בדורה ואנני - אהוד ברק - חויית עבודה בקיבוץ משמר השרון

בדורה ואני - אהוד ברק סיפור ותמונות מביקור בקיבוץ

עד היום לכל גדולי האנושות היה קשר חזק עם הטבע והם עסקו בעבודות פשוטות. מהבל רועה הצאן, נוח שבעזרתו הוצלו החיות והאנושות, אברהם אבינו ומושה רבינו שהיו רועי צאן - דרך דוד בן גוריון שהיה פועל פשוט לפני היותו ראש ממשלה, ועבד גם הוא עם הצאן בשדה בוקר אחריף ועד לאהוד ברק שההסטוריה עדין לא אמרה עליו את דברה האחרון בדבר גדולתו, אך גם לו רקע עשיר של עבודה בטבע- כפי שיתאר במאמר שלהן.

עדין אין שום דוגמה לאדם גדול שצמח עם חינוך ללא עקרון זה. המסלול של חיים לפי כללים נוקשים, ללא מגע עם טבע (כמו בבית מרקחת), ללא אפשרות לתמימות, צניעות וחוכמת הדברים הפשוטים, עיסוק בעבודות צווארון לבן בלבד, לימוד מייגע ונוקשה - אף על פי שיוצר אשליה של נאורות אצל אנשים רבים - מעולם לא הצמיח ולו איש רוח גדול אחד מתוכו, ויתר על כן פעמים רבות הוביל לאסון. ראו מספר דברים אשר בסמוך לתקופת השואה אשר הובילו למה שהובילו, או אצל פנאטים דתיים הלומדים בעולם סגור - שבו לא רואים טבע - אפילו בטלוויזיה.

להלן מאמר של אהוד ברק, אשר מביא תאור אוטנטי של עבודה כילד בקיבוץ. בתקופתו הזו לא עבדו רק בפינת החי אלא בכל ענפי הקיבוץ. במאמר תיאור של עבודה בשדה.

המאמר פורסם בערב ראש השנה התשנ"ט במעריב, במוסף שנקרא "25 שנה לצפירה", עמ' 14.

ראש הממשלה, אהוד ברק, עם ילדי קיבוץ משמר השרון בטקס בגרנות, אחרי שהביאו לו ביכורים בחג שבועות.

צילם ישראל הדרי. התמונה מתוך העתון "הדף הירוק", 15/06/2000, עמ' 28.

תמונה מאותו אירוע, שפורסמה בידיעות אחרונות (לגבי מה שנכתב בעיתון על התמונה - לא צריך להאמין לכל מה שכתוב בעיתון).

"דבש ניגר - כמי נהר

הלום נשאר - עובד תמים"

כך חווה יום עבודה עם במכוורת, ינון נאמן, שכתב את השיר.

לקראת ראש השנה הינה עמוד על השיר, יוצרו ופרשנות - דבש