מדריך בסיסי לריבוי חמוסים
 www.pinat-hay.com

טוב, אז החלטתם להרביע את החמוס שלכם. האם אתם באמת יודעים מספיק כדי לנסות להרביע אותם?

בחן/י את עצמך בשאלון פשוט זה כדי לדעת כמה באמת אתם יודעים.

האם ידעת ש:

• נקבת חמוס מיוחמת אשר לא "תוצא" מייחום תוך זמן קצר תחלה ב"אנמיה אפלסטית" ותמות מוות ודאי ובייסורים.
• חמוסים זכרים עלולים להיות מאוד אלימים כלפי הנקבות בזמן הייחום עד כדי פציעה ולעתים אף מוות.
• לא כל ההזדווגויות נושאות פרי ולעתים קרובות יסתיימו בהריון מדומה.
• אין להרביע חמוסה אלא אם קבלה תזונה מלאה ומושלמת עתירת חלבונים מהחי.
• המלטה ממוצעת "מניבה" 6-8 גורים.
• הגורים בגודל 66% מגודל האם כבר בשבוע החמישי.
• עליך לתסף את מזון הגורים החל משבוע 3 באוכל משובח טחון לדייסה.
• לעתים מתייבש לחמוסה החלב ועליכם להאכיל את הגורים לבד מדי 3-4 שעות, 24 שעות ביממה במשך 5 שבועות.
• ניתוחים קיסריים ודלקות רחם אינן נדירות בחמוסים.בשעת ההמלטה וגם אחריה יש סיכוי לאיבוד האם והגורים.לאחר ניתוח קיסרי בין אם הצליח או הסתיים במות האם עליך להאכיל את הגורים כמו בסעיף 8.
• החמוסה יכולה להתייחם בשנית כשבועיים לאחר המלטה מדומה או כשבועיים לאחר גמילת הגורים.
• כשהחמוסה מתייחמת לאחר גמילת הגורים היא מותשת מתקופת ההנקה ואין בכוחה לעבור המלטה
• נוספת או ניתוח עיקור
• אין לרביע אף חמוס/ה בעלי פגמים פיזיים (קטרקט, זנב שבור, בעיות עניים, עודף או חוסר באצבעות
• כו') או תכונות אופי בילתי רצויות (כמו נטייה לנשוך).
• אין להרביע חמוסים בעלי קרבה ראשונה(אב/בת)שניה(נכדים)ושלישית(נינים).

לאחר הקריאה אם עדיין אתם מעונינים לסכן את חיי החמוס/ה, הרי מספר עובדות חשובות שעליכם לדעת:

"יש לי זוג חמוסים יפים ואני רוצה להרביע אותם, זה פשוט לא?"

לא כל כך קל כמו בכלבים וחתולים, בדוק את הנושא לעומקו, וראה למה אתה נכנס בעניים פקוחות. על שניהם להיות מיוחמים בו-זמנית בכדי להזדווג.

"מדוע על שניהם להיות מיוחמים?"

בניגוד לחתולים וכלבים החמוסה מבייצת רק ע"י גירוי. רק מספר שעות לאחר ההזדווגות הראשונה ביצית משתחררת מהשחלה. ההזדווגות מעוררת יצור הורמון שרק הוא מאפשר שחרור הביצית. אם הזכר אינו מיוחם הוא לא יוכל להזדווג מבחינה פיזית ולא יוכל לגרום להפרשת הביצית.

אם הנקבה אינה מיוחמת היא לה תיתן לזכר להזדווג איתה ופגישה כזאת עלולה להסתיים בפציעתה (ואף חמור מזה).

"כיצד אוכל לדעת שהם מיוחמים?"

הנקבה מתייחמת כאשר איבר המין מאוד נפוח. הוא מתמלא בדם וגדל עד פי 10 מגודלו המקורי. לאחר כשבוע מסימני הייחום הראשונים , הנקבה מוכנה לזיווג.

הזכר מתייחם כשאשכיו "יורדים" לשק האשכים וגדלים.

סימן נוסף לשני המינים הוא ריח גוף חריף יותר.

הזכרים נוטים לגרור את הבטן על הרצפה ולהשאיר אחריהם שובלי שתן (רק בעונת הייחום!) כדי לסמן טריטוריה. ייתכן ותשים לב לעיגולים כהים סביב העיניים, בעיקר בחמוסים בהירים שנגרמים כתוצאה מהפרשת שמנים.

יש להפריד זכר מיוחם משאר החמוסים מאחר שהוא יעבור שינוי אופי הורמונליים שיתבטאו באגרסיביות כלפי חמוסים אחרים וחיות בית אחרות.

אין שוני ביחסו לבעליו, אולם לעיתים נהיה יותר מפונק.

כיצד אדע איזה זכר לזווג עם איזה נקבה?

קודם כל יש לוודא שהזוג המיועד אינו בעל קרבת דם, ולאחר מכן ודא שאין כל פגמים פיזיים/ אופי לבני הזוג (קטרקט, חוסר/עודף אצבעות, עצבנות יתר, נשכנות יתר).

על שני בני הזוג להיות מינימום בני 11-12 חודשים לפני הזיווג. בגיל צעיר יותר יתרחש זיווג אולם ללא הפריה וללא הריון,  אם יהיה הריון והמלטה, רוב הסיכויים שהאם לא תדע מה לעשות ותנטוש את הגורים.

"האם יש משהוא שעלי לעשות לפני ההרבעה כדי להכין את החמוסים?"

על שניהם להיות בשיא הבריאות ולקבל דיאטה עשירה בחלבונים מהחי.

ברגע שהחמוסה מראה סימני ייחום יש לתסף את מזונה באבקת חלב לחיות (מומלץ מתוצרת KMR) שניתנים להשגה בחנויות חיות מובחרות. יש לפזר כפית אבקה על המזון פעם ביום מדי יום. בעזרת זאת נבטיח שלאם המניקה תהיה אספקת חלב מספקת לכל הגורים במשך כל תקופת ההנקה.

"האם עלי לעזור להם בהזדווגות עצמה?"

בד"כ לא. כל מה שדרוש הוא האינסטינקט הטבעי שלהם.

לפני המפגש בניהם יש לרחוץ את שניהם כדי למנוע דלקת בדרכי השתן לנקבה.

עדיף להביא את הנקבה אל הזכר מאחר והוא יוכל "לתפקד" יותר טוב בסביבה מוכרת.

בזמן ההזדווגות הזכר עלול להיות "אלים" ! הוא ינשוך אותה בעורפה ויטלטל אותה בניסיון "להכניע" אותה. אם הנקבה מתנגדת ע"י נשיכות וקריאות פחד, יש לבודד אותם עד שתהיה מוכנה לזיווג בד"כ לאחר יום יומיים.

לעתים תיתקל בנקבה אשר לא תסכים לחלוטין להזדווג עם זכר מסוים, נסה להחליף לזכר אחר,  אם לא עזר, יש להזריק זריקת הורמונים כדי להוציא מייחום.

תזכורת שניה: נקבה מיוחמת אשר לא מזדווגת /מקבלת זריקה, תפתח דלקת ותמות.

 אם הזכר מצליח ל"הכניע" את הנקבה, היא תיתן לו להזדווג איתה.

ההזדווגות עצמה עשויה לארוך עד מספר שעות תלוי בזוג עצמו, כדי להגדיל את הסיכויים להריון עדיף להשאירם ביחד יומיים אולם לא יותר מזה.

לאחר הפרדת הזוג רחץ את בני הזוג בשנית תוך הקפדה על שטיפת איברי המין למניעת הדבקה בדלקת דרכי השתן.  אם הזכר משמש לרביית מספר נקבות, יש לתת לו לנוח לפחות יומיים בין אחת לשניה ולהקפיד לרחוץ את אותו בין נקבה לשניה למניעת אפשרות של הדבקה בין אחת לשניה של דלקת דרכי השתן.

"טוב אז הרבעתי את הזוג , מה עכשיו?"

תקופת ההריון היא 42 יום. חלק מהנקבות ימליטו החל מהיום ה40- ועד ה44-.

במשך רב ההריון אין מה לעשות חוץ מלתסף את המזון באבקת חלב לחיות KMR.

כשבוע לפני תאריך ההמלטה יש להעבירה לכלוב שבו תתרחש ההמלטה (עדיפות גבוה לכלוב הרגיל שלה,  אם הדבר אינו אפשרי, יש להרגילה לכלוב כשבועיים לפני ההמלטה)

אם בד"כ היא חיה עם עוד נקבות יש להפריד בינהן (וכמובן גם מהזכר).

בכלוב יש לשים ארגז חול, בקבוק מים, כלי אוכל וקופסא חשוכה להמלטה מרופדת בבד רך. לפני ההמלטה תבחין שהנקבה משירה את רוב פרוות החורף, היא תשתמש בה למצע ההטלה.

ברוב המקרים היא לא תזדקק לעזרה בהמלטה עצמה אולם עליך להתכונן לאפשרות שתצטרך לעזור לה או לנסוע בדחיפות לוטרינר.

בהמלטות ראשונות קימת האפשרות שהן ימליטו בארגז החול מחוסר ידיעה מה קורה.

במקרה כזה עליך להחזירם לתא ההמלטה שם היא תוכל לטפל בגור, גם כאן תוכל לעזור לה בניקוי הגורים ע"י מטלית נקיה ורכה טבולה במים פושרים. נקה תחילה את האף.

יש לנהוג בעדינות מופלגת מאחר והגורים קטנים ועדינים מאוד (בערך בגודל הזרת).

יש להמתין ולראות אם האם מנתקת את חבל הטבור ואם לא יש לך עבודה עדינה נוספת לבצע.

בחלק מהמיקרים הגורים יולדו אחד לאחר השני ולעתים יעברו שעות בין גור לגור, בכל מקרה שנראה לך שהנקבה מתקשה בהמלטה או במצוקה מכל סוג יש ליצור קשר עם הוטרינר מיד בכל שעה (יש להודיע לו מראש על אפשרות כזאת). במצב כזה יש חשש לאובדן האם והגורים ויש לבצע ניתוח קיסרי מיד.

לצערי יש גם להזהירכם ממצב של קניבליזם בחמוסים. בד"כ לא קורה אולם מספיק מזעזע בכדי להימנע מהרבעה בכלל. לא נמצא קשר בין חרדות ועצבנות לקניבליזם של הגורים. במקרה כזה נסה למצוא אם מיניקה אחרת ואל תשתמש בגורים הנותרים להרבעות עתידיות.

"האם עלי לעשות משהו לאחר המלטת הגור האחרון?"

בהנחה שהאם מיניקה את הגורים והכל בסדר, אין שום דבר נוסף לעשות חוץ מלדאוג לאספקת מים טריים ואוכל, להמשיך לתסף האוכל באבקת חלב ולנקות את ארגז החול.

בימים הראשונים לאחר ההמלטה עדיף לא לגעת בגורים מאחר וזה עלול להטריד את האם. חלק מהאמהות החדשות מקבלות כזה שטף הורמונים שהן נהפכות ל"סופר-אמא" ולא יתנו לאף אחד להתקרב לגורים. אם היא לא נותנת לגשת לגורים, יש לעזוב אותה ואת הגורים במנוחה ולא להכריח אותה. היא תחזור להיות אותה חמוסה מתוקה לאחר שהגורים יגמלו. רב האמהות יתנו לך "להעריץ" את הגורים בשמחה לאחר כיומיים ויקבלו כל הסחת דעת של הגורים ממנה בשמחה לאחר כשבועיים כדי שתוכל לנוח קצת.

חשוב מאוד לציין שיש לבדוק את האם מידי יום כדי לוודא שאין לה בעיות ביצור חלב.

לעתים יכולה פיטמה להיסתם ע"י חלב שנקרש ולהתקשות. תוכלו להרגיש שהפטמה קשה ושיש בה גוש קטן. קומפרס מים פושרים/חמים על הפטמה צריך לפתור את הבעיה.

אם לא נפטרה הבעיה אפשרי לתת לה לשחות באמבט מים פושרים/חמים. אם גם זה לא עזר או שהאזור מתחיל להשחיר, יש לגשת לוטרינר מיד מאחר ועלולה להתפתח דלקת.

למניעת זיהומים ודלקות יש לרחוץ בסבון את אזור הבטן והפטמות מדי יום.

"מתי עלי לתסף את החלב במזון נוסף?"

החל מגיל 3 שבועות. התוספת תכיל מזון חמוסים משובח(TOTALLY FERRET) מרוכך במים בסמיכות של דייסה. את הדייסה יש לתת לגורים מדי יום ב 3-4 השבועות הבאים ולאט לאט להרגיל אותם לכמויות פחותות של מים עד שיאכלו גרגרים יבשים.

"מתי הם יפתחו את העניים?"

החל מהשבוע ה5-.

"מתי הם יגמלו?"

בסוף השבוע ה6-.עדיף לתת לאם להחליט מתי הם נגמלו, חלקן יניקו עד סוף השבוע ה- 8-9.

"אם נקבה צריכה לעבור ניתוח קיסרי או מפתחת דלקת בפטמה האם היא עדיין יכולה להניק?"

לעיתים תוכל הנקבה להניק את הגורים לאחר ניתוח קיסרי.

מומלץ להשתמש בנקבה אחרת אשר תשמש אם אומנת, ושתוכל להניק את הגורים.

במקרה של דלקת בפטמות עדיף להרחיק את הגורים מהאם ושוב להשתמש באם אומנת,

כדי שהדלקת לא תועבר לגורים, מצב אשר יסכן את חייהם, ובכל מקרה אינו מומלץ ע"י וטרינרים.

בנוסף לכך הטיפול בדלקת נעשה ע"י אנטיביוטיקה, אשר מועברת דרך חלב האם לגורים ועלולה להשחיר את שיניהם.

"מהי אם אומנת?"

אם אומנת היא כל נקבה אשר המליטה בסמוך מאד למועד ההמלטה המקורית (של החמוסה שלכם) ואשר משמשת להניק את הגורים שלכם. (במקרה של ניתוח קיסרי, דלקת פטמה, מחסור בחלב, או שההמלטה גדולה מדי לאם אחת להנקה.

תמיד מומלץ, בעת הרבעת חמוסים, לחפש נקבות אחרות, אשר מורבעות באותו זמן ומיועדות להמליט באותו זמן.

המלצה נוספת היא להרביע תמיד שתי נקבות או יותר בכל פעם, כך שיוכלו לשמש אומנות אחת לשניה, בעת הצורך.

לעיתים נדירות ובחוסר ברירה ניתן להשתמש בנקבה שעברה הריון מדומה כאם אומנת.

למרות שאין לה גורים, עבר גופה את כל השינויים ההורמונליים הנדרשים בהריון והיא מייצרת חלב.

סיכום:

הרבעת חמוסים היא התחייבות לתקופה ארוכה, אחריות רבה והוצאה כספית.

לאחר שהנקבה גמלה את הגורים, אתם אחראים לשלומם ולרווחתם של הגורים ולמציאת בתים נאותים, אשר מבינים שהחמוס הוא בן משפחה חדש וקבוע ולא דבר חולף.

בנוסף, על הגורים לעבור סדרה של שלוש זריקות נגד כלבלבת, החל מגיל 8 שבועות ולאחר מכן בגיל 11 ו14- שבועות (על פי הוראות היצרן של FERVAC-D , החיסון היחיד נגד כלבלבת המתאים לחמוסים והמאושר ע"י USDA ).

מגיל 3 שבועות ואילך, הגורים תלויים בך שתעשיר את חלב האם ע"י מתן אבקת חלב KMR.

עליך להקדיש לגורים תשומת לב יומית כדי שיתרגלו לקרבת אנשים, למגעם ולחברתם.

גורים עוברים שני שלבים "אורליים-נשכניים", הראשון בגיל 6-10 שבועות והשני בגיל 13-16 שבועות. בתקופות אלה הגורים מאוד קולניים ונשכניים ועליך להתחיל לאלפם לא לנשוך, בדרך כלל נזיפה קולנית מספיקה, אך אם לא, ניתן ללוותה בטפיחה קלה! על האף. לעולם אין להכות את החמוס, בשום אופן ובשום מקום בגופו!

את/ה הוא האדם הראשון שהגורים פוגשים ומתנסים עימו, ולכן השתדל להפיק את המרב מכך.

כן, כיף לשחק איתם.

כן, זה מאוד מצחיק לגלות שקולות הברווזים מהחדר הסמוך, הם בעצם קולות הגורים.

וכן, זו עבודה רבה, קשה ואחראית להרביע חמוסים ולגדל גורים.

אבל! זה גם מאוד מהנה כי הם כל כך חמודים.

יניב רוטנברג

תודה לביל ודייאן קיליאן, מחברי מאמר זה, על שאפשרו לי לתרגמו ולהפיצו.

כותב מאמר זה אינו רופא וטרינר והכתוב לעיל נובע משנים של גידול חמוסים והכרות מעמיקה. בכל מקרה של חשש רפואי יש להתקשר לוטרינר מייד.

מאמר זה חופשי להפצה אלקטרונית או כתובה בתנאי שיופיע במלואו כולל הערה זו, ושלא נדרש כל תשלום עבורו חוץ מעלות ההפצה. אין להשתמש בחלקו או בכולו לכל שימוש מסחרי , עיתונאי ,או למטרות רווח ללא רשות בכתב מהחתום מטה.

יניב רוטנברג

לפרטים נוספים ושאלות בנושא חמוסים :

סיגלית ויניב רוטנברג 03-5443083 E-MAIL: ferret@infomall.co.il

בברלי ברג' 369 02-6432 jeruzoo@netmedia.net.il E-MAIL:

thanks a lot to bill and Diane killian from "Zen and the art of ferrets" who wrote this FAQ and allowed me to translate it and distribute it free of charge.

“Zen and the art of ferrets" can be contacted through their e-mail: killian@zenferret.com

 להלן פירסומות של גוגל, שנבחרות לפי תוכן המאמר. יש סיכוי טוב שיש דברים שאתם צריכים...

למאמר הקודם - "היכרות בסיסית עם החמוס"

תמונות עם קצת הסברים על חמוסים - מפינת חי משמר השרון

הורדת ספרון בן 14 עמודים בעברית על החמוס ניתן דרך האתר: http://www.shorvet.co.il/default.asp

עבודתם של פטריסיה כרמיאלי מגניגר, והדס אפל ממזרע בנושא פיתוח סביבה חינוכית - החמוס

לדף הראשי

הפסיקו את ההתמכרות - כבו את הטלוויזיה.

שניצל עוף או שניצל סויה ? מי מזיק יותר לסביבה ?   בהרבה מקרים דווקא השניצל סויה !   וגם חלב סויה מזיק יותר לסביבה מחלב פרה   מחקר חדש: הדיילי מייל נתן לו את הכותרת: "איך צמחונות גורמת יותר נזק לסביבה מאכילת בשר", והטיימס: "טופו יכול להזיק לסביבה יותר מאשר בשר, כך מצא מחקר של WWF"