודה אטלס
*** וגם סיפורים רבים אחרים, מתפרשים אחרת לאור אנונימוס מסיפור כבשת הרש - שבכלל העני ש"השתמש" בכבשה, הוא הפושע ממשי... וסיפורים יותר מודרניים - היידי בת ההרים, החתול במגפיים ועוד ועוד
גם אל-גור ("אמת מטרידה") לא מספיק טוב להם ? - גם אותו הצליחו לפסול ארגון פטה - בכל כך הרבה להט שזה הגיע לעיתונות הישראלית - לכתבה
גם הרבה ספרים תמימים - הנסיך הקטן לוקח כבשה בתוך קופסא (כך הוא מאמין) לכוכב שלו. נילס אולגרסון רוכב על אווזים, ... ועוד היידי בת הרים... אפילו במשל התנ"כי - כבשת הרש - הרש לא בסדר, כי הוא מגדל כבשה.
---------------------
תגובות
עיקר התגובות שקיבלתי מגולשים צמחוניים בנושא, זה שנכון, שיש שקרים, הגזמות וחצאי-אמיתות, אולם הן בשל חשיבות הנושא, והן בגלל שגם בתעשיית הבשר יש אותה בעיה - הרי שמעשי אתרי הצימחונות-טבעונות מוצדקים.
על כך נשיב: ראשית שימו לב - ה"דת הטהורה" שלכם מבוססת על שקרים, ואתם עצמכם הגעתם למסקנות שהגעתם אחרי שקראתם שקרים, וספק אם אתם יודעים להבחין מה נכון ומה לא. מצד אחד לגבי בעלי חיים אתם דורשים סטנדרטים של צדק ומוסר, אך כלפי בני אדם ומצד עצמכם - בסדר לסלף ולשקר. "דת הצמחונות" מנסה להציג את עצמה כאמת הטהורה, והדרך להצלת העולם - אז איך אתם מרשים לעצמכם דבר כזה ?. האם אתם חושבים שאתם כל כך גדולים מוסרית שמותר לכם לשקר, או שההיפך נכון - מי שמשקר הוא לא גדול מוסרית. האם רק לצמחונים מותר לשקר ? או שגם לאחרים ? האם הציבור הרציני שאתם מתיימרים להגיע אליו לא מסוגל לשאת את האמת ? או שמא חלילה אתם פונים לציבור פתי ושיטחי ומפתים אותו בעזרת שקרים ?.
מי שמחליט להיות בדרך האמת, לא יכול להיות שקרן/סלפן, מגזימן גדול ושיטתי. כי זה לוקח לדרך לא נכונה. מדוע זו דרך לא טובה ? על כך בפרק הבא.
שאלה לתרגול
מחקר שהתפרסם בעיתון הראה שחלב מסייע להרזיה. המחקר נערך על ידי אוניברסיטת באר-שבע, ומומן על ידי מועצת החלב. באתרי צמחונות פוסלים הגולשים את המחקר בטענה שהוא מוטה, ו"ברור" שאם מועצת החלב מימנה את המחקר, מראש התוצאות מוטות.
מה כאן לא בסדר ?
תשובה
א. זה שמועצת החלב ממנה את המחקר, לא אומר שהיא יכולה לקבוע את
התוצאות.
לדוגמה, כול מי שעושה רשיון נהיגה משלם עבור בדיקה לאופטומטריסט. זה לא אומר שהוא
קובע את התוצאות.
ב. בלבול מי כאן המטה ? - הגולשים שפוסלים מראש את המחקר, בלי כל נימוק, הם אלה שמטים את התוצאות לטובת מה שהם רוצים - טבעונות. במחקר מצויין מה נבדק, ואיך, ואותו עשו אנשי מקצוע באוניברסיטה בעלת שם. הגולשים לא בעלי השכלה דומה, והם מטים בצורה ברורה. מפורסם בצורה ברורה מה נחקר, איך ומה היו התוצאות, והם תוך התעלמות מכך פוסלים תוצאות ומטים את התוצאה.
ג. תוצאות המחקר משתלבות היטב עם מחקרים רבים אחרים הקושרים בין חלב ובריאות, והתוצאות לא מפתיעות. כל הגופים הפורמליים כמו משרד הבריאות בארץ או בארה"ב, ארגון הדיאטטים האמריקאי שמומלץ אפילו על ידי אנונימוס - ממליצים בצורה ברורה וחוזרת הן על אכילת בשר רז, והן מוצרי חלב דלי שומן.
וויכוח בגרפיטי, ברח' יהודה הלוי בת"א. (התמונה מורדת מוויקיפדיה).
הוסבר כבר בתחילת מאמר זה מדוע בשר אינו רצח. אבל מה עם הקריאות 'נאצים' ?
"הנאצים טענו שיהודים הם
כמו ג'וקים עכברים וחזירים לכן צריך להרוג אותם. צמחוניים קיצוניים טוענים שכולם
כמו ג'וקים עכברים וחזירים, לכאן אסור להרוג אף אחד.
אותם קיצונים דומים לנאצים בהשוואת אדם לג'וק, ושונים במסקנה המתבקשת מכך."
לפעמים הדברים חורגים, ופעילי בעלי חיים קוראים למי שפוגע בחיות, בלא פחות מנאצי. חביב עליהם במיוחד לצטט את יצחק בשביס זינגר, ניצול שואה, ש"אמר" (הוא לא אמר, דמות בסיפור שהוא כתב אומרת את זה. בנוסף למרות שפעילי זכויות בעלי חיים מציגים אותו לעיתים כניצול שואה, ולכן הדברים כביכול אוטנטיים ובעלי ערך מוסף - אולם אין כך פני הדברים, הוא היגר לארה"ב ב1935, ולא היה במחנות) שעבור בעלי החיים כל יום זה טוולינקה, נכתב אפילו (על ידי מחבר אחר כמובן) ספר על בסיס המשפט הזה שבתרגום חופשי נקרא "טרוולינקה הנצחית" (Eternal Treblinka: Our Treatment of Animals and the Holocaust", By Charles Patterson, Lantern Books, New York, 2002 ), ארגון Peta העולמי יצא בעבר בקמפיין שבו הוצגו תמונות מהשואה לצד מה שלדעתם שואת בעלי החיים (למרות שהם בעצמם אירגון הורג בעלי חיים בצורה רבה - ראו http://www.petakillsanimals.com/ שם מסופר לנו שפטה הורגת מעל 90% מהחיות שתחת חסותם). זה לא היה כגימיק, אלא אמונה בצדקת דרכם האידיאולוגית. התמונות הללו הוסרו בסופו של דבר בגלל מחאות. שרידים של קמפיין זה אפשר למצוא באתר שלהם בהזמנה לתערוכה למשל, http://www.peta.org/news/NewsItem.asp?id=2201, גם בפורומים השונים באינטרנט השוואות כאלה לא חסרות. פורום "זכויות בעלי חיים" בוואלה נסגר עקב השוואות לנאצים מסוג זה, ולאחר משפט נקנסה מנהלתו, במאה אלף שקלים + הוצאות משפט כ20,000 ש"ח לא כולל מע"מ (שני קישורים לנושא בסוף סעיף זה). גם אתר אנונימוס הישראלי מפרסם מאמרים עם כותרת "שואת בעלי-החיים" (http://www.anonymous.org.il/artTreblinka.html), וחוזר על הנושא מדי פעם.
אז אם זה ככה. אם למשל, לגדל פרה, לחלוב את חלבה, ולשחוט אותה כעבור כמה שנים, זה בדיוק כמו להיות נאצי, אז מסתבר שלא ידענו. לא ידענו שהתאחדות הרפתנים עלתה לשילטון, לאחר שבראשה עמד אחד שבעברו היה צייר רעב, לא מעשן וצמחוני. דרכה היתה רצופה בהשלטת שילטון אימים ברחובות, עינוי ורציחת מתנגדים, גם כאילה שאינם פרים ופרות. חברי הממשלה החדשה שללו את כל הזכויות של הפרות שהיו קודם, ושהיו נהוגים בעמי עולם (כמו הזכות לקניין, הזכות להיות אזרחי מדינה). למעשה גם אם ראש המפלגה נבחר בצורה דמוקרטית, אין זה בדיוק הדמוקרטיה במיטבה ("שלטון העם"), אך זה לא הפריע לו להמשיך ליישם את מדיניות, שראתה ברפתנים לדורותיהם גזע נעלה (זה שהמנהיג עצמו לא היה טהור דם לגמרי, לא ממש הפריע לו ולחסידיו), ואילו כלפי הפרות היה יחס כגזע הנחות ביותר, שכלל במידה רבה שינאה עזה, וראייתם כגורם הראשי לצרות העולם, ושהן הגורם המלכלך והמטמא את הגזע הרפתנים טהור הדם. בין הפרות והפרים היו גם מהנדסים, רופאים, סופרים, משוררים, אנשי רוח ואנשי כלכלה, אנשי חינוך ותרבות, רבים מהם עסקו במסחר והלוו בריבית, והשילוב הזה לא נראה לרפתנים. מה פתאום שכל זה יהיה שייך לפרות, ומה פתאום שכך ינצלו גזע עליון זך וטהור, טענו במפלגה.
מאחר שההבדל הפיזי בין פרות לבני אדם כמעט לא מורגש, הם גם עשו עיון בארכיונים המדינה של 4 דורות אחורה כדי לבדוק מי היתה פרה, ומי שנמצאו אצלה שרידים כאלה, אולצה לענוד עליה טלאי צהוב. תחילה הם התחילו בפרוגרומים ספונטאנים בעידוד הממשל, בזזו את רכושן של הפרות, ציוו עליהם לעשות עבודות משפילות כמו לצחצח את הכבישים עם מברשות שיניים. ככה, השפלה לצורך השפלה. אחר פעילות אכזרית ומרובה, הוחלט שאין די בכך, וחבל לגמגם ולא לעשות את הדבר האמיתי, החליטו בהתאחדות שהגיע השעה ל"פתרון סופי", והוא להשמיד את כול הבקר וקרובי משפחתם לנצח נצחים, לשרוף את גופם ולפזר את עפרם, אחרי ניצול פיזי אכזרי מעין כמוהו של מי שאפשר. ניצול עם תום, עד שמה שנשאר זה מעין גוויה מהלכת, שאותה לא נותר אלא להשמיד. הם החלו בפעילות ההשמדה במלוא העוצמה המרץ, והעולם שתק.
במקביל לפעולתם נגד פרות, פעלה המפלגה לכבוש את הכל העולם, צבאה הענק פלש לארצות שכנות, ויצא למלחמה מול מעצמות העולם במלחמה שבה מתו מיליוני חיילים, ואזרחים תמימים גם כאלה שלא היו פרות.
אכן ממש נאצים.
לא ידענו.
הייל הרפתן הראשי.
אפשר לכתוב את אותו דבר אך בדרך יותר "חיובית":
לא ידענו. אבל הינה, אם לגדל בעלי חיים ולאכול אותם זה כמו להיות נאצי, אז מסתבר ש... כמו שברוב תרבויות העולם בכל הזמנים היתה מסורת להרוג חיות ולאכול אותם, כך גם הנאצים, נהגו כמדורי דורות. תמיד אספו גזעי אדם, ריכזו אותם והרגו אותם באופן שיטתי אף אם הם לא פתחו בשום מלחמה, ואפילו לא היו בני ארץ אחת. במסורת האנושית תמיד היה הבדל ביחס בין הרג אדם להרג חיה. טוב, לפי צמחונים אין הבדל. הם יכולים אפילו לצטט מהתנ"ך, מעקדת יצחק.
ולא רק זה דבר "חיובי" שאפשר להגיד על נאצים וחקלאים. כמו שחקלאי דואג לחיסונים וטיפול ווטרינרי לבעלי החיים שלו, גם הנאצים דאגו לפחות לחיסונים לכל היהודים בגטאות, חקלאי דואג למזון בריא ומשובח לבעלי החיים שלו, וברור גם הנאצים דאגו לזה.עד המוות. התמונות ממחנות ההשמדה מוכיחות.
ובכלל - חקלאים מגדלים בעיקר בעלי חיים מבוייתים, כאלה שלא מסתדרים בטבע, הנאצים החזיקו במחנות השמדה ומחנות עבודות כפיה באותו אופן - כאלה שלא יכלו להסתדר בלי מחנות השמדה ועבודות כפיה, והנאצים דאגו להם למזון, הגנה מטורפים, טיפולים רפואיים כולל רפואה מונעת ואפילו הצטערו מאוד אם מתו להם הרבה במחנות ההשמדה בגלל מחלה, ואמרו שזה גורם להם הפסדים. ליתר ביטחון הנאצים נהגו לעשות ביטוח, שם תהיה תמותה יהיה מאיפה לשלם. לפחות לכסות את הוצאות המזון והחימום במגורים.
לצד העבודה החקלאית היומיומית מומחים שונים מפתחים תרופות וטיפולים שונים ואף יקרים ומורכבים עבור בעלי חיים. פקולטות לחקלאות יש ברחבי העולם. גם הנאצים דאגו כך ל"בני חסותם" בגטאות, בפיתוח תרופות ורפואה מונעת, ייחודית עבורם, בתקציבי עתק והכשרת מומחים מיוחדים. בדומה לווטרינרים אותם מומחים נאצים נשבעו בשבועת ההסמכה שלהם לפעול למען הצלת יהודים.
חקלאים מגדלים בקר לצורך מאוד בסיסי - כדי שיהיה אוכל. גם הנאצים "כמובן" עשו זאת מצורך מאוד בסיסי, שיהיה אוכל. כל צמחוני שצועק "נאצים" יודע את זה, ואם הם צודקים, אז גם בטח שכשם דמויות מופת בכל העולם עסקו בגידול בעלי חיים ואכילתם: משה, אברהם, דוד בן גוריון, קרישנה, תלמידיו של ישוע היו דייגים ועוד. גם לנאצים היו מופת ? (סליחה שלא מצאתי שמות)
רוב חיות המשק פטורות מעבודות כפיה בזמן שהם גדלים, פשוט אוכלים, שובעים וגדלים עד המוות. גם אצל הנאצים לא היו עבודות כפייה.
חקלאים דואגים לריבוי, ואם פרה מתקשה בלידה יעזרו לה ויקראו לרופא אם צריך. גם הנאצים דאגו ליולדות ולתינוקות היהודים. בטח. אותו דבר. אחד לאחד.
לא ידענו.
הנאצים התנהגו לבני אדם כמו לחיות ואפילו יותר גרוע. חקלאים גם. בכלל חקלאים הם לא דואגים לאוכל לאנושות, זבל לזיבול השדות, לא משלמים מיסים ולא משתתפים בהגנת המדינה. אז מי כן עושה את זה ? כמובן - צמחונים ופעלי אנונימוס שלא רק דואגים לכל זה, גם מתגייסים ליחידות הכי קרביות, מגנים על המולדת, ועוד מספיקים לצעוק על אחרים "נאצים". בכלל המטרה של נאצים ושל חקלאים זה לא לעשות אוכל אלא לכבוש את כל העולם, ומצידם שכל המתנגדים ימותו. עוד נקודת דמיון. ברור אתם לא רואים איך חקלאים מפציצים ערים בצרפת, בריטניה ועוד רבות אחרות ואיך מטוסים של חקלאים עושים קמיקזה על ספינות אמריקאיות ?
בחיי, לא ידעתי. גם היום אני לא יודע את זה.
----
לקריאה נוספת
לראשונה: מנהלת פורום בוואלה תפצה ב-100 אלף שקל בשל אחריות להשמצות הגולשים - בפורום של וואלה הושווה מנהל חוות מחקר של קופים לנאצי.
ענת רפואה-אהרונוביץ', המשמשת כדוברת האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים, הייתה גם מנהלת פורום "זכויות בעלי חיים" בפורטל וואלה!. ד"ר בושמיץ הוא שותף בחווה לגידול ורביית קופים במושב מזור, המיוצאים לצורך מחקר רפואי בחו"ל ולמכוני מחקר ואוניברסיטאות בארץ. בפורום שבניהולה, בין היתר, נעשתה הקבלה בין ניהול החווה לבין ניהול מחנה השמדה נאצי ובין ד"ר יוזף מנגלה לד"ר בושמיץ. בהשמצות, שחלקן הקטן נכתב על-ידי אהרונוביץ' עצמה, נעשה שימוש בכינויים "מושחת", "רוצח", "ד"ר מוות מאיים", "מנקה המחראות במחנה הקופים 'אושוויץ'", "אושוויץ בושמיץ" ועוד. ב-2003 החליטה וואלה! לסגור את הפורום בשל הביטויים משום ש"חרגו מהנורמה הציבורית". ד"ר בושמץ טען באמצעות פקליטיו, כי הפרסומים פגעו בשמו הטוב ואף פגעו בו אישית בהיותו בן לניצולי שואה. לדבריו, מאז הפרסומים הוא ומשפחתו הפכו מושא לאיומים במעשי אלימות וברצח. כאמור לעיל חייבה ענת רפואה בתשלום הנ"ל. המאמר המלא: http://www.globes.co.il/serve/globes/DocView.asp?did=1000324116
פסק הדין מהכתבה לעיל (א 032986/03) - http://img2.tapuz.co.il/forums/1_114381925.doc. ציטוט העונש: "בהתחשב באמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 100,000 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן תשא הנתבעת בהוצאות התובע ושכרֿֿטרחת פרקליטו, בסך השווה לֿֿ20% מהסכום הפסוק, בצירוף מסֿֿערךֿֿמוסף כחוק."
גרמניה: נפסל
קמפיין הצמחונות "שואה בצלחת" - בית המשפט לחוקה של גרמניה פסל את
הקמפיין של ארגון PETA, שנועד לעודד הימנעות מאכילת בשר. שימוש בכותרת כזו
משמעו גימוד והפיכת זעקתם של קורבנות השואה לדבר יומיומי, ויפגע בכבודם של היהודים
ששרדו את השואה, פסק בית המשפט.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3692833,00.html
בתגובה מס' 5 למאמר זה נכתב: יש הבדל בין צמחונים לבין צמחולנים...
הוגה הקמפיין הזה בהחלט יכול להתהדר בתואר צימחולני ..... כמה חסרי רגישות יכולים
להיות אנשים .
כצאן לטבח: קמפיין נגד אכילת בשר שהלך רחוק מדי - כתבה נוספת מאת אביב לביא על הקמפיין של פטה - http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/875/214.html
PETA Turns Holocaust into Pig Pen - בארצות הברית נעשה בעבר נסיון דומה על ידי הארגון הקיצוני פטה. הם עוררו ביקורת חריפה מצד הליגה נגד השמצה. "מאמצי PETA להשוות את הרצח המכוון והשיטתי של מיליוני יהודים לנושא כמו זכויות בעלי חיים הוא מגונה", כתב אז אברהם פוקסמן, ראש הליגה נגד השמצה. "הניסיון של PETA לקבל הכרה עבור הקמפיין שלהם תחת הסיסמא 'שואה בצלחת שלכם' מקומם, פוגעני ולוקח את המושג 'חוצפה' לשיאים חדשים". ראו מאמר באנגלית - http://www.tolerance.org/news/article_hate.jsp?id=724
הנאצים: חיות או בני אדם? - הנאצים ראו בחיות
יצורים נעלים מבחינה מוסרית והזדהו עימן, עם כוחן ועם תכונותיהן. "לא-ארים" נחשבו
לגורם מזהם המאיים על החברה. כך התקיימו זו לצד זו חמלה כלפי בעלי חיים ואכזריות
חסרת רסן נגד יצורים נחותים, שהוּרדו לדרגת "תת-אדם"
גרסה מקוצרת של המאמר:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3704346,00.html
גרסה מלאה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3704399,00.html
הבית התחתון בהולנד: שחיטה כשירה אסורה - בYNET
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4088627,00.html; בNRG
הכותרת: הולנד: איחוד בין דתי נגד איסור השחיטה -
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/254/817.html?hp=1&cat=312&loc=39. הכתבה
מדברת על ניסיון לאיסור חוקי על שחיטה כשרה
בהולנד. ומה הקשר/כשר לעניינו ? - בשני הכתבות
מובלט הקשר הנאצי: בהולנד זה היה החוק הראשון שחוקקו הגרמנים עם כיבוש הנאצים, טוען
הרב הראשי של הונלד,
לכן לדעת הרב לא צריך לחוקק אותו. בNRG נכתב:
"המתנגדים לחוק מזכירים את השימוש שעשו בו הנאצים במסעם להוקעת היהודים. בגרמניה נאסרה השחיטה הכשרה עם
עליית היטלר לשלטון ב-1933."
אם כן, אנו רואים שכל אחד יכול "לנכס" את השואה למה שהוא רוצה. אתרי צמחונות
קיצוניים טוענים שגידול חיות בכלובים ושחיטתם זה כמו מעשי הנאצים, לכן, לדעתם, אסור
לשחוט. ואילו בכתבות
כאן גם מזכירים את הנאצים, גם אבל עם מסקנה הפוכה - שצריך
להמשיך לשחוט.
אם כן, אילו רציתי להיות "חכמולוג", יכולתי להגיד: תשחטו שחיטה כשרה, או לפחות תהיו
בעד שחיטה כשירה, אחרת אתם כמו הנאצים.
*
בעיקר בפורומים של זכויות בעלי חיים וצמחונות, אני רואה שמשתמשים
בהטיות של השורש ר.צ.ח, לגבי הרג בעלי חיים: מי שאוכל שניצל - רוצח, כי אשם ב"רצח"
התרנגולת וביטויים דומים. דיברתי עם כמה מהם, והם מתעקשים על המילה, הם לא רואים
הבדל בין אדם שהורג אדם, לאדם שהורג חייה, ומספרים לי שזה כמו שהנאצים החליטו שיש
זנים נחותים והרגו מיני בני אדם, ככה אנחנו החלטנו שיש זנים נחותים והורגים חיות.
"מי שם אותך לאלוהים להחליט מי יחיה ומי ימות", שואלים. כמובן לכך שבשביל מזון
צמחוני גם הורגים המוני בעלי חיים בשדות בריסוס והדברה, ולזה הם לא מתייחסים. כך,
שוב - הם נוקטים בגישה קיצונית מזו של הנאצים. למה הכוונה: והרי הנאצים טענו על
יהודים וסוגי אדם אחרים שהם בשפל המדרגה, "תת אדם", "לא שונים מחיות". אם ה"צדיקים"
שמגנים על חיות משק, וקוראים, "רוצח", לחקלאי
שחוץ מזה שעשה צבא ומילואים והגן עליהם, גם דאג להם לחלב כשהיו ילדים. ברצח הם גם
מאשימים את מי
שקונה את תוצרתו,
אז הם שמים את אותם אנשים בדרגה ורמה מוסרית של רוצים (למרות שלא הרגו אדם). האם זה
לא לשים אותם בשפל המדרגה ? מהו הייחס לרוצחי אדם בקרב עמי העולם: אלו האנשים בשפל
המדרגה, שמנודים מהחברה שנכלאים למאסרי עולם, ובהתאם לסמן ולמקום יש חברות שאף
מוצאים להורג מי שמורשע ברצח ועושים נקמת דם במשפחה בחלק מהחברות. הרי זהו אחד
המעשים הבזויים ביותר. אז הינה חזרנו לאותה נקודה. הנאצים
קיטלגו בני אדם לסוגים לפי הררכיה שחשבו, וגם קוראי: "בשר זה רצח", שמים את אותם "רוצחים" בשפל המדרגה. מחלקים גם
לקטגוריות: מי שצדיק, "טהור דם" (צימחוני) ומי שבשפל המדרגה - אוכל בשר, רוצח. כך
בנסותם להתרחק מהתיאוריה הנאצית, הם בעצם מתקרבים אליה.
הנאצים היו בני אדם שהרגו בני אדם. אין אף בן אדם שחייו אינם קשורים בהריגת חיות,
גם אם בעקיפין (למשל, מי שקונה חסה אורגנית,
שרוססה בריסוס אורגני להדברת המזיקים).
למקרה שמישהו צריך הסבר, הינה קישור שמסביר מדוע "בשר
זה לא רצח".
דיברתי עם כמה אנשים שטענו שבשר זה רצח, וזה כמו הנאצים. חשבתי שאם אעיר להם שזה לא אותו דבר יגידו משהו כמו: "טוב, זה הגזמה כדי להבהיר את המצב", זה היה רק דוגמה... אבל לא, הם התעקשו שזה אותו דבר.
איפה החינוך שלהם, איך זה אותו דבר. אם היה יהודי בגטו שהשיג אישהו מנת בשר, אז גם הוא כמו נאצי ?. ברור שלא. אבל יש כאלה שלא ברור להם.
מוטיב הרשע אוהב החיות
יש להדגיש כי יש רבים וטובים, גדולי אומות עולם שגילו אכפתיות רבה לחיות.
אך יש גם רשעים, ואף הרשעים ביותר שגילו אהבה לחיות, אך לא לבני אדם. הידוע שבהם הוא אדולף היטלר הצמחוני, שגם גידל בחיבה רבה כלב. יש עוד רוצחי המונים צמחוניים - פרטים בקישור הזה, מה שמלמד אותנו שאהבת חיות, אינה בהכרח אומרת אם יש או אין אהבה לבני אדם. את זה גם אפשר לראות לא פעם בפורומים באינטרנט למען צמחונות, שמלאים גידופים וחרפות כלפי מי שדעתו אינה כשל הקיצונים בפורום.
זהו גם מוטיב ידוע בסיפרות ובקולנוע, שבו רשע, סדיסט, רוצח המונים יושב על כורסא ומלטף חתול. נכון שזה "רק סרט" או "רק סיפור", אבל הצופים המציאותיים מבינים היטב במה מדובר. דוגמאות ידועות בקולנוע הן בסצנת הפתיחה בסרט "הסנדק", שבו פונה אב לסנדק, בבקשה לרצוח מישהו, הסנדק עונה לו בקול צרוד ("למה פנית קודם למשטרה, ולא אלי)... ובסופו של דבר מבטיח לטפל בנושא - כלומר לשלוח מישהו לרצוח, תוך שהוא, הסנדק, ראש המאפיה, מלטף חתלתול שמתפנק על ברכיו... כך גם ב"חוש-חש הבלש האיש "רע" לא נראה ממש, ניראים בעיקר יד מלטפת חתול... כך גם גרגמל הרשע ב"הדרדסים" ועוד.
מדי פעם מתגלה אדם שעשה מעשה נבלה כלפי אדם. מכריו ושכניו המומים ואומרים בפליאה והפתעה: "הוא לא היה מסוגל לפגוע בזבוב...".
מזון אורגני ודרכים נוספות ליצור תדמית מזוייפת של חיות ללא סבל ושל אי-פגיעה בסביבה
נחזור לטענה המושמעת רבות, שיש להיות צמחוני, כיוון שכך נמנע סבל רב מהחיות. יש שיגידו, כי לפחות שהאוכל יהיה אורגני, או מחיות שגודלו ללא סבל, ויוסיפו שבחקלאות אורגנית יש לחיות פחות סבל, ובכלל פחות פגיעה בטבע.
ראשית נזכיר שהשיטה הזו בכלל לא מתיימרת לצמצם הרג בעלי חיים כשלעצמו, אלא לכל היותר לשנות את שיטת ההרג. יתר על כן, חקלאות זו משתמשת בזבל בעלי חיים לגידולים הצמחיים, ובכך מממנת אותה תעשיה שצמחוניים מתנגדים לה.
יש מיתוס שזה מזון שמגודל ללא ריסוס, אין אין בכך אמת, מרססים בחקלאות זו במידה רבה מאוד, ובחומרים רעילים גם לבני אדם. מי שמשלה את עצמו שלא, מוזמן לראות את התקן באתר משרד החקלאות בקישור הבא: סטנדרט ישראלי לתוצרת אורגנית טרייה ומעובדת ממקור צמחי
ברשימה זו תירגום של התקן שהוגש לאיחוד האירופי. רשימת הריסוסים מפורטת בעמ' 16-27
במסמך ארוך זה וכוללת מרכיבים מאוד לא בריאים, גם לאו דווקא מתפרקים יותר מהר
מרכיבים שאינם במסמך זה, ובוודאי חומרים שמופיעים שם אינם חלק ממזון טבעי של בני
אדם ואינם בריאים. בין השמות ניתן למצוא:
גופרת אשלגן
מגנזיום סולפט
סודיום הידרוקסיד
חומצה גופריתית
קרבונט האשלגן
כלוריד האשלגן
טרטראת הנתרן
תרכובת נחושת
החומרים הללו זה לא אוכל. תעשו חיפוש באינטרנט ותקראו מה עוד עושים עם חומרים אלה,
למשל, בתעשיה הכימית.
זה לא החומרים היחידים שמותר, יש עוד, גם בתקן האורגני, אבל גם אם תעברו על רשימת הלינקים בסוף סעיף זה - תיראו שבבדיקה שערך עיתון הארץ, מצאו במזון שקראו לו אורגני, נמצאו חומרים כה רעילים, שאסורים אפילו בחקלאות רגילה. וההשלכות זה לא רק ברעילות לבני אדם, אלא גם בשאר הטענות שמנסים לטעון נגד חקלאות רגילה, כמו שכאשר מדבירים את כל המזיקים, אז גם מדבירים את האוייבים הטבעיים שלהם (אבל כך זה גם חקלאות ה"אורגנית" המרוססת) או זיהום מי תהום כתוצאת מחדירת הכימיקלים למיים (רוצים כוס מיים מעורבבת עם טרטראת הנתרן + מגנזיום סולפט וגופרת האשלג ?).
למעשה, כדי להיות מותאמים לדרישות השוק, אין ברירה. הצרכנים דורשים ירקות ופירות ללא חרקים בכלל. אבוי אם הקונה יפגוש שבלול מהחסה בתוך הפה. אפשרות זו דורשת מלחמה אגרסיבית מאוד בטבע, אי הרמוניות, נקיטת דרכים מאוד לא טבעיות. צורות גידול שאינן רק "כמו בטבע" או כמו פעם שגדלו רק עם אדמה, מיים, שתיל וקומפוסט או זבל. דרישות השוק הן גם מגוון ירקות גדול לעורך כל השנה, ולא לפי עונה, וגם הדבר הזה דורש דרכי טיפול לא טבעיים.
לדרישה בשוק עוד בעיות - באופן פסיכולוגי עשויים אנשים לחשוב שאם קנו מוצר יקר יותר, ובחנות יוקרתית יותר אז זה טוב יותר, אך זה אנטי מדע ואנטי קידמה. ולא בכדי בעמוד 14 בתקן של משרד החקלאות לעיל, נכתב שאסור להצהיר על תווית המוצר או בחומר פירסומי הקשור אליו שמובטח יתרון בטעם, בהרכב התזונתי או בבריאות של המוצר.
סיפרה לי גברת שקראה יותר מדי כתבות תדמית ופרסומות על אורגניות, שאם האדמה בריאה, בעצם לא צריך ריסוס, כי אין חרקים. חרקים מגיעים, כך קראה, כאשר מופר איזון. למי שרוצה להכיר לא מפליירים פירסומיים, אני מציע טיול קצר לטבע, אפילו בדמיון כדי לבדוק את זה: האם הפרפר יעדיף להטיל ביצים שמהם יגדלו הזחלים דווקא על צמחים חולים באדמה גרועה ? מובן שלא - והרי כך לא יהיה סיכוי לוולדות שלו לשרוד. האם בטיולים שפגשנו חרקים זה היה רק במקומות עם קרקע חולה וצמחים חולים ?
עם זאת בגידול פשוט המתבסס רק על אדמה-מיים-שתיל-זבל/קומפסט, נגלה שיתכן צמח תבלין שחלק מעליו עם חרקים וחלק לא, או בעונה מסויימת עם חרקים ובאחרת לא. במקרה כזה אדם המגדל זאת בגינתו יכול לברור את העלים הטובים למאכל או לאכול רק בעונה המתאימה. אבל למכור צמח שחלק מעליו עם חרקים - לא עולה בקנה אחד עם דרישות השוק.
כפי שנאמר לגבי חקלאות צמחית באופן כללי, גם אותה חקלאות באופן אורגני אינה כזו המונעת סבל ממשי מבעלי חיים. עצם השתלטות על שטח, סילוק החיות והצמחייה שבו, פוגעת הן בטבע ששם והן בכל שרשרת המזון אשר קשורה בו, גם אם מדובר במזון אורגני. מדובר בפגיעה בחיות שבסך הכל רוצות לאכול, להתגורר, להוליד, לטפל בוולדותיהן, להסתתר מטורפיהן. ולכן גם אין ממש בגישה של צמחונים או של אוכלי מזון אורגני, שכביכול מה שהם אוכלים זה רק להשרדות, ומה שאוכלי בשר עושים זה "רצח". אם זה רצח - אז האוכל לאדם בשני המקרים הוא תולדה של "רצח". גם עצם זה שמישהו צימחוני זה לא אומר שהוא אוכל רק מה שנחוץ לא להשרדות. קינוח למשל, לא נחוץ להישרדות. גם מי ששמן, אוכל מעבר למה שהוא צריך להישרדות ואף מזיק לעצמו.
מיתוס צמחוני נוסף גורס שהם, הצמחונים, לא קונים מוצרים מן החי. הם בודקים בשבע עיניים את תכולת המוצרים, מקפידים לא לקנות גם מוצרים נלווים, למשל, מעור, ונדמה להם שכך הנכון. אך שימו לב, בעוד שצמחונים מסרבים לאכול מן החי, האדמה בגידול האורגני אוכלת מן החי, ולא סתם מן החי, מחיות משק שגדול בתנאי סבל. הכוונה גם לזבל רגיל שמשמש מזון לצמחים, אך עוד חומרים רבים ונוספים מותרים בתקן של משרד החקלאות לדישון אדמה שאת שקישור אליו ניתן לעיל: בסעיף "מוצרים ומוצרי לוואי של בע"ח" (עמ' 15), נכתב עם הערה שנדרשת רשות הרשות המוסמכת, שמותר לשים: קמח דם, קמח פרסות, קמח קרניים, קמח עצמות, קמח דגים, קמח נוצות, קמח בשר. בסעיף לאחריו אפילו אין הערה וכתוב שמותר: צמר, פרווה, שיער, מוצרי חלב. בחקלאות רגילה משתמשים בחומרים אלה פחות. אז מי אשם יותר ב"רצח" ? "עינוי" ?
* אל תאמרו, "טוב, לפחות זה טבעי" כי ברשימת הדשנים מופיעים גם חומרים כימים.
מעניין שאף אתר צמחונות לא כותב על זה. הם מתפלמסים בעריכות עם מה שרנה דקארט כתב לפני 200 שנה, ומצטטים דמות דמיונית מספר של בשביס זינגר, אך על זה לא כותבים.
בכל זאת נציין שאין זה מקרי או לא טבעי שמשתמשים במוצרי בעלי חיים לשדות צמחיים. והרי בעלי חיים וצמחים חיים בטבע יחד. בעלי חיים אוכלים צמחים, אך גם מזבלים בהפרושותיהם, ובגופם כשחוזר לעפר (או יותר נכון מה שלא נאכל ממנו). אבל ההבדל שבחקלאות אורגנית - היא חקלאות תעשייתית, והתוצרים מן החי לעיבוד האדמה בה, הם גם מחקלאות תעשייתית, על כלוביה, צפיפותה, אכזריותה. היא לא כמו בטבע.
לא משנה הרבה לטבע, אם האמצעים לכך הם ריסוסים כימים או טכניקות אורגניות. ויתר על כן הרבה פעמים בטכניקות האורגניות יש במובן הזה יותר פגיעה בטבע, כי בשביל גידולים אורגניים צריך במקרים רבים שטח גדול יותר לעומת גידול של אותם צמחים בשיטות חקלאות "מודרניות" !
תמונה פורסה
ב"מעריב" 10/12/2002, עמ' 19 - עגלת קניות עם הכמות שצורך אדם ממוצע במשך
שנה. גובהה היה 5.4 מטר.
גם אם השטח מפונה לטובת גידול של בעלי חיים בגידול אורגני, אז בצד זה שיש פחות סבל לחיות ששם לעומת גידול של אותו סוג בצורה לא-אורגנית, אז עדיין הורסים סביבה טבעית של הרבה יצורים שהיו שם באזור, וגם להם זכויות. ומי יודע, אם לא עדיף לחיה למות מהר מריסוס או רעל, מאשר למות מחוסר מזון ומחסה אחרי שחרשו לחיה את הסביבה, כיסו את מקום מחיתה ברשת, בנו עליו מבנים וגירשו ביחד איתה עוד הרבה חיות למקום שבטוח לא כולם יסתדרו בו (בעצם כמעט בטוח שלא יסתדרו). ואם למישהו נדמה שבחקלאות אורגנית לא מרססים - אז שידע שמרססים והרבה, אף אם הם מחרימים חלק מחומרי הריסוס של החקלאות הרגילה.
חסידי
האורגניות אוהבים להשתמש בביטוי "הרמוניה עם הטבע".על איזה הרמוניה בדיוק הם
מדברים, האם הם יתנו לעדר צבאים או עדר חזירים לעלות על גידולי החסה שלהם ? עצם גידול
של סוג מסוים של צמח פרי ירק במקום אחד הוא לא טבעי, ונוסיף על זה שהם מגדלים צמחים
שאינם בני המקום, ואף לא בעונה היחודית אלא כל השנה לכן גם חושפים אותם למחלות,
מזיקים כמו גם התקפות יונקים גדולים וקטנים. עצם המחשבה שאפשר לגדל גם ירקות כל
השנה, גם ללא הדברה וגם "בהרמוניה עם הטבע" היא
נאיבית.
תמונה - חיפוי שדות בניילון -
http://www.ourdailybread.at/jart/projects/utb/images/img-db/1131118060165-498x280-top-left.jpeg
מתוך הסרט התיעודי Our Daily Bread (לחם יומנו), של הבמאי האוסטרי ניקולאוס גיירהלטר.
כפי שנאמר, בחקלאות אורגנית מזבלים בזבל של חיות מהמשק החקלאי. אם יש טענה שצריך להיות צמחוני, איך יזבלו וידשנו ? ואם לא יזבלו - יהיה צריך עוד שטחי קרקע גדולים עוד יותר כדי לגדל אותה כמות מזון - וזה שוב בעיה כלפי חיות וצמחים, יאלצו למות בהעדר בתי גידול.
ובכלל ספק אם רעיון כמו שכל גידולי העופות יהיו "תרנגולי חופש" הוא מעשי הועיל צריך לשם כך שטח גדול שבו זיהום סביבה וזיהום מי תהום גבוהים.
משך הגידול הוא גם רב יותר, וצורך אותו גידול יש להשתמש במשאבי הנדרשים לגידול, שאחד בולט הוא עוד מיים.
ועוד בנושא המיים - בחקלאות הקונבנציונאלית עושים שימוש רב במיים שאינם ראויים לשתיה, כמו מיי שופכין מטוהרים, או שאיבה מנחל מזוהם כמו נחל אלכסנדר. דבר חשוב בארץ עם מחסור במיים, כמו ישראל, שלא בטוח שיש בכלל ברירה טובה יותר, ונושא זה גם קשור כמובן גם לחיות. כבר חיות רבות מתו מזיהום מיים או מהעלמות מקור המיים, ובטח שלא צריך להחריף את המצב. הקשר הוא שאם משתמשים במיים לא ראויים לשתיה לחקלאות, נשארים יותר מיים ראויים לשתיה לחיות. בדשאים ובגינות מושקות ביישובים חיות מוצאות אפשרות קיום (והרי כבר דובר בשנת בצורת בארץ על אפשרות של ייבוש גנים ציבוריים וגינות ציבוריות כדי לחסוך במיים) ואם עושים שימוש חוזר במיים - אז משקיעים פחות בהפקת מיים בצורות יקרות יותר שפוגעות יותר בסביבה.
חלק משמעותי מהתעשייה האורגנית מזהם כמו בכל תעשייה אחרת. שימוש הרב בעטיפות הפלסטיק למוצרים יוצר בעיה אקולוגית כמו בכל תעשייה אחרת; שימוש בטרקטורים לעבודת השדה ובמשאיות להובלת הסחורה האורגנית מביא לפליטת עשן מזהם בדיוק כמו בכל תעשיה אחרת. מה אתם חושבים שנציגי השיווק שלהם ומפיצי הסחורה שלהם נוסעים גם ברכב אורגני ? האם תחנות הדלק בהם הם משתמשים מזהמות פחות מאחרות ?
עוד חסרון לחקלאות האורגנית בשמירה לכאורה על החיות מפני סבל: הואיל ומה שמגדלים בצורה אורגנית יקר יותר לצרכן, אזי התוצאה היא, שאנשים צריכים לעבוד יותר בשביל שיהיה להם כסף לקנות אותו. ואיפה רוב האנשים עובדים, אם לא במקומות שהרסניים לטבע ולחיות ? (גם אם הוא רק הפקיד שם, או מנהל החשבונות, או מדובר במורה בבית ספר רגיל שמכשיר/ה את הילדים להשתלב במערכת הרסנית זו). צאו חישבו - איזה מקום עבודה אינו קשור בהרס טבע ובחיים לא נכונים ?
יתר על כן חלק גם כאשר מישהו צימחוני - חלק כנראה גדול מהאוכל שהוא אוכל מיוצר על ידי אנשים בתנאי סבל ועבדות - כולל עבדות ילדים וסחר בהם כבחפץ. בכך שקונים אוכל שיוצר כך - מעודדים וממנים את העוולה הזו. האם טוב ילד-עבד שעוסק בעבודת ניפוי גרגרי הסויה לצמחונים, מלפרה ברפת ?
ומה קניה של מוצרים שמסיעות למדינות רודניות ? ומה עם קניה מתאגידים שפועלים בשחיטוּת - לדוגמה חברה שמזהמת ופוגעת בסביבה, כאשר התושבים מגלים התנגדות - הם משלמים שוחד לקציני צבא שיטבחו בהם ?
אם כן, אם בבחירת מזוננו אנו רוצים למנוע פגיעה באחרים, הרי שצמחונות היא לאו דווקא פתרון ממשי לכך. לא אחת היא פותרת בעיה אחת במחיר של בעיה אחרת. הפתרון צריך להיות בגישה כוללת של צרכנות מוסרית.
הסיפור של צמחונות, וחקלאות אורגנית מתוך אהבה לחיות, הוא מן סיפור, אשר אנו מספרים לעצמנו, כדי שלא נרגיש מפלצות אחרי מה שאנו גורמים לחיות, וככה פותרים את עצמנו מלהתמודד עם הבעיה האמיתית.
* ועוד לא הזכרנו את זה שאם כתוב על אריזת מוצר "אורגני", או קנינו מוצרים בחנות שכתוב עליה "אורגנית", זה עוד לא אומר שהמוצר באמת אורגני, ובאמת יותר בריא או אקולוגי. אלו טענות שנשמעות מסוחרים, ומהפליירים שלהם. בשיחות עם אנשים אחרים שמעתי לא מעט דברים אחרים, וגם על העדר פיקוח ממשי על התוצרת הנמכרת בארץ. במילים פשוטות - מתי שמעתם פעם אחרונה על יצרן מוצרים אורגנים ש"נתפס" כמרמה ?... אם לא שמעתם אז או שאין כאלה או שאין פיקוח ממשי.
יש גם דברים נוספים הטעונים בדיקה, למשל חלק מהרעלים לריסוס בהם משתמשים היום בחקלאות, עברו פיתוחים חדשניים ועדכניים ואינם אותם רעלים כבדים של פעם. כמ"כ חלק מהם נדיפים. יתכן שכמה גישות כלפי שיטות הריסוס כיום נטועות בעבר הרחוק, הן נוקשות ולא התגמשו עם השינויים שחלו וכרוכים בחשיבה סטיגמטית מצד הצרכנים.
גם המחשבה ששני סוגי החקלאות משתמשים בחומרים שונים אינה נכונה. גם חקלאי שלא מוגדר כאורגני עשוי לזבל את אדמתו בזבל פרות או עופות או קומפוסט, אם הוא יחשוב שזה משתלם וכדאי לו, ובחומרים נוספים שמותרים בחקלאות אורגנית, על כל המשתמע.
יש מי שמספר בזעזוע שכדאי לאכול אורגני, כי בחקלאות הרגילה מכנסים לצמחים דשנים ורעלים דרך השורשים, ושום שטיפה לא עוזרת.
אז תדעו - גם באורגני
פרסומת ל"תכשיר נוזלי לשימוש בהשקיה ובריסוס עלוותי", עם "חותמת כשרות" של טוב השדה וPPIS לשימוש בחקלאות אורגנית. הפרסומת מתוך "יבול שיא", "עיתון לחקלאות מתקדמת", גליון 46, נובמבר 2009.
לראשונה בישראל: מטוס ריסוס אורגני -
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/142/962.html#
כתבה נוספת -
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000580695&fromMador=3221&fromErechMusafHP
לקריאה נוספת
מזון אורגני מכיל חומרים מזיקים ולא בהכרח בריאים - פתיח הכתבה: "חשבתם שעכשיו אתם עליתם על הגל הנכון ואתם קונים במיטב כספכם מזון תוצרת אורגנית. כמו כל אדם המחשיב את עצמו שוחר בריאות, יצאנו גם אנו כשוחרי בריאות אל השטח בכדי לבדוק מהו אותו מזון אורגני הנמכר בשווקים תחת סיסמאות כגון אוכל בריא, אוכל לא מרוסס, אוכל מזין וכו'. נדהמנו לגלות תקנונים לגידולים אשר מאשרים שימוש בחומרים כגון נחושת וגופרית ועוד עשרות סוגי חומרים מזיקים לבריאות הכלולים בחומרי ההדברה והריסוס במשקים האורגנים הן של בעלי חיים והן של הצומח. בריא? זה לא.ציטוט נוסף: מהכתבה: "בתעשייה האורגנית משתמשים גם במגנזיום סולפט, נשמע לכם בריא? לא. יחד עם גופרית משמשות תרכובות אלו לדישון הצמחים וביניהם לגידולי ירקות ופירות. אם חשבתם לרגע שהגפרית נשארת רק בדישון הרי שטעיתם. היא נספגת לצומח והירקות והפירות שמגדלים עבורכם בתנאים מיוחדים מכילים אותה". http://www.publichealth.co.il/128035/Organic-food-contains-harmful-substances
הבדיחה מספרת שההבדל בין חקלאי בחקלאות רגילה, לחקלאי שמגדל גידולים אורגניים, הוא שהראשון מרסס ביום, והשני בלילה (כשלא רואים והפקחים לא עובדים). יש חומרים כימים שמתדפים לגמרי ואף בדיקה לא תגלה אותם. לפיכך נתחיל בשאלת השאלות - זה באמת בלי רעלים ? - בדיקה שנעשתה ב2007 מצאה כי ב-15% מתוצרת האורגנית שנבדקה נמצאו שאריות חומרי הדברה, כולל חומרים שאפילו בגידול רגיל של ירקות ופירות אסור ! כלומר בהחלט קרה שמי שהלך לחנות אורגנית קנה ביותר כסף מזון יותר רעיל. הכתבה, שכותרתה: "אל טבעיים" - http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=901918&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0
מזון אורגני טוב לסביבה ? - כתבה מאת דובי גולדמן - נמצאת בכתובת - http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/930/789.html .פורסם במקור בכתב העת "חברה". ציטוטים נבחרים מהכתבה:
* "מחקר שנערך לא מכבר על אוכלוסיה של 90,000 חוואים באיווה, העושים שימוש לאורך שנים בחומרי הדברה, גילה כי אין להם נטיה לחלות בסרטן יותר משאר האוכלוסייה (הם אפילו נמצאו בריאים יותר)."
"דווקא מוצרים אורגניים, הנתפסים כבריאים יותר, יכולים להוות מקור סכנה. גופרית, נחושת וניקוטין הם רק חלק מהחומרים המאוד לא חברותיים לאדם המותרים לשימוש בחקלאות אורגנית. בשל מיעוט האפשרויות בחקלאות האורגנית ומשום שחומרים אלה יעילים פחות מחומרים כימיים אחרים, פעמים רבות צריך להשתמש בכמות גדולה מאוד של חומרים אלה, והשאריות בתוצרת הסופית גדולות בהרבה מאלו שבחקלאות רגילה... התפיסה כאילו חומרי הדברה טבעיים בריאים מחומרים כימיים היא משאלת לב ותו לא."
* "חקלאים אורגניים משתמשים בחומר הדברה טבעי המכונה BT אך נמנעים מלגדל חיטה מהונדסת גנטית שמיצרת בעצמה את אותו החומר... חיטה מהונדסת גנטית מניבה יבול כפול ויותר מחיטה "אורגנית" תוך שימוש באותם משאבים של מים וקרקע ותוך שימוש בהרבה פחות חומרי הדברה."
* "דונם ממוצע של חקלאות אורגנית מניב מחצית מדונם בחקלאות קונוונציונאלית". (ומכאן שלדוגמה:) "השימוש בסולר לטון של גידולים חקלאיים כמעט ויוכפל. הרי כדי להפיק טון חיטה אורגנית יש צורך בשטח כפול מחיטה רגילה, ומכאן בכמות כפולה של שעות טרקטור לחריש וקציר. השפעה סביבתית לא מבוטלת תהיה גם להובלת הדשנים האורגניים לשדות. הדשנים הכימיים מרוכזים פי כמה, והובלתם יעילה יותר ומזהמת פחות."
* (ביחס לטענה שמעבר לצמחונות יסייע לשמירת משאבי כדור הארץ): "ייתכן ורעיון זה נראה קוסם, אך הוא בלתי ישים ולו מסיבה אחת - צמצום דרסטי בגידול בהמות יביא לירידה בכמות הפרשות הפרות - חומר הדישון המרכזי בחקלאות האורגנית. "
* "דווקא עכשיו, כשאנו מתחילים להבין באמת שמשאבי הטבע מוגבלים, עלינו להשתמש בכל הידע והכלים שצברנו על מנת להפיק יותר מכל דונם קרקע וקוב מים.".
* "גידול וצריכה של מזון אורגני פירושם חלוקה לא הוגנת של משאבי הטבע המוגבלים ממילא בין אלה שיכולים לשלם את המחיר לאלה שישארו בסופו של דבר ללא מזון."
ומה קורה בעופות האורגניים? שלחנו גם אותם למעבדה - "שלחנו למעבדה עשר דגימות כבד עוף של כל אחת משתי היצרניות הגדולות של עופות אורגניים בארץ, "אדמה" ו"הרדוף". הממצאים: בשתי דגימות של החברות הייתה רמת הארסן בכבד גבוהה באופן חד-משמעי אפילו יותר מן הרמה בעופות הרגילים". http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3337441,00.html
מזון אורגני - האם הוא באמת כל כך בריא ? - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3399713,00.html
אז איך נדע שזה אורגני - פרק ראשון - http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=812472&bl=2&contrassID=2
אז איך נדע שזה אורגני: פרק שני http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=815117&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0
מזון אורגני - יקר יותר אך לא בריא יותר - "חוקרים מלונדון טוענים כי צרכנים משלמים מחירים גבוהים הרבה יותר עבור מזון אורגני משום שהם תופסים אותו כמזון בריא, אך סקירה של 162 מסמכים מדעיים שפורסמו לאורך 50 שנה גילתה כי אין הבדלים משמעותיים בין המזונות שוק המזון האורגני מוערך בעשרות מיליארדי דולרים". http://www.news1.co.il/Archive/001-D-209092-00.html?tag=20-00-35 מקום נוסף בו מופיעה הכתבה - http://ladaat.net/forum/index.php?topic=42209.0
** כמובן מחקר מדעי רציני צריך להשוות מזון אורגני בהשוואה לצריכת מזון עם פלצבו.
מחקר חדש קובע - מזון אורגני אינו איכותי יותר בערכו - ב'ניתוח-על' של 55 מחקרים שונים מצאו חוקרים בריטים כי מוצרים אורגניים אינם מכילים רמות גבוהות של רכיבי מזון המועילים לבריאות, כמו ויטמין סי, סידן ומגנזיום. עם זאת, רמות הכימיקלים בסוגי המזון לא הושוו בניתוח המחקרים - http://israel.agrisupportonline.com/news/49.htm
אורגני מזין יותר? - כתבה ממוסף "רק בריאות" של ידיעות אחרונות, 06.05.2007, עמ' 4-5. שלושה ציטוטים:
* מזון אורגני יכול לעבור טיפול בכמות מצומצמת של חומרי הדברה. "בישראל מותרים לשימוש 82 תכשירים להגנת גידולים אורגניים, בהם גופרית, נחושת ושמנים למיניהם"
* המילה אורגני היא מילה מורכבת... זהו כינוי כללי לגידול שלא נחשף לחומרי הדברה ולדשנים כימיים בכמויות גבוהות, אבל ההרכב התזונתי קשור גם באיכות הקרקע. יש הבדל אם המזונות גדלים ליד הרג געש או בקרקע עשירה במינרלים".
* נכון להיום אין מספיק מידע כדי לקבוע שמזון אורגני שונה באופן משמעותי בבטיחותו וברכיביו התזונתיים ממזון רגיל, קובעים במשרד הבריאות. יש צורך בחומרי הדברה והתרומה שלהם לייצור מזון חשובה. בארה"ב נמצא שאי שימו בחומרי הדברה ובדשנים כימיים יגרום לאובדן מחצית מיבול הירקות והפירות ויוביל בהכרח לעליה של 45% במחיר המזון.
הכתבה המלאה בכתובת: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3399713,00.html
הארגון לחקלאות אורגנית: תקנות משרד החקלאות לא מגבילות את השימוש במונח אורגני - וגורמות להטעיית הצרכנים - ציטוט נבחר: "תקנות משרד החקלאות המסדירות את סימון ומכירת התוצרת האורגנית המקומית אושרו אתמול בוועדת הכלכלה של הכנסת, אך הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל מאוכזב - החוק לא אוסר או מגביל את המשך השימוש במונח "אורגני", כך שכל מגדל יכול לסמן את תוצרתו כרצונו ללא כל השגחה מטעם החוק. " המאמר המלא בכתובת: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1011513&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0
תכשירים לחקלאות אורגנית המורשים לשימוש בישראל - מאתר משרד החקלאות http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/16834681-71C4-4D5B-9AA1-C7BE21375A96/0/OrganicPesticidePublication2.doc
תקנות להסדרת תוצרת
אורגנית (תוצרת אורגנית מן החי – ייצורה ומכירתה), התשס"ט - 2009 -
לא בלי כימיקלים, לא כמו בטבע. התקנות ארוכות ומפורטות, כמה בשביל "טעימה":
סעיף 41(2) ניקוי וחיטוי מתקן וציודו -"העוסק
ידאג לחיטוי המיתקן והציוד שבו בתכשירים כימיים, ובלבד שהחומר הפעיל שבתכשיר הכימי
רשום בתוספת השביעית"
סעיף 42 הדברת טפילים- "לא
ידביר אדם טפילים בבעל חיים אורגני או במיתקן אלא בתכשיר כימי ואלא אם כן החומר
הפעיל שבו ותנאי השימוש בו רשומים בתוספת השמינית".
תוספת חמישית והשישית - חשבתם שהם אוכלים רק במרעה טבעי, או רק אוכל טבעי ?
התשובה לא. בחלק ג' בתוספת החמישית רשימה ארוכה של תוספים מותרים כמו: נתרן גופרתי,
אשלגן כלורי, זרחן ועוד. בתוספת השישית רשימה ארוכה של תוספי מזון מותרים כמו
נחושת, מנגן פחמתי ועוד הרבה. אם זה בריא, שיהיה לבריאות, רק שלא יגידו שזה "טבעי",
"בלי כימיקלים". הינה
התקנות המלאות מתוך אתר הכנסת.
עוד תקנות מאתר הכנסת - כפי שפורסם ברשומות - תקנות להסדרת תוצרת אורגנית
ובחו"ל ? התקנות האורגניות בבריטניה (104 עמודים באנגלית) - Compendium Of UK Organic Standards - http://www.defra.gov.uk/foodfarm/growing/organic/standards/pdf/compendium.pdf
אוכל אורגני - בריאות או מיתוס ? - למרות העלייה בצריכת מזון אורגני, טוענים רופאים כי אין כל הוכחה מדעית לכך שהוא באמת בריא יותר חלקם אפילו מזהירים שהוא עלול להזיק: "אוכל אורגני הוא אופנה, אבל אין לו קשר לאמת מדעית". חסידי הטרנד, מצידם, מסרבים לאכול את הכובע המרוסס. ציטוט אחד מהכתבה: "אין שום הוכחה מדעית שמזון אורגני בריא יותר מאשר מזון רגיל, ואני לא שמעתי על אף מחקר שאומר את זה. לעומת זאת מזון אורגני גם עלול להזיק, ויש יותר ויותר הוכחות לזה. כאשר אדם ניזון מגידולי ירקות שלא רוססו הוא סובל מיותר זיהומי מעיים, וכך גם מי שצורך תרנגולות שגדלו אורגנית בטבע. אלה חשופות ליותר מחלות מאשר תרנגולות שקיבלו את כל החיסונים, התרופות והזריקות. " -http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3474017,00.html
מומחים: אוכל מרוסס בריא יותר - בשנים
האחרונות מחנכים אותנו במרץ שאורגני זה בריא, אבל מומחים בתחום החקלאות טוענים שאין
לכך כל הוכחה מדעית, ומזון לא מרוסס אף עשוי להיות מסוכן יותר. כמה ציטוטים מהכתבה:
"החקלאות האורגנית יצרה לה תדמית של טעימה ובריאה יותר, אבל אין לזה שום הוכחה
בשטח". "לא הוכח שאנשים שאכלו מזון אורגני חיו חיים ארוכים יותר או בריאים
יותר, על אף שהמזון הזה נצרך כבר שנים רבות". "התחושה היא שההתייחסות למזון אורגני
היא יותר בבחינת אמונה או דת, ולא משהו שקשור בהכרח במדע". כתבה המלאה בכתובת:
http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/729/175.html#5444559
הגדרה ביולוגית של אורגני: חומר אורגני (organic material) - תרכובת המכילה פחמן ומימן ולרוב גם חמצן, למשל פחמימות ושומנים. לעומת זאת מיים, פחמן דו-חמצני, ומלחים שונים הם אנאורגניים (לא אורגניים).
מכאן שברור שאין חפיפה בין הביטוי העממי "חלקאות אורגאנית", שכביכול משתמשת רק בחומרים אורגאניים, לבין ההגדרה הביולוגית "אורגני".
אפילו קומפוסט ביתי שאנו מכינים כמוצר מוגמר - אינו אורגני. כדי להכין קומפוסט כזה אוספים פסולת ביתית מפירות, ירקות, קליפות אגוזים וכו', אפשר להוסיף פסולת גינה כמו עלים יבשים. עד כאן מדובר בחומרים אורגניים. אולם בתהליך הכנת הקומפוסט החיידקים והפטריות שקשורים בתהליך הפירוק יפרקו את החומרים האורגניים לחומרים אנאורגניים. לאחר שנשתמש בחומר האנאורגני לדישון, יקלטו החומרים על ידי הצמחים אלילו יצרו מהם חומרים אורגניים.
* הידעתם ? - הרדוף זה גם שם למותג למוצרים "אורגנים", וצחוק הגורל או לא, הרדוף הוא צמח רעיל ביותר לאדם, ובנדב"ר (=נוהל דיבור ברשת רדיו, "השפה שמדברים בה בצבא בקשר), הרדוף הוא שם קוד להרוג.
מה הפלא אם לחברה של תרופות גדולה של תרופות כימיות קוראים: טבע.
חסה לחתול ? מלפפון לכלב ? - כיצד ינהג מגדל חיות אוכלות בשר ?
מה
עם חיות מסדרת הטורפים כמו כלב, חתול, חמוס ? ומה עם הנחש וצב המיים ? - גם הם
זקוקים לבשר. האם מישהו טוען שגם הם
צריכים להיות צימחוניים ? או שאולי
מטעמי שמירת הטבע וכדור הארץ אסור
לגדל אותם ?
ואולי לבעלי חיים מותר לתת בשר, ולאדם
לא ?
יש חברות שמייצרות מזון צמחי עבור כלבים, חתולים... אז מה ? מי אמר שזה יותר בריא,
או יותר כלכלי, או יותר אקולוגי ?
ומה עם החזיר, שאולי לא חייב בשר, אבל
בהחלט יאכל אותו בלהיטות או יותר נכון להגיד במקרה הזה ב"חזירוּת".
* אגב, זכויות בעלי חיים - מה עם זכות הכלב או החתול לאכול בשר ?
יתר על כן יש מגדלי כלבים וחתולים שמתגאים בדאגתם לחיות המחמד שלהם בכך שהם קונים להם את המזון המשובח ביותר. מזון שאין בו שאריות של בעלי חיים שבני אדם לא חפצים בו, אלא בשר ממש. הם רק לא מודעים לכך שגישתם שיטחית וצרה - משום שהם רואים ומתחשבים רק בצרכים שלהם ושל החיה הפרטית שלהם, ולא שום דבר מעבר. והרי בשביל האכלתה מגדלים בסבל והורגים חיות אחרות, על כל הנזק האקולוגי הכרוך בכך, הבעיה המוסרית וכל השאר. גם כאשר משתמשים בשאריות בשר, מעבדים אותם לכופתיות לכלבים, המכילות את האחוז "המדייק" של חלבונים, שומנים, פחמימות, וויטמינים - שהחיה צריכה - אין הם יודעים באיזה שאריות מדובר, ואינם מכירים כל מחקר שבדק הבדלים בסוגי האכלה. הפגיעה הגדולה שהם גורמים לבעלי חיים אחרים, בוודאי אינה יכולה לזכותם בתואר "חובבי בעלי חיים". לכל היותר הם כובלים את עצמם רגשית לבעל חיים אחד - שלהם וזהו, ודרכו דואגים לצרכים של עצמם - אגואיסטיות לשמה.
בכל מקרה, עדין יש כאן בעיה, למי שתומך בגישה הצימחונית. יש מומחים אשר יטענו כי בני אדם יכולים להיות צמחוניים וטבעוניים בריאים ללא חוסרים תזונתיים, אם יקפידו על מספר כללים, ברם עוד לא שמעתי מומחים לתזונת חיות, אשר יאמרו, כי כלב, חמוס, או חתול יכולים לאכולים אוכל צמחוני בלבד. צריך לזכור, כי אדם נחשב "אוכל כל" (כמו בבון, חזיר, וחולדה), לכן הוא יכול לעכל מגוון רחב של דברים, בעוד שמבנה מערכת העיכול של הטורפים שונה. למשל, היא יותר קצרה. בכל מקרה יש להם פחות יכולת עיכול של מזון מן הצומח. חלק מהמזון הצימחי של הטורפים נמצא במערכת העיכול של הנטרף אחרי שעבר שם חלק מתהליך העיכול.
מגדלי חיות נותנים לעתים לחיות טורפות כמו נחש, טרף בעודו בחיים, כמו עכבר לנחש חנק. הנחשים עושים לבד את פעולת ההריגה. לא אחת יש תגובות כמו: "אל תעשה את זה, זה אכזרי". אבל מה לעשות שנחש כזה לא אוכל חסה ?, וגם לא "כופתיות של כלבים", ונניח אפילו לצורך הדיון , כי מדובר בנחש בסכנת הכחדה, והוא מוחזק בשבי לצורך שמירה עליו, ובמטרה ליצור גרעין החזרה לטבע ? אז גם במקרה כזה לא להאכיל או להתעקש על "בונזו" ?
ואם זה לא למטרה הזו, אלא למטרה חינוכית של לקרב אנשים לטבע, ושמירה עליו. במסגרת זו צריך להבין נכון את הטבע - שבו יש גם טריפות, ולטריפות תפקיד חשוב בשמירה על הטבע: רוב הנטרפים הם חולים או חלשים, וכך נמנעת התפשטות מחלה, התפשטות פגמים גנטיים ומניעת סבל, אשר יכול להיות סבל גיהינום איום, ארוך ומתמשך אצל חיה חולה ופגועה אלמלא תיטרף ובכך תחזק ותציל את הטורף וגוריו מרעב וסבל אחר. הדבר הזו הוכח, במקומות שנעשתה בהם החזרה לטבע של חיות צמחוניות, בלי שיהיו שם טורפים. הרבה פעמים התחילו אצל אותם חיות מחלות לא מוכרות שהתפשטו למגפה בקנה מידה שלא מוכר בטבע. אילו היו שם טורפים, הם היו מהר מחסלים את הנגע, ואת הנשא שלו.
יש מדינות, כמו בבריטניה, אשר בעקבות לחצים של ארגוני צער-בעלי-חיים קיצוניים למיניהם, חוקקו שם חוק, לפיו אסור לתת חיות בעודן בחיים לטורפים. יש בעלי חיים כמו סוגים של נחשים, שלא יגעו בטרף דומם, מומת. הם צריכים אותו זז כדי שיסכימו לאכול. פתרון שמצאו בגני חיות לכך: בני אדם ממיתים את החיות, אשר משמשות למאכל, למשל העכבר לנחש. עובד הגן ממית אותו, ושם אותו על מכונה שמזיזה את העכבר, כדי שכך הנחש יסכים לבלוע אותו. זהו פתרון מטופש ומגוחך, שגורם לאדם להיות אכזרי יותר מטבעו, בו בזמן, שחיות טורפות - שזה טבען, נאלצות לקבל תחליף מכונה.
ומי מאוהבי החיות שאפילו חושב לעבוד בגן חיות בהתנדבות, חושב שהעבודה שם כרוכה בהריגת עכברים לחיות ?
הסתבכנו ? אז מה בכל זאת פתרון אפשרי:
הימנעות מצריכת יתר של כל המוצרים יצור יתר שלהם וצרכנות מוסרית
קודם כל בלי פנאטיות, לאחר מכן להימנע מצריכת יתר של כל המוצרים, לא רק לגבי בשר. כי כל מוצר פוגע בטבע, גם אם לא אוכלים אותו. "טבע" זה שטח אקולוגי שהאדם לא התערב בו (וספק אם יש דבר כזה בארץ עוד). כל חומר נלקח ממקום בטבע הוא התערבות אדם בטבע, והפיכת את המקום הזה ל'לא טבע', כי הוא משנה את סביבת הגידול, והסיבה העיקרית להכחדת החיות והצמחים זה הרס בתי גידול - ביותר מדי מקומות שהאדם פלש אליו ! לא משנה אם זה מחצבה שהורסת שטח טבעי, מפעל שמוקם על שטח טבעי, דרכי הגישה אליו, זיהום האוויר ממנו, והשפכים שהוא שופך למקומות טבעיים אחרים וכו'. לא משנה אם קנינו את זה מקום מסודר בעיר - ובכך מממנים את הצרה הזו, או אם אנו עובדים בסתם חנות בעיר ומוכרים את הדברים האלה, או עובדים בפקידות ולא בעצמנו הורסים את הטבע, אלא נותנים את התמיכה הפקידותית לכך. כך או כך אנו שותפים להרס הזה: בקניה המוצרים, במימונם ובעבודה למען הדבר בשיווק והמשך המצב.
בכל מקרה הצרכנות צריכה להיות מוסרית ממקומות מוסריים מכל ההיבטים: יחס לחיות, לאדם, לטבע בכלל.
שנית, כידוע הסיבה העיקרית לסבל של חיות, בקנה המידה הגדול ביות זה לא מה שהכי מפורסם בתקשורת כמו: השלכת גורים לרחוב, או חוות הקופים במזור. הבעיה העיקרית, התחום העיקרי שבו נגרם הסבל האיום ביותר לבעלי החיים, הוא גידול חיות לצרכי משק, מאכל. בזה לא רק המגדלים אשמים, אלא כולנו, או רובנו הגדול ביותר, כיוון שאנו מוכנים לשלם להם, ובזה נותנים להם הכשר, שכר על מעשיהם ותמריץ להמשיך. לא לקנות ממי שגורם סבל רב מדי לבעלי חיים - זה מוסרי ונכון.
לא מעט מהמקלקלים לא רואים את עצמם ככאלה. הם נקיים, חיים בבית אסתטי, אולי גם עם גינה מטופחת, ואולי גם תרמו 20 שקל בפעם האחרונה כאשר הידפקו ילדים מטעם אגודה כלשהי למען חיות לבקש תרומה. אולי אפילו הגדילו לעשות ונתנו 100. הם לא מודעים הרבה פעמים לזה אילולא קנו דברים באותו סכום, היו מצילים בפועל גם חיה, בטח אם היו עובדים קצת פחות בשביל להרוויח את הסכום הזה, כי, כאמור, רוב האנשים עובדים בעבודות מזיקות לסביבה, או שמוכרים דברים לאנשים שיש להם כסף מעבדות שהרסו את הסביבה.
בנוסף אותם אנשים, שזה בעצם כמעט כל אחד בתרבות המערבית - אין להם הרגשה שהם שייכים למשהו יותר גדול, והם מנוכרים לסביבה במובן הרחב. אנו חיים בתרבות של רעבתנות וראוותנות, כלכלה שהיא קלקלה, וצריכה-צריחה. קונים - לא כי צריך, אלא בגלל שקניות זה בילוי, ובגלל זללנות ויצר גובר לעוד ועוד ועוד בלי סוף.
דברים אשר היום בסיסיים ומרכזיים בחינוך מזה מאות ואלפים בשנים, וגם היום, כמו הדיבר העשירי 'לא תחמוד' או 'איזה העשיר - השמח בחלקו', או 'איזהו הגיבור - הכובש את יצרו', או "מרבה נכסים מרבה דאגה" - שינו כיוון לחלוטין והפכו למוטיבציה המרכזית ולשמן בגלגלי הכלכלה המודרנית. הכלכלה-קלקלה בנויה על כך שלא נרגיש מסופקים, ולכן כל הזמן נקנה עוד ועוד ועוד. מנסים לשכנע אותנו כי קניות של דברים חומריים יתנו לנו אושר נפשי ורוחני. שיר השנה שנבחר באחת השנים האחרונות היה "יש לי רק חלום לקנות לך יהלום - לראות אותך עוד פעם מחייכת". מדגים מאוד יפה את המחשבה של אושר רוחני שאפשר להשיג בקניות, וככה אולי לקבל חיוך ואהבה.
לא להתבלבל עם אלה שקוראים לעצמם "צדיקים דתיים"
במגזר החרדי ככלל - שהם זוכרים יפה לצטט משפטים כמו אלה שהוזכרו לעיל - אך שכחו מזמן לעשותם. אין להתבלבל מגישתם של פנאטים חרדים יהודים, שכביכול ממעטים מאוד בעבודה, ולפחות בפה - מדגישים הסתפקות במועט, ומנסים להציג את עצמם כנדבנים (אך גם דורשים סכומי כסף אדירים), לכן אולי זה נראה ממבט ראשון כמוסרי. אך ברור כי אין זה כך, ולא היה מזיק לוּ למדו מאחד מהמנהיגים הרוחניים שלהם - שמעון בר יוחאי שלמד עשרות שנים במערה, וניזון מעץ חרובים.
חשוב לזכור שמעבר לניוון הרוחני שלהם - גם בהיבט האקולוגי - אל לוֹ לבטֶל החי על חשבונו של העמֶל להראות כאילו בטלנות תורמת לאקולוגיה. הפרזיט שמוצץ דם ממי שעובד להשיג את מזונו, אינו יכול לרחוץ בנקיון כפיו. נכון שבתחומים מסויימים הם צורכים פחות, למשל יש במגזר זה פחות מכוניות, אך מנגד יש דברים אחרים, כמו הפרו-ורבו המוגזם אשר מביא לפיצוץ אוכלוסין היוצר מעמסה בילתי נסבלת על כדור הארץ ומשאביו ויוצר עוני ודלות. כמובן מביא הוא גם לצרכנות מרובה, ומאחר שאין הם עובדים ברובם הם נזקקים לקבלת תקציבים ממשלתיים לכך, וכל הזמן הם מנסים באמצעות נציגיהם הנבחרים רק להשיג עוד ועוד ועוד ללא שובע והסתפקות. נהפוכו - הם מדגישים לצורך כך את המצוקה, והקיפוח (על כן אין שביעות רצון)- שיש תוך שהם שוכחים את התרומה שלהם לכך, ובכל מקרה אין הם מחפשים פתרונות אקולוגים אלא סתם תקועים בעבר, בריטואליות ובפנאטיות. מקדישים המון לתפילה ולימוד, ואפילו לא קצת למען כדור הארץ. (לא מיד להגיב על הדברים בכך שיש הכללות, כי מי שלא כזה - הכוונה לא אליו, ומותר גם לתאר תופעות שונות).
דוגמה נוספת אצלם - החובה לתת מעשר - שהיום פירושו של דבר ש10% מהמזון לכהנים. רק מה, אין היום כוהנים כמו פעם ולכן טונות של מזון פשוט נזרקים. למה ? כדי שהמצוה תשתרש באנשים, כך טוענים. ועקב כך באמת אין כהנים אז זורקים רק בערך אחוז וחצי. שזה אומר הרבה טונות. אותו מעשר באנשים לא יכול להאכל על ידי אדם, למרות שמגודל עבורו. בזבוז שאין כדוגמתו. תשלום לתאגיד רבני ענק כזה, מזיק לסביבה ולא בשם אלוהים, אלא בשם מצוות אנשים, שהקשר שלהם לאלוהים הוא לכל היותר ניסיון אינטלקטואלי לא מוצלח, והוא אינו עושה את האוכל כשר, אלא אם כבר אז טמא.
מושמדים טונות של מצרכי מזון מאחר שזה לטענתם
"כתוב בתורה". אך היה מדובר אז בעת העתיקה במתן מעשר לפרנסת הכהן הגדול וכהני הבית,
שאז לא היו בעלי אדמות ועסקו בתחום הדתי של העם.
היות שכיום בית המקדש אינו קיים משמידים שרירותית מצרכי מזון, וכל זה לנוכח עוני
גדול בעולם, ובכללם בישראל. אגב, פעם מעשר נוסף שיועד לעניים, מעשר עני שהופרש בשנה
השלישית והשישית במחזור של שבע שנים. כיום נוהג זה לא קיים.
תארו לעצמכם באלו יהודים דתיים מדובר, שמאיימים על תעשיית מצרכי המזון בשלילת תעודות הכשרות באם היא לא מסכימה להשמיד את "מעשר" כל מצרכי המזון. ופוליטיקאים וסוציולוגים עצלים מתבוננים בכך ללא מעש !עוד אפשר לקרוא על זה ב כתבה ממעריב מה10/11/2002, בשם "על הרבנים לדאוג לעניים ולא לכהנים ווירטואלים" בכתובת: http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/10112002/ART377871.html
ובעקבות מספר תגובות שהגיעו,
שטענו שאין קשר בין הענין הזה לבין לאיכות הסביבה, אלא לשסע בין דתיים לחילוניים, הינה הקשר למי שלא
מבין: הקשר הוא שאם מישהו מגדל גידולים תוך הרס הטבע שהיה שם קודם ופגיעה בכל שרשרת
המזון הקשורה, ריסוס, שימוש במיים, הובלה, דישון וכל השאר, ואחרי זה זורק - אז זה
הרס לחינם.
וזה רק משוגעים , עוורים למעשיהם יכולים לעשות במקום שיש כל כך הרבה צרות גם ככה. הטענות כאילו זה מאלוהים, נאמר על
ידי, אשר אינם נביאים, או אין להם קשר ישיר לאלוהים כמו שהייה לנביאים. מדובר
מאנשים שהולכים שולל אחרי מחשבותיהם, התניותיהם, לימודיהם ממוֹרים שגם הם לא
מחוברים אל אלוהים, ומורי-מוריהם לא מחוברים אליו, על כן אין להם כל סמכות לומר דבר על
רצונו של אלוהים.
וכרגיל אפשר להמשיך בכך שמחיר התוצרת עולה ובשביל לממן את זה - אנשים עובדים במקום
אחר שהורס את הסביבה, כדי לממן את האבסורד הזה.
עוד מהתגובות עולה שלפעמים מספרים הדתיים אחד לשני, שזורקים רק אוכל לא-טוב (אבל הם לא ראו את זה בעיניים שלהם) כי יש איסור "בל תשחיט". נכון שיש איסור, אך זה לא נכון שהמעשר הוא אוכל לא טוב, לא עושים מיון של האוכל הרקוב לכוהנים... נותנים אוכל רגיל. ואותו חלק רגיל מושמד. רובו נזרק פשוט לזבל, תוך השחטתו כדי שבני אדם לא יקחו ממנו. ויש חלק שהולך לחיות, יש אפילו מאמץ כזה - אבל זה עדין בזבוז - לחיות עדיף לגדל את האוכל המתאים להם ביותר. עיזה תאכל תפוחים אם ניתן לה, אך אין זה האוכל האידיאלי בשבילה.
*** דוגמה נוספת - חוק הפיקדון לא חל על בקבוקים מעל ליטר וחצי בגלל התנגדות גופים חרדיים, שטענו שחרדים לא יתעסקו עם זה, וככה תצא להם עוד הוצאה... ובפועל - גם מהמאבק הזה, למען איכות הסביבה - הם יצאו משתמטים.
התמונה למטה: דף עבודה מספר לימוד תורה של תלמידי כיתה ב'. שימו לב לקבוצה 3 למעלה - דאגה לחלשים ולעניים, כיצד בחוקי התורה (כפי שלומד כל ילד בכיתה ב') בוודאי שיש דאגה לחלשים, ודרך להשאיר להם "בכוונה שאריות". בעוד הדתיים של היום בכוונה זורקים. לא יזיק לקרוא גם את קבוצה 4 - אסור לשקר ואסור להונות", ונזכיר בבטח כלולים בזה גם שקר עצמי והונאה עצמית.
פנאטיות קיימת הרבה פעמים גם אצל
"תומכי איכות הסביבה".
לדוגמה כתבה מישהי על מדורות ל"ג בעומר: "כל
הקטע הזה של מדורות ל"ג בעומר זה פשוט קטסטרופה אקולוגית.
העצים שמושלכים למדורות זה משאב יקר ערך-,שהיה יכול לשמש להרבה דברים מועילים
וכששורפים אותו הוא הולך לאיבוד.תחשבו כמה דברים היה אפשר לעשות עם חומר הגלם החשוב
הזה.
הפיח והעשן מזהמים את האוויר,וגם אחרי שסופסוף מכבים את המדורות נשאר לכלוך ופיח
וטינופת שמשאירים הילדים שעושים את המדורות.
הרעש שגורמים הילדים שמתגודדים סביב המדורות סמוך לאזורי מגורים ממרר את חיי
התושבים שגרים בסמוך.הדיירים נאלצים להגיף את התריסים בניסיון נואש להימלט מהרעש
ולהגן על עצמם מהעשן שעלול להגיע לדירות.הילדים יושבים עד השעות הקטנות של הלילה
ואנשים שצריכים לקום בבוקר לעבודה אינם מצליחים להרדם בגלל הרעש".
ועוד מישהו הוסיף בציניות: "הלוואי וזה היה המטרד היחיד הקשור במסורת".
התשובה:
כתבת: "העצים שמושלכים למדורות זה
משאב יקר ערך-,שהיה יכול לשמש להרבה דברים מועילים וכששורפים אותו הוא הולך לאיבוד"
בפועל אני מכיר גם באיזור שלי, וגם עשיתי סיור מדורות כשוטר מתנדב - לא לוקחים לשם
על פי רוב עצים חדשים, כסאות חדשים. נכון שיש סיפורים על נערים שגנבו מאתרי בניה
עצים טובים, אך אין זה הרוב. בדקתי. בשום מקום לא ראיתי קורות חדשות או רהיטים חדשים.
וכך בעצם אוספים לכלוך, עצים שזרוקים בכל מיני מקומות. בישוב שלי הולכים לנגריה, יש
להם מכולה שהם זורקים שאריות עצים שהם לא צריכים.
בקיצור זה גם מנקה.
העשן - לא נעים, באופן יחסי, אני חושב שכל המדורות גם יחד לא פלטו מה שתחנת כוח
גדולה בארץ עושה ביום. ויש כמה.
פחם - זה לא טינופת. דבר אורגני. בשדה פתוח או בחצרות שם בד"כ עושים מדורות - זה לא
נורא, וגם נעלם, ובכל מקרה הקטין את כמות הפסולת - העצים למשהו קטן שמתפזר ברוח.
רעש - עדיף רעש של ילדים במדורה מרעש של דיסקו, או רעש מכוניות ותעשיות. ואגב, כאחד
שהאזין לקשר אותו לילה כמעט כל הזמן בין 22:00 ל15:00 - לא הייתה אף קריאה במרחב
שהייתי על הקמת רעש - דבר שיש כמעט כל יום רגיל. אולי כי כאן את הרעש עושים יותר
ילדים שמטבעים צעקנים - וההורים צריכים לשמור. אצל מבוגרים זה לא נשמע.
כנראה גן דיסקוטקים היו סגורים, או שזה לא הווי של ל"ג בעומר לשים מוזיקה רועשת.
אנשים יושבים ליד מדורה ומדברים או שמים מוזיקה חרישית. גם משהו.עברתי על לפחות 100
מדורות. מאף אחד לא שמעתי מוזיקה רועשת.
היו יותר קריאות למשטרה בסגנון של "זרקו ביצים על..."... היה אחד ששבר בקבוק על הראש של
מישהו, היה מי שניצל את זה שאנשים חנו והיו עסוקים במדורה לפרוץ לאוטו שלהם אבל לא
רעש. קריאות על שמיעת יריות - שזה היה זיקוקים. ליד חוף הים נורו זיקוקים, שביניהם
היה אחד בצבע של קראית מצוקה. הוזעקה ניידת וספינה של חיל הים לסריקות...
ובכלל בכל מה שקשור להגנה על טבע יש קונפליקט, שהוא גם לגבי טיולים:
מצד אחד רוצים שהעם יהיה מעורב בטבע, בטיולים, וגם במדורות
מצד שני כנותנים לכך יד - אנשים גם עושים לכלוך, רומסים צימחיה, מפריעים לחיות וכו'.
זה קונפליט שתמיד קיים.
לא הייתי רוצה להיות במדינה שאפילו קומזיץ אסור לעשות בה, ושזה נחשב לכלוכי מדי,
הגם שראיתי שהשד לא כל כך נורא.
ובכל מקרה מדובר על יום אחד
כזה בשנה.
(בכלל מהדוגמה נראה שמדובר בגברת שמאוד אכפת לה מנקיון וסדר,
אבל אין לה יכולת להנות מהטבע על מרכיביו השונים כמו האש, ושימחה של ילדים. זה לא
דבר מאוזן במיוחד).
הבעיה היא גלובלית אך עסוקים בעניינים קטנים
הבעיה הזו היא גלובלית, וממשלות שונות מתקשות לתת לכך פיתרון, כי הן עסוקות בעניינים קטנים של מדינתם כמו: ביוב, תעסוקה, מלחמות ושינאה, הישרדות מול יריבים פוליטים, תעמולת בחירות, בעיות משפטיות אישיות - וכך אינם נותנות מענה לבעיות גלובליות. מקסימום פה ושם זורקים עצם לאזרחים, כמו ניקיון של חלק מנחל, או מחזור בקבוקים של פחות מליטר וחצי (בישראל), או לפתוח במאבקים משפטיים ותלונות במשטרה על כמה צעירים שעורכים קרבות תרנגלים בעיר נידחת. כשברור שלא זה מה שיפתור את הבעיות הגלובאליות.
גם הארגונים הירוקים וארגונים למען החיות הרבה פעמים עסוקים בעניינים הקטנים, כמו מציאת מחסה לכלבים ולחתולים חסרי ביית, תוך תשלום לאנשים שמגדלים חיות אחרות בצורה זוועתית, בתוך זיהום רב, שמאוחר יותר שוחטים אותן, על מנת שיהיה אוכל לחיות שהארגונים חפצו ביקרם, ומה גם שאותם ארגונים שהם משמידים המוני כלבים וחתולים שאין להם מקום. גם אם זו מטרה נעלה, אין היא עוזרת במאום לבעיות האקולוגיות. והארגונים האחרים ? פועלים למען מן ציפור מסויימת, או למען שמורה אחת, או עוסקים בגיוס תרומות. רק בבעיות הגדולות אף אחד לא מטפל. בעניינם "אף אחד לא קם". ספק אם יש אפילו אדם אחד שמקדיש את כל חיו לנושא ראוי זה.
אז כאן חשוב, שכל אחד יתחיל קודם כל לבדוק את עצמו. חשוב להבין כי בכל מקרה קניות אף פעם לא נותנים את הסיפוק האמיתי. רוב האנשים במקום להבין את זה, חושבים שפשוט הם צריכים לקנות יותר, ולעבוד יותר לשם כך, וכך ההרס הולך וגדל, והאושר מתרחק, כי לא מחפשים אותו במקום הנכון.
הפרסומות - מעודדות לצרוך - בעוד שמה שצריך היום למען הסביבה זה צימצום הצריכה
הפרסומות כל הזמן משדרות לנו שאנו צריכים עוד. אנחנו לא מסוגלים אפילו להעריך מה הנזק שלהם לאישיות שלנו, למיניוּת, לחיים, לאשפה הפסיכולוגית שהיא שופכת עלינו ולתוכנו. יתר על כן המפרסמים מגייסים פסיכולוגים מומחים שיסייעו להם לחדור לנו לתת-מודע ולמכור לנו את מה שלא צריך, ולעשות לנו אשליה שככה יהיה לנו טוב, יהיו לנו חברים, מין, אהבה... רק תקנו את השמפו או את מעדן ההחלב, או את אבקת הכביסה.
החברות משקיעות המון בלהפוך את המוצר שלהם במותג, ובלפרסמו - וזה בא על חשבון שיפוּרו.
עושים את שטיפת המוח כבר מגיל צעיר.
ילד-מקדונלד'ס
רוב האנשים בעולם המערבי נמצאים במירוץ מטורף של שעות עבודה רבות על מנת לצרוך יותר ויותר דברים שאינם באמת צריכים. זה הגורם המרכזי בזיהום כדור הארץ וניצול היתר של המשאבים הטבעיים, ובהרס בריאותם ומשפחתם של העושים זאת. כדי לקנות יותר צריך לעבוד יותר, וכך יש פחות זמן להקדיש למשפחה. רוב המחלות כיום הם בגלל עודף: עודף שומן, כולסטרול, סוכר, ג'אנק פוד, זיהום אוויר בגלל התעשיה שמייצרת עודף ובגלל שצריך לעבוד יותר, הרבה אנשים נמצאים בלחץ מתמיד ומיותר, ולחץ יתר כידוע גורם מחלות, מחליש את מערכת החיסון וממית המונים.
ועל כל זה צריך לחשוב לפני שאנו פותרים את עצמנו בכך שנחשוב שנהיה בריאים, מאושרים ונציל את הטבע רק אם נוכל אוכל צמחוני או אורגני, או נתרום 20 שקל או 100 שקל לאגודה/עמותה למען בעלי חיים זו או אחרת ונאמץ כלב או חתול.
נזכיר ונדגיש, הסיבה המרכזית להכחדת מיני בעלי החיים והצמחים - זה הרס בתי הגידול מפלישת האדם לאזורים רבים יותר וההשפעות הכרוחות בכך! בגלל המשאבים הרבים שנגזלים מהטבע. כפי שלומדים בבית ספר על פרמידת שרשרת המזון - בקודקוד השרשרת צריכים להיות הכי מעט. כיום מה שקורה שאזור ראש הפרמידה כבר לא שפיצי - מצויים בו יותר מדי בני אדם שהורסים את שרשרת המזון מתחתיהם ובכך מביאים כליה על עצמם.
בראיה אובייקטיבית, דומה כי היה נכון לאסור לעשות את כל הפרסומות במתכונת הנוכחית. לכל היותר למי שמחפש מידע על בית עסק או מקום זה או אחר - שיהיה לצורך כך מדריך מסווג, עם פירוט קצר על ייחודים. פרסומות מעבר לכך נועדות רק לעורר בנו את יצר החמדנות, ובלי שום בושה עושים את זה בדרך של שטיפת מוח. משכנעים אותנו למשל, ש"קל להיות מליונר בטוטו " בזה ששרים את זה המון פעמים ברדיו, במקום להגיד: "יש סיכוי אחד לכמה מאות מליונים שתרוויחו, הרבה מזה הולך למשכורות גדולות לעסקנים ומינויים פוליטיים, אם אתם רוצים תנסו". בלי בושה הזכיינית רשת בערוץ 2: "רשת - לא זזים מהבית" (מי נתן להם את הזכות לגרום לנו לא לזוז מהבית ולראות את שידוריהם) או ערוץ הילדים משדר לא הרף את הססמה "ערוץ הילדים המקום האמיתי". ומה טעם החיים לפי הפרסומות ? - נכון, קוקה קולה.
אם בעבר מטרתן של הפרסומות היתה לידע אותנו על מוצרים חדשים ועל השימוש שבהם, היום רובן ככולן של הפרסומות אינם מתייחסות למוצר, אלא לדימוי שלו. הרי-פוטר, למשל, הפך מספר רב-משמעות שמתאים לגילאים שונים ברבדים שונים ל"מותג" שמכתיב לנו מה לקנות והיכן. פרסומאים לוחצים על הילדים, שלוחצים על ההורים...
הפרסומות הן גם מוצר אנטי-דמוקרטי, כי בדמוקרטיה חייב להיות שוויון בחופש ההבעה, ואילו הפרסומות מאפשרות הבעה רק למי שיש כסף והרבה, וכמעט רק לפי קריטריון של כסף. ולפרסם דעה, תורה רוחנית - זה לא כדאי לפירסום בדרך כלל מסיבות כלכליות, בעוד שפירסום מוצר שקונים אותו אחרי זה, הרבה יותר כדאי לפרסום.
בעולם קמות היום תנועות אדבאסטרז - מכסחי פרסומות, שמשנים את הפרסומות כך שיראו מגוחך, ויפעלו נגד המפרסמים. בין טיעוניהם: הרחובות הם מרחבים ציבוריים, ולא שייכים למפרסמים. בגלל שרוב התושבים לא יכולים לממן מסרים סותרים לפרסומות באמצעות קניית מודעות משלהם, צריכה להיות להם הזכות להגיב לתמונות ולמסרים שלא ביקשו לראות מלכתחילה. העובדה ששטחי הפרסום נקנו בכסף לא אומרת שהפרסומות צריכות להתקבל בפאסיביות כזרימה חד כיוונית, ולכן הם פועלים כפי שהם פועלים.
שכחנו שפלפון זה אולי גם מסרטן ?
למי שלא מעודכן - הינה תוצאות המחקר הגדול ביותר שהתפרסם לאחרונה (פורסם בידיעות
אחרונות ב15/09/2004) -
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2756779,00.html. הכותרת שלו: מחקר
חדש, סלולרי עלול להפוך בני נוער לסנילים.
באתר http://greenchange.tripod.com/ הם הביאו הצעה לעשות "הארה ירוקה" - שבוע שבו יצבעו את כל שלטי הפרסומת בירוק.
אם היינו מקבלים עלינו "פשטות מרצון" משתמשים ואוכלים רק מה שאנו צריכים - מיליארדי בעלי חיים לא היו צריכים לסבול, ואנו היינו יותר בריאים ומאושרים. אם מאכלים בשריים היינו אוכלים בצמצום מיוחד - רק מה שנכון מבחינה בריאותית היה עוד יותר טוב. כך גם צריך להוציא פחות כסף - ובעקבות זאת לעבוד פחות, שכפי שאמרנו, התחומים שרוב האנשים עובדים, פוגעים בטבע. בנקודה זו צריך להשקיע את המירב למען הטבע ולמען האנושות.
חשוב לשים לב שהרבה פעמים אנו אוהבי החיות תופסים שעיר לעזאזל , ולא מסתכלים אל עצמנו פנימה. מה כל אחד מאיתנו עושה.
יפה כתבו באחד
העלונים של "אנונימוס" (עמותה
למען זכויות בעלי חיים):
איזה חיה נפלאה היא האדם ? - האדם הורג
מליוני חיות בר - יעלים, שועלים, חתולי
בר, זאבים, שפנים, עכברים, נשרים,
חולדות - כדי להגן על חיות המשק שלו
ולהאכיל אותן.
לאחר מכן הוא הורג מיליארדי חיות משק
ואוכל אותן.
כתוצאה מכך מתים מיליוני בני אדם,
משום שאכילת בעלי-חיים מגבירה את
הסיכון ללקות במחלות לב, לחץ דם גבוה,
וסרטן.
בהמשך האדם מענה והורג מליוני בעלי-חיים
נוספים בניסיון למצוא תרופה לכל
המחלות האלה.
במקביל מיליוני בני אדם אחרים מתים
מרעב ומתת תזונה משום שהאוכל שיכלו
לאכול מנוצל להאכלת חיות המשק....
ואפשר להוסיף על זה גם שמנטילה לא נכונה של תרופות(אחרי שחלינו ממה שהוזכר לעיל), מתים בישראל פי 4 מאשר תאנות דרכים, ופי 6-7 מנפגעי טרור בשנה קשה במיוחד כמו שנת 2001. ושוב להדגיש שגם שאר הדברים שאנו צורכים, מחוץ לאוכל גורמים נזק לטבע, נזק לא פחות גדול.
קצת להירגע עם זה. בדף "האומנם" - הבאנו אפילו קטע מעיתון שמצטט מחקר שמיתון כלכלי מפחית את מקרי המוות. להירגע !
חשוב שנזכור כצרכנים - אנו הסיבה העיקרית לסבל שעוברים החיות, להרס הטבע שאנו "נהנים" ממנו ולא משאירים לדורות הבאים, וכפי שהוסבר ההנאה הזו אינה עמוקה ואמיתית. כצרכנים אנו עם הכוח הגדול ביותר לשנות.
מרד צרכנים, או התנהגות צרכנית מסויימת זה הדבר המשפיע ביותר על החברות המסחריות השונות, ועל האנשים שמוכנים לעשות הכל כמעט למען כסף, כולל הרס (זה רובנו).
הדברים, אשר נכתבו כאן, אינם צריכים להוביל לגישות פנאטיות כמו לחיות חיי נוודות בהרים או ביערות, ללא כל רכוש, ולהיות מלוכלך. יש שעשו זאת מסיבות אלו שהם ממש דתם, למשל, בהודו זה נפוץ. אבל הרבה פעמים הם סובלים כך ממחלות פיזיות ונפשיות, בגלל שהם חיים בתנאים אבנורמליים. אותם אנשים הם פרזיטים - חיים על חשבון אחרים וכל הזמן מבקשים נדבות, מבזבזים את זמנם בסיגופים ובתנוחות יוגה, והרבה מהם אנשים מאוד "יבשים".
גם לא מדובר על קמצנות מכוערת. להפך - מדובר על נדיבות ועל טוב לב- לטבע, לאנשים אחרים שניתן להם בהתנדבות ובחינם מה שאנו יכולים, וכך נקווה שיצטרכו להשתתף פחות במירוץ הקניות (הם יוכלו לעבוד פחות, שזה להרוס פחות, ואחרי זה לקנות פחות), גם תיווצר חברה טובה ואוהבת יותר, שפחות תחפש מילוי צרכים רגשיים בקניות, ויצאו מהמעגל הטיפשי של קניה-אגירה (אלה הקמצנים)-או זריקה-קניה-אגירה-זריקה...
תוכנית פעולה לדברים הגדולים והקטנים אפשר למצוא כאן.
עושים דבר קטנטן, ומספרים לעצמנו שזה הרבה
חשוב מאוד - וזה מסר חשוב של המאמר, לא לעשות דבר קטן, כדי שנוכל לספר לעצמנו שאנו מוסריים, ונמשיך להרוס. זה מה שבדרך כלל אנשים עושים.
ניקח דוגמה אפילו מכאלה שלא מיצרים כלום, שיחסית זה נשמע טוב לסביבה: הינה הדוגמה:
דוגמה ראשונה: המורה הצימחונית
מורַה בבית ספר, רזה וחיוורת, צמחונית,
מגדלת כלב ו2 חתולים בבית.
אישית - היא לא מייצרת שום דבר חומרי
בעבודתה, וגם לא נהיה קיצוניים לטעון
שבנית הכיתות, והספרים וכלי הכתיבה
שיש צורך בשיעורים שלה - זה מעשה לא
סביר.
היא יכולה לספר לעצמה כמה היא נפלאה
ומוסרית, ואיך אישית היא מסורה לבעלי
החיים שלה שאספה אותם מהרחוב או
מאיזה אגודה, ושהיא לא תזרוק אותם כמו
אחרים...
אולי גם היא אפשרה לאגודה למען בעלי
חיים כלשהי לעשות הפעלה לכיתתה על
חשבון שיעור.
ובכלל היא יכולה
לספר לעצמה כמה היא צדקנית, כי היא
עוסקת בחינוך - וזה דבר נעלה.
נשמע לעצמה נפלא, היא חושבת שהיא
דגולה ומוסרית.
אבל בצד הדברים האלה
1. בעלי החיים שלה אוכלים בשר שהיא
קונה ומשלמת לאחרים עליהם.
2. היא שותפה למערכת ענקית - מערכת
החינוך - שתוצריה מחונכים כך שימשיכו
את הרס כדור הארץ.
ברובם הגדול.
3. ומה היא עושה עם שאר הכסף שלה ? על פי
רוב - לא צרכנות מוסרית או מה
שבאמת צריך.
נו, אז מה אם היא צמחונית ?
אז מה אם היא הצילה כלבים מהרחוב ? היא עוסקת בחינוך - יופי, ולמה החינוך הזה בדיוק מחנך ?
חשוב
לראות את הדברים בהיבט היותר גלובלי.
מספר תגובות הגיעו לדוגמה הזו - מעניין שאף אחת מהן, לא התייחסה לנזק שגורמת מערכת החינוך. לכך כנראה, כולם הסכימו.
התגובות בגדול אמרו:
נכון שזה לא מספיק, אבל בזה שמגמדים את מה שהיא עושה ואומרים למשל, שממילא יש הרס, אז מה זה משנה אם עוד אחד יהיה צמחוני- זה בדרך כלל תירוץ לא לעשות כלום, כי כביכול ממילא זה לא יעזור, אבל גישה כזו היא יותר גרועה.
כתשובה לדברים הללו, יאמר שככללית הדבר הזה נכון,שהוא נכון, ובאמת צריך להיזהר ממנו. כל אחד צריך לשאוף לעשות באופן אישי את ההכי נכון.
- אל תבטל דברים קטנים שאנשים עושים, כמי הם מצטרפים יחד לדבר גדול. - עקרונית זה יכול להיות נכון, אם זה לא משמש תירוץ להמשיך במעשים ההרסניים. כי אותם אנשים עדין גורמים נזק שהם יכולים גם לא לגרום אותו ולחיות טוב - לפחות רובם.
- ביקורת אחרת אומרת: דווקא זו בכל זאת עושה משהו, אז מה אתה רוצה ממנה.
- שתי כותבות גינו את הדברים בגלל שלדעתן יש שימוש בסטריאוטיפים: "רזה וחיוורת". אפשר להשיב להן שנעשה פה שימוש בסטריאוטיפ, כדי לשבור סטריאוטיפ קיים, לפיו, מגֵן החיות אמיתי הוא כזה, כאשר דווקא הוא לא. מי שתשובה זו אינה מספקת אותו, שיקרא שוב את הסיפור עם תיאור לפי רצונו, או ללא תיאור כלל, ונראה אם יגיע למסקנות אחרות.
יתר על כן, לוּ היה נכתב שהיא שמנה אז היתה עוד בעיה, לפי ה"חישובים מטעם הצמחוניים", שהובאו קודם. אחת שאוכלת המון גם אם זה מזון צמחוני - יתכן והיא בכלל גורמת לפגיעה גדולה יותר בבעלי חיים ובטבע מאדם קרניבורי (אוכל כל), שאוכל בצינעה. והרי גם מי שהבשר היחיד שהוא אוכל זה שניצל או המבורגר אחד ביום אז הוא יותר מ- 90% צימחוני. אכילה של שמנה היא יותר בעייתית, שכן כך יש לא רק יותר פגיעה בחיות, אלא גם פגיעה מיותרת שאינה לצורך בריאותי של הגוף, אלא אפילו להיפך צריכה עודפת ומזיקה.
- וכתבה גם מורה אחת באמת, בשם רקפת, שאמרה שהיא לא רזה ולא חיוורת, אבל מגדלת 3 כלבים וחתול, בבית צמחוני, והיא מנסה בכל הזדמנות לחנך את הילדים בכיתה להתחשבות ומדגישה את מקומם של בעלי החיים בחיינו, ונתנה דוגמה על ניסוי שעשו עם המיים, אותם לא שפכו סתם לאחר הניסוי, אלא השתמשו להשקיה.. היא מכה על חטא, שלא תמיד היא מצליחה להקפיד על כל כללי הצימחונות המחמירים, ולפעמים היא אוכלת איזה גלידה (שיש בה שומן מן החי), ואומרת שהיא גם צריכה להשקיע בבעל, במשפחה, ואומרת: "מה לעשות, אני רק בן אדם", וראיתי אנשים שבמשך שנים עשו יותר ממה שהם יכולים ובסוף הפסיקו בכלל. גם היא לא התייחסה לשליליות של מערכת החינוך, שבה סיפור הצלחה, זה לשפוך קצת מיים שנשארו מניסוי לעציץ (מזל שהיה קיץ), ומכאן והלאה הצלחה פרושה להיות תעשין גדול, או לפחות להשתלב בתעשיה, או בשירותי התמיכה שלה למיניה - כולל למשל עורכי הדין, הקבלנים, המתווכים וכו' - שכולם זוללים בלא רחם את כדור הארץ. גישה לפיה אדם מוערך על פי ההון שיש לו, ולא על פי הערכים שיש לו. רוב האנשים מתייחסים לסביבה ההון האישי שלהם בלבד, במקום שסיפור הצלחה יהיה אנשים טובי לב, פשוטים, מתחשבים, ויוצרים עולם טוב יותר לכולנו. לא הגלידה שפה ושהם היא אוכלת היא הבעיה. אחרי שעניתי לה שוב בנושא מערכת החינוך, אמרה היא: "כן, יתכן שחלק מהתלמידים שלי יהיו בין ההורסים את כדור הארץ בסופו של דבר. אבל, אם תלמיד אחד יצא מהכיתה ויחשוב שאפשר גם אחרת, דייני".
נסכם את התגובות ונראה, במקרה של תגובת המורה, וכן שאר התגובות, רק אומרות כי מי שאומר אותן, שוב אינו מבין את הנקודה העיקרית. והיא שהמינימום הוא שכל אחד ישמור שהוא יהיה בסדר. זה המינימום. זה אפילו עוד לא פעולה אקטיבית ברמה של פעילות ציבורית למען הדבר. והמינימום זה חיים פשוטים מרצון, צרכנות מוסרית, ולא לשתף פעולה למשל דרך תעסוקה בארגון מזיק. את זה היא לא עושה. ולאחר מכן פעילות למען זאת שגם אחרים ינהגו כך, וגם כך לא המורה, ולא אחרים עושים. זאת הבעיה, ולבריאות על הגלידה שלעיתים רחוקות היא אוכלת.
זה מזכיר מערכון (נדמה לי של דודו טופז) - על סוחר נשק שמוכר במיליונים נשק לרודנים למיניהם, אבל תורם מאה שקל לאיבי נתן שיתן לאיזשהם פליטים.
דוגמה שניה: הפסיכולוג חובב כדור הארץ:
פסיכולוג פרטי מצליח. מזונו צימחוני, הוא אישית לא מיצר שום דבר חומרי, ולא שיך למפעל שמייצר. בזמן שחבריו המצליחים לוקחים 250 שקל לחמישים דקות טיפול, למרות שהוא גם יכול לקחת ככה, הוא מסתפק ב200. הקליניקה שלו היא חדר בביתו. הוא יודע שדמויות כמו פרויד ונטשה הם שליליות, והוא לא הולך בדרכם, לא מטפל על פי הם ובכך אין להאשימו. וגם מטפל במחיר סימלי באדם אחד, שהוא יודע שאין לו מספיק כסף לשלם. הוא גם מגדל כלב, ולפעמים הוא עובד איתו באופן טיפולי יחד עם פצינט שזה עוזר לו.
מה הבעיות ?
גם בדוגמה הקודמת וגם בזו מדובר באנשים כאשר מדובר במזונם הם ידקדקו על קצה קצהו של י', ויחקרו כל מוכר גלידה ברחוב אם אין ולוּ טיפה של שומן מן החי בגלידה, וכך בכל מקום שהם מתארחים בו, אבל הם עסוקים באופן מעשי, פעיל ויומיומי בדברים הרבה יותר גרועים ומזיקים לכדור הארץ. תראו למה, למרות שנכון שהוא לא מיצר שום דבר חומרי, ובכך לא הורס, ונכון שיפה מצדו שהוא חסכוני בבניה בכך שהקליניקה היא חדר בביתו, וכך הוא לא צריך גם לנסוע לעבודה, ועוד כמה דברים יפים אבל:
ה800-1000 ש"ח שכל מטופל משאיר לו בחודש, אם הוא בא רק פעם בשבוע - מאיפה יש לאותו מטופל הכסף ?- מעבודה שכאמור כמעט תמיד הרסנית לכדור הארץ, וכדי שהפסיכולוג יעזור לו, נאלץ המטופל לעבוד בכך.
- מה עושה שלא מצליח להשתלב בעבודה, או שיש לו שם קשיים נפשיים. הולך לפסיכולוג שיעזור לו להמשיך לעבוד באותה עבודה. וכך בכלל הוא עוזר הרבה פעמים לאנשים להשתלב במערכות שהורסות את כדור הארץ.
- מה הפסיכולוג עושה עם אותו כסף רב שהוא מרוויח ? - נניח שמסתפק במועט, ושם את השאר בבנק, למטרה לא מוגדרת ? - אז הבנקים משתמשים בינתיים בכסף ומממנים פרוייקטים הרסניים כמו בנק הפועלים שמממן את כביש חוצה ישראל. אבל ברוב המקרים הוא גם יצרוך הרבה.
שוב - גם כאן יש תסבוכת עם הכלכלה - קלקלה שרק אם יעשה לפחות את המינימום שהומלץ למורה, יצליח לצאת מהברוך. ואת הכסף העודף הוא יכול לתרום מרצון למקומות שזה יועיל ולא יזיק. יש גם כאלה.
כמובן לא הפסיכולוג, ולא המורה אשמים בכך שהם צימחוניים, אלא בכך שאין הם פועלים בכיוון נכון שבו הם מאמינים, כמו סבל מחיות, מבני אדם, והרס המקום בו כולנו חיים. את זה בגישתם הצמחונית הם אינם פותרים.
משני הדוגמאות אנו למדים שבאופן חברתי החברה המערבית בה אנו חיים בנויה כך שהרס כדור הארץ ימשך - גם בחינוך ובכל דבר. וכדי להפסיק זאת, חייב להיות שינוי חברתי גדול, שבו למשל הפסיכולוג והמורה - לא יעזרו לאנשים להשתייך לתעשיית ההרס הזו, אלא למגמה ההפוכה לה. חיים פשוטים מרצון כדי לשמור על הכוכב היחיד שיש לנו.
נקנח בדוגמה אמיתית שכתבה צמחונית כתגובה למאמר, וטענה, כי זה לא נכון שצמחונים דואגים לשמירת העולם רק בהימנעות ממזון מהחי, כפי שהתרשמה שנאמר באתר. היא כותבת: "מי אמר שהמשקים (החקלאים) הם היחידים שגורמים סבל ומצוקה לבעלי החיים? שום צמחוני שמכבד את עצמו לא טוען כך אלא יוצא נגד פגיעות נוספות – בבידור, במעבדות, בתעשית הלבוש וכן- גם בפינות חי...".
שוב דוגמה לפיספוס הנקודה העיקרית, ועוד אחרי קריאת מאמר זה על שתי הדוגמאות האלה. הכותבת מתייחסת רק למה שקשור למעשה ישיר שקשור בחיות, ולא לתפיסה המלאה, עליה דובר כאן. והרי אילו גרסתה היתה נכונה, אז צריך להבין את המציאות, כאילו שהסיפור הוא שפעם היה המון טבע ואוויר נקי, עד שהתחילו לעשות ניסויים על בעלי חיים, להשתמש בחיות בקרקסים, ולפתוח פינות חי בכמה קיבוצים - ואז הכל נהרס בגלל זה.
עד לפני כ50-100 שנים - במשך עשרות עלפי שנים, רוב הלבוש היה במקורו מהחי, ובכל זאת היה הרבה יותר טבע, חיות חופשיות, אוויר נקי וכו'. סיבת ההרס העיקרית לא נובעת מהדברים האלה.
נתייחס לנושא אחד ספציפי בענין זה כדוגמה - התנגדות של חלק מהצמחונים ללבוש נעלי עור, בגלל שמקורם מהחי, וזה הגיע גם להכרה למשל בגוף כמו הצבא שנותן לעיתים פטור לצמחוניים מנעילת נעליים כאלה. אפילו אם נתבונן בכך רק מהזווית הצרה של טובת החיות, האם מי מהם בכלל נתן דעתו לשאלה, מה גורם ליותר הרג ועינוי חיות: שימוש בעור חיה שממילא נשחטה, ואם לא ישתמשו בעור שלה הוא ילך לזבל, או שאולי נהרגים יותר חיות בהרס הסביבה הנגרם בגלל ייצור חומרים סיטנטטיים לצורך ייצור הנעליים (מכרות לחומרים תוך השתלטות על סביבת חיים רחבה, זהום אוויר ומיים וכו' + זיהום מעור פרה שהושלך לזבל כדי בגלל התנגדות צימחוניים). שאלה, לא ?
אגב, דעו שכבר כיום אותו צמר כבשים, שבעבר שימש מקור רב חשיבות לבגדים ובדים, מושלך כיום לזבל. הסיבות לגז כיום, אינם כדי שיהיה צמר לבגדים, אלא כדי לגרום לרווחה לחיות - פחות חם, יותר בריאות - בעיקר סכנה למחלות עור אם לא גוזזים; וכאשר מדובר בכבשים שנותנות חלב - תנובת החלב גבוהה יותר אם עושים גז.
* יש הבדל בין מי שקונה בגד עשוי פרוות בעלי חיים לצורך אופנה, לבין מי שגר באיזור קר מאוד, וזקוק לבגד מחמם מאוד.
דוגמה נוספת - חוות החיות - ג'ורג' אורוֶל - הסיפור של הצמחונים שגילו שמתעללים בחיות, ומציעים דרך אחרת מתעללת בחיות לא פחות, מזכירה לא מעט את סיפרו המצויין של אורוֶל. זהו סיפור דמיוני בו החיות בחווה מסויימת הגיעו למסקנה נכונה שהאדם רודה בהם, מנצל אותם, נותן להם מינימום ולוקח מקסימום כולל את חייהם שהוא מחליט שזה נכון. קם מנהיג - דגול חזרי בא בימים שמספר להם את חזונו, והוא מת לפני תחילת המהפכה. עד כאן הדברים נכונים ומשולים לרצון הנכון של אנשים לא להזיק יותר מדי לחיות, ולשמור על כדור הארץ. בהמשך מנוסחים 7 דברות על חירות החיות, מורדים בבעל החווה שנמצא בתקופת שפל (חובות כספיים, משתכר כתוצאה ממצבו הקשה) ומיסדים חברה לפי עקרונות החירות. ומכאן מודגם היטב איך באידואולוגיה כוזבת הופכים את האור לחושך. החזירים הם המנהיגים, הם טוענים שהם לא רוצים בכך, וזה טירחה רבה בשבילם, אך בגלל שהם הכי חכמים אין ברירה. עד מהרה השיטה החדשה מנצלת את יתר החיות אף יותר, רק שפה החזירים הם השולטים, המנצלים והנהנים במקום האדם, והשכנועים המעוותים ממשיכים, למשל, שבגלל שהם מנהיגים ועושים עבודה רוחנית הם נזקקים למזון טוב יותר וכך יהיה זה לטובת החיות. כך עיקרון השיוויון הוא לא לגביהם, גם לא בעבודה הפיזית שעושים יתר החיות. החזרים מאיימים שאם לא ישמעו בקולם הרע מכל יקרה - האדון הרשע, בעל החווה האנושי המקורי יחזור ומזה החיות מאוד פוחדות (משל להרס העולם אם כולנו לא נהיה צמחונים - כאילו זה הדבר העיקרי).
את הפרקים הראשונים של הספר אפשר לקרוא בעברית כאן: http://www.am-oved.co.il/Htmls/article.aspx?C2004=15471&BSP=15463
חינוך נכון -לטבע וחיות
אדם פתוח וליברל עשוי לשאול את עצמו - מהי גישה נכונה ? - למה לחנך ? דווקא לגישה שלי, עצמי ?
גישה כזו - היתה ועודנה בישראל - שמגזר מסויים מחנך לפי שיטתו. לדוגמה בית הספר החרדי יחנך לגישה דתית מסומיית, ובעקיפין גם להצבעה לחבר כנסת מהזרם הזה. לעומתו בית ספר קיבוצי (דבר שהולך ונעלם) יחנך לגישה אחרת, ולהצבעה בהתאם לכנסת. זו גישה שלפחות היתה במערכת החינוך ונשארה מקומות מסויימים יותר ואחרים פחות.
גישה יותר נאורה ודמוקרטית אמורה להציג את שלל הגישות, ולאחר שהתלמד למד והכיר - יבחר את דרכו. זה לא חוכמה להיוולד לגישה צרה, ללמוד רק אותה ולהאמין בה. נזכיר את דבריו של סוקרטס שטען שחיים שלא נבחנו - אינם ראויים.
מהן הגישות השונות בנוגע ליחס ראוי לבעלי חיים ? - הדעות השונות ממוקמות על פני רצף, על גבי סקלה שבקצה האחד שלה גישה (לאו דווקא נכונה) לפיה לאדם זכות לעשות הכל לבעלי החיים כולל להרוג אותם לשם הכיף, ובקצה השני גישה שאומרת עד הקצה השני שאומר שאין לנו שום זכויות ואסור לנו להתערב (קרי, לגדל, להרעיל, ללטף, לאכול .... בעלי חיים). בין שתי גישות קיצוניות אלה גישות ביניים, שאת חלקם חשוב ללמוד.
מה הקשר לפינות חי והאכלת חיות בשאריות ממוצרים שנוצרו למען האדם
במאמר זה דיברנו על תפיסות לא נכונות שקשורות בקשר שלנו לחיות. אין כוונה להגיד שפינות חי זה פתרון לכל בעיות העולם, וכמו כל דבר טוב אחר - גם פינת חי אפשר לנהל אופן לא נכון. אך אם היא מנוהלת נכון, אפשר להביא אותה כדוגמה למשהו חינוכי, ידידותי לסביבה ובעל שפע יתרונות נוסף כמו בהעלאת המודעות לנושאים בהם דיברנו, בגידול חיות בסכנת הכחדה, למשל לגרעין ריבוי, או טיפול בחיות פגועות. חלק מנושאים אלה נידונים בחלקים אחרים באתר. בפרק זה יודגש הנושא של האכלה בשאריות מזון של האדם. שאריות מזון שאלמלא היו בשימוש על ידי פינת החי היו נזרקות.
זה שלגבי אדם מדובר בשאריות, אין זה אומר בהכרח לחיות זה פחות טוב. ראו למשל קישורים בנושא בתזונת כלבים (בדף הקישורים). נכון שהאכלה בעזרת שאריות צורכת מאיתנו עבודה רבה יותר, ומחיר העבודה (זמן זה כסף) לעתים גבוה מהמחיר שאותו היינו מוציאים, לו הינו קונים תערובת מזון קנויה. אבל כך זה יותר נכון, ולא אחת החיות גם יותר אוהבות מזון כזה.
יש הרבה אבסורדים בכך שיש לרוב בני האדם בתרבות המערבית מייצרים כמות עצומה של שאריות (בקרית אונו מדדו בישראל בשנת 2002 כמות הכי גדולה 8 קילו אשפה ליום לאדם). גם מהבחינה שיש אנשים רעבים רבים בעולם. וגם ההיגיון המעוות של לגדל, למשל, תרנגולת בתאי סבל איומים, לשחוט אותה, ובסוף לזרוק את בשרה לפח, כי למשל, לחתונה הכינו ליתר ביטחון 30-40 מנות נוספות, ולא היה צריך, או כי מישהו לקח ביס קטן אמר "לא טעים", וזרק, התאריך עבר. בשביל מה התרנגולת סבלה ?
קיימות דרכים רבות להשיג שאריות: כל סופרמרקט גדול זורק הרבה ארגזי מזון ביום, רק בגלל שלמשל העלים העליונים של החסה קצת לא יפים (אז זורקים הכל). אם על תפוח יש נקודת ריקבון קטנה של סנטימטר - זורקים את כולו (נו, מי יקנה את זה ?). מוצר שהתאריך שלו טוב לשיווק עד יום מסויים - זורקים. בענין הזה נזכיר שטוב לשיווק, זה לא אומר שאי אפשר לאכול, אלא שאי אפשר לשווק. חוץ מזה הריחוק מהטבע גרם לנו לחשוב, כי הדרך היחידה לבדוק, אם אוכל טוב, זה רק התאריך. שכחנו שיש גם חוש ריח, טעם, ראיה - לראות את מראה מוצר. ככה זה בטבע. וככה עם כל זה נזרקים להם ארגזי מזון רבים בכל סופר בינוני. .
מקורות נוספים לשאריות מזון: מעשר - באישור הרבנות - ראו בפינת חי של חפץ חיים, גני אירועים ושירותי קייטרינג, גני ילדים, חדרי-אוכל (של מפעל, קיבוץ, צבא) ובכלל מקומות אכילה ציבוריים, במקום אליו מפנים את הכלים בסיום הארוחה, אפשר להציב כלי עבור החיות, ואנשים טובים ישימו שם את שאריותיהם. יש הרבה אנשים שחבל להם ליזרוק ומרגישים עם זה לא נוח - אך לא יודעים למי לתת. אם פונים אליהם - הם יעזרו בשימחה.
אפשר גם פשוט לקצור ירק טרי. גם עשב שהתיבש בקייץ טוב לחיות צמחוניות - זה מה שיש בטבע בתקופת היובש, וזה בעצם חציר. על פי רוב, מאחר שרוב החיות סולקו מאזורנו, אין לעשב שאנו קוצרים שימוש ע"י חיות הבר בסביבה שלנו, שהיא כבר לא טבע, כך שזה לא פגיעה בהן. נהפוכו העשב עצמו מתחדש, אם קוצרים אותו. כאשר לא קוצרים הוא גדל, חוסם את האור למה שמתחתיו, ועושה לעצמו בעיות. העשב בנוי כך שיאכלו אותו, "ייקצרו" אותו.
עוד אפשרויות:
אם כבר נוטעים עץ, אז עץ פרי; הגינון יכול להיות מאוכל שמתאים לחיות (או במקום סתם דשא).
שאריות של תערובת מלול תרנגולות - בסוף להקה:
שקי
תערובת שקיבלנו מהלול בסוף להקה.
בגלל סכנת העברת מחלות, שמו לנו את זה
במקום מרוחק ששם העמסנו.
(מצולמים: איתמר ברקאי, אילון כהן, רן גורן, עמיחי וגוז'י הכלב על הטרקטור)
ומפעלי מזון שאוספים את השאריות ("החזרות") מהחנויות, או שיש להם שאריות. לדוגמה, מאפיה גדולה שיש לה הזמנה של מיליון ככרות לחם ליום, בדרך כלל תעשה עוד כאלף ליתר ביטחון. אם יקנו - טוב, אם לא זה שאריות. אם מכרו רק חצי מזה- גם 500 ככרות לחם זה המון. למאפיות כאלה בדרך כלל יש הסכם החזרות עם החנויות, והם קולטים מהם את הלחם, אשר לא קנו וכבר לא נחשב טרי. כל עוד הוא לא מעופש הוא טוב, ויש חיות שיעדיפו ובריא להם יותר לחם יבש, למשל, מכרסמים שצריכים את זה למניעת גדילת יתר של שיניים.
הינה כמה תמונות ממאפית דגנית ז"ל במשמר השרון, אשר היתה מייצרת לחם טרי, תוך הסכם עם החנויות, שלחם אשר לא שמור בשקית, אם לא נמכר באותו היום אפשר להחזירו, ולחם בשקיות, אם עבר התאריך, או קרוב לזה גם ניתן להחזיר. הדבר הביא לכמויות גדולות של כ10 אחוז מהלחם שחזר. דבר דומה יש היום בכל המאפיות בארץ.
(התמונות מהמאפיה מ1994)
בתמונה רואים פועל וערמת לחם
שיוצר יותר מדי ואותו הוא צריך לזרוק.
הוא שופך את זה לרמסה מיוחדת שאותה עם
מלגזה שפכו לרמסה גדולה יותר.
"טובל בלחם"
תמונה קצת יוצאת דופן, כי לרוב האנשים
במאפיה היה מוסר פנימי שעל לחם לא
דורכים, גם עם זורקים אותו. אבל אחרי
הרבה זמן, זה לפעמים נאבד.
כדי שספקים יכלו להזדכות על הלחם היו צריכים לסדר אותו לפי סוגים. וזה קצת עונש שנתנו להם - כדי שלא בכזו קלות יכלו להביא כל כך הרבה חזרות.
פחות או יותר כל יום היתה
יוצאת משאית עם כמות כזו של לחם ועוד
היו דוחסים פנימה את הלחם עם מלגזה
ששמה על הלחם משקל כבד (מסכן המחסנאי
שהיה צריך לספור כל יום כמות כזו של
לחם). הצרכנים העיקריים של הלחם-החזרות
היו רפתות, ובריכות דגים (שגם קיבלו
את המעשר של הבצק שמתאמי כשרות היה
צריך לזרוק 10% ממנו כל יום !). אווזיה
באזורנו היתה קונה את הלחם הארוז
בשקיות - למרות שזה לחם שיכול להיות
יותר איכותי ובשוק יותר יקר, כאשר
מדובר על החזרות זה היה יותר זול, כי
זה מצריך עבודה בפתיחת השקיות,
ועבודה זה כסף. באותה אווזיה נהגו לתת
את הלחם עם השקיות, האווזים ידעו לבד
לפתוח את השקיות, ולמחרת התאיילנדי
היה מגרף את השקיות, והכל היה נקי.
גם לפינת החי של הקיבוץ. היתה
המאפיה מקור לא אכזב למזון.
הדבר איננו סוד ופורסם גם בעיתונות - ראו כתבות בתחום
בגלל היכרות אישית עם הנושא - הינה כמה דברים שמר אנג'ל לא אמר.
א. אוכלוסית העניים היא צרכנית גדולה של לחם, ואם יקבלוהו ללא תשלום, הרי שהמאפיות
יאבדו נתח שוק גדול.
ב. נכון בחלקו, שיש יחס מזלזל בחנויות ללחם המוחזר ויש להזכיר בנושא הזה את העובדה
שברור להם שזה לא הולך לנזקקים. לוּ ידעו שזה הולך לנזקקים היה סיפור אחר.
שנית - יש הרבה סוגי לחם שארוז בשקית ונשמר היטב, ואף התאריך שלו הוא לכמה ימים. יש
לחם כזה שחוזר למאפיות לפני שהתאריך נגמר.
לחם מקולקל - יש דרכים לדעת זאת (מראה, ריח וכו'). אילו הסיכון היה גבוה - הרי שגם מגדלי החיות לא היו רוצים את האוכל הזה. איש מהם אינו מעוניין בנזק.
הגיוני שמנהל המאפיה
יפחד מהמקרה אחד למליון שיכול לקרות, שבגללו הוא יתבע למשפט ויגרם לו נזק תדמיתי,
למרות שפעל בהתנדבות ומתוך כוונות טובות.
ג. יש בעיה מנהלתית - צריך שהבנאדם שאחראי על ההחזרות הלחמים יסכים לעשות מיון, או
מישהו שיפקח עליו, וצריך תאום בין גופים, כמו עם ארגון הצדקה שיגיע בזמן שנוח
במאפיה, ולא מתי שנוח לו.
ד. צריך פיקוח לוודא שהלחם באמת הולך לנזקקים. הן מהבחינה הנזקקים באמת נזקקים, והן
בכך שהלחם לא הולך למסחר רגיל אצל סוחרים שהשיגו אותו בחינם במסווה של עזרה לעניים,
אך מוכרים אותו במחיר מלא, או מחיר מוזל ובכך מתחרים בסוחרים הגונים, וכבר היו
דברים מעולם.
ה. ברור שלחם שיצא מחוץ למאפיות אינו יכול להיות תחת פיקוחן, הזמן שעובר מאז היצור לא עושה להן טוב. מדובר במזון שראוי למאכל, אך לא במיטבו, וללא פיקוח מספיק. הפחד מתביעות משפטיות או כתבות מבזות בעיתונות ברור, וללא חקיקה מתאימה שתגן על יצרני מזון שמוכנים לתרום מזון כזה, נראה שאפשרות כזו לא תהיה מעשית.
ו. לנוכח נתונים שמפורסמים על כך שישנם עמותות רבות שהעובדים נוטלים לעצמם סכומים
כה גבוהים, ללא התחשבות בכך, שמה שהם לוקחים זה מ'הפה של עניים', או מתוך תרומות
שיועדו לנזקקים ולשירות מטרות נעלות - קשה לתת בלב שלם לגופים כאלה, שלא לומר שיש פה גם הונאה ואחיזת
עיניים.
כתבה חשובה בנושא מופיעה כשניה בין הכתבות בקישור - http://www.coorland.bravehost.com/lama_zorkim
כל העבודה עם שאריות היא רבה - להפריד שקיות, עלים לא יפים, גומיות, לשים לב שאין חבלים או כפפות בין בין פריטי המזון. האוכל מגיע מחנות לא ממויין, צריך להפריד אוכל שמתאים לארנבונים, עיזים, דורבן ושאר החיות. לא סתם בחקלאות רגילה לא לוקחים שאריות מהמכולת הקרובה, ואילו בפינות חי שהתבססו על עבודת כפיים של ילדים שהיו ללא תשלום - נשאר מנהג כזה, שפוחת עם השנים עם המגמה שפחות ופחות ילדים עובדים בפינות חי.
מיון וסידור האוכל (יש כאלה
שחושבים שצריך לחתוך לחיות את האוכל.
החיות עצמן לא בטוח חושבות ככה).
(בתמונה אדווה בר)
מה
לעשות - זו לא תמיד עבודה אהובה על
ילדים, במיוחד כשמדובר גם באוכל
שחלקו לא-יפה עד רקוב. הראש של הילדים
לפעמים במקום אחר.
(מצולמים: ניר לבנה (חולצה כחולה), ענת גת (חולצה שחורה), מיטל בן-דור
(חולצה אפורה), רועי שירן )
עוד קשיים באופי כזה של עבודה: השאריות לא מחזיקות מעמד הרבה זמן, לכן צריך כל יום להביאן ולחלקן, אם מדובר בירקות ולחם. לשם כך צריך אמצעי תחבורה, אשר גוזל תקציב רב, וגם לא ידידותי לסביבה (אבל אם מדובר בנסיעה קצרה והרכב משמש למטרות נוספות, אז לא נורא). העבודה עם זה רוטינית, לא מעניינת במיוחד, אך כאשר יש סוגי אוכל רבים, קשה לסמוך על מחליפים ועל חדשים שידעו מה לתת למי, וכן שיבדקו היטב, כי אין אף שריד של שקית, חבל, גומי. עניין אחר - חלק מהדברים שמקבלים רקוב ומסריח והתעסקות עם זה לא נעימה; לפעמים להשגת דברים כאלה צריך "מנטליות של חיטוט בפח" - וזה גם דבר לא נעים במיוחד, ולא מקובל חברתית.
נסכם אם כן, שהסיבה העיקרית לפגיעה בטבע, אינה ניסויים בבעלי חיים, לא גני חיות, לא חקלאות, ולא כי פחות מדי אנשים צמחוניים או צורכים מזון אורגני. הסיבה העיקרית היא, כי יש הרבה בני אדם, אשר צורכים יותר מדי. עד לפני כמאתיים שנה היו רק חצי מיליארד בני אדם. היום יש מליארדים והמספר רק עולה. כל אחד צורך המון, במיוחד במערב, הצריכה לעומת פעם גדולה בהרבה, ולטבע נשאר מעט. רק מודעות בתחום, אשר תוביל לצימצום אמיתי בצריכה-צריחה, תגן באמת על הטבע. שימוש בשאריות יכול להיות חלק מהצימצום הזה, אם הוא גם בשאר התחומים. כלומר אם חוסכים במקום אחד מזה שיש אוכל חינם, ואך הכסף שנחסך קונים משהו אחר, שייצורו היה כרוך בהרס, אז לא עשינו שום דבר.
יפה עושים לא אחת בגני חיות ופינת חי: מתקינים ראי, ולידו כותבים בגדול: "האויב מספר אחד של הטבע". כשהמבקרים מתקרבים לראות מי זה - הם רואים את עצמם.
ובאינטרנט אפשר לעשות: אם קראתם את מה שכתוב כאן, ואתם לא מתכוונים לעשות עם זה כלום - לחצו כאן לראות איך אתם נראים.
עוד על הבעיה של צריכת-יתר אפשר לקרוא בעברית כאן
לא להגזים גם בהאכלה של חיות. פגיעה
לחינם גם בחיה, וגם ביצורים שהיא אכלה
(גם לאכול מזון חתולים מכופתיות, זה
לאכול חיות, למעשה).
אפשרות אחת להזנה בשאריות - היא הסתייעות במומחים שמכינים תערובת שחלק משמעותי בה משאריות. כבר הבאנו את המאמר http://ambal.pro.co.il/beef/israfat.htm, שכדאי לקרוא בו את החלקים הרלוונטיים לנושא.
אשרות האחרת היא לאסוף לבד שאריות. כאן הבעיה מתחילה מחוסר מידע, ומהרגלים שלנו ושל החיות. לגבי ידע, יש כאן יותר בעיה, כי אוכל קנוי הוא בדרך כלל תערובת, שאמורה להיות מורכבת על ידי מומחים, אשר אמורים להיות בעלי הידע איך לעשות את זה נכון ולפי הפרסומות שלהם אמורה להיות התזונה המושלמת ("יש כאן בדיוק מה שבעל החיים צריך"). אבל כמובן שזה אשליה.
כל מי שמנוסה בהאכלת מגוון חיות במזון קנוי יודע, כי יש בעיות עימו מעבר למחירו. על כלבים וחתולים יש המון סיפורים, לא רק על זה שהם סרבו לאכול את האוכל הזה, כי אם גם הוא גרם להם להקאות, שילשולים, אלרגיות קשות, כלב ששנים אכל שאריות - כאשר החלו להאכיל אותו בכופתיות כלבים, הוא לא היה מסוגל לאכול יותר שאריות, ומקיא גם מקצת עצמות. יש חברות שנמצא ששמו חומרים ממכרים במזון שלהם, כדי שבעלי החיים יתמכרו רק לאוכל שלהם. רמאות מסוג אחר: בשר מקופסאות לכלבים, כמעט תמיד 80% מיים, וזה כתוב על הפחית עצמה. אבל המגדל שמתפתה לתדמית שעל האריזה חושב שזה בשר ממש.
הרבה צרות נוספות יש עם מה שכביכול אמור להיות "המזון המושלם". יש גם מקרים של תערובת שגרמה למוות חיות, בגלל מרכיבים שלה. למשל תערובת ארנבונים שבמרכיב התירס שבה התפתחה פטריה מסויימת. המגדל הרגיל לא עושה לזה בדיקות מקרוסקופיות, הארנבות שלו הרבה זמן אכלו מזה והכל היה בסדר, ויום אחד החלו למות. חברות המזון לא ימהרו להודות באשמתן. בחקלאות קרה שהיות תמותות המוניות מתערובת בעייתית.
אתר שמכיל קישורים לאתרים באנגלית שמספרים על זוועות המזון לכלבים כולל של חברות אשר נחשבות יוקרתיות: .http://www.geocities.com/wgsd_lover111/barf.htm; על הנושא בליווי תרגום של מספר מאמרים בעברית, ראו את המאמר "בגנות המזון המסחרי לכלבים ובכלל - כמזון יחיד"
הרבה פעמים תערובת מותאמת לצורכי משק חקלאי - למשל תערובת מטילות מתאימה לתרנגולות שמטילות 250 ביצים בשנה, ואורך חייהם כשנה. כאשר נותנים תערובת כזו לאפרוחים או לעופות בפינת חי שמטילים פחות, ואמורים לחיות יותר שנים (למשל פסיונים) נוצרות בעיות. כך שמבחינת בעיות - בשני המקרים: האכלה משאריות טובות ומאוכל קנוי כביכול טוב, יש יתרונו וחסרונות. המזון התעשייתי יוצר גם בורות: פעם כאשר היו שואלים ילד: "מה אוכל כלב", היה אומר "עצם" ואולי "בשר". היום נסו ותראו שילדים קטנים שיש להם כלב בבית, אפילו לא יודעים שכלב אוכל בשר.
עוד הבדל שעשוי להיות: לא אחת האכלה עם מזון קנוי, ביחס לשאריות מביא תוצאות חקלאיות רבות יותר. למשל, תנובת חלב גדולה יותר אצל צאן ובקר, גדילה מהירה יותר של חיות משק, תנובת ביצים גדולה יותר אצל עופות.
בארצות הברית נעשה פעם מחקר על גידול פרות חולבות, אשר אוכלות במרעה טבעי, לעומת כאלה שנמצאות ברפת. נמצא במחקר, כי למרות שלפרות במרעה רוב האוכל בחינם, ולפרות ברפת כל האוכל קנוי, למגדל משתלם יותר לגדל פרות לחלב ברפת. שימו לב שגם בארץ הפרות שבמרעה מיועדת לבשר, לא לחלב. המחקר בדק את ההוצאות ואת ההכנסות ומצא, כי מצד אחד יש לפרות במרעה פחות חלב, לכן פחות הכנסות ממנו, ובצד השני משלמים יותר ביטוח. אם קורה משהו לפרה בשטח - הניסיון מראה שרוב הבוקרים יעדיפו לא לשלם הוצאות חילוץ שהן יקרות וכך הפרה הולכת לאיבוד, העבודה על ריכוז הבקר הקמת גדרה, גנבות וטריפות... ושאר הנתונים מראים שזה לא משתלם. אבל כסף זה לא הכל. כאוהבי חיות וטבע נוסיף שעדר בקר במרעה טבעי - משתלט לחיות אחרות ולצמחים אחרים על סביבתן הטבעית, והופך אותה בעצם ל"לא טבע".
בעיה אחרת היא הרגלי החיות. נדגיש: כל שינוי תזונתי צריך להיות איטי ובהדרגה. כמה דוגמאות נפוצות: כלב שלא רגיל לאכול עצמות ופתאום מקבל שקית גדולה, מלאה עצמות - בסכנה ממשית. ארנבונים (במיוחד אלו שאינם מזן הבר), אשר אכלו תמיד רק תערובת יבשה וחציר ומקבלים פתאום הרבה ירק, לאחר תקופה של כמהשבועות מקבלים הרבה פעמים מחלה, אשר סימניה רטיבות על יד הפה. בלי טיפול אנטיביוטי מהיר הם מתים ממנה.
כבשים ועיזים, אשר לא מורגלות לאכול לחם - אין להם אנזימים לפירוקו, כתוצאה מכך מתפתחים אצלם הרבה גזים שלוחצים על הסרעפת והם מתים בחנק ללא טיפול רפואי מתאים. זו בעיה, אשר רבים נתקלו בה, גם ותיקים יחסית בתחום, שפתאום קיבלו בחינם הרבה לחם, ואחרי כמה שעות היו להם רבה מתים בדיר. אסור לתת יותר משתי פרוסות בהתחלה. עדר שכבר רגיל, אפשר לתת לו ללא הגבלה מהבחינה הזו (רק לשים לב אם מכניסים פרט חדש). עגלה שאכלה ברפת חציר ותערובת, תקבל שלשול חזק אם תאכל דשא. ראו הוזהרתם !!!
* פה ושם האדם פיתח כל מיני זנים רגישים במיוחד, רחוקים מהצורה הטבעית שלהם. יתכנו איתם בעיות. אבל למה להתעסק איתם דווקא, ולעודד זנים כאלה ? עדיף לעודד זנים חזקים.
בעיה נוספת - האוכל שאנו מקבלים כשאריות ממויין לפני כן מחוץ לפינת חי, ולפעמים אגב כך יש בעיות, בפינת חי לא מודעים להם. לדוגמה אוכל שעטוף בגומיות, ובמיוחד שקיות ניילון שעם האוכל. כפפות וחבלים עשויים להיאכל על ידי בעלי החיים, ולגרום למוות. לחדשים בתחום אולי לא נראה הגיוני שהם יהיו עם האוכל, אבל לעובד המטבח שקילף מלפפונים מרכז את הקליפות בארגז נפרד בשבילנו - בשבילו זה זבל, בסוף עבודתו ישים שם את הכפפות החד פעמיות שלו וחבלים שהיו שם בתוך ארגז השאריות.
התמונה למעלה לא נעימה, אך
חייבם לדעת להיזהר. הינה סיפורה: תיש
בפינת החי, אשר בה האכילו בשאריות
מזון מת. מאחר ולא זורקים בשר, החליטו
לבשלו לטורפים בסיר גדול. פתחו את
ביטנו כדי שיתבשל טוב פנים ומצאו בה
הרבה כפפות (שימו לב בתמונה זה בעיקר
כפפות חד פעמיות, והחלק הגדול כרוך
בחבל). התיש בלע את הכל במשך כמה
חודשים.
בגני חיות אותה בעייתיות באה הרבה פעמים לידי ביטוי בגלל שקיות, פחיות ומה לא, שמבקרים זורקים לחיות. לא אחת רואים בגני חיות תצוגה של שלדי החיות הדבר שהם אכלו שהרג אותם, כדי שהמבקרים יהיו מודעים.
אסור שדברים כאלה יהיו בסביבת בעלי חיים. בעל חיים אשר נולד לתוך זה, יודע כך או אחרת לא לגעת בזה, גם כאשר זה בסביבתו. בפינת חי של משמר השרון, לא היה בעיות כאלה עם חיות בנות המקום. אבל חיות בוגרות חדשות שהובאו - איתם היו לא אחת בעיות.
כאשר תיש או כבש כבר בלעו שקיות, אין סימנים וודאיים שלפיהם אפשר לדעת שיש בעיה כזו בתנאי שדה, גם בבדיקה של ווטרינר. הדברים הללו יכולים להיאסף לביטנו בזמן ממושך. צריך לקחת אותו צילום רנטגן, ואם זה אכן זה, ניתוח יקר, ויתכן שהסימנים המחשידים עצירות שאינה קשורה בבליעת עצמים בלתי מתעכלים.
לפני סיום הסעיף: תגובות רבות הגיעו מאנשים התיחסו רק לאיך העזתי להמליץ לתת לכלב עצמות או שאריות בכלל. הרי זה נגד מה שרוב הווטרינרים אומרים. אז ראשית - מותר לתת תוך הגבלות. ויש גם גורמים מקצועיים שממליצים על זה. הינה שני מאמרים בעברית. ויש גם הרבה באנגלית
http://www.mypet.co.il/mypet/articles/articles.asp?id=13&category=1
http://www.veterinarit.co.il/barf.html - נכתב על ידי ווטרינרית.
נכתב על ידי ווטרינר ד"ר עופר שביט. בכתובת: http://www.petnet.co.il/panel/index.asp?soc=&fid=&page=19, ראו את התשובה לשאלה שמתחילה ב: "שלום.אימצתי בצער בעלי חיים לברדור בן 4"
נכתב על ידי ווטרינר ד"ר עופר שביט. בכתובת: באתר: www.petnet.co.il במדור השאלות לווטרינרים, ראו את התשובה לשאלה שמתחילה ב: "שלום.אימצתי בצער בעלי חיים לברדור בן 4" - שאלה מה05/09/2002 (אי אפשר לכתוב כאן כתובת אינטרנט מדוייקת, כי הכתובות שם משתנות, כי כל הזמן נוספות שאלות ותשובות, אז תחפשו לפי התאריך)
והתשובה:
"...עצמות שמחוררות את המעיים
הן אירוע נדיר ביותר. שאינו סיבה
בעיני לא לתת לכלב להתענג על עצמות.
אני יודע שיש רופאים רבים החולקים
עלי הנקודה זאת.
המלצתי : למעט גורים (שאינם לועסים
כלל כי אם שואבים ) אפשר לתת עצמות
מבושלות או לא , במידה. החשש האמיתי
הוא עצירות יום אחרי שבכלב אכל את
המנגל של שבת.
בברכה, ד"ר עופר שביט
מרפאת אהבת החי
שיכון דן , תל אביב."
והינה גם
כאן: שוב: תשובה לשאלה מ03/10) : "מאז ומעולם אני טוען שמותר הכלב
מהאדם.
לכלב יש שכבת שרירים נוספת בדופן
הקיבה שמטרתה אחת היא. עצמות הן חלק
טבעי של תזונת הכלב או קרובי משפחתו
הטורפים בטבע.
מעבר לכך מנסיוני הדל(15 שנים וטרינר
ועוד 30 שנה בסביבת כלבים
בעיות של עצמות הן נדירות ביותר
ואינן מצדיקות את האיסור על אכילתן.
מה כן ; גורים לא : הם לא לועסים כי אם
בולעים עצמות שלמות שעלולות לגרום
בעיות.
גם לא לתת את כל עצמות המנגל של שבת
משום שלמחרת לכלב תהיה עצירות נוראית
(אספו בשקית במקרר ותנו עצם כל יום.)
כירסום עצמות הוא תענוג כלבי מובהק,
מרגיע , משחרר לחצים , טבעי ומענג.- אל
תקחו להם אותו (מספיק אנו גורמים עוול
במזון המעובד שאנו נותנים להם.
בברכה, ד"ר עופר שביט
מרפאת אהבת החי
שיכון דן , תל אביב. "
גם ד"ר רפי קישון כתב שבאופן כללי מותר לתת עצמות. (הקישור לא שמור) - מאוחר יותר מנהל פורום חיות מחמד בתפוז בירר את הענין איתו טלפונית וכך הוא כתב ב08/10/2002 בפורום בכתובת: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=16&msgid=7975679, הינה הדברים:
שלום לכולם.
כדי לשים סוף לויכוח, הרמתי טלפון
לדוקטור קישון, ושוחחנו ארוכות.
להלן הממצאים:
דוקטור קישון אומר כך: הכלבים היו פה
לפנינו, הרבה לפנינו - והם אכלו עצמות.
אם הם אכלו אז עצמות, אין מניעה שהם
יאכלו אותם גם כעת.
הוא לא ממליץ לתת עצמות עוף ורגליים ,
למשל כאלה שעברו בישול בגריל, מכיוון
שעצמות אלה נשברות והן חדות ומסוכנות.
לעומת זאת, עצם אגן ועצם חזה, מומלצות
ואין איתן בעיה.
מה עוד?
כשחוזרים מהדודה אחרי סוף שבוע עם 2 ק"ג
עצמות , לא לתת הכל לכלב
, אלא בכמויות קטנות. מה
שנשאר, אפשר להקפיא ולתת לו למחרת.
לסיכום : עצמות עוף - כנפיים ורגליים
- מסוכן. כל השאר לא מסוכן.
בברכה, זיו.
מאוחר יותר הופיע ד"ר רפי קישון בפורום כאורח, והתיחס לשאלת העצמות (אפשר לראות בכתובת http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/archive/viewmsg.asp?id=16&msgid=8752769)
הינה הדברים:
בנושא העצמות ישנן דעות לכאן ולכאן - אני מייצג את
הגישה הטיבעית - כי הטבע הוא הכי חכם. בגלל שהכלבים חיו על כדור הארץ כמה
מליוני שנים לפני המצאת האדם ולפני המצאת הוטרינר והם הסתדרו טוב מאד בעולם
הקדום הזה תוך כדי כרסום מתמיד של עצמות - לכן מסקנתי היא שעצמות טובות
לבריאות הכלב - גם כמקור למינרליים חיוניים וגם כעיסוק תרבותי. העצם הטבעית
היא הטובה מכל אך גם תחליפים טבעיים ומיובשים ראויים. אך בכל זאת יש שורה של מגבלות לנושא : עצמות חלולות של עוף יכולות להיות מסוכנות - במיוחד עם הם באות מהגריל או התנור והן יבשות ומתפצחות לכלי משחית חדים ומסוכנים- זה יכול לפצוע את מערכת העיכול של הכלב ( החתול הוא זהיא יותא והוא בדרך כלל לא יבלע בגרגרנות חתיכות גדולות אלא יכרסם את העצם במתינות בחלקים הרכים שלה). לכן לא כדאי לתת לכלב עצמות של רגל או כנף - לעומת זאת עצמות החזה אגן וצואר טובות יותר. עצמות של חיות גדולות מצוינות בקר כבש חזיר וקנגורו. כדאי לבשל או לחמם במיקרו זה מעלה את עמידות העצם ומקטין סכנה של זהום. |
עוד מרפי קישון אפשר לקרוא במאמר שכתב בשם "אמונות טפלות ביחס לכלבים וחתולים" - בכתובת : http://www.dogedog.co.il/aricles/kishonmyth.html
הינה ציטוט חלקי (כדאי לקרוא הכל וכן את כל המאמר לגבי עוד אמונות): "עצמות הם מקור טבעי ובריא למינרלים חשובים וכן מקור לשעשוע ושמירה על נקיון השיניים. אבל חשוב מאוד להקפיד על כמה כללים... גם חתולים ישמחו לכרסם מעט עצמות ואפילו תוכים".
* אין מספיק שאריות ?
ראו למשל בכתבה : היום ה-3
לשביתה: הר של עופות צמח בתל אביב: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2181153,00.html. ושימו לב כי במקרה הזה זה בשר
שלא מטובל. והעצמות לא מבושלות - מה
שנחשב דווקא יותר משובח משאריות אחרי
בישול לאדם.
אבל הנקודה המרכזית אינה
עצמות כן או לא, אלא האכלה בשאריות
באופן כללי. משותף לכל אותם מגיבים,
שאף אחד מהם לא התיחס לבעיה המוסרית
בהאכלה מחיות אחרות מסויימים- אז תתנו
כדורי . אם ענין העצמות זה הדבר היחיד
שלא נראה לאנשים סידןמאכיל את כלבי .
אבל מה עם שאר הדברים: אף אחד לא פתח
את מכתבו במילים כמו, נכון שיש בעיה
שכאשר אני בכופתיות אני שותף לגידול
חיות במחנות ריכוז לחיות
ולהריגתםשאריות. עם זאת , למרות שאני
יכול לצמצם את זה אם אתן שקלתי בכובד
ראש את הדברים, ו....
אם באמת היה כמו שנדמה שמהפרסומות, שפשוט באים לחנות, קונים אוכל נקי מרבב, אז לא היתה בעיה, אבל כולם יודעים שמאחורי זה קיימת תעשיית בשר מפלצתית, או אפילו יותר גרוע מחיות, כי חיות טרף תופסות חיות והורגות מיד, בעוד שתעשיות הבשר קודם מגדלות אותם בתנאים של סבל כל החיים, ובסוף גם שוחטת.
"תעשיית המזון המפלצתית" - בתמונה ילדים בחנות דגים שבה מכינים את
הדגים על המקום, אחרי שנכנסו לאיזור העבודה, וראו מה שעושים שם
(תמונה לא מבויימת) .
עוד תגובה שלפעמים באה, מדבר על כך שאנו חלק משרשרת המזון, כאילו זה כמו בטבע, שחיות מסתובבות חופשי בהנאה באחו, חלק ניצודות, וחלק שורדים ונהנים. אפשר לקרוא למה הטיעון הזה לא נכון באתר: http://www.anonymous.org.il/sharsheretmazon.htm
וחלק אחר שהגיב, לא התיחס כלל לענין המוסרית ונתן עצות למינהם בסגנון של "לא לתת אוכל מגני אירועים חדרי אוכל", לא לתת אוכל מתובל... ותגובות בסגנון שמהם עשוי לעלות שכמעט כל דבר זה מסוכן מאוד - דבר שאינו במציאות עבור כלבים רבים. נראה היה שזו תגובה - שמי שמוצא את עצמו בקונפליקט עם אמת שהוא לא יכול להתמודד איתה, ואז במקום להראות חלש הוא מתחיל לתת עצות למי שלא ביקש, ודווקא למי שיש כלבים בריאים מאוד, הוא נותן עצות לגידול.
היה גם מי שהתחכם ואמר שאם אומרים לילדים לשמור שאריות לחיות, אז בכוונה הם יקחו יותר אוכל כדי שיהיה לחיות.... בכל מקרה חשוב, לראות את הנקודה המרכזית, התנהגות מוסרית יותר לחיות, ושמירה על כדורי הארץ גם לדורות הבאים, שיכול להיעשות אם נשתמש יותר נכון בשאריות. ואנא לא להיתפס למשפט זה או אוחר ובכך לבטל את הכל, כולל מעשינו מעוררי הפלצות לחיות אחרות, בזה שאנו מממנים את התאגידים שעוסקים בכך.
דגשים על סוגי מזון ובעלי חיים ספציפיים
אוכל רקוב ומעופש ממש - מקומו באשפה. אם הוא קצת רקוב, תרנגולות באלדי, פניניות, וכמובן החזיר יאכלוהו בשימחה.
לחם - ליונקים עדיף לתת אחרי שיובש בשמש, ונהיה קשה. למכרסמים זה חשוב במיוחד למניעת גדילה מיותרת של השיניים. עופות מעדיפים לחם רטוב. תוכים מעדיפים לחם רך, כלומר לחם טרי יחסית - למשל החלק הרך מכיכר לחם של אתמול. לחם רטוב מחמיץ עם הזמן, לכן עדיף לתת כמות קטנה פעמיים ביום. להיזהר על עופות רגישים יותר. אצל רוב העופות האכלה בלחם תוריד משמעותית את כמות ההטלה, עד כדי הפסקתה לחלוטין. פחות רגישים ברברים ברווזי בית ואווזים, שאם יש להם תוספת עשב או ירק יכולים להאריך ימים באושר ולהתרבות כך היטב. ציפורי אהבה ותוכונים גם פחות רגישים (אבל לא להאכיל תוכים רק בלחם). כמו כן האכלה רבה בלחם אצל עופות מצריכה תוספת ירק כמקור לוויטמינים ולמינרלים.
יותר
מדי שאריות של ירקות שמתאימים לאדם -
חסר בהם סיבים תזונתיים לבהמות -
הסיבים חשובים להם לעיכול. מקורות עם
סיבים זה חציר, עשב, חרובים. לא כל סוג
של עשב יש בו את כל יסודות המזון
הנדרשים לחיות, ולכן חשוב הגיוון.
לדוגמה, שילוב טוב לעיזים ולכבשים
הוא ירק קצור כמו דשא רגיל (יש בו הרבה
סיבים), יחד עם ירקות מטבח (עגבניות,
מלפפונים, עלי כרובית וכו'), ולחם. אם
מאכילים אותם ככה, אין צורך להוסיף
תוספות מסחריות כמו תערובות או חציר.
למרות ההמלצה הזו, ראינו שגם בלי
תוספת סיבים הצאן הסתדר רק עם אוכל
מהמטבח ועם לחם.
ארנבונים - אם זה מהסוג היותר קרוב לבר (פרווה קצרה, לא מעורב עם ה"גיזעיים"), הם יכולים להסתפק בירק ובלחם יבש. בסוגים האחרים יש להם רגישות ליותר מדי ירק רטוב, רגישות אשר באה לידי ביטוי במחלה עם סימני רטיבות ליד הפה. אם המחלה כבר התחילה, הטיפול צריך להיות באנטיביוטיקה כמו פן-סטרפ, פניצילין, אוקסיטטרציקלין (שלושתם טובים). בלי טיפול הם ימותו, וגם בהתחלת טיפול מאוחרת הם ימותו. המחלה לא מדבקת לבני אדם, לא לפחד. בדרך כלל אחרי שארנבונים חולים פעם אחת ומבריאים, הם אינם חולים עוד, ואפשר בהדרגה להגביר את כמות הירק. גם לגורי ארנבונים כאלה, לאחר הגמילה מחלב יש סיכוי טוב לקבל את המחלה הזו, אם הם מקבלים יותר מדי ירק.
שרקנים - לשים לב, שלא יהיה להם חוסר בוויטמין סי. חוסר כזה יכול להיות גם אם הם אוכלים הרבה ירקות. לא בכל הירקות יש מספיק ווטמין סי בשבילם. סימנים של חוסר כזה, הם תלישת שיער מאחור, רגליים אחוריות שמתעקמות ומוות בסוף (להבדיל מתלישת שיער מאחורה אצל זכרים, כשיש יותר מדי זכרים. אז סביר שמדובר תוקפנות של אחד כלפי השני). אוכל שיש בו הרבה וויטמין סי: קלמנטינות, תפוזים (לחתוך להם לחצאים או לרבעים), פילפל וברוקולי (לא צריך לחתוך).
אוכלי בשר - יכולים לאכול את בשרם של חיות שמתו לנו (לא מהרעלה), או שיש מקורות נוספים לכך, למשל בכל לול גדול (לא של פינת החי) יש בממוצע תמותה יומית של מספר עופות, גם בלהקה שנחשבת בריאה. כמובן, הבשר צריך להיות טרי. למשל, בעוף הבטן צריכה להיות וורודה. כשהיא כבר שחור/ירוקה זה לא טוב. לבשל ולהרתיח לפני, על מנת למנוע העברת מחלות (פה ושם מוצאים ווטרינר, או מומחה זה או אחר שיגיד לא לבשל). חותכים באזור הבטן שיתבשל גם בפנים, וכדאי להוסיף קצת פטרוזליה ותוספות טעימות אחרות. זה גם כשר וגם מצווה - טרפה בשדה לא תאכלו - לכלב תשליחון - כתוב איפשהו בתורה. הדתיים שכחו את המצווה הזאת עם הזמן, בעודם מקפידים בצורה פנאטית על כללי כשרות אחרים. בדף הקישורים תוכלו למצוא עוד מידע על האכלת כלבים באוכל טבעי.
בתמונה: מכולת קירור באחד בכניסה לאחד הגנים הזואולוגים בארץ.
העובדים מספרים שזה המקום הכי מפחיד בגן (גופות של כל מיני דברים להאכלה).
האכלה בביצים - בלולים לביצי-מאכל או ביצים להדגרה, יש להם תמיד ביצים שבורות, או פסולות למשלוח (גדולות מדי או קטנות מדי). כאשר מדובר בלול גדול עם הספק של אלפי ביצים ביום, גם פסילה של פחות מאחוז אחד זה הרבה לפינת חי, וזה טוב לטורפים ולעופות ולאוכלי כל. אצלנו בקיבוץ נתנו בכמויות גדולות ביצים מהסוג הזה גם לתאיילנדים שאכלו מזה ועובדה שלא נפגעו.
לעופות לא לתת ביצים חיות שבורות, גם בגלל חשש מה מסלמונלה, וגם בגלל שכך עופות יכולים ללמוד לפצח את הביצים שלהם עצמם. אחרי בישול ושבירה של הביצים הם לא מקשרים בין אכילת ביצים כזו, לביצים שלהם. את הביצים המבושלות ניתן לתת עם הקליפה, שהיא מקור טוב לסידן. קצת לשבור, שיהיה להם קל לפתוח. תרנגולות וברווזים יאכלו מביצים אחוז יותר גדול במנה לעומת תוכים.
גם לשאר החיות מומלץ לבשל, למניעת העברת מחלות כמו סלמונלה. יש ווטרינרים שאמרו שביצה לא מבושלת עושה בעיות עיכול לכלב ומונעת ספיגה של וויטמין כלשהו.
אפרוחים ממדגרה - סיפור עצוב וידוע: המוני אפרוחים נפסלים לגידול בחקלאות, לעתים בגלל פגמים, ובעיקר בלולים של מטילות, אין צורך בזכרים והם הולכים להשמדה. המדגרות מוכנות בדרך כלל לתת אפרוחים אלה בחינם. עם כבר לתת בשר לטורפים, אז עדיף מי שממילא ימות או מת, לעומת לשלם למישהו שיגדל חיה בסבל, ויהרוג אותה במיוחד כדי שנקנה אותה בצורת כופתיות כלבים. מה גם שלא כולם אוכלים כופתיות, למשל, עופות דורסים, נחשים.
דגים - לא מתאימים לכל הטורפים, אך יש
כאלה שזה אפילו מזונם העיקרי.
בתמונה - הוצאת דגים ומיוּנם. הדגים נאספים ברשת ומועלים דרך הצינור החום שבצד ימין למתקן מיון, שהם העובדים ממינים אותם לפי גודל.
הדגים הקטנים הם מ"הטלת פרא" - בזמן שדור ההורים גדל, הוא גם מטיל ביצים ובוקעים צאצאים. לדגים הקטנים אין שוק, והם פשוט נזרקים למותם בגסיסה איטית מחוץ למיים. בתמונה רואים שמיכל תפוזים מולא בדגים כאלה עד תום, והשאר מושלכים על הרצפה מחוסר מקום. העבודה בעיצומה - יש עוד דגים. כמה טון יש שם ?
דגים כאלה יכולים להימסר לצורך האכלת חיות. גני חיות יודעים זאת ומקבלים אותם בחינם, אך כנראה יש יותר דגים ממה שהם צריכים.
בתקופת הצנע קנו רק דגים קטנים ולפי תלוש. היום אין מי שיקח אפילו בחינם לחיות. לפני כשני עשורים הדרישה בשוק היתה בעיקר לדגים בגודל 400 גר'. בחברת השפע של היום לדג שמשקלו פחות מקילו אין שוק.
למה לא נותנים לדור הצעיר של הדגים מהטלת הפרא לגדול ? - מסתבר שזה לא משתלם. בעידן של "חקלאות היי-טק", אם קונים דגים מחברות שמתמחות בריבויים מהכלאת זנים שונים (למשל קרפיון יאור עם קרפיון ירדן) וזה יתן גידול מהיר וחסכוני בכ10% לעומת גידול הדור המקומי. יתר על כן, גידול דור חדש שיוולד מהטלת פרא יהיה עוד פחות טוב מקודמו גם בכ10%, וכך ימשיך ויהיה גרוע מדור לדור.גם עבודת המיון היא רבה (זמן זה כסף), יש כמה דרכים לצמצם הטלת פרא, ובסופו של דבר כל התהליך מבחינה כלכלית אינו מצדיק את המשך גידול בני המקום.
קציר - עם מגל, חרמש או סכין. מבין הצמחים המצויים - הרעילים העיקריים הם הרדופים, ענבי שועל, וטבציה (צמח עם פרחים צהובים, מזכירים חרצית, ונראה צמח תרבותי יותר). עיזים פחות רגישות לבעיות כאלה לעומת כבשים. עיזים גם יאכלו בהנאה רבה צמחים קוצניים כמו דרדר. הן בנויות לאכול את זה. גם ענפים של עצים יאהבו ויאכלו חלק מקליפת העץ: עצי פרי, אקליפטוס אורן, עלי עץ תות ועוד. רוב החיות יודעות להבדיל לבד מה טוב להן ומה לא, אך כבר קרו תקלות.
דשא רגיל שנקצר עם מכסחת דשא (מה
שממילא קוצרים במדשאות רגילות על מנת
שלא יהיה גבוה מדי). במיוחד קל לאסוף
כאשר קצרו עשב גבוה, או כאשר יש
במכונה מיכל שאוסף את העשב הקצור, או
כמובן, כאשר מישהו אחר ממילא מגרף
ואוסף את זה.
* ניתן ליבש (לשים שכבה דקה בשמש, לפעמים יש צורך להפוך כל כמה שעות) ולהשתמש בזה
כמזון כמה ימים וכן כרֶפֶּד לחיות.
* גם תרנגולות ופניניות אוהבות את זה. אפשר לשים להם הרבה, ומה שהם לא גומרות נשאר
כרפד.
חרובים - עצי חרוב יש בהרבה מקומות, ואיש לא עושה דבר עם פירותיהם. החרובים טובים לעיזים למשל. אפשר לאסוף.
זיתים - גם אותם יש בהרבה מקומות ולא עושים איתם דבר. הזיתים לא מתאימים במיוחד לחיות. יותר נהוג לאסוף אותם עם הילדים ולמכור אותם לבני אדם, ולעזור כך במימון פינת החי. הזיתים כך גם יוצאים יותר טעימים מהתעשייתים, שכן בתעשייה משתשמשים על פי רוב בסודה קאוסטית להוציא מהזיתים את המרירות, בעוד שבדרך הביתית משרים אותם במיים כמה ימים, וכל פעם מחליפים את המיים, וההבדל בטעם גדול.
חמור - אפשר לקשור בחוץ במרעה, וזה יכול להספיק לו (אבל לא רק דשא). כדאי בכל זאת להוסיף קצת לחם או תערובת. לסוס ולפרה, כדאי עוד יותר לתת תוספת תערובת ו/או לחם.
דגים חסונים כמו סיפנים, מולים, גופים בבריכה גדולה שיש בה אצות יכולים להסתפק בקמח או לחם. לא לשכוח שמיים, אשר מרוקנים מדי פעם מבריכות דגים וברווזים, יכולים להיות טובים להשקיה (לא ברכת ברווזים שמלוכלכת מאוד מאוד, זה עשוי לצרוב את הצמחים).
זבל והרפד שמוציאים מהחיות - אחרי שעמד זמן ממושך, וגם אפשר לשתול בו ישירות צמחים. שימו לב, לא מדובר על זבל טרי, שעשוי גם להיות מסריח וגם לשרוף את הצמחים, אלא ברפד מעורבב עם זבל - מחיות שהיו על מצע רפד ועליו עשו את הזבל, וגם זה אחרי תקופה זמן מהניקיון (חצי שנה ואף שנה), כאשר אין כבר ריח. זה כבר יהיה מצע טוב לצמחים. ככה יש מיחזור מלא.
בסביבה גדולה ופתוחה - אוכל מהטבע - פינת חי שבה שטח גדול, מושכת לטוב ולרע גם חיות אחרות שבאות למקורות האוכל, המיים ועוד. לפעמים מדובר במזיקים, ולפעמים הם מזון לחלק מהחיות, דוגמת תרנגולות שאוכלות רימות, או ברווזים שתופסים חלק מהחרקים באוויר בסביביתם.
מיים מהברכות של החיות, ומכלי המיים לאחר נקיון: למען חיסכון במיים ודישון טבעי אפשר להשתמש במי ברכות של בעלי חיים להשקיה. במיים חומרים נוספים שעשויים לעשות סתימות בממטרות וטפטפות. זה מתאים עם צינור עבה או עם סינון מתאים של המיים. את המיים שמחלפים גם אפשר לשמור, וגם את המיים מהשטיפות. דוגמה: המיים במקום לזרום לביוב זורמים מהכיור לדלי גדול למטה, וכל פעם שהוא מתמלא משקים איתו: דשא, צמחים, מה שקרוב.
כשפינת חי של משמר השרון היתה פעילה, כ95% מהאוכל לא היה קנוי, אלא שאריות, וזה עבד לא רע מהבחינה של החיות וגידולן, אך היה עומס על מי שנשא בנטל.
מן הכתובים וקישורים לאתרים שאיכשהו קשורים:
* קישורים מאתר "מעריב" עשויים לא לעבוד בגלל שהאתר עבר להיות תחת השם NRG
דוגמה לגישה מאוזנת - שמות כ"ג, 11-10:
"וְשֵש שָנִים תִזְרַע אֶת אַרְצך וְאָסַפְתָ את תְבוּאָתָה: וְהַשְבִיעִית תִשְמְטנָה וְנְטַשְתָה וְאָכְלוּ אבְיֹנֵי עַמךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַת הַשָדה כֵּן תַעשה לְכַרְמְךָ לְזֵיתךָ"
פעם ב7 שנים מניחים לאדמה.
התחשבות בעניים
התחשבות בחיות
קודם כל בני אדם. היתרה לחיות השדה.
אתר נגד צמחונות באנגלית - http://www.vegetariansareevil.com/. בין היתר הוא מביא רשימה של אנשים צמחוניים מרושעים מפורסמים חוץ מהיטלר, מתעדים אלימות של צמחונים פחות מפורסמים, מתארים צמחונות כדת, עומדים על המוסר מזוייף של גישה צמחונית, ומדברים עליה וכדרך לניצול והסתה של ילדים.
התזונה
הטבעית לאדם - מאמר מקיף הבחון את
השאלה האם הבשר הוא חלק ממזונו הטבעי
של אדם, תוך השוואה לגורמים אצל אוכלי
בשר. פרק מהספר "טבעונות" מאת
יצחק בן-אורי, הוצאת פרולוג
עוד על גלובליציה ותרבות הצריכה אפשר לקרוא ב: http://www.ecowave.org.il/magazine3.html
דייאטה עוזרת לכלבים: http://iwomen.msn.co.il/msn/Nnewnews3.asp?Artcl=1325
על יהדות שמסתבר היא פרו-צמחונית, ובכלל איסור השחטת הסביבה: http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/05092002/ART343709.html
600 אלף ליטר חלב ישפכו בראש השנה לים - בגלל קיצוניות דתית - http://news.walla.co.il/?w=//596990 - מתוך הכתבה:
יצרני החלב ייאלצו לשפוך לים או לאתר הביוב של גוש דן בחולות ראשל"צ 600 אלף ליטר חלב, שאותו לא ניתן יהיה לספק למחלבות בראש השנה. בחגים ובשבתות לא ניתן לספק חלב למחלבות מטעמי כשרות; ואולם הפרות אינן מפסיקות להניב חלב בשבתות ובחגים, כך שנוצרת בעיה קשה של עודפי חלב שאין להם מקום אחסון במיכלי הקירור של הרפתות. סמיכות שני ימי החג לשבת החריפה השנה את הבעיה. לפיכך, צפויים עודפי חלב גדולים שלא ניתן יהיה לשמור אותם עד צאת החג.
מחקר בארה"ב: כלבים שאוכלים פחות חיים יותר: http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2155755,00.html
מיצי, ממחר דיאטה ! - כלבים וחתולים ממש כמו בעליהם, אינם פתורים מבעיות של עודף משקל. http://images.maariv.co.il/channels/4/ART/515/503.html
חוקרים: החיות במערב סובלות מעודף משקל - http://news.walla.co.il/?w=//438232
ואצל בני אדם על אחת כמה וכמה:
דו"ח עולמי חושף: כשני שליש מהעולם - שמנים - דו"ח שכלל כ-170 אלף איש מחמש יבשות מגלה כי יותר מ-50% מאוכלוסיית העולם סובלים מהשמנת יתר. התופעה הובילה לשיעורים מבהילים של מחלות לב, סוכרת וסרטן - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3463253,00.html
על המעשרות מהאוכל שדורשים כאלה שקוראים לעצמם דתיים: http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/10112002/ART377871.html
קישואים לקושקוש -מה מאכילה והאכילה י"ור אגודת צער בעלי חיים בישראל ? - מזון צמחוני בלבד, שהיא מבשלת באופן ביתי עבורם ועבור משפחתה http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/17012003/ART419949.html
כתבות בנושא מחזור מזון ומדוע לא תמיד כדאי לתת תרומות מזון שלא נזקקים לו
לא עוצרים בירוק (האם יש בישראל צרכנות ירוקה), עיתון "הארץ" - http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=322866&contrassID=2&subContrassID=7&sbSubContrassID=0
8.5 אחוזים מהאוכלוסיה בארץ צמחוניים או טבעוניים, לפי סקר של משרד הבריאות. הנתון הזה צוטט מעריב', כאן
צרכנות כמחלה- http://start.msn.co.il/Actualia/Articles/ArticlesPublished_All.asp?articleID=1334
http://www.bdidut.com/ - אתר בסיס בתחום. כותרתו "אנשים לפני רווחים"
שמונה מיתוסים על המיחזור - מאמר מענין. מתחיל בציטוט "האשפה היא תוצר לוואי בלתי נמנע של הייצור והצריכה. קיימות שלוש דרכים לטפל בה, כולן ידועות ונמצאות בשימוש עוד מימי קדם: השלכה, שריפה ומיחזור. במשך אלפי שנים היה מקובל להשליך אשפה הנמצאת במקום מסוים – על הרצפה, או אל מחוץ לחלון. בעלי חיים התרים אחר מזון, ובעיקר חזירים וכלבים, השתמשו בחלקים האכילים, ואנשים עניים חילצו כל מה שיכלו. את היתר כיסו, ובנו מעליו.
בסופו של דבר, החלו בני האדם להשתמש בשיטות משוכללות יותר לטיפול באשפה שלהם. "
כביקורת על המאמר, נאמר, שלא הובאה בו
גישה מאוזנת, למשל אפשרות לתגובה של מומחה עם דעה אחרת, ואין ציון של מקורות על מה
מתבססים הנתונים שהביא.
ציטוט בעייתי למשל, "כל הזדמנויות המיחזור הרווחיות והמועילות לחברה נתפסו כבר על
ידי המגזר הפרטי, מכיוון שהן משתלמות. החלק הארי של כל תוכניות המיחזור ברחובות
פשוט גורמות לבזבוז של משאבים".
לא מדוייק, מגזר הפרטי רוצה כסף מהר. ייצור זול שמזהם סביבה אבל מכניס הרבה כסף -
עדיף על יצור יקר יותר שידידותי יותר לסביבה.
או אם יש עכשיו באר מיים שאפשר לשאוב ממנה בזול - אז יאללה לשאוב - בלי לדאוג למה
יקרה אחרי שהיא תתיבש.
גישה כוללת יותר רואה את המחסור המתקרב במיים, ודואגת למשל, להשבת מי ביוב לצורך
חקלאות.
בעיה אחרת במאמר - יש דברים שהוא הציג כ"עובדות" בלי לבסס.
למשל נכתב:
"המשפחה האמריקאית הממוצעת מייצרת בסך הכל כשליש פחות מכמות האשפה של משק הבית
המקסיקאי הממוצע".
אם זה נכון זה באמת מפתיע. אבל לדעתי זה לא נכון, והכותב לא טרח לציין על סמך מה זה
מבוסס, ומה בדיוק נבדק ואיך.
גם ההנחה שכוחות השוק עושים את שלהם מספיק טוב ראוייה להטלת ספק. יש גישה ישנה כזו
בכלכלה - לפי על לה לממשלה להתערב ולתת לתנאי השוק לעשות את שלהם. כיום רוב המומחים
(אם לא כולם) חולקים על כך שצריך לתת לשוק לעשות את שלו לבד, ובכל המדינות ישנה
התערבות כזו או אחרת של ממשלה. כך נכון שיהיה בתחום איכות הסביבה.
עוד דוגמה לדמגוגיה -
הכותב מציין בסעיף 5 שהייצור משתמש בפחות משאבים ליחידה - הידד, אבל השאלה היא כמה
בסך הכל משאבי טבע אנחנו כחברה צורכים. אם משקל כל פחית ירד , אבל משתמשים בהרבה
יותר פחיות , סך הניצול של מאגרי האלומיניום עולה.
וביקרות אחרונה - לטענה
האנשים "יודעים" מה טוב להם - אולי, אבל בכל מקרה צריך גם לזכור שמי
שנפגע מאשפה לדוגמא הם אנשים אחרים - הדורות הבאים, אנשים עניים במדינות אחרות או
במקום מרוחק במדינה.
עם זאת נאמר לטובת המאמר, כי ברור שהאמריקנים (ואנשי סביבה רבים גם
בארץ וגם בכלל ) מקדישים הרבה יותר מידי מאמץ למחזור במקום להסתכל על הבעיה
הסביבתית כמו שהיא ועל הפתרונות לה.
יש דברים יותר דחופים - כתב גיא מרוז
מגיש התוכנית בולדוג. מדבר על כך שלפעמים יש דאגת יתר לבעלי חיים. 2 ציטוטים
מהמאמר: 1. הנושא הזה של הגנה על בעלי חיים נגוע בצביעות מאוד גדולה. הרי אנחנו
מגדלים את רוב בעלי החיים לאכילה, כלומר לשחיטה ולהריגה – ואחר כך אנחנו נורא
נבהלים כשדורכים לאיזה כלב על הזנב. וזה נראה לי קצת צבוע. במילא רוב החיות מיועדות
בסופו של דבר להריגה, אז איפה בדיוק ההגנה?
2. אני לא קורא בשום אופן להתעללות בבעלי חיים. אני נגד ניסויים בבעלי חיים רק כדי
להמציא איזה בושם חדש. אני כן בעד ניסויים כדי למצוא תרופה לסרטן. אין לי שום צורך
שיפטמו אווז לכבודי, אני יכול לאכול את הכבד אווז שלי בגודל הרגיל, ואם היו מוציאים
חוק שאסור יותר לפטם הייתי אפילו שמח.
הכתבה המלאה - כאן -
http://news.walla.co.il/?w=/77/566700/@opinion
דברים של סמי מיכאל בראיון לבטאון לשכת עורכי הדין. פורסם במעריב,
"היום", 02/05/2002' עמ' 2.
* מועצת הלול השמידה 100 אלף עופות - לא בגלל מחלה או מפגע תברואתי, אלא פשוט כדי שלא יהיו יותר מדי (ועוד גבתה 10 שקלים לכל מטילה שהושמדה כהוצאות פינוי) - http://news.walla.co.il/?w=/5/610843
* האו"ם לאפריקה הרעבה: תאכלו חיפושיות - http://news.walla.co.il/?w=/5/623267
א כל היצורים שווים -
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=589129.
ציטוט מהמאמר: "הבה
נעמיד את הקדימויות שלנו בפרספקטיבות הנכונות. אנשים המעמידים שועלים וטלאים לפני
בני אדם לא יקבלו את קולי. אנשי החזית לשחרור בעלי חיים המפוצצים מדענים על שהם
עורכים ניסויים היכולים להביא מרפא לסרטן, הם נתעבים. יש מקלטים רבים יותר לחתולים
מאשר לנשים ולילדיהן הנמלטים מאלימות בתוך המשפחה. בעוד מרכזים לנפגעות אונס נסגרים
בגלל מחסור בכספים, ארגוני צדקה לבעלי חיים גורפים כספים.
אם כי צמחונות נתפשת תכופות כ"סוגיה של נשים", יש שונאי נשים המשתמשים בתמונות
ובמסרים סקסיסטיים כדי לשכנע שבשר הוא רצח. הגרועים ביותר הם "אנשים למען יחס אתי
לבעלי חיים" (Peta). אחת הפרסומות המוקדמות שלהם מראה אשה הגוררת מאחוריה מעיל
פרווה. הכיתוב מתאר אותה כ"חיה טיפשה". פרסומת אחרת מראה אשה, שגבר ברחוב תולש ממנה
את מעיל הפרווה שלה וחובט בה באלה עד מוות. השחקנית שגילמה את לוליטה בגרסתו
האחרונה של הסרט ב-1997 נהפכה ל"כוכבת הצעירה ביותר שהצטלמה עירומה לקמפיין נגד
פרוות של Peta". המסר הוא: התייחסו לנשים, לא לבעלי חיים, כאל בשר.
מי שחושבים שאסור לנו לאכול בשר משום שחיים מכל סוג הם קדושים, הם נאיווים. האם היו
רוצים להניח ליתושים להפיץ מלריה, או לאפשר לעכברושים להתרוצץ בביתם? לא כל היצורים
שווים. יש הייררכיות טבעיות בשרשרת המזון. יש לאפשר לבני האדם לקבל את ההחלטות
שלהם, ואין להפעיל עליהם טרור כדי שיוותרו על בשר. בארצות הברית ילדים נלקחו
באחרונה על ידי מוריהם לבית מטבחיים כדי שיראו את המתרחש שם. זאת צורה של שטיפת
מוח, והיא אינה מוסרית, כמו שאין זה מוסרי להרתיע נערות מקיום יחסי מין על ידי
אילוצן לצפות בסרט המתעד לידה קשה.?"
מתוך כתבה של אורנה אופיר (שהיא פסיכולוגית קלינית), בכתבה שנקראת "על גרגרנים, זוללי לילה ומעלי גירה", במוסף "שלך" בידיעות אחרונות,15/12/2002, עמ' 4. הכתבה מתייחסת להפרעות אכילה שונות, אצל בני אדם. ההגזמה ביחס למזון בריאות מוגדרת נרבוזה. או ליתר דיוק "אורתודוקסיה נרבוזה".
* מותר האדם, ומדוע דווקא חילוניים מעדיפים צדקה לחיות - כתב אדם דתי - מי שחי על פי התורה יודע שבני אדם הנם בדרגה יותר גבוה מבעל חי ולכן יש להם זכות לאוכלו. אם התורה מצווה להקריב בעל חי בתור קורבן והרעיון הוא שבמקום שהאדם ימות אז הבהמה תמות אז האדם עדיף. מלבד זאת שהתורה מתירה לאדם לאכול בעל חי בשל עליונותו.
כמובן, שאסור
לצער את בעל החי, ואף היתה על זה כתבה לאחרונה בעיתון החרדי 'יתד נאמן', אולם
לאוכלו אין בעיה ואף רצוי.
נקודה נוספת, אולם אם תשים לב תראה שהנאצים מאוד אהבו כלבים.
מסופר על אחד שראה לפני מלחמת העולם הראשונה איך שהגרמנים מנשקים כלבים והוא אמר
שבמקום הזה יתבצעו רציחות ודרש זאת מן הפסוק 'אוכלי אדם עגלים ישקון'.
משמעותן של דברים היא שיש גבול למצבור האהבה שאדם יכול לתת ואלו שמחליטים לעשות זאת
לבעלי חיים, זה על חשבון אהבתם לאדם.
תשים לב שכל אלו שנמצאים באגודות בעלי החיים למינהם הם חילונים, ואילו רוב אלו
שנמצאים באגודות הצדקה הם חרדים.
הסיבה לכך היא פשוטה, אדם מטבעו חש שהוא צריך להעניק אהבה, הרבה יותר נוח לעשות זאת
לבעל חי, אין לו צרכים גדולים מדי, זה לא עולה הרבה וגם זה הרבה פחות מחייב.
נסה פעם לאסוף כסף לצדקה באיזור חרדי ובאיזור חילוני ותראה שבאיזור החילוני תקבל
הרבה יותר למרות שההכנסה קטנה לאין שיעור.
רק באיזורים החילונים תראה את אותם אלו שעצרו את ידם לתמוך באדם הנוטה למות, בחולים
ובשאר נזקקים מקימים עמותות נגד ריצה אחרי חתולים וכדומה.
חתולים הם יגדלו בביתם, כלבים, תוכים ושאר בעלי חיים. אולם, ילדים מעבר לזוג הם לא
יחשבו להביא לעולם גם אם מצבם הכלכלי מאפשר זאת, וכי למה לתת לבן או בת, הרבה יותר
קל לגדל חתול.
למסקנה, לא אישיות גדולה יותר קיימת אצל שוחרי מניעת איסור בשר, אלא הפניית חוש
האהבה שלהם לדברים הנוחים יותר למצפונם.
* ואחר כתב בנושא - העובדה שהמנהיגות הדתית אינה עומדת על רגליה האחוריות למנוע את הדבר האיום הזה שנקרא "צער בעלי חיים" (והשחתת הסביבה) - היא תעודת עניות עבורה! חוסר הבנה של מבנה הבריאה ושל מטרת הבריאה, שנובעת מאי לימוד מספק של תורת הקבלה.
* "זכויות בעלי חיים - אילו זכויות" - כתבה שמנסה לתת תשובה על הדברים שככל הנראה נכתבו במאמר זה בדבר אי השיוויון בין אדם לחיה (הדוגמאות שמבאות שם דומות למה שנכתב פה, ונכתבו זמן קצר אחרי פרסום הדברים הללו פה, לכן אני מסיק שזה מאין "מאמר תשובה"). אפשר לקרוא באתר אנונימוס כאן: http://www.anonymous.org.il/whichrights.htm
הנקודה המרכזית ב"תשובה", היא
שנדרשת התחשבות
דומה בין בעלי חיים ואדם, אך לא לתת אותם דברים. או אם נביא ציטוט מהמאמר:
"התביעה ליחס מעשי שונה נובעת דווקא מכך, שיצורים שונים זכאים למידה דומה של
התחשבות בצרכים, ברצונות ובמצוקות שלהם. לכן זכות הצבעה לתרנגולות היא אכן אבסורד,
אך אין זה אבסורד גדול יותר מן הטענה, שמגיעה לי זכות לאמבטיות חול - מנהג
שתרנגולות כרוכות אחריו במיוחד, ואשר שלילתו מסבה להן מצוקה."
התגובה לכך (או הביקורת על כתבה זו)
במקומות מסויימים - טוב ויפה.
אבל הוא מתעלם ממצבים נפצים בהם יש קונפליקטים מרכזיים בין אדם לחיה.
כמו אדם שיש לו כינים, והוא מגלה מהר מאוד שזה לא חמוד כמו בספר "הכינה נחמה", או מפעל מזון עם מכת עכברים.
כאן התשובה שהמאמר מנסה לתת - לא תואמת.
כי אם נלך לפיה
אז כמו שאני זקוק לבריאותי לירקות, פירות, פחממות, חלבונים (נעזוב את סוגיית הבשר -
כן לא)
אז הכינה זקוקה לבריאותה לחלקים מהקרקפת שלי
ואז מגיע לה אותה התחשבות על ידי ?
לפי המאמר באנונימוס - כן
הצבי הישראלי לא יכול לעתור לבג"ץ -
בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד בניה באזור בו חיים צבאים בירושלים, השתתף עותר לא שגרתי:
הצבי הישראלי. השופט רובינשטיין, שדחה את העתירה, הבהיר: אל נשכח כי בני אדם
ממשיכים לאכול מבשרם של בעלי חיים", וגם עמד על כך שבעלי חיים אינם יכולים לשלם
פיצויים או כל הוצאה אחרת, שישית עליהם בית המשפט, ולכן אין זה סביר שיהיו עותרים.
http://news.walla.co.il/?w=//677418
את פסק הדין עצמו אפשר לקרוא כאן -
http://62.90.71.124/Files/05/660/004/t04/05004660.t04.pdf
כשמגינים על השדות - מרעילים חיות נדירות - לא רק עכברים ותולעים הורגים בשביל אוכל צימחוני, גם חיות נדירות - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3839863,00.html
עימות: הצמחונים נגד פרופ' הלל וייס - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3107908,00.html
גידול ילדים - בפתיח למאמר נכתב: "אופק, ביתנו, בת השנתיים החזיקה באהבה ארנבון קטן בן מספר שבועות בידיה הקטנות, היא החזיקה אותו היטב אבל הוא היה בגיל שבו פתאום הם קופצים, וכך הוא נפל לה. לפני שהבנתי מה קורה הארנבון המבוהל רץ ונכנס לכלוב של הרקונים, הרקונים הישנוניים קלטו את המתרחש בשבריר שניה, אחד מהם ירד במהירות מהבית שלו וטרף את הארנבון. אני רגילה לראות טריפה אבל למרות זאת עברה בי צמרמורת קלה, הסתכלתי בחשש על אופק, היא הצביעה על הרקון בפליאה ואמרה "הוא אכל". היא לא בכתה ולא נראתה מבוהלת או עצובה, היא נכנסה לכלוב של הארנבונים וביקשה ממני לתפוס לה ארנבון אחר. המקרה התרחש לפני שלוש שנים ואני רוצה להציג בפניכם זווית אישית של דנדן ושלי לגבי גידול ילדים עם בעלי חיים." מאמר זה (עם שינויים קלים) התפרסם גם בכתב העת חיות וחברה, גליון 28, 2005, עמי' 39-41. את גירסת האינטרנט, אפשר לקרוא בכתובת: http://www.dandanbolotin.co.il/articles/57-children.html
הידעתם שPeta - ארגון מרכזי ל"זכויות בעלי חיים" משמיד יותר מ90% מהחיות שתחת חסותו ? - כך לפחות לפי המאמר בכתובת: http://www.petakillsanimals.com/
השפעת הסטייק על החור באוזון - שאלה לכלכלן ותשובה. ציטוטים: "פרות מעלות גירה, ומשמעות הדבר היא שהן מייצרות כמויות גדולות של גז מתאן (בניגוד לדעה המקובלת, רוב הגז נפלט להן דווקא מהפה). מתאן הוא גז חממה רב עצמה אך ארעי, כך שאין מה להשוות אותו סתם כך לפליטות הפחמן הדו-חמצני, ובייחוד לגז שפולטים המטוסים בגובה רב. אלה מזיקים הרבה יותר."; "אבל כל זאת מחוויר לעומת עלויות התחבורה. ווייז מעריך שפליטות הסטייק שלך היו "מעניקות" לך כ-13 קילומטרים בטיסה במטוס, או 24 קילומטרים בנסיעה לבד במכונית." - http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000551202&fid=2793
בעברית:
עור ועצמות - בתכם החליטה להיות צמחונית? אל תהיו אדישים, כאלה מתכונים לא מספיקים: חוקרים ודיאטנים מזהירים כי התנזרות מבשר, במיוחד בגיל הנעורים, עלולה לגרום להפרעות אכילה. מתי מדובר בצמחונות בריאה, ומתי באיבוד שליטה ? (04/08/2006). הכתבה: http://web.archive.org/web/20060822114614/http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/457/795.html
מחקר: צמחונות וטבעונות? רק לא לילדים - מחקר שנערך באפריקה גילה כי תזונה ללא בשר פוגמת בהתפתחות הגופנית והשכלית של הילד. מומחית: הורים הכופים על ילדיהם תזונה טבעונית או צמחונית – אינם מוסריים. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3049387,00.html
"סיפור בלי בשר" - הקהילה הטבעונית מבוהלת: זוג אמריקאים שגידלו את בתם על טהרת הטבעונות וכמעט הביאו למותה הורשעו בשבוע שעבר בתקיפה מדרגה ראשונה. המשפט מעורר פולמוס עולמי. האם תזונה טיבעונית מסוכנת לילדים יותר מג'אנק פוד וממתקים? ובכלל, מתי רשאית החברה לפלוש למטבח המשפחתי? - ועל קיצוניות רבה מדי בתורה הזו. הכתובת כאן: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=284862&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0
זה גם הגיע למוות.
בכתבה "רזון ושיגעון: הדיאטות המשונות ביותר בעולם", מופיעה גם "טרגדיה
טבעונית" - הינה ציטוט: "בני הזוג
הצעירים למונט וג'ייד תומס מאטלנטה ג'ורג'יה דגלו בתזונה טבעונית אדוקה, שהתאימה
לאורח חייהם. הבעיה הטרגית התגלתה בתחילת ,2004 כאשר הם הביאו לעולם את תינוקם,
בן קראון. למונט אמר שהוא לא מאמין ברופאים ובתרופות, ועל כן התינוק לא נבדק על־ידי
רופא אחרי לידתו. במשך ששת השבועות הראשונים והאחרונים לחייו הוזן בן הקטן בחלב
סויה ובמיץ תפוחים בלבד, ופשוט הפסיק לנשום. רק אז הסכימו הוריו לקחת אותו לבית
החולים, שם נותר לרופאים רק לקבוע את מותו. סיבת המוות – הרעבה. תיאורי הרופאים היו
מחרידים – התינוק המת שקל רק קילו וקצת, צלעותיו בלטו מגופו ומפיו עלתה צחנת מוות.
"אני אוהבת את בני ולא הרעבתי אותו," זעקה ג'ייד בבית המשפט, אבל היא ובעלה נמצאו
אשמים ברצח ובהתעללות, ונגזר עליהם מאסר עולם. הסוהרים אומרים שלמונט מנסה לשמור על
הדיאטה הטבעונית שלו גם בכלא." הכתבה כאן -
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3512556,00.html
נזקי הסויה -שמופיעה בהרבה מתכונים צמחוניים / תזונה צמחונית - http://scary-soya.dreamhost.com/
הילד אוכל מעט בשר? זה עלול לפגוע בציונים - חוקרים מבתי החולים סורוקה ואיכילוב בדקו רמות של רכיבים תזונתיים הכרחיים בגופם של ילדים תלמידי בית ספר יסודי ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ומצאו כי ילדים שהמעיטו באכילת מנות בשר וסבלו ממחסור בוויטמין B12 קיבלו ציונים נמוכים יותר בלימודים בהשוואה לילדים עם רמות תקינות של הוויטמין בדם - הכתבה מNRG
רוצים שהילד ישפר הישגים בבי"ס - תנו לו בשר - מחקר ישראלי מצא כי ילדים שבגופם חסר ויטמין B12 השיגו ציונים נמוכים. כדי לשמור על רמה סבירה מהויטמין בגוף, מומלץ לאכול מנה בשרית אחת ביום - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3607965,00.html
מחקר: צמחונות עלולה לפגוע באינטליגנציה של ילדים - http://health.walla.co.il/?w=//1065347
לצמחוניות סיכוי נמוך יותר להחלים מאנורקסיה - ציטוט מהמאמר: "בתחום המזון, בנות שהיו צמחוניות לפני המחלה, היו בסיכון גבוה פי 11 לא להחלים, לעומת בנות שאכלו בשר. לטענת החוקרים, ייתכן שהפער הגדול נובע מהעובדה שההימנעות מבשר הפכה לחלק מהפרעת האכילה אצל חולות רבות, דבר שהתבטא בתחושת גועל כלפי בשר וירידה בחומרים החיוניים שהוא מספק לגוף". הכתבה במלואה בכתובת: http://web.archive.org/web/20080214112525/http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/057/250.html
לא מוסרי לגדל ילד צימחוני - פרופ' אלן, מדענית אמריקנית קבעה בתום מחקר בן שנתיים: אם תגדלו את הילדים הרכים ללא בשר, הם יהיו חכמים פחות, קטנים יותר ועליזים פחות - http://web.archive.org/web/20050310043106/http://news.msn.co.il/news/WorldNews/Health/200502/20050221105000.htm
אני צמחוני ? -
צמחונות בדרך כלל נקשרת אצלנו עם בריאות, אבל אצל ילדים במיוחד היא עלולה לגרום לחוסרי תזונה הפוגעים בהתפתחות. כל מה שצריך לדעת לפני ואחרי שמחליטים לאמץ אורח חיים צמחוני. כתבה מאת דר" שרה וסיגל סופר. ציטוט אחד מהמאמר: "בכנס האגודה האמריקאית להתפתחות המדע שנערך החודש בוושינגטון, טענה פרופ' לינדזי אלן מאוניברסיטת קליפורניה כי "הטבעונים והצמחונים אומרים כי אכילת בשר היא רצח... מניעת בשר, חלב וביצים מילדים בתקופת הגדילה היא המעשה שאינו אתי. עד גיל 16 תפריט טבעוני/צמחוני יגרום נזקים בלתי הפיכים". אלן מסתמכת על מחקר שנעשה בכ-500 ילדים בגיל 7 באפריקה, שמוכיח כי תוספת 2 כפיות בשר לילדים שניזונו עד אז מתפריט טבעוני הכפילה את מסת השריר, הפכה אותם לפעילים ומלאי חיים והראתה שיפור ביכולות שכליות ותקשורתיות". המאמר המלא: http://www.ifeel.co.il/page/214
האם הצמחונית הניקה - הפעוטה במצב קשה - בישראל - תינוקת לאם צמחונית אושפזה בבית חולים כשהיא בסכנת חיים, פגיעה נוירולוגית והתפתחותית קשה, בגלל צמחונות אימה. ציטוט מהכתבה: "התינוקת אושפזה בבית-החולים אסף הרופא בגיל שבעה חודשים כשהיא סובלת ממצב כללי ירוד, מאדישות, מעייפות ומזיהום בדרכי הנשימה העליונות. עד אשפוזה היא ניזונה מחלב אם בלבד, והתברר כי אמה היא צמחונית אדוקה אשר מעולם לא אכלה בשר... כתוצאה מזה סבלה כנראה תינוקת ממחסור בוויטמינים עוד בהיותה ברחם, ומשום שניזונה מהנקה בלבד הלכו החסרים והחמירו עד שעשו נזק של ממש... כשאושפזה בבית החולים היא הייתה במצב של סכנת חיים" - http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3746892,00.html
מזיק ? או מועיל ?, כתבה שכותרתה "מחקר ענק: צמחונות מונעת סרטן", מספרת דברים קצת אחרים מהכותרת. האחד ששיעור הסרטן נמוך אצל צמחונים ואוכלי דגים לעומת אוכלי בשר. נתון מעניין, אם כי דג זה לא צמח, אלא מן החי. נתון מעניין אחר במחקר, שיעור גבוהה יותר של סרטן המעי הגס קיים אצל צמחונים. בעיה נוספת זה שקשר בין דברים לא מראה על נסיבתיות, מי שצריך הסבר נוסף, שיקרא תגובה מס' 1 ו42 לכתבה, כתבה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3687122,00.html.
צימחונות והפרעות אכילה - מחקר שנערך באוניברסיטת מיניסוטה (1997) מצא שלנערות צמחוניות יש סיכוי גבוה יותר לפתח הפרעות אכילה מאשר לנערות לא צמחוניות. המחקר מצא שנשים צמחוניות הן בעלות סיכון גבוה יותר לנטיות אובדניות . גברים צמחוניים נמצאו כקבוצה בסיכון גבוה לפיתוח הרגלי שמירת משקל לא בריאים - http://www.ofhachol.co.il/fed01/71-veg-a01
מאכלים לצמחונים – יש מספיק למלא את הצרכים התזונתיים - מאמר שהופיע במקור במעריב (המגזין) 03/01/2009 תחת הכותרת "מזון למחשבה". במאמר מודגש שאפשר להיות צמחוני ובריא, אך גם מדבר על כך שצמחוניים נמצאים בקבוצות סיכון שונות, למשל נכתב שאחת האוכלוסיות שנמצאת בסיכון למחסור בברזל היא הצמחוניים... המקור הטוב ביותר לברזל הוא בשר... בהמשך מפורט על מקורות מהצומח. המאמר מצד אחד מצדד בצמחונות, מצד שני נכתב כבר בתת הכותרת שלו: "נמנעים מבשר ומדגים? יש סיכוי טוב שאתם סובלים מחוסרים בגוף... הנה כמה הצעות למאכלים שיעזרו לכם להישאר גם בצמחונים וגם בריאים" - http://www.nrg.co.il/online/29/ART2/019/877.html
הורים שלא נותנים חלב פרה לילדיהם בימים
הראשונים - מגדילים משמעותית את הסיכויים שלהם להיות אלרגים לחלב פרה. "לא
בוכים על חלב". כתבות:
מחקר ישראלי: חלב פרה לתינוקות מונע אלרגיות -
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3904246,00.html
מחקר: חשיפה מוקדמת לחלב פרה מונעת התפתחות אלרגיה -
http://www.nrg.co.il/online/29/ART2/119/425.html
שתיית חלב: האם מיליארד סינים טועים? - כתבה בה מתראיינים מספר תזונאים בנושא חלב ומיתוסים לא נכונים על בריאות.
חידה - בארה"ב בדקו היכן היו יותר מקרי הרעלה ממזון. לפי הממצאים באיזה מקרים היו יותר התפרצויות של מחלות ויותר חולים:
א. האם היה בעלים ירוקים פחות מקרי מחלה לעומת ביצים ?
ב. האם היה בתפוחי אדמה פחות מקרי מחלה לעומת גבינות ?
תשובה - בעלים ירוקים היו יותר מקרי מחלה מביצים. בתפוחי אדמה יותר מקרים לעומת גבינות.
עם זאת כל ארבעת המוצרים הללו היו כלולים ברשימת עשרת המוצרים שהיו בהם הכי הרבה מקרי הרעלת מזון בארה"ב.
באנגלית:
ילדה צמחונית בת 12, - בעלת עמוד שידרה של בת 80 - עקב תזונתה: ילדה בת 12 גודלה על ידיה הוריה בדייאטה צמחונית אדוקה אושפזה בבית חולים במצב של ניוון עצמות, שעליה נאמר שהיא משאירה אותה עם מצב עמוד שידרה של בת 80. רשויות הרווחה מתייחסות לעניין כהזנחה עקב אמונת ההורים. שם הכתבה באנגלית, Vegan girl, 12, 'has spine of 80-year-old', מתוך העיתון Times: http://www.timesonline.co.uk/tol/news/uk/scotland/article4087977.ece
זוג טבעונים מואשם בהריגת תינוקם מתת תזונה (2007) - חבר מושבעים האשים זוג טבעונים שבנם בן 6 השבעות מת, ברצח והתאכזרות לילדים. התינוק קיבל תפריט שעיקרו היה חלב סויה ומיץ תפוחים. הכתבה - http://jacksonville.com/apnews/stories/050207/D8OSG0281.shtml
ילדים טבעוניים עשויים להיות ילדים לא
בריאים - כתבה באנגלית בדיילי ניוז, אפריל, 2010. הינה תקציר בעברית:
בכתבה מסופר בין היתר על ילד בן 5 שעובדים סוציאליים ניסו להוציאו מבית הוריו
הטבעונים. ההורים זכו במשפט,אך הנקודה המרכזית שמצמחונות אדוקה יתכנו בעיות - שרירה
וקיימת. דוברת
ארגון הדיאטטיקנים האמריקאי (American
Dietetic Association) אומרת: 'אתם יכולים להאכיל ילד בתפריט טבעוני, אבל זה
מאוד קשה'. 'כאשר מונעים מילד מוצרי חלב, אתם חייבים לדאוג איך הילד יקבל סידן
וּוִיטמין D'. 'גם אם אפשר להבטיח שילד יקבל את המרכיבים התזונתיים האלה ממקורות
אחרים, זה קשה, אלא אם כן הילד שלכם אוהב לחלוטין ירקות. כדי לקבל את מנת הסידן
שבכוס חלב אחת, הילד צריך לצרוך ארבע כוסות של ברוקולי'. סיכון נוסף שלילד לא יהיה
מספיק חלבון או חלבון מלא שנמצא בבשר ובמוצרי חלב. באופן כללי, ילדים החיים על
דיאטה טבעונית נוטים להיות קטנים יותר מילדים אחרים, גם בגלל שבמזון כזה יש הרבה
פעמים פחות קלוריות. לילדים יש צרכים תזונתיים שונים משל מבוגרים.
http://www.nydailynews.com/lifestyle/health/2010/04/21/2010-04-21_vegan_diets_may_not_be_healthy_for_kids.html
Vegetarianism is Child Abuse! - http://www.vegetariansareevil.com/child.html
מיתוס
מחקר סין - הספר "מחקר סין" פשוט סילף את המדע. באנגלית נכתב על זה המון -
חיפוש קצר בגוגל לפי "china study", יתן לכם שלל תוצאות ארוכות ומפורטות. בעיברית
הינה שני מקורות:
א. הספר "מחקר סין" -
טעויות והטעיות
ב. מחקר סין - המסקנות
האמיתיות
נספר בקצרה - בסה"כ פרק אחד בספר עוסק בהתאמות סטטיסטיות מסין, לפי מה שנוח
לתיאוריה של המחבר שמנסה לעודד צמחונות, ובעצמו לא אוכל בשר. דברים אחרים הושמטו.
ממצא למשל ש"נשכח" מהספר הוא שבמחקר סין היתה התאמה סטטיסטית בין אנשים עם כולסטרול
גבוהה, ותמותה דווקא נמוכה יותר ממחלות לב (כולסטרול אינו נמצא במוצרים מהצומח),
דוגמה אחרת לנתון ש"נשכח" - שאנשים שאכלו יותר פחמימות (מרכיב נמוך בבשר ) מתו יותר
ממחלות לב, ועוד.
קיית' לייר היתה טיבעונית במשך שנים וסבלה לטענתה עקב כך בעיות רפואיות חמורות. היא כתבה ספר בו היא מספרת גם על עצמה וגם מנתחת את המיתוס מאחורי הטבעונות והצמחונות. פרטים במסגרת
|
ספר חדש: המיתוס הצמחוני-טבעוני
"בשר זה רצח" ? אלו דוגמאות למיתוסים שצמחוניים רבים מאמינים, כך טוענת מחברת הספר, שהיתה טבעונית במשך 20 שנה. הספר נכתב תוך כבוד רב לצמחונות ולחמלה על בעלי חיים. "אין זה ניסיון ללעוג למושג של זכויות בעלי חיים או ללעוג לאנשים אשר רוצים עולם נעים ואצילי. ספר זה דווקא מהווה מאמץ לכבד את הכמיהה העמוקה שלנו לעולם צודק. אבל כמיהות אלו לחמלה, לקיימות לחלוקה צודקת של משאבים – אינן נתרמות מהפילוסופיה או מהיישום של צמחונות".
הספר יצא באנגלית. 14 דפיו הראשונים מתורגמים לעברית
לעיון חופשי. ליחצו על הקישור הבא: |
|
מהספר "המיתוס של הצמחונות",
תורגמו עוד כעשרה עמודים, ומתוכם ניתן לקרוא:
1. מיתוס: צמח נותן
בחופשיות ומרצונו מזון לאדם, בעל חיים לא. תחילת נושא זה הופיע גם במסגרת 14
הדפים הראשונים שתורגמו בחודש הקודם.הפעם יש המשך.
2. מיתוס: פחות מוסרי
לדשן גידולי חקלאות בזבל ובמוצרים שהופקו מבעלי חיים.
כתבת דעות מעיתון TIME - אפריל 2009: - http://www.timesonline.co.uk/tol/comment/columnists/giles_coren/article6031230.ece. כמה ציטוטים מתוכה:
אנשים אשר לא אוכלים בשר, לא רק שנוטים להיות
יותר חברים, משעממים, שחצנים ומוזרים. הם גם סובלים מהפרעות אכילה.
דו"ח שפורסם השבוע בכתב העט של חברת התזונאים האמריקנית (American Dietetic
Association) מדווח שנערים וצעירים נותנים לסבול יותר מהפרעות אכילה אם הם מנסים
להיות צמחוניים.
צמחונות היא קריאה לעזרה. תרגיל עצוב ושקוף בניסיון לשלוט על הגוף שלכם, כשאתם
מרגישים צורך לעשות את זה מסיבות פיזיות שאתם לא מודעים להם. יש כל כך הרבה
צמחוניים שיש להם כתובות קעקע ופירסינג (אתם יודעים שזה נכון). למה אנרכיסטים,
פולשים, מוחים של הG20 וסטודנטים לאומנות הרבה פעמים צמחוניים ?
לא לאכול בשר בכלל זה לנקוט עמדה קיצונית במקום בו אין צורך בה. אנשים תמיד
אומרים: "היטלר היה צמחוני", כאילו זה פרדוקס, ובסוג של הפתעה. ובכן, בשבילי זה לא.
הוא היה צמחוני בגלל שהוא היה קנאי, דוגל בקיצוניות. הוא לא היה מסוגל לעשות דברים
עד החצי. הוא כעס על זה שהמערכת הבנקאית ברפובליקה הגרמנית נשלטה במידה רבה על ידי
יהודים (כפי שכמובן היתה). הוא היה יכול להציע רעיונות לשיפור המצב, אבל לא. הוא
החליט להרוג את כל היהודים באירופה.
כתבות נוספות:
http://www.mercola.com/2000/apr/2/vegetarian_myths.htm
http://www.mercola.com/2000/mar/26/vegetarians_blindness.htm
http://www.mercola.com/2000/feb/6/vegetarian_pregnancy.htm
http://www.mercola.com/2001/may/12/vitamin_b12.htm
ועדה מקצועית של משרד הבריאות ממליצה להגביל את צריכת הסויה של ילדים - http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=602346&contrassID=0&subContrassID=0&sbSubContrassID=0
נאציזם וצמחונות - צמחונות של היטלר, מיתוס או עובדה? ההיסטוריון רין ברי טוען כי פתר את הסוגיה, אך למתן דרורי יש השגות לגבי אמינותו. ביקורת ספרות - http://web.archive.org/web/20080208040553/http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/026/874.html
האם שאריות אנטיביוטיקה יתכנו רק במזון בשרי
? התשובה לא. כתבה:
מלחמת האגסים - ישראל מייבאת אגסים שטופלו בארה"ב בתרופה אנטיביוטית, אך אוסרת
את השימוש בה -
http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/LandingPage/LandingPage.aspx?href=SVRELzIwMTAvMDYvMTU.&pageno=MjM.&entity=QXIwMjMwMQ..&view=ZW50aXR5
הפירות והירקות שמכילים הכי הרבה חומרי
הדברה - כתבה על פי תחקיר שפורסם בCNN
ומעורר הדים שערך ארגון סביבתי-בריאותי אמריקאי ופורסם תחת
הכותרת The Dirty Dozen - שזה בתרגום חופשי "12 המזוהמים". ציטוט מהכתבה: "אם אתם
אוכלים סלרי, ייתכן שאתם מעכלים 67 כימיקלים," טענו עורכי התחקיר, שסקרו קרוב
ל100- אלף בדיקות שוטפות של שאריות חומרי הדברה שערכו משרד החקלאות האמריקאי והFDA-
(מינהל התרופות והמזון.(המדאיגים ביותר הם פירות וירקות שהכילו בין 47 ל67-
חומרי הדברה למנה - סלרי, אפרסק, תות, תפוח, אוכמניות, נקטרינות, פלפל, תרד,
דובדבנים, תפוחי אדמה, ענבים, חסה ועלים ירוקים. המזונות האלה הם בעלי רקמה דקה או
שטח פנים גדול יותר ונוטים לספוג יותר חומרי הדברה.
ציטוט נוסף: "האם שאריות חומרי ההדברה מסוכנות לבריאות? הממשל האמריקאי טוען שספיגת
חומרי הדברה ברמות נמוכות אינה מזיקה, אולם יש מחקרים המראים קשר בין חומרי הדברה
למחלות כמו סרטן, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות במערכת העצבים ופגיעה במערכת החיסונית.
האם ניתן להיפטר משאריות חומרי ההדברה באמצעות שטיפת הפרי או הירק? "לא תמיד,"
אומרת רוזנטל. "חלק מהחומרים נספגים דרך האדמה וההשקיה, ולאו דווקא באמצעות ריסוסים
ישירים."
הכתבה כאן -
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3908404,00.html
קצת הומור וסלנג - באתר דורבנות, מביאים 3 מושגים: הינה בקיצור:
1. צמחונאצי - צמחוני שמבלה את זמנו
בשכנוע אנשים נורמלים שהם רוצחים... רבים מהצמחונאצים הם מתבגרים מרדניים בעוד
שהחלק השני הוא מתבגרים מבולבלים. חלק נוסף הוא פמיניסטיות. הצמחונאצי לרוב חדש
בעסקי הצמחונות, ומנסה להוכיח את כוחו בחבורה.
2. חצימחוני - אדם אשר למראית עין
צמחוני, אך אינו מבטל אוכל בשרי לכשמוגש לו.
3. קרניבו-נורמטיבי - צמחוני,
חצימחוני או
אדם שאינו מחבב בשר, אך נאלץ בנסיבות מסוימות לאכול חיות מתות בשל לחץ חברתי או
נורמות משפחתיות.
* יש גם ההמשתמשים במושג "צמחולני".
בדיחות על צמחונות (באנגלית) - http://www.vegetus.org/jokes/jokes.htm. בקישור הבא - כמה מתורגמות לעברית.
בעיקבות הפסקת פיטום האווזים - 60 אלף אווזים מיועדים להשמדה (אלא עם כל משפחה תחליט לאמץ אווז), אובדן פרנסה ל600 חקלאים, ללא פיצוי או חלופה תעסוקתית. המגדלים הם מיעוט, וכבד האווז היה מיעוד בעיקר לחו"ל, לכן קל היה לנבחרי ציבור לפעול נגדם. את הפעילים כל זה לא עניין, והרי מדובר בבני אדם, לא באווזים. אגב, הפיטום לא הופסק בגלל זה אלא עבר לארצות אחרות.
דיון על שקרים של פעילי זב"ח בנושא מרוצי סוסים - מתוך פורום בתפוז - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1017&msgid=76149256
כתבה אחת שעוסקת בעיקר בבעד ונגד פיצוים למגדלים - כמה עולה לנקות מצפון לאומי ? - http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=690527&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0
The Myths of Vegetarianism - המיתוסים של צמחונות - מאמר באנגלית מכיל מיתוסים רבים ומדוע אינם נכונים. שלושה מיתוסים משם מתורגמים לעברית כאן, המאמר המלא על כלל המתוסים שבו כאן - http://www.mercola.com/2000/apr/2/vegetarian_myths.htm
150 אלף המשפחות שאפשר היה להאכיל - המאפיות מכינות לחם בכמות גדולה מן הדרוש כי "אנשים אוהבים לקנות כשיש מדפים מלאים". והתחם המיותר ? חלקו הולך לפח וביתר מאכילים עגלים. פורסם במעריב 04/07/2007, עמ' 17. כתבה סרוקה ניתן לקרוא ב http://www.irac.org.il/UserFiles/File/04072007/04072007I.pdf
מאמר עם בשר- מאמר מאת אורי מאיר צ'יזיק, שלפי האתר שלו הוא יועץ
תזונתי ומומחה להיסטוריה של התזונה -
http://www.mayerchissick.com/meat.htm
ציטוט אחד מאמר זה: "בזהירות,
אני יכול לקבוע שלאורך ההיסטוריה האנושית לא היתה חברה בעולם המיושב שלא היה
בתזונתה מרכיב מן החי5.
באחת ההרצאות שלי טען אחד המאזינים שכת הברהמינים בהודו היא טבעונית כבר 7000 שנה.
בתשובה לכך אעיר שתי הערות: הראשונה היא שיש להבדיל בין כתות צמחוניות שאוכלות
מוצרים מן החי ולא בשר (כמו הברהמינים) לבין כתות טבעוניות, שאוכלות רק מהצומח.
השנייה היא שבמשך 7000 שנה, כפי שראינו, נוצרים שינויים קטנים מאוד מבחינה
אבולוציונית לעומת מיליוני השנים שלפני כן. לטענתי, הבעיות שיוצרת תזונה טבעונית
מוחלטת - שמתחילה בגיל הינקות - מתבטאות בעיקר בליקויים לדורות. אבל, במקרים
מסוימים תזונה טבעונית לא מוקפדת ולא מאוזנת מביאה למחלות וחסרים תזונתיים גם בטווח
הקצר.
המזון האיכותי מן החי דרוש לאדם בעיקר בצמתים בחיים בהם הוא מתפתח או דורש מרכיבים
רבים ואיכותיים. צמתים אלו הם ההריון וההנקה אצל נשים וכן תקופת הילדות המוקדמת.
במאמרי על תזונה בהריון והנקה הזכרתי שקבוצה זו היא שקיבלה את המזון האיכותי ביותר
בכל החברות הפרימיטיביות, מזון שהיה ברוב במקרים מזון מן החי. לאורך ההיסטוריה חיו
כתות של נזירים במקומות שונים בעולם חיים טבעוניים, אך אין בידינו תעוד על אף קבוצה
שהעמידה דורות רבים באורח חיים טבעוני בלבד".
לחיי השניצל: אני רואה אותך ואוכלת אותך
- כמה ציטוטים:
* "הרוחניים אוהבים להתרפק על הידע התרבותי שיש לאוכלוסיות החיות קרוב
לטבע, אך בכל מקום שבו אני ביקרתי בעולם העלו על נס את אכילת הבשר. בשנה שאחרי
אנגליה, עשיתי ליל סדר צמחוני באתיופיה, בביתו של רופא יהודי-אמריקאי שאימץ ילדים
אתיופיים לרוב. הוא סיפר שתושבי המקום לא מצליחים להבין מדוע איש עשיר כמוהו אוכל
מבחירה אוכל של עניים, אוכל צמחוני, ותהה אם הם חושבים שהוא מתעמר בילדים שאימץ
בגלל שהוא מגדל אותם על תזונה צמחונית. "
* "אכילת בשר היא דרך להתחבר לטבע ולהיות חלק משרשרת המזון (חד גדיא, חד
גדיא...)."
* "אהבתי מאד את הקטע בסרט "אווטאר", שבו בני הנ'אבי מלמדים את ג'ייק, הגיבור
האנושי לשעבר, להיות צייד, והוא הורג את הצבי בצורה הומאנית ומהירה ואומר ברכה
שלשונה: "תודה לך אח יקר, אני רואה אותך, נשמתך תהיה עכשיו עם איווה (ישות אלוהית
אם כל חי בסרט) ואתה תהפוך לחלק מהאנשים". כפי שנשמותינו מקורן באחד הגדול ו/או
האחת הגדולה, גם בשרנו זקוק כנראה להיטמעות המשותפת הזו, ואני לא רואה סיבה מוסרית
להימנע ממנה. נהפוך הוא, זהו טעם רוחני לאכילת בשר.
הבעיה מתחילה כשאנחנו אוכלים בצורה לא מודעת לכך וללא הוקרה וכבוד לבעל החיים.
כלומר כשאנחנו, כחברה, מתעללים בבעלי החיים ומגדלים אותם שלא כדרך הטבע רק לצורכי
מאכל. לכן אני לא מקבלת את הצמחונות כטיעון מוסרי, אבל אני מכבדת אותה מאד כאקט
פוליטי.
המאמר במלואו -http://www.nrg.co.il/online/55/ART2/084/799.html?hp=55&loc=6&tmp=7923
צה"ל מכר את החמץ לגוי - וגם את הכלבים - קבלן מזון הכלבים של צה"ל הודיע כי לא יוכל לספק השנה מזון כשר לפסח, ובאישור מיוחד של שר הביטחון נמכרו יחד עם החמץ - גם כל כלבי הצבא. פתרון יצירתי שמסדיר גם עינייני דת - וגם מונע זריקת מזון - או מתן מזון לא מתאים. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3383613,00.html
איך להציל את העולם? המומחים הבריטים משיבים
- מדי פעם באתרי זכויות בעלי חיים מציגים את הפסקת אכילת הבשר כגורם חשוב להצלת
כדור הארץ, ואף מצרפים קישורים לדו"ח של האו"ם שקבע דבר כזה. אינני מתעלם, אך כדאי
גם הם לא יתעלמו מכך שקיימים חוקרים רציניים אחרים שמציעים דברים אחרים. בכתבה
להלן:
הרשות הבריטית הממשלתית לשימור הסביבה כינסה מומחים שיחברו מסמך הכולל את 50
הפעולות הדחופות ביותר הנחוצות על מנת "להציל את העולם" - מהתמכרותנו לדלק ועד
תרבות הצריכה. וגם מנהיגי הדת נקראים לדגל . בכתבה מופיעים 20 הדברים שבראש הרשימה,
והנושא של מעבר לצמחונות אפילו לא מוזכר.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3466919,00.html. ומי שיתעניין ימצא
עוד דוחות רציניים ברוח זו.
המבורגרים הם כמו "האמר" של ענף המזון -
בכתבה זו מודגש הנזק הגדול ביותר מבשר בקר (פרים ופרות), ולאו דווקא בשר בכלל. נכתב
בכתבה כי מזון בכלל (לאו דווקא בשרי) הוא הגורם השלישי בגודלו שמשפיע על טביעת הרגל
הסביבתית של בית אב אמריקני ממוצע. לפניו ברשימה נמצאים השימוש ברכב והשימוש בחשמל.
מודגש שעיקר הנזק הוא מפרות, ואת זה צריך לצמצם. "קילוגרם
של בשר בקר מייצר 16 קילו של פליטות פחמן דו-חמצני – פי ארבעה מבשר חזיר ויותר מפי
עשרה מקילו של עוף. מספיק שאנשים יעברו מבשר בקר לעוף כדי להפחית את פליטת גזי
החממה ב-70 אחוז, אמר פלטיה".
כלומר הפיתרון אינו דווקא צמחונות, צמצום משק הבקר. ויתר על כן צמחונים שנמנעים
באכילת בשר, אך אוכלים מוצרי חלב - יעשו טוב לכדור הארץ אם יפסיקו עם מווצרים אלה
(שכן הם מגיעים מהפרה שהיא גורם הנזק העיקרי) ויעברו לעוף. אבל ממתי מדע ועובדות
משנה משהו ?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3672544,00.html
הדרך החדשה להילחם בשריפות: עדר כבשים - בעריית מודיען מצאו דרך מקורית
להילחם בדליקות: עדר כבשים שאוכל את הקוצים סביב העיר. "הן התגלו כנשק יעיל ביותר"
-
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/108/759.html
(גם את זה אנונימוס לא מרשה ?)
כמו צמח בר - 2 כותבים, אחד בעד ואחד נגד.
שלומי עוזיאל, הכותב בעד, פותח דבריו: "בניגוד לדעה הרווחת, לא כל אוכלי הבשר הם אנטיפטיים חסרי מצפון... קחו אותי לדוגמא. אני מבין שבשר בא מהחי ולא מהסופר. הטיעון האמוציונאלי של הצמחונים כי "בכל רקמה פועמת נשמה", אולי נכון אך הוא אינו סותר את העובדה שאנו, בני האדם, זקוקים לבשר כדי להתקיים". ציטוט נוסף: "סיבה נוספת וחשובה לא פחות היא הבריאות שלנו. תזונה מאוזנת כוללת בתוכה מנת בשר לפחות פעמיים בשבוע. הויטמינים שכל כך חשובים לתפקוד תקין חסרים לכל כך הרבה אנשים ונמכרים על מדפי בית המרקחת במחירים מופקעים. שמונים שקלים לוויטמין בי? עדיף לאכול שניצל עם פירה. מאה שקלים למשלימים תזונתיים? את הברזל שלי אני מעדיף לקבל מכבד מטוגן בבצל וכמון".
עובד אלחליבי, הכותב בעד צימחונות פותח דבריו: "נשים יקרות, בוודאי שמתן לב שהבנות של ימינו מקבלות מחזור כבר בגילאי 10-12". ציטוט נוסף: "קיימים קרוב ל80,000 סוגי כימיקלים שונים שנכנסים לגוף שלנו דרך אכילת שניצלים או המבורגרים. על חלק נכבד מהכימיקלים עדיין לא התבצעו בדיקות רעילות. כמות הכימיקלים שמיוצרת בארה"ב בלבד בשנה, לצורך גידול בעלי חיים, עולה על 450 טון". כמו צימחונים רבים, הוא מתעלם מהכימיכלים הרבים מאוד במזון הצימחי.
המאמר:
http://animals.walla.co.il/?w=/5733/1631810
וועלד! בישראל נשחטים יותר חזירים מפרות - השירות הווטרינרי חושף כי בישראל נשחטים בכל שנה יותר חזירים מאשר ראשי בקר. בשירות הווטרינרי מוסיפים כי הדבר אינו מצביע בהכרח על היקפי צריכת בשר החזיר לפי משקל וזאת בשל העובדה שפרה אחת מספקת כמות בשר המשתווה לכמות שמספקים לערך שלושה חזירים - http://news.walla.co.il/?w=/1/1646989
אלפי חיות בר מורעלות בזדון על ידי חקלאים - 95 אחוז מההרעלות של חיות בר הגורמות לנזקי חקלאות מתרחשות בזדון - כך עולה ממחקר של רשות הטבע והגנים. חקלאים מרעילים בעלי חיים המזיקים להם, או משתמשים בחומרים מסוכנים בסכסוכים פנימיים - על שטחי מרעה למשל. התוצאה: אלפי חיות בר מתות מדי שנה בישראל, והרעלה משנית פוגעת בחיות אחרות - חלקן נדירות - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3810818,00.html
לבעלי חיים המגודלים במרעה תנאים טובים בד"כ מאלה המגודלים בכלוב צפוף. אך כמה כאלה יש ? לפי רשות הניקוז ב2007 רק באיזור אגן ההיקוות של הכינרת היו 30,0000 (שלושים אלף) ראשי בקר, על שטח של כ800,000 דונם. הם גורמים לזיהום רב, אך ניתן להפחית אותו אם יפזרו להם בשטח כלי מיים - http://www.kineret.org.il/showArticle.asp?CatID=15&ArticleID=42
"ארנבוני חצר הם העוף העירוני החדש", מאמר באנגלית Backyard Bunnies Are the New Urban Chickens מתוך המגזין GOOD. המאמר מדבר על ארנב כבעל חיים נוח לגידול גם בעיר גם לצרכי אכילת בשרו. הוא יכול להיות מוזן מעשביה ושאריות בית, ובכך להפוך לקומפוסט ולבשר טעים.
תרגום הפיסקה הראשונה: כפי שכולנו יודעים, אכילת הרבה בשר, במיוחד מחקלאות מתועשת, היא לא דבר טוב במיוחד לכדור הארץ. למרבה המזל, לאוכלי הבשר כמה סוגי בשר הם יותר בני קיימא מאחרים. מסתבר שארנבים הם אחד מסוגי הבשר הבריא ביותר, דל שומן, והכי ידידותי לסביבה שאתם יכולים לאכול.
עוד נכתב, שארנבים אוכלים מזון שאינו מתחרה עם בני אדם, בשרם דל קלוריות, הם מתאימים לגידול גם על ידי חקלאים עירוניים, להישחט בשיטה של "עשה זאת בעצמך", מתאימים לגידול בחצר קטנה, ומתאימים לתפיסה של תנועת המזון המקומי, אשר נהיית נפוצה כיום. היות והם שקטים, הם לא יעשו רעש לכם ולשכניהם. יש להם תביעת רגל פחמנית נמוכה. הם יכולים ליצור 6 פאונד בשר באותה כמות של מזון ומיים שצריך כדי שיהיה אותה כמות בשר מפרה. הם שמחים להפוך את שאריות האוכל שלנו לקומפוסט.
האם הם יכנסו לתפריט האמריקאי ? - אחת הבעיות לכך היא שבציבור יש התנגדות לראות בארנב אוכל. ומה לגבי השחיטה ? נכתב שם שקל יחסית לשחוט ארנבים, הטבע תכנן אותם למות: הם בתחתית שרשרת המזון, לא צריך לתלוש להם נוצות, וקל לפשוט את עורם. יש פירוט קצר איך כדי לשחוט, מתכוון לבישול ארנב, וקצת הדרכה על גידול.
הכתבה במלואה (באנגלית) http://www.good.is/post/backyard-bunnies-are-the-new-urban-chickens?GT1=48001
מחקר: לרוכשי מוצרים
ירוקים וידידותיים לסביבה יש נטייה מוגברת לאנוכיות וגניבה -
למחקר חדש שמצא כי אנשים הרוכשים מוצרים "ירוקים" ו"ידידותיים
לסביבה" נוטים להיות פחות נדיבים וחביבים לזולת, ובעלי נטייה גבוהה יותר להתנהגויות
בלתי מוסריות כמו רמאות וגניבה. החוקרים הקנדים מאוניברסיטת טורונטו בחנו
בסדרת עבודות מחקר את מגמת הצרכנות הגוברת במערב של מוצרים ידידותיים לסביבה. המחקר
בחן באמצעות סימולציית מחשב חשיפה למוצרים המוגדרים ירוקים וידידותיים לסביבה,
שהחשיפה אליהם גדלה בשנים האחרונות - לרבות שמפו אורגני, יוגורט אורגני, נורות
פלואורסצנטיות וחטיף צ'יפס מתפוח אדמה אורגני - בהשוואה לקבוצת ביקורת שנחשפה
למוצרי צריכה רגילים ופופולריים, ובהם שמפו רגיל, נורות ליבון, יוגורט מסוג "דנונה"
וחטיף צ'יפס של המותג "פרינגלס"-
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1156992.html
מה משרד הבריאות הישראלי אומר על חלב ובריאות ? הינה כתבה מה24/10/2010 שנעשתה אחרי שאנשים מטעם עצמם כתבו מודעות הפחדה על חלב (רבים מכם ראו דברים דומים ברשת), ובכתבה מובאת תגובת משרד הבריאות: "המודעות שהופצו הן שיקריות ומזוייפות ולא יצאו מטעם המשרד. משרד הבריאות רואה בחומרה שימוש בסמל המשרד ובשם המשרד, הבא להטעות את הציבור. המחלקה המשפטית במשרד הבריאות פונה למשטרה בבקשה לפתוח בחקירת הנושא". במשרד הבריאות הוסיפו כי "החלב ומוצריו הם מרכיב חיוני באבני היסוד של התזונה". הכתבה במלואה כאן: אלמונים זייפו מודעה מטעם משרד הבריאות: "שתיית חלב גורמת לסרטן".
בזכות קליפות הרימונים: תנובת הפרות מזנקת
- הדבר בעל חשיבות משום שיש דרך לייצור יותר מזון בלי להעמיס על כדור הארץ -
משתמשים בפסולת תעשייתית. הכתבה פורסמה במעריב העיתון, לא באינטרנט, הינה הינה
קטעים נבחרים: מחקר חדש: פרות שאוכלות קליפות רימון הניבו יותר חלב - ובאיכות
משופרת. במחקר, שבוצע על ידי חוקרי מינהל המחקר החקלאי (מרכז וולקני) שבמשרד
החקלאות, בראשותם של דר' יהושע מירון ודר' אריאל שבתאי, הוספו קליפות של הפרי למזון
שניתן לפרות. עד מהרה התגלה כי בקרבה הפאות שהשתפו במחקר עלתה תנובת החלב ביותר מ7
אחוזים, וזאת מבלי ששינו את כמות המזון שהן צורכות. בנוסף לכך, תכולת החומרים נוגדי
החמצון בחלב עלתה ב22 אחוזים- גם כשהקליפות ניתנו לפרות בריכוזים נמוכים. החוקרים
טוענים כי מהערכים התזונתיים יהנו גם הפרות וגם האדם. קליפות הרימונים הפכו בשנים
האחרונות לפסולת תעשייתית בכמות הולכת וגדלה.
(פורסם בכתבה מאת דליה מזורי, מעריב, ט"ז באייר תש"ע, 30/04/2010, עמ' 9.)
האם תעשיית הבשר אחראית עיקרית להרס יערות הגשם ?
במדור, "לא עוצר בירוק" (25/03/2010) כותב אביב לביא בכתבה על הקשר בין אכילת חטיף
"קיט קט" להרס יערות הגשם. ציטוט: "נסטלה, כמו תאגידי מזון רבים, עושה שימוש
בכמויות עתק של שמן דקלים כדי לייצר את שלל חטיפיה. מעבר לעובדה שמדובר בשמן נחות
מבחינה בריאותית, הוא מגיע מיערות הגשם של אינדונזיה, שנכרתים בשיטתיות ובקצב מבהיל
על מנת לפנות מקום למטעי הדקלים שמהם מופק השמן. דקלי השמן נחשבים לגורם השני
בגודלו (אחרי מטעי הסויה) לבירוא יערות הגשם בעולם".
טוב, לפחות הדקלים לא בשביל חיות. הכתבה בכתובת:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/086/124.html
זה אומנם צמחוני, אך המוני בעלי חיים נהרגים עקב כך, כולל בעלי חיים בסכנת הכחדה קריטית כמו האורנגוטנגים. בגרינפיס עושים עצומה נגד, ויש סירטון כפרודיה על הפירסומת של נסטלה לקיטקט וסירטון נוסף עם תרגום לעברית - http://www.greenpeace.org/israel/campaigns/forests/kitkat
הרב ליאור: הצמחונות לא מתאימה לימינו - "צמחונות מתוך רחמנות - טעות" - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3864079,00.html
סטייק שמח, שניצל מאושר ומצפון אחד נקי - לצד צמחונים יש גם "שמחונים": כאלה הסבורים כי אכילת בעלי חיים שגודלו תוך התחשבותם בזכויותיהם היא מוסרית ומשפיעה יותר מאשר התנזרות מהם - http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1221947.html
מחקר חדש מפתיע: צמחונות
מזיקה לסביבה -
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/200562
תרגומים ל2 כתבות בנושא שפורסמו בעיתוני חו"ל כאן:
צמחונות טבעונות סביבה
רעל חקלאים הרג את הכלבה פאני - הרעלות של חיות בר על ידי חקלאים פורעי חוק הן טרגדיה אקולוגית. מי שמנסה להרעיל תנים פוגע באחרים - http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/190/129.html?hp=1&cat=459
ארבעה ירחי לידה - יומן מסע של אבטיח אחד -
פגשתי לא מעט אנשים שחושבים לא צריך ריסוסים, דשנים, זבל וכו', פשוט שמים זרע
באדמה, קצת קומפסט, משקים מדי פעם ויש אוכל בשפע.
זה לא ככה. הינה כתבה לדוגמה על גידול אבטיח. בכתבה ליוו אותו מהמשתלה, ועד הפרי.
עוזר מעט להבין מהי החקלאות כיום -
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1233157.html
ארגון פטה (PETA) מבקש - לא לעשות פיגועים עם חיות, אך לא מבקשת לא לעשות פיגועים לבני אדם תמימים - בשנת 2003, תקופת האינתיפדה השניה, כאשר היו בארץ פיגועים רבים, נשלח חמוֹר נושא חומר נפץ לעשות פיגוע ביהודים בירושלים. החמור התפוצץ מוקדם מדי ומת, אך לא נגרם נזק ממשי אחר. יו"ר ארגון פטה (PETA) שעוסק בבעלי חיים כתבה ליו"ר הרשות הפלסטינאית דאז, יאסר ערפאת מכתב, ובו ביקשה ממנו להפעיל את השפעתו להוציא את החיות מהקונפליקט. לחיות היא דאגה. על בני אדם תמימים היא לא ביקשה לחמול, וסיימה את המכתב באיחולי שלום כנים לערפאת. על המכתב חתומה יו"ר פטה. ניתן לקרוא את המכתב (באנגלית) כפי שפורסם באתר פטה כאן (מכתב מפטה ליאסר ערפאת)
מעֶבר לצמחונות - beyond vegetarianism - אתר נרחב באנגלית - http://www.beyondveg.com/
* "אם קירות בתי המטבחיים היו שקופים, כל האנשים היו צמחוניים" - ציטוט השגור בפיהם של צמחוניים רבים, ובעיני רבים מהם נכון.
היש בזה ממש ? - הבה נבדוק.
ראשית, נשאל - איזה מפעלים עם קירות שקופים יש ? לאיזה מפעל יכול הציבור הרחב לצפות במשך כל שעות עבודתו ? ולאיזה מפעל אין כמה דברים אותם הוא מעוניין להסתיר מהציבור הרחב ? מי מקוראי מאמר זה עבד במפעל או עסק כלשהו, ולא ידוע לו על דברים שהתחללו בו, שאילו היו מגיעים לציבור הרחב, חלק ממנו היה נמנע מלקנות את מוצריו ?
שנית, לא מוכחש - אדם מערבי ממוצע שיעשה ביקור פתע במשחטה, עשוי לצאת משם עם שוֹק והלם רציניים.
היות וכך, גם בלי להיות במשחטה, הוא יכול להשתכנע שאם כולם היו רואים מה הולך שם, היו משנים את הרגלי תזונתם. מאידך ידוע גם מקרים הפוכים בהם כתוצאה מחשיפה למראה קשה היו, התפתחה דווקא אדישות וקשיחות, אולי אפילו מוגזמת - כמנגנון הגנה שעוזר להתגבר על תחושות קשות.
אך זה בחברה המערבית. חברה שייחודי לה שהשחיטה ועיבוד איברי החיה נסתר מעיני הציבור.
בחברה מסורתית/כפרית/שבטית כפי שהיה נהוג בכל העולם פעם ועוד היום - השחיטה והבישול לא נעשים במקום "סודי", סגור לקהל הרחב, אלא בחיק המשפחה והקהילה, בחצר הביית ואפילו בתוכו, כשהילדים הרבה פעמים שותפים להכנות ולבישול. במקומות הללו על פי רוב אין אמצעי קירור מספיקים, לכן הבשר לא מגיע לבית בצורת שניצל קפוא עטוף בפרורי לחם, שיותר דומה לבמבה מאשר לתרנגולת. הדרך לשמור על הטריות היא לשחוט בסמיכות לבישול ולאכילה. למי שיצא לבקר במקומות כאלה ראה זאת כדבר שבשיגרה. ולא - לא הופכים בגלל זה לצמחוניים.
יכולתי לשים פה עכשיו תמונות ממשפחה כזו, שהיא משפחה נורמלית לגמרי בחברה בה היא חיה, ולא היה צריך ללכת רחוק כדי לפגוש בה, אבל בגלל רגישות של בני תרבות המערב הקוראים אתר זה, לא אשים, ומאותה סיבה כתבי עט רציניים העוסקים במסעות כמו נשיונל גיאוגרפיק לא מרבים בלהראות תמונות כאלה בשל רגישות קהל הקוראים המערבי שלהם, ופרשנות לא נכונה שלהם.
בכל זאת משהו
זוכרים את התמונה שהובאה במאמר זה עם שני הילדים בחנות הדגים ?
פתחנו סעיף זה בשאלה איזה מפעל יש בכלל עם קירות שקופים. אז הינה - דווקא בתחום
"בתי המטבחיים", יש מקום כזה. במפעל עיבוד ומכירת הדגים שצולם, אין מחיצה
בכלל בין איזור העבודה לאיזור בו מגיעים הלקוחות, וכך
הלקוחות שרואים מול העיניים כיצד שולים את הדג החי מן המיים, ורואים שהוא נהרג מול
עיניהם, יכולים להיות בטוחים
שמדובר בבשר הכי טרי שיכול להיות, רואים שמנקים, ומריחים את הריחות האופיניים לחנות
דגים סגורה. הדגים הטריים, יקרים יותר מדגים קפואים שהוכנו בבתי מטבחיים עם קירות
עטומים ! הלקוחות מוכנים לשלם, והחנות פעילה.
הילדים שבתמונה התקרבו לאזור
העבודה, הדגים נחתכו לעיניהם, ככל שרצו לראות, עבריהם הפנימיים שאין בהם צורך הושלכו, חלקם נתחנו
במכונה ויצאו לעיני הילדים כקציצות.
הילדים לא נהנו מכך שצפו בחיתוך האיברים, אך גם לא הפכו לצמחוניים, ולא רק זאת.
התמונה צולמה כאשר היו בערך בני 11-12. מיד בהגיעם לגיל 15, הגיל שבו על פי החוק
מותר להם לעבוד, הם החלו לעבוד באותה חנות. שניהם חיים במקום
שהחנות הזו היא בתוך הישוב, אחיהם והרבה נערים גדולים מהם כבר עבדו שם, ובכלל מדובר
שם בצוות צעיר יחסית.
לא, לא צוות צמחוני.
גם לעובדי
החנות לא נראה מוזר שילדים אלה נכנסו לחנות זו.
עניין של נורמות.
בעבר היו יותר ויותר משפחות שנהגו לקנות דגים חיים ולפני הבישול שמו באמבטיה כלשהי והילדים ראו ושיחקו, עד הבישול. גם ראו ממש, וגם אכלו ממש. ועדין כיום בטיול פשוט בחוף הים, בחוף הכינרת, בנחלים או באגם של הגן הלאומי ברמת גן, כל אחד יכול לראות דייגים רבים עם חכה, מוציאים דג מהמיים, נותנים לו לגסוס גסיסה איטית מחוץ למיים שם הוא לא יכול לנשום, וזה אחרי שנכנס קרס לפיו. רבים לא עושים זאת למטרות מסחר, ואפילו לא אוכלים את הדגים. פשוט תחביב בעיניהם. אתכם זה מזעזע ? הם דווקא אומרים שזה מרגיע אותם.
תראו גם את התאילנדים שבתמונה ועוסקים פיזית בחיתוך והרג הדגים. אם תעיינו בקיטעי עיתונות רלוונטיים, תקראו כמה סיפורים על ציד של חיות בר וחיות בית שהגיעו לצלחתם, כולל כתבה על ירידה משמעותית בבמספר חיות בר באיזורים בהם עבדו תיאלנדים. ולא, הם לא צמחוניים בגלל שראו את הדם וחיתוך האיברים. אולי להיפך - הם מגלים בתחום הזה מיומנויות צייד והכנת מלכודות שאף אחד מהתרבות שלנו לא יודע לעשות, והמודעות שלהם לשימור חיות בר וחמלה על חיות בית כמו כלבים וחתולים אינה כמו של מערבי ממוצע. בחברה המערבית ישנם גם ציידים שעושים זאת פעמים רבות בתור "תחביב". רואים את המוות, רואים את הירי, עושים אותו ובעיקר בחו"ל יש להם גם מועדונים, חנויות ייחודיות, ואפילו ראש של צבי מפוחלץ תלוי בסלון.
תיירים שמגיעים לראות חיות באפריקה למשל, במקרה ש"יתמזל מזלם" ויראו אריה טורף, יגעלו ויהיו צמחונים או דווקא יסתכלו במשקפות כדי לראות יותר טוב, יצלמו ויקראו קריאות הזדעזעות, בהלה, אבל גם התפעלות והתלהבות.
"קירות שקופים", לא בדיוק עושים את העבודה.
כל אנתרופולוג מתחיל לומד שכדי להבין תרבות מסויימת צריך לפתח ראיה דרך העיניים שלה, ולא דרך העיניים והמושגים שלנו. זה קשה גם לאנתרופולוג מנוסה, ועל אחת כמה לקהל הקוראים הרחב. גם אדם שיגיע בפתאומיות מחברה מסורתית/שבטית/כפרית עשוי לקבל הלם ושוק מהרבה דברים בחברה המערבית, וסיפורים לא חסר.
בכל מקרה - הסתרת השחיטה הינה חלק מתרבות מערבית, ויכלה להתפתח עקב היות אמצעי קירור שיכולים ליצור מרווח זמן בין השחיטה לבישול ולאכילה. בתרבויות אנושיות עשירות/אשירות, מסורתיות ומוסריות רבות - לעורך הדורות השחיטה אינה דבר סודי, ובוודאי דבר שאינו מוביל לצמחונות. ראו למשל כמה בכתבי הקודש שלנו מתעסקים בזה.
** מה עם ניתוח רפואי ? - אדם מן השורה שנכח בניתוח רפואי תיאר זאת באוזני "ממש ראיתי שחיטה של אדם". אכן, לאדם מן השורה לראות ניתוח, חיתוך אדם, יכול להיות מראה קשה ביותר, ולגרום שוק. תחשבו על ילד קטן שרואה דבר כזה בלי הכנה מוקדמת. זה כמובן לא אומר שהניתוח עצמו הוא דבר רע.
** יש עוד הרבה דברים שאנשים נוהגים לא לראות, ולא להראות: למשל רוב האנשים מעדיפים לקיים את מצוות פרו-ורבו, בצינעה ולא לעיניי כולם, למרות מדובר ב"משהו טבעי", ואפילו מצווה. גם מה שאנו עושים בחדר השירותים זה מאחורי דלת סגורה, למרות שגם כאן בסה"כ מדובר בד"כ בפעילות ביולוגית רגילה, ואם אנו רואים בכביש חתול או כלב דרוסים, אנחנו בד"כ מסובבים את הראש, ולא מסתכלים על המחזה מעורר החלחלה, וטוענים ש"זה חינוכי, וככה ילמדו להיזהר בכביש".
תמונה - עמיר פרץ במשחטה עם עופות - http://img2.tapuz.co.il/forums/74463732.jpg
עמיר פרץ, יו"ר מפלגת העבודה, מצטלם במפעל עופות
בזמן ביקור בו.
מתוך: ידיעות אחרונות, 14/12/05, עמוד ראשי (עמוד הכותרת). לא, לא נהפך לצמחוני.
(התמונה מורדת בקישור ישיר משרת אתר תפוז בכתובת
http://img2.tapuz.co.il/forums/74463732.jpg)
עַל הַשְּׁחִיטָה / ח.נ. ביאליק
שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי!
אִם-יֵשׁ בָּכֶם אֵל וְלָאֵל בָּכֶם נָתִיב –
וַ אֲ נִ י לֹא מְצָאתִיו –
הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם עָלָי!
אֲ נִ י – לִבִּי מֵת וְאֵין עוֹד תְּפִלָּה בִּשְׂפָתָי,
וּכְבָר אָזְלַת יָד אַף-אֵין תִּקְוָה עוֹד –
עַד-מָתַי, עַד-אָנָה, עַד-מָתָי?
הַתַּלְיָן! הֵא צַוָּאר – קוּם שְׁחָט!
עָרְפֵנִי כַּכֶּלֶב, לְךָ זְרֹעַ עִם-קַרְדֹּם,
וְכָל-הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם –
וַאֲנַחְנוּ – אֲנַחְנוּ הַמְעָט!
דָּמִי מֻתָּר – הַךְ קָדְקֹד, וִיזַנֵּק דַּם רֶצַח,
דַּם יוֹנֵק וָשָׂב עַל-כֻּתָּנְתְּךָ –
וְלֹא יִמַּח לָנֶצַח, לָנֶצַח.
וְאִם יֶשׁ-צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד!
אַךְ אִם-אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ
הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ –
יְמֻגַּר-נָא כִסְאוֹ לָעַד!
וּבְרֶשַׁע עוֹלָמִים שָׁמַיִם יִמָּקּוּ;
אַף-אַתֶּם לְכוּ, זֵדִים, בַּחֲמַסְכֶם זֶה
וּבְדִמְכֶם חֲיוּ וְהִנָּקוּ.
וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!
נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן
עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן –
וְיִקֹּב הַדָּם אֶת-הַתְּהוֹם!
יִקֹּב הַדָּם עַד תְּהֹמוֹת מַחֲשַׁכִּים,
וְאָכַל בַּחֹשֶׁךְ וְחָתַר שָׁם
כָּל-מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִּים.
אייר, תרס"ג.
----------------
אותו ביאליק ש'אהב בשל תפוח', שאב השראה מאֵם המכניסה תחת כנפה, לימד אותנו בגן שאת האפרוח הזעיר 'הס פן נעיר', ואינו חשוד באי-אהבת/הבנת טבע או באי ידיעת הלשון העברית כתב גם 'על השחיטה' - מילה השמורה בד"כ להרג חיות.
השיר נכתב לאחר פרעות קישנוב בפסח תרס"ג (1903) בהם נרצחו ארבעים ותשעה יהודים, גברים, נשים וטף, 500 נפצעו ויותר מ1000 בתים וחנויות נבזזו. השימוש במילה "שחיטה", בא כדי להמחיש את גודל סערת הרגשות, הזוועה, הזעזוע והזעם מכך שהרגו בני אדם על דרך שבה הורגים/שוחטים חיות. "על השחיטה" היא ברכה מסורתית על שחיטה כשרה ובשיר היא במובן שחיטת יהודים ורצח, וביחד עם אילוזיות נוספות בשיר תורמים אלה להדגשת היפוך המוסכמות ולזעם, "ערפני ככלב" אומר הוא לתליין בנימתו המיוחדת - המוחאת על כך ששחטו אדם כפי הורגים כלב, ועל כך הוא אומר שלא ימחק פשע התליין לעד.
בשיר אחר שלו, "בעיר ההריגה", שאף הוא נכתב בעקבות הפוגרום, נאמר משפט מצמרר לא פחות בהקשר הזה: "השמש זרחה, השיטה פרחה והשוחט שחט" - הקלות הבילתי נתפסת של מעשי רצח אנשים תמימים, בהבדל גדול לטבע הלא אנושי ביופיו (הטבח הזה היה באביב), וכמובן ביקורת על האדישות לַמעשה הנורא, אם מתייחסים למשפט בהקשר המלא של השיר.
לעומתו צמחוניים רבים לא רק שאינם משתמשים בפועל זה בהקשר של הרג חיות, רבים מהם משתמשים בסיסמה "בשר זה רצח", או משתמשים בשפת הדיבור כדי לספר לנו על "תרנגולות שנרצחות". לדידם זו מילה זהה לאדם וחיה. ואם בשני המקרים זה רצח, אז לפי התומכים בגישה זו, שחיטת ברווז לסעודת חג, זה לא פחות בחומרתו מפוגרום קישנינוב.. או שאולי כפי שבשביל המזון הצמחי שלהם מרססים ומרעילים כל יום המוני בעלי חיים, אז גם זה בסדר, והזעזוע של ביאליק דווקא לא במקום. אז מי פה האכזר תגידו לי ? האם ביאליק בכך שהוא לא מבין שהרג חיות ובני אדם זה אותו דבר, או הצמחוני שחושב שהרג אדם וחיה זה אותו דבר ?
אני מקווה שאותם צמחונים עמוק בליבם מבינים
שאכן יש הבדל בין רצח אדם לשחיטת חיה, ובמקרה זה, אין לי אלא להעיר על סגנון דיבורם, ולקוות שאולי את מה
שלא הצלחתי לשכנע בהסברים, יעשה שיר ומשורר.
* אפשר לתת עוד דוגמאות רבות מהמקורות להבדל הזה. למשל, בסיפור "עקדת יצחק", האל שולח לאברהם איל שיעקד במקום בנו יחידו אשר אהב. אם אין הבדל בין הרג להרג, אז מה פה הסיפור ?
תגובות, תוספות והערות כתבו בקשה ל: pinat_hay@hotmail.com
לא רוצה ג'אנק-פוד (אתר על הבעיתיות של מקדונלד'ס -כאן)
טיפול מונע נגד תולעת הפארק לכלבים בשקל לשנה הווטרינר שלכם אולי לוקח 50-100 ש"ח עבור כל זריקה למניעת תולעת הפארק שהוא נותן לכלבכם, אבל עלות החומר עצמו בכל זריקה פחות משקל, ולפי גודל הכלב יכול להיות גם פחות מרבע שקל ! בקשו מהווטרינר שלכם מרשם לקניית החומר, הדרכה קצרה כיצד להזריק, ותוכלו לחסוך אלפי שקלים ואפשרות הידבקות במחלות בהגעה למרפאות. לפרטים על טיפול כזה - תולעת פארקים - ספירוצרקה לופי
|
|
![]() |
שניצל עוף או שניצל סויה ? מי מזיק יותר לסביבה ?
בהרבה מקרים דווקא השניצל סויה !
וגם חלב סויה מזיק יותר לסביבה מחלב פרה
מחקר חדש: הדיילי מייל נתן לו את הכותרת: "איך צמחונות גורמת יותר נזק לסביבה מאכילת בשר", והטיימס: "טופו יכול להזיק לסביבה יותר מאשר בשר, כך מצא מחקר של WWF"
|
|
"דבש ניגר - כמי נהר
הלום נשאר - עובד תמים"
כך חווה יום עבודה עם במכוורת, ינון נאמן, שכתב את השיר.
לקראת ראש השנה הינה עמוד על השיר, יוצרו ופרשנות - דבש
לתגובות ופניות ניתן לכתובת ל:
pinat_hay@hotmail.com