לוריס איטי - שתמונותיו כאן הוא חיה מיוחדת מאוד ממשפחת הקיפופים (משפחה שלפי הסדר האבולוציוני היתה לפני משפחת הקופים).
מדובר ביצור לילי בעל עיניים גדולות, קטן (כ20-25 סמ') חסר זנב - מזכיר במידה מסויימת דובון צעצוע. תנועותיו איטיות, לכן לא בורח או עושה דברים לא צפויים. לכאורה נראה חיית מחמד אקזוטית ואידיאלית.
אבל... בתמונה לעיל רואים דוגמה לבעיה אחת - שהוא לא נהיה יצור מבויית ממש כמו כלב - לא ממש מתקשר לבני אדם, לא ממש יצור חברתי - וכאשר לא מתחשק לו שיקחו אותו - עלול לנשוך (לכן הכפפות). אחרי הכל מדובר בחית בר.
במידה מסויימת אפשר להרגיל אותו, אבל עדין - לא ממש כמו, למשל, כלב, אשר מרגיש ממש בן בית מאושר ומחונך.
לוריס הוברח לארץ באופן לא חוקי. הוא היה לבד בכלוב קטן בבית פרטי ביחד עם בת זוג - ששבוע לפני הגעתו אלינו נפטרה. בסוף חובב חיות, אשר היה בקשר עם המשפחה בה לוריס הוחזק ,שכנעם לתת לו תנאים טובים יותר - והביא אותו, ללא כל בקשת תמורה לפינת החי שלנו. בטעות סבר שזהו מרמוסט - הקופים המצויים אצלנו, - רצה שישתלב בין בני מינו.
אגב בני המשפחה אצלם היה לוריס, סברו שזה למור. אם לא יודעו אפילו באיזה יצור מדובר, בוודאי שלא יהיה להם ידע ממשי לתת לו טיפול הולם.
הבאתו של לוריס בצורה כזו אלינו - לא הופכת את החזקתו בידינו לחוקית, ולכן עם הבאתו דווח הדבר לרשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, שהיא הגורם המוסמך למתן היתרי גידול חיות בר.
היה מי שיעץ לא לא לקחת את לוריס, וגם לא לדווח לרשות - כי אז יחשדו שאנו הברחנו. אבל בכל זאת נלקח סיכון, ועוד באותו היום נשלח פקס' לרשות (בפקס' כי כך אפשר לשקול כל מילה). כבר למחרת ראש האגף היה על הקו והחל לטפל בענין. ודווקא היה נחמד, ולא ניסה לחקור ולחפש אשמים, ואיפה בדיוק הוא היה קודם.
ברשות בדקו ומצאו, כי יש רק עוד לוריס אחד בארץ - בפארק הקופים בבן שמן - ממין זכר גם. הוא יכול לשמש חברה, כמו כן הוחלט בפארק הקופים לפעול למען יבוא נקבה לקיפופים.
בינתיים היה אפשר להציג לילדי הקיבוץ את ה"עב"ם" - שנחת כאן פתאום.
אבל לא תמיד היה זה קל - לוריס הוא בעל חיים אשר פעיל בלילה. אור גורם לו להירדם - ובשעות הביקורים רצה לישון.
(מצולמים:
רועי קומרצ'רו, הדס רדנור הגננת)
לא אחת הוא התחבא בפינה בכלובו, והיה צריך לעשות תרגילי אקרובטיקה מיוחדים כדי לראותו. לפעמים ישן בתוך קופסה.
בפארק הקופים החולט לבנות עבור הלוריסים כלוב מיוחד, שבו בלילה יהיה אור, וביום חושך - וכך יהיה אפשר להציגם למבקרים עם תאורה מינימלית בשעות שהמבקרים והלוריסים פעילים.
בגלל התנאים הטובים יותר שבפארק הקופים ניתן לתת ללוריסים, ולפי החלטת רשות שמורות הטבע - עבר לוריס לפארק הקופים.
בתמונה הזו, ניתן לראות את תמר מפארק הקופים שבאה לקחתו. בקופסת העץ
בתוך הכלוב לוריס מציץ, מנסה להבין מה יהיה איתו, אולי מקווה לעתיד טוב יותר.
ואולי מעביר מסר - שכדי לגדל חיות - צריך תנאים. משפחה רגילה יכולה די בקלות לתת
תנאים טובים לחיות כמו כלבים, חתולים מכרסמים קטנים ואף תוכים (במיוחד אם נותנים
לתוכי להסתובב מקום גדול וחברה).
להרבה אנשים יש יצר אספנות והם רוצים חיות נדירות ומיוחדות - אך קשה לאדם רגיל לתת להם תנאים מתאימים כמו חברה, סביבת חיים, מזון וחברה מתאימים, ידע לגבי טיפול במין נדיר, מציאת ווטרינר מתאים, קבלת אישור חוקי להחזיק את החיה וכו'.
נוסף על כך פעמים רבות אותן בעלי חיים מיוחדים לא מתרבים בשבי, אלא נלקחים מהטבע אחרי טראומה בגיל צעיר מאוד של איבוד הוריהם שנהרגו בידי ציידים אשר חפצו בגורים. הם מוברחים לארץ בתנאים גרועים, רבים מהם מתים, ישנה סכנה של העברת מחלות. קניה מאותם ציידים - מעודדת אותם להמשיך במעשיהם.
אז בואו נהיה מאושרים מגידול חיות שיכולות להיות מאושרות איתנו.
עוד על הברחת חיות לישראל אפשר לקרוא בכתבה מ"מעריב": מברחים כל מה שזז: הברחת חיות בר אקזוטיות לישראל: http://images.maariv.co.il/cache/ART356939.html
עמיחי ולוריס