טכנוקרטיה של לכידות - כלבים חתולים ואפילו שועלים

גוף בירוקרטי, הוא גוף גדול מקום עם הרבה מנהלים, ועובדים פשוטים. חלקו כמו מפעלים שונים, קמו לצורך דברים הרסניים, ייצור מוצרים לא חשובים, הרס הסביבה, ניצול, שטיפת מוח בפרסומות שדוחפות זבל למוח של האנשים. לפעמים אותם ארגונים בירוקרטים קמים לצורך מטרות חשובות. במערכות כאלה בגלל שאלו שלמעלה לא כל כך יודעים מה קורה למטה, ואלה שלמטה לא יודעים מה שקורה למעלה, עושים הרבה חוקים ותקנות, כדי שכאילו כל אחד ידע בדיוק מה הוא צריך לעשות. ואחרי כמה זמן, שוכחים את הדבר החשוב שבשבילו עשו את החוקים והתקנות, ועושים את הדברים בצורה עיוורת, מכאנית, פדנטית. נהיים עבדים של הכללים האלה, עושים כי 'תקנה זו תקנה וזהו', ו'כלל זה כלל', ולא חושבים למה בכלל מישהו חשב על זה.

ככה יצא שבגלל בעיות שיש עם כלבים, ועם מחלת נדירה ושמה כלבת, חוקקו חוקים בענין, הקימו בכל מועצה ועיריה מחלקה ווטרינרית, וגם לוכדי כלבים וחתולים. בשביל שהם יעבדו היטב, הבטיחו להם סכום כספי גדול על כל חיה שילכדו, כי אם לא בשביל מוסר, אז בשביל כסף הם יסכימו.

כעבור זמן, שכחו בשביל מה היה החוק.

את החיות הבעייתיות באמת כמעט ולא תופסים, כי זה קשה, והם נושכות, וזה הרבה התעסקות לתפוס אותם, אם בכלל מצליחים.

הלוכדים מעדיפים בעיקר את כלבים החמודים, השקטים והמחוסנים. אלה שנשארים ליד הבית, ושקוראים להם הם נחמדים ובאים. ככה אפשר להספיק לעשות הרבה כסף, מאשר לרדוף אחרי כלב משוטט בעייתי, שלא יודעים איפה הוא, ועד שהלוכד בא הוא כבר לא שם. מה גם שאחרי שנלכד כלב שקט, יבוא בעליו וישלם כדי שישחררו אותו. עוד סיבה לקחת כלב שברור שהוא של מישהו ואפילו רואים שיש לו חגורה, מאשר לקחת כלב משוטט באמת.

אם מישהו יעז להתלונן שהם לא עושים מספיק, יציגו הפקידים כל מיני סטטיסטיקות על הרבה לכידות. כביכול זה אמור להראות על הישגים נאים של המחלקה. ואת מה שלא עושים אפשר לתרץ כ"מחסור בעובדים ובתקנים". איך שלא יהיה הבעיות נשארות.

וכשיש בעיות עם הלוכד - אז מחפשים מישהו אחר לפנות.

לי אישית עוד לא היתה בעיה עם אף חיה, שהסתובבה בקיבוץ. אבל מבחינה מסויימת אני מעדיף שכשיש בעיה - יטפל בה מישהו שבאמת אוהב חיות, ומטפל איפה שצריך לטפל, ולא מישהו שמטפל איפה שיש כסף. כלומר שהלוכדים למיניהם ישארו מחוץ לקיבוץ, ולא יבוא לכאן לעשות בעיות וכסף וישברו את ליבן של משפחות שכלבם האהוב השקט והחמוד נלקח.

סיפור 1 - השועל

אז מקרה מסובך אחד היה עם שועל שהסתובב בקיבוץ. בעיקר במרכז הקיבוץ, כך שכולם ראוהו, ורוב זמנו בילה ליד בנין המזכירות מטופח הנוי, שיש שם שיחים רבים להסתתר. עוברי רכיל לגלגו שהוא רוצה להיות המזכיר.

דבר ראשון פנו בקיבוץ לרשויות. מי פנה ? כאלה שפחדו ממנו. מיעוט. אבל מיעוט שעושה יותר רעש, ונהוג להתחשב בו.

 באו מהרשות לשמירת הטבע, ובא גם הלוכד כלבים - שאין לו שום רשות וסמכות לתפוס חיות בר מוגנות, ועוד חודשים אחרי המקרה הוא עוד עשה ביקורי פתע בפינת חי, לראות אם המלכודת שלו שם, בתקווה לעלות על היד הנעלמה שהעלימה לו את המלכודות... (כי מישהו אחר שהיה אכפת לו העלים לו את המלכודות שהוא הציב).

בשני המקרים עד שהם באו - השועל כבר לא היה. ואצלם זמן זה כסף, וכעבור זמן קצר הלוכד כלבים הסתלק. הפקח מהרשות השקיע יותר, וגם הגיע בלילה עם מלכודות, והרחיק לישובים סמוכים. אבל גילה שגם יש הרבה שועלים באיזור, וגם שהם מצליחים להוציא את האוכל מהמלכודת בלי להיתפס בה, ובכל מקרה אי אפשר לזהות מיהו השועל שחודר לקיבוץ.

בהדרגה פנו קצת יותר אנשים שהפעילו גם את המוסדות שפנו בשמם - אך השועל חופשי.

פנו אלי, ולא כל כך רציתי לתפוס. כשחית בר מתקרבת פתאום לבני אדם, זה יכול להוות חשד שיש לה מחלת כלבת. חשד אפשר גם להפריך. ראשית בררתי עם הפינות חי הסמוכות, והסתבר שהשועל ברח מפינת חי של מעברות, ושהוא מחוסן, ודי רגיל לאנשים - לכן העדיף ישוב. השועל לא הזיק לאיש, ולדעתי הוסיף יופי לקיבוץ. אבל הרבה אנשים פחדו לעצמם ולילדיהם. פנו מספר פעמים שאלכוד אותו וסירבתי. כעבור כשבוע ביום שישי התקשרו בבהילות, ואמרו שהשועל יושב במרפסת של משפחה אחת, ולא נותן להם להיכנס. וביום שישי הלוכד לא עובד. ככה זה בבירוקרטיה. כאן זה נראה כבר מוגזם, ובסה"כ בעיה פשוטה, כי השועל לא באמת מזיק כמו באגדות, שמקורם בארצות אחרות, ומה הבעיה כבר לתפוס אותו...

ג'מבו הדני הענק, מאולפת לעזור בלכידת חיות, בלי לפגוע. יודעת לרדוף, לעצור, ו"לגעת לא לגעת", ומאוד נהנית מזה.

אפילו לכלב יותר חוכמה מאותם בירוקרטים.
בלי לימודים, בלי מלכודות, פתיונות, חיצי הרדמה, חוקים, נהלים, ממונים, רכבים, פלאפונים... אפילו בלי כפפות.

מבני אדם השועל ברח, אבל מדני ענק הבין שאין לו סיכוי. עמד בשיחים ועשה פוזות מאיימות ומפוחדות.

[מצולמים: עידו ושיאל כהן, עמיחי והשועל, ליליה ברוג]

קרוב לרגע הלכידה.

הרגעה.

חמוד

מצולמים אילון כהן, קורל פאר, רן גורן.

ניסיון לראות אם אפשר להחזיק את השועל קשור כמו כלב. אי אפשר.

אז מה בסוף ?

במעברות באותו יום שישי - האחראית על פינת החי נסעה לסוף שבוע, ולא היה מי שיקבלו. וגם היא לא כל כך רצתה אותו חזרה והיתה שמחה אם ניקח אותו אלינו. אצלנו, בצורה פשוטה כמו כלב, לא היה אפשר להחזיק. כלוב מתאים ריק לא היה לנו, ולהתחיל לבנות משהו - לא היה טעם, כי באותו זמן פקידים בכירים אצלנו דיברו על סגירת פינת החי, וגם היה מחסור בעזרה.

היה אפשר לעשות מאמצים לפחות ליומיים האלה ולאלתר דברים - אבל לא היה בשביל מי. השועל נהנה להיות חופשי, ואף קיבל אוכל. הפחדים שהיו לאנשים היו לא מציאותיים, ודעותיהם כלפיו היו הרבה פעמים חסרי יכולת הבחנה בין אמת לאשליה. אם כולם פקידים עסוקים, ולא מוכנים לעשות כלום מחוץ לשעות, ופוחדים מכל דבר לא סינטטי חדש - אז מה שנשאר לעשות זה לתת להם להישאר כאלה; ואם אף אחד לא רוצה לעשות למען חיות בשבי - אז יקבל אותם בחוץ, ושיסתדר עם הרעיונות המוזרים שלו, ועם אחיהם לבירוקרטיה.

השועל לאחר פעילות עם מי שהתעניין בו, שוחרר כשהיה, המשיך לשהות בקיבוץ, ואף וקיבל פה ושם אוכל במקומות המסתור שלו.

הופעלו לחצים לתופסו על כל גורם אפשרי, במיוחד מצד פקידים, אך זה לא קרה. בסוף כשכבר הסכמתי לתפוס אותו שוב - הוא הרחיק מהקיבוץ, ולא נראה עוד בו.

בהמשך הגיע השועל למדרשת רופין, והיתה על זה כתבה בעיתונים. להלן ממעריב 23/05/2001, עמ' 14, שם הם מספרים שהיא מסתובבת אצל בבית, ישנה על המיטות ומשתעשעת עם הילדים.

כיום הגיעו מספר דיווחים סותרים על מקום הימצאו. נקווה שיהיה טוב לו ולכולם, ובלי פחדים הלקוחים מעולם האגדה.

סיפור 2 - החתול:

חתול ללא בעלים שרט בקיבוץ ילד בן ארבע שריטה קלה. מאז התחילה הרבה בירוקרטיה:

- הפניה ללשכת הבריאות.

- דרישה להביא את החתול להסגר כדי לראות אם יש לו כלבת (הסיכוי שתעבור לילד כלבת במקרה הזה, כל כך נדירה מאוד, ובכל מקרה אם זה חתול שמסתובב באיזור ורואים אותו חי עשרה ימים - אז אין סיכוי שהכלבת תעבור, כי כלבת יכולה לעבור רק בעשר הימים האחרונים לחיים של בעל החיים חולה).

- פניה למועצה האיזורית להזמנת לוכד.

- לוכד שמגיע עם מלכודות, מחכה איתם כשעה, ומסתלק. בדרך תפס חתולים אחרים (עשה את הבוחטה, ואחרי זה למה לבזבז זמן...).

- פניות חוזרות אליו- לא מניבות תוצאות.

- להשאיר את המלכודות - הלוכד לא מוכן - פוחד פן יעלמו.

- בסוף האימא נוסעת למחלקה הווטרינרית במועצה בעצמה משאירה 1000 ש"ח ערבות לשתי מלכודות ומנסה ללכוד. לא עוזר.

- בסוף פנו לפינת חי - ובפעולה משותפת החתול נלכדים מספר חתולים וביניהם החתול ששרט - בערב יום שישי.

- שוב הוסכם לשתף פעולה בענין - כי מה הבעיה לתפוס חתול עם קצת מעקב וסבלנות, ועדיף לעשות את זה עם חתול בעייתי וזהו, מאשר תהיה פאניקת הורים (הילדים נשארו לא חוששים, גם הילד הנשרט), הזמנת טכנוקרטים של חיות, ואולי מישהו שיעשה משהו חריף יותר.

ולהמשך הבירוקרטיה:

- תחנות ההסגר - סגורות. גם בשישי, גם בשבת.

- בשבת הילד מגלה סימני מחלה: יש לו חום והקאות. גם הרופא המשפחתי לא עובד בשבת, ואת החתול אין מי שיבדוק (אלא לפנות לחדר מיון ולשלם כ500 ש"ח).

- החתול מוחזק בפינת חי ביומיים אלה במקום מאולתר.

יום ראשון על הבוקר - החתול למסדר זיהוי אחרון בבית ילדים, ע"י כל מי שראה את המקרה, כדי לוודא במאת האחוזים שזה החתול הסורט (נחשו מי בתמונה האימא שבמצוקה ?)
בין המצולמים, גליה מ., אדווה ב., אורית ג.

* בין המצולמים אדווה ב., אורית ג., גלייה מ., שרל'ה ג.

 - ביום שני הילד הבריא, והיה ברור שלא היה קשר בין מה שהיה לו לחתול.

והסוף - בירוקרטי במיוחד.

החתול הובא להסגר ביום ראשון. ביום שני התקשרו מתחנת ההסגר לאימא ואמרו לה "החתול ברח, לא יודעים איך".

נו, מה יש להגיד ?

- הרופא המטפל הסביר שכלבת במקרה של שריטת חתול יכולה לעבור, רק אם במקביל לשריטה לחתול פצע על הרגל. את זה אף אחד לא בדק, כי זה לא בנהלים.

- לא ידעו כלום,

והילד נאלץ לקבל את כל הזריקות, והיה לו כואב וקשה.

הלוכד הרוויח, שעבד מעט וקיבל הרבה, הממונים עליו לא סיכנו אפילו מלכודת של שלהם (ומה הבעיה לסגור אותה עם שרשרת לעמוד או עץ), מנהלי ועובדי תחנת ההסגר קיבלו חתול בלי מאמץ, והם מקבלים כסף לפי כמות החתולים שיש להם, הצוות הרפואי שהיה אחראי לשלום הילד לא לקח על עצמו שם סיכוי לטעות, אפילו לא המזערי ביותר של אחד למליארד, החתול אפילו קיבל חופש ואת חיו מחדש...

...כולם הרוויחו חוץ ממי שהחוק נועד מלכתחילה להגן עליו - הילד עצמו והוריו המודאגים.

עולם מוזר.

מה בסך-הכל היה הסיפור ? חתול שרט ילד קטן שניסה לשחק איתו, וגרם לו פצע קטן... ועוד ראו אותו בסביבה ללא סימני מחלה. הסיכוי להדבקה בכלבת במקרה כזה אפסי.

וזה עדין לא סוף הסיפור.

חתולים, הם אויבים של נחשים, הם יכולים להרוג אותם ולהבריח אותם. כמובן הם צדים גם עכברים. הצפע אוכל עכברים, ואם אין לו מספיק אוכל באיזור, סביר להניח שילך למקום אחר לאכול.

כחודש וחצי אחרי לכידת החתולים סמוך לאזור, ליד בית ילדים אחר היתה הכשה חמורה מאוד שגרמה לסיבוכים, על ידי צפע ענק. הצפע לא נלכד, אבל בסימני ההכשה ראו שרק הרווח בין שתי שיני הערס של הנחש היו שני סנטימטר. בהכשה אחת מספיק בדרך כלל לתת זריקה אחת נגד, במקרה הזה היה צריך שלוש, נגרמה בצקת קשה, ועוד צרות.

בכל הקיבוץ לא היתה הכשת נחש כבר לפחות 20 שנה, ואף פעם לא היה באיזור הזה.

אבל ככה זה, הלכו החתולים, באו העכברים והנחשים. מי יבריח אותם ?

* מצולם: אבישי, מדריך נעורים.

שבוע וחצי אחרי ההכשה - אבישי גרינברג עם קלנוע ועם קביים.

ועכשיו - אפשר להזמין לוכדי עכברים, ולוכדי נחשים, חג גדיא-חג גדיא.

או שאולי כדאי להביא חתולים שיצודו את העכברים ואת הנחשים...

*** אבל מה שבאמת היה כדאי לעשות מראש, זה לדאוג שידידו הטוב של האדם, הכלב, יהיה בבית ילדים עם הילדים, כלב מורגל לילדים שאוהב אותם והם אוהבים אותו. הילדים והכלב היו חוגגים יחד. הכלב היה מגרש את החתולים, ואולי גם אויבים גרועים יותר. שאריות אוכל שמשכו את החתולים היו נותנים לכלב, והשאר ישר לפח הגדול (שם מחכים לו חתולי זבל). אם פה ושם יש בעיה של עכברים שמים מלכודת ידידותית לעכבר, כמו אלו מסוג הקופסא עם קפיץ שנסגרת, ואפשר לשחרר את העכברון החמודון הרחק מבית הילדים בשדה. וככה כולם היו מרוצים.

**** רק כשרחוקים מטבע ובעלי חיים, הראש נהיה חכם מדי בשביל זה.

עוד על לוכדי כלבים המרושעים אפשר לקרוא מתוך כתבת תחקיר גדולה של מעריב שכותרתה "חוטפים ברישיון, הורגים כחוק" - כאן.

קטע נוסף על חתולים כמגינים אקולוגים מפני עכברים, חולדות ונחשים

אתר המאבק בפקודת הכלבת: http://planet.nana.co.il/rabies/#start או www.rabies.da.ru

חתימה על מה שאמור להיות עצומה נגד לוכדי כלבים חתולים שמנצלים ניצול ציני את החוק. http://www.azuma.co.il/show_petition.pl?id=537

הצעת חוק: רשויות לא ישתפו פעולה עם כלביות פרטיות - כך מקווים לפגוע בלוכדי כלבים הפרטיים שמקבלים כסף "לפי ראש" ולפעמים שדדו כלבים לאור יום לעיני הבעלים - http://news.ep.walla.co.il/?w=/5/159917

הלוכד כלבים וחתולים שנעצר, ניסה הפעם לזרוק כלבים לעמותה, וכשניסו לעצור אותו דרס - http://www.nrg.co.il/online/1/ART/780/690.html
אנשים ממש מרקע עברייני.

עוד כתבות, תמונות ודיווחים מהשטח בנושא זה של כלבת והרעלות 2004, ישלחו בדוא"ל למי שיבקש - נא לכתוב לדוא"ל pinat_hay@hotmail.com יש שם הרבה קישורים, וגם כתבות סרוקות, אל תתבישו לפנות.

חתולי רחוב ואקולוגיה - עבודה מאת ? -  אפשר להוריד את העבודה כאן (קובץ word מכווץ בzip).העבודה עוסקת בחתולי רחוב מן ההיבט האקולוגי וההיבט האנוכי של בני אדם, בעיקר מופנית למי שלא בהכרח אהבת החתולים מדריכה אותו ורוצה למצוא שיטה להפחתת מספרם ברחובות.
(אלו תנאי המוצא והנחיות המרצה לעבודה).
מסתבר שגם אם נתעלם מערכים הומניים, הרי שגם טובת האדם האגואיסטי דורשת התיחסות נכונה לנושא, והשמדת חתולים לא רק שאינה יעילה מבחינה זו אלא אף גורמת נזק לטווח ארוך. על אחת כמה וכמה אם כן נתחשב וכן נביא בחשבון את טובת החתולים.
 

*** עברה כשנה וחצי מאז המקרה. לוכדי חתולים כבר לא הביאו. באותו איזור ראתה נערה אחת נחש צפע ולידו חתול לידו מנסה לצוד אותו אולי, בכל אופן הנחש לא זז, כי כנראה חשש. אז בזמן הזה קראו לאחד ההורים שהרג את הנחש.

 צפע זו חיה מוגנת ואסור להרוג, אבל קשה לשפוט הורים במצב כזה. הילדים ממשיכים ללכת באיזור יחפים, החתולים גם חזרו לאיזור, הכשות לא היו. מסתדרים.

הצפע המת על המעדר.
(בן שמס)

*** עברה עוד שנה וילדים ראו באותו איזור עוד נחש. לא ידעו לזהות מה סוגו.  הפעם לא הצליחו לתפוס אותו. הזמינו לוכד נחשים שהפך הרבה אבנים, והכניס מקלות להרבה חורים ושיחים, אך לא מצא דבר. אבל בהזדמנות הזו בגלל הפחד גזמו הרבה שיחים, וזרקו הרבה ג'אנק שפחדו שהנחש עשוי להסתתר בו. הלוכד הסביר שדווקא כדאי שיהיה ג'נאנק שקצת רחוק מהבתים, כי אז הנחש מסתתר שם וקל לתפוס אותו. אם ייקחו את הג'אנק, אמר הלוכד, הנחש יתקרב לבתים ואפילו יכנס אליהם... אבל מהפחד לא היה ממש מי שהקשיב לו, ובכל מקרה לא מזיק מדי פעם לזרוק דברים מיותרים. ככה במשך 2-3 ימים פינו ג'אנק, נחש לא מצאו, אבל אולי זה השפיע על נחש לחפש באמצע היום בית אחר, וכך למרות שנחשים פעילים בעיקר בשעות הלילה, דווקא בשעות היום נראה עורב נאבק עם נחש באיזור הזה, לאחר כמה דקות מצליח להרוג אותו, ועף איתו באוויר שהנחש בפיו... גם כן לוכד נחשים, וזכה במנת בשר עסיסית. לכולם שלום (חוץ מלנחש וללוכד שלא קיבל בונוס שמן שהיה יכול לקבל אם היה מצליח לתפוס נחש).

תגובות שילחו לדוא"ל pinat_hay@hotmail.com

לגלריה הבאה

חזרה לדף הראשי

חזרה לשגרה