ביקורת על דו"ח האו"ם - "צלו הארוך של משק-החי

דו"ח האו"ם - צילו הארוך של משק החי - ביקורת
לפניות - לכתוב לדוא"ל

צמחונים/טבעונים טוענים הרבה פעמים שמשק החי גורם אסון אקולוגי, ויש להם לזה מקור עיקרי - דו"ח של האו"ם, והם מייחסים לו 100% אמינות.

פרט מעניין, בסוף הדו"ח המלצות, ובהם לעבור ליום אחד צמחוני, ומזה משתמעת גם המלצה על אכילת שישה ימים בשר + המלצות נוספות לשיפור. את הנתון הזה הצמחונים לא מגדישים.

דו"ח זה יצא בשנת 2006, והועלו לגביו ספקות. מאוחר יותר גם מחברי הדו"ח הודו בפגם קריטי בחישוב של גזי החממה בדו"ח, ודבריהם פורסמו בגופי תקשורת גדולים בחו"ל. כאשר חושב בדו"ח האו"ם פליטת גזי החממה בגלל בעלי החיים, חושבו כל הדברים העקיפים, למשל כמו פינוי הקרקע, שימוש במכונות ומכוניות במשקי החי וכו', אך עבור המכוניות לא חישבו דברים עקיפים, כמו פינוי הקרקע לצורך כבישים וחניה, שימוש במכונות להרכבת מכוניות, תיקונן, הפקת דלק וכו'. לא חושבה גם קליטת גזי חממה של גידולים המגודלים לבעלי חיים. החשבון לא היה נכון. החישובים העדכניים אינם מבוססים על דו"ח זה.

גם בקריאה מהירה שלו נדלקות הרבה נורות אדומות:
לדוגמה:

- אחד הקריטריונים לקבוע מה גוף מדעי טוב, זה שהוא מתעדכן בהתאם לממצאים חדשים שמתגלים. פה לא מדובר בגוף כזה, אלא בדו"ח שיצא ללא מעקב אחר חידושים בעולם, וכן נפרט בהמשך התגלו בו טעויות גדולות, והם לא מתוקנות, שכן מדובר בדו"ח חד פעמי. דרך כזו, בין אם היא תומכת בדעותי ובין אם לא, היא מדע גרוע.

- בחישוב המיים, לבעלי החיים, חישבו את כל הגשם שממילא יורד בשטחי המרעה הרבים. כל המיים האלו חושבו בדו"ח כאילו הם רק למען חיות שהאדם מגדל במרעה. בפועל רוב הגשם מתנקז לנחלים, בפועל גם בלי בעלי חיים האלה הגשם ירד שם. אם כולם יהיו צמחונים, ולא יהיו שם חיות, עדין ירד שם גשם.

- בעלי חיים מגודלים הרבה פעמים במקומות שזו החקלאות המתאימה להם ביותר. למשל, שטחים הרריים שבהם רוב האדמה סלעית, יש בהם עשב למרעה, אבל זה לא מקום לשדה או מטע.

- חושבו רק הנזקים מגידולי מזון לבעלי חיים, ולא יתרונות שלהם לסביבה, כמו קליטת פחמן דו חמצני.

- לא מובא בחשבון זבל בעלי החיים שבזכותו גדל הרבה יותר מזון צמחי, ביחס לשטח לא מזובל ולא מדושן כלל.

- הדו"ח לא נעשה על ידי מומחים להתחממות כדור הארץ, לא על ידי גוף המומחה בתחום, וגופים כאלה לא חוזרים על הנתונים של דו"ח האו"ם. גם כיום, יותר מ6 שנים לאחר הדו"ח, כשרוצים להגיד שגידול בעלי חיים גורם להתחממות כדור הארץ, מסתמכים בד"כ על מקור בלעדי זה, בלי להתייחס לבעיות שבו, ואת הבעיות רואים כבר בקריאה מהירה.

- באופן כללי, בעלי חיים הם חלק חיוני במארג הטבע וממלאים בו תפקידים חשובים והכרחיים. במארג מאוזן, יש לקיחה ויש נתינה. זה לא נזק. לדוגמה דבורה לוקחת צוף מהפרח, אבל "בתמורה" היא מאביקה אותו. הפרה אוכלת עשב, אבל גם מזבלת אותו, בונה את הקרקע, מעבירה בצואה שלה זרעים ממקום למקום ועוד תפקידים רבים. גם לאדם תפקיד בזה. הוא שומר עליה, דואג לה למזון (שטחי מרעה או אוכל המגודל במיוחד) דואג לה לטיפול רפואי ועוד... וגם אוכל אותה או שותה את חלבה.

- אם נכונה הטענה שהאדם השמיד כמות עצומה של חיות בר בשלל דרכים: בירוא יערות ובכלל הרס שטחים טבעיים, צייד, ריסוס וכו'... אז גם בעבר היו המון חיות, רק לא חיות משק. איך זה לא השפיע על גזי חממה ? במילים אחרות, נניח שנחזור למצב של מספר החיות שהיה לפני המהפכה התעשיית. אז ?
יש איזורים רבים שהיו הרבה מעלי גירא גדולים, למשל עשרות מליוני ביזונים ביבשת אמריקה, עד בוא האדם הלבן.

- שאריות מזון אדם - משמש לאוכל לחיות. זה לא נלקח בחשבון בדו"ח. לדוגמה, במקרה של הסויה, אחרי שמפיקים עבור בני אדם שמן סויה, חלק מהשאריות מופנות לבעלי חיים. את השמן סויה בכל מקרה עושים ובכמויות גדולות. הדו"ח טעה באי התחשבות בדברים מסוג זה.

- התעמולה הטבעונית בהנחה שתצליח - לא פועלת למען חברה הפוגעת ככל האפשר בסביבה, אלא לסביבה שבה נאכל חלבונים שסונטזו מהצומח, ייצור תחליפי בשר כמו שניצל סוייה שזה תהליך שצורך הרבה אנרגיה ופסולת, יתכן שבעתיד ייוצר אף בשר במעבדה בלי חיות (למשל מתרבית תא) אבל גם זה יצטרך משאבים כדי להתפתח, וכמובן התאוריה הצמחונית מאפשרת שפע מוצרי מותרות פוגעים בסביבה שאינן נחוצים להשרדות בין אם בתחומים המזון כמו בורקס, משקאות ממותקים וחלב סויה בקפה, ובין אם מוצרי מותרות שאינם קשורים למזון. כלומר לא מדובר בתיאוריה סביבתית במיוחד.

- בחישוב של אחריות לגזי החממה, הובא בחשבון כריתת הג'ונגלים / יערות באיזור האמזונס שנעשות עבור תעשיית הבשר. היערות קולטים גזי חממה, ואם הם נכרתים אז הם לא קולטים. פעולה זו חושבה בדו"ח כאחראית לחצי מגזי החממה שמשק החי קשור בהם. נתון זה חשוב, שכן אם מישהו מגדל בעלי חיים, בלי שנכרתים יערות עבור זה, די בנתון זה כדי גזי החממה יהיו חצי ממה שדו"ח האו"ם טוען. לא הובאו נתונים משכנעים בדו"ח לגבי המידה שבה תעשיית הבשר אחראית לכריתת יערות. לדוגמה, כאשר גדול צורך לסויה ותירס לייצירת דלקים ביולוגים, אז נדרשים עוד שטחים לסויה ותירס.
לא נילקחו בחשבון בעלי החיים שחיו שם, שגם פלטו גזי חממה, ועכשיו הפליטה הזו ירדה, ולא נשאל - נניח שיופסקו שם גידולי בעלי חיים, האם יאפשרו שם ליער לצמוח מחדש או ימשכו בחקלאות או שימוש אחר. במקום אותם חיות יגדלו מזון אחר, אשר גם לו השפעה אקולוגית.
בכל מקרה רוב מגדלי בעלי החיים לא עושים זאת תוך כריתת יערות, והדו"ח עושה הכללה של הנתון הזה על כולם.

- חוץ מערך תזונתי של בשר. למה מגדלים בעלי חיים, ולא מזון צמחי ? - בעלי חיים ניתן לגדל במקומות שלהם קשה לעשות גידולים צמחיים, אפשר לגדל אותם בשלל איזורי עם אקלים וצמחיה שונה, יש שימוש בתוצרי לוואי כמו עור, צמר; בעל חיים משמש מקור בשר לעת צורך, מקומות מסויימים לצורך עבודה, הזבל שלהם משמש דשן, הן מסוגלות לאכול מזון שאדם לא מסוגל ולהפיק כך בשר, חלב, ביצים - מזון שאדם כן מסוגל לאכול. במקומות רבים ניתן להאכיל אותם בלי לגדל עבורם אוכל, אלא במרעה, שאריות של אדם, ועודפים (או לפחות חלק מהאוכל). לא תמיד מזון צמחי יכול לשמש אלטרנטיבה כזו, ולא תמיד יהיה אקולוגי יותר.

- יש גם שאלה עם כל בעל חיים מעלה את גזי החממה, כי אם כן, זה בסדר למשל לאכול דגים מהים זה אקולוגי, כי פחות דגים - פחות גזי חממה. יתכן שהנחה זו שגויה, אבל אז לא צריך להאשים את כל החיות.

- כדאי להבין קצת בגזי חממה. קראו מאמר בסיסי על גז המתאן, למשל. רובו לא ממשקי החי, והנושא גם לא שייך דווקא לשאלה כן/לא צמחונות, שכן רק מביצות האורז נפלטות כמויות דומות של מתאן.

אמרו שפליטת גזי החממה ממשקי החי יותר גבוה מזה של התחבורה. 35% אחוז מאחריות לכך אצל משקי החי היה כריתת יעירות. אולם כשהשוו לתחבורה, לא לקחו כריתת יערות וכל צומח שבכל אינסוף הקילומטרים של הכבישים בין אם דרכים בין עירוניות ובין אם דרכים עירונות.

קריאה / שמיעה עקיפה של דו"ח - רב האנשים לא ישבו וקראו את הדו"ח באנגלית, אלא שומעים סבלריטאי / עיתונאי / צמחוני מצטטים ממנו מה שנוח להם, כך נוצר בציבור דימוי לא נכון שלו. הדוגמה הבולטת, כאשר מצטטים מהדו"ח רק את החלק של גזי חממה, ומתעלמים משאר התפקידים החשובים של בעלי החיים במארג הטבע. בעיות אקולוגיות זה לא רק גזי חממה, ובכל מקרה ללא בעלי החיים במערכת, הבעיות האקולוגיות שיווצרו גם הן כרוכות בגזי חממה. המערכת האקולוגית כוללת חיות !

טעות פופוליסטית נפוצה בחוגי צמחונים כאשר משווים כמה קילו אוכל צמחי אפשר להפיק מX שטח ביחס למזון מהחי. מראים שאפשר יותר מזון צמחי, ואז לכאורה הטוען "צודק". יש בזה מספר טעויות, ונתייחס כאן רק לאקולוגית: גם אם ניתן לייצר יותר אוכל צמחי במשקל גדול יותר - לטווח ארוך אי-אפשר לגדל בצורה בת קיימא שוב ושוב מזון צמחי בלי תוספות לקרקע. אם מוסיפים דשן כימי לקרקע זה לא אקולוגי (כי לוקחים אותו ממקום שבו הוא לא מתחדש, צריך דלק רב בתהליכי ההפקה שלו, יש פסולת), לעומת זאת אם מזבלים את השדה מבעלי חיים אז אפשר שוב ושוב. ויש נקודות חשובות נוספות: בעלי חיים יכולים להמיר למזון מזין (בשר) - מזון אחר שהם אוכלים ושאותו אדם לא מסוגל לאכול (עשב, למשל), בעלי חיים יכולים להיות מוזנים משאריות של החקלאות שלאדם אין מה לעשות איתם, ובעלי חיים יכולים לספק לאדם מזון בשלל שטחים, בשלל איזורים שונים ליד מגורי אדם, שבהם או שאי-אפשר לעשות חקלאות אחרת, או שקשה ולא אוקולוגי, לדוגמה במדבר, שטחים הררים עם אדמה סלעית ועוד. בעלי החיים במרעה מבוקר לא פוגעים בכל הסביבה, בוודאי לא באותה מידה שבה חקלאות צמחית של היום משמידה הכל חוץ מסוג אחד של יבול שאותו היא מגדלת (למשל, שטחים עצומים אשר בהם רק תירס).

אם רוצים שהחקלאות תהיה אקולוגית, אז הדגש צריך להיות על השאלה מה אקולוגי, ולא על השאלה מה צמחוני. זה לא כשל של הדו"ח, אלא כשל של מי שמנסה לנכס את הדו"ח לתאורית הצמחונות השגויה שלו.

להלן ביקורת , שאינה אלא תרגום מתוך הערך על דו"ח האו"ם בוויקיפדיה האנגלית. את וויקיפדיה עורכים אנשים רבים, ממגוון דעות, לא כל דבר מתקבל, ואם אתם בטוחים שיש שם טעות, ושיש לכם מקורות טובים לכך, אתם יכולים לגשת לערך ולשנות. הערך באנגלית בקישור הבא - Livestock's Long Shadow, אין ערך מקביל בעברית.

להלן התרגום של החלק הביקורתי, מתחתיו החלק המקורי באנגלית. תורגם באוקטובר 2012

תעשיית הבשר התנגדה בעיקר לשיטת המחקר (מטודולוגיה) אשר בה השתמשו בדו"ח האו"ם ובמיוחד לכך שנכללו בחישוב בירוא היערות לצורך משקי החי. מקורות אלו ציינו שהאכלה בעשב במרעה, כמו שנפוץ בניו-זילנד, עשויה להוביל להפחתה בפליטת גזי חממה, פליטה אשר מיוחדת למשקי החי, זאת למרות העובדה העובדה שגז מתאן וכן תחמוצת הפחמן ממשקי החי, גורמים לחצי מפליטת גזי החממה בניו-זילנד⁴. מחקר בכתב העת של מדעי בעלי החיים (Journal of Animal Science), משווה את פליטת המתאן ממרעה וממפטמות (*מפטמות - מקומות אשר בהם מחזיקים חיים לצורך פיטום, במקום צפוף ועם אוכל מרוכז כמו הרבה גרעינים של תירס וסויה), ואלה הובילו למסקנה שבקר אשר מואכל בעשב מייצר פי 4 יותר גז מתאן, מאשר בקר המואכל בגרעינים. "מדידות אלה הראו בבירור ייצור רב יותר של CH₄ (בערך פי ארבע) עבור בקר אשר קיבל מזון באיכות נמוכה, תפריט רב סיבים ביחס לבקר אשר קיבלת תפריט של גרעינים"⁵.

בנוגע לכמות הפליטות, נמצא באפריל 2008, בדו"ח שנעשה על ידי סוכנות ההגנה הסביבתית של ארה"ב (⁶United States Environmental Protection Agency): נמצא ש: "ב2006 מקורות של פליטת גזים אשר נכללו בחלק שהחקלאות אחריות עליו, היו ... 6 אחוזים מכלל פליטת גזי החממה של ארה"ב". הפרק של החקלאות כלל נושאים כמו ייצור אורז, תסיסה של המעיים של משקי החי של חיות הבית, טיפול בזבל של משקי החי, וניהול קרקעות, אך לא חושבו בערת דלקים, שטפים חקלאיים של פחמן דו-חמצני, ושינויים אחרים משימוש בקרקע. אלה צויינו בנפרד בפרק האנרגיה, שימוש בקרקע, שינוי בשימוש בקרקע וייעור⁶. הדבר גם נכון בדו"ח של סוכנות ההגנה הסביביתית מ2009 - דו"ח על מצאי גזי חממה⁷.

דומה שבדו"ח האו"ם, גם לא הוסבה תשומת לב לכמות הגדולה של ספיגה של CO₂ מהאטמוספרה כאשר מגדלים מזון עבור בעלי החיים, ולעובדה שפחמן הנפלט מבקר הוא חלק קצר ממחזור הפחמן.

Meat industry sources object to the methodology used in the UN report, notably that deforestation for livestock was included in the calculations. These sources point out that pasture-grass-feeding, such as is common in New Zealand, may lead to lower emissions attributable to livestock, despite the fact that methane and nitrous oxide from livestock make up half of New Zealand's greenhouse gas emissions.^[4] A study in the Journal of Animal Science comparing the methane emissions from grazing and feedlot cattle concluded that grass-fed cattle produce about 4 times more methane than grain-fed cattle. "These measurements clearly document higher CH₄ production (about four times) for cattle receiving low-quality, high-fiber diets than for cattle fed high-grain diets." ^[5]

An April 2008 inventory report of emissions in the United States, by the United States Environmental Protection Agency^[6] found "In 2006, emissions sources contained within the Agricultural Chapters were responsible for emissions of … 6 percent of total U.S. greenhouse gas emissions." The Agricultural Chapters contained topics such as rice production, enteric fermentation in domestic livestock, livestock manure management, and agricultural soil management, but omitted fuel combustion, agricultural CO₂ fluxes, and other land use changes. These were placed separately into the Energy chapter, Land Use, Land-Use Change chapter, and Forestry Chapter.^[6] This is also true in the US EPA's 2009 Draft U.S. Greenhouse Gas Inventory Report.^[7]

The UN report seems to pay no attention to the large amount of CO2 absorbed from the atmosphere while cattle-food is growing and the fact that the carbon output from cattle is part of a short-term carbon cycle.

בספר "בשר:יוקרתיות בלתי מזיקה" (Meat: a benign extravagance) מנגח המחבר, סימון פריליי חלק מהטענות נגד תעשיית הבשר, כולל הטענות של ארגוני סביבתיים ודו"ח האו"ם. פריליי מתחיל ומודה לתנועה הצמחונית על כי היא מצביעה על הנזקים הגבוהים של בשר ומוצרים מהחי על הסביבה, ועם זאת הוא טוען כי פעמים רבות הטענות הן מוגזמות. כך בעוד שיש האבסה גדלה של חיות בגרעינים שהיו יכולים להזין בני אדם, מקור של האבסה זו קשור להתנהלות של צרכנים, רגולטורים ותאגידי המזון, ולאו דווקא לגידול חיות למאכל כשלעצמו. לטענתו הנתון של צריכת מים גבוהה לשם גידול פרות הוא מוגזם בכמה סדרי גודל. פריליי טוען ש"הצל הארוך של מזון מהחי" מגזים בתרומה של הבשר להתחממות עולמית, בין היתר בגלל שהוא משייך את כל בירוא היערות לבשר, בעוד שחלק מהבירוא נובע מתעשיית כריתת היערות ומביקושים לנדל"ן.

כמו כן לטענת פריליי, אם חיות כמו פרות יקבלו מזון כמו קש ומספוא כבסיס המזון שלהם, אזי הערכת העלות הסביבתית יחסית לתזונה צמחונית, תרד מיחס של 1:10 או 1:4 לסדר גודל של 1.4 , בגלל שמדובר בשטחים שלא ניתן לנצל אותם לשם גידולי מזון לאדם. אם לא יזינו גרעינים לבהמות, עדיין ניתן יהיה לגדל חצי מכמות הבשר שקיימת היום, בלי לפגוע בהספקת המזון האנושית, ואף להוסיף לה. [3].

מצד שני, פריליי מתעלם מכך ששטחים לגידול מספוא למזון לבהמות, למרות שאינם חייבים לבוא על חשבון מזון לאנושות, באים על חשבון שטחים טבעיים שחיוניים לקיום המערכות האקלוגיות.

דו"ח של המשרד לאיכות הסביבה בשם - פליטות גזי חממה בישראל - נתונים ותחזיות - מסמך שהוגש כחומר רקע למשלחת הישראלית לוועידת קופנהגן ציין שהחלק של גזי חממה מחקלאות בכלל יחד עם יערנות היה ב2007 3% מהפליטה בישראל. לצערי, לא מצאתי נתונים המתייחסים למשקי החי בלבד. תחבורה היתה 20%, תעשיה 12% והגדול ביותר אנרגיה (חשמל וזיקוק נפט) סעיף זה מהווה 56% מפליטת גזי החממה בישראל. 4% מתוך אותו סעיף אנרגיה מוצקה לחקלאות ויערנות.

במסמך שנקרא Israel's Second National Communication on Climate Change יש עוד נתונים רבים בנושא. המסמך באנגלית, תוכלו לראות ריכוז נתונים בעמ' 54-56, אך הם לא עשו סיכום כללי.

דו"ח של המשרד להגנת הסביבה, 2009 - פליטות גזי חממה בישראל סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה - לפיו החקלאות מהווה 3% מפליטת גזי החממה (עמ' 10). בעמ' 9 מוסבר: "פליטת גזי חממה נובעת בעיקר מתהליכי פירוק של פרש של בעלי חיים ותהליכי העיכול שלהם ומטיפול בפסולת חקלאית ושפכים חקלאיים. בישראל, סקטור זה הינו מינורי ביותר בהשוואה למדינות כגון אוסטרליה ודרום אמריקה, בהן כמויות ראשי הבקר והכבשים משמעותי ביותר".

תת הכותרת: The UN has admitted a report linking livestock to global warming exaggerated the impact of eating meat on climate change - האו"ם הודה שהדו"ח שקישר את תעשיית הבשר להתחממות העולמית' הגזים בהשפעה של אכילת בשר על שינויי אקלים. הכתבה מ2010.

הכותרת וקישור לכתבה מטיים - Meat-Eating Vs. Driving: Another Climate Change Error? - אכילת בשר מול נהיגה ברכבים: עוד שגיאה של שינויי האקלים ?
(אין תת-כותרת).

הכתבות מספרות על ד"ר Mitloehner, מומחה לאיכות אוויר, שבכנס של החברה האמריקאית לכימיה טען על פגם בדו"ח.

החשבון שנעשה עבור בשר כלל את כל פליטות גזי החממה שקושרו עם ייצור הבשר כולל הפקת דשנים, פינוי שטחי קרקע, פליטת מתאן ושימוש בכלי רכב בחוות;

בעוד שעבור תחבורה כלל החשבון רק שריפת דלקים.

Mitloehner אמר גם שייצור של פחות בשר וחלב רק יגרום ליותר רעב בארצות עניות. המאמץ צריך להתמקד בחקלאות חכמה יותר, ולא בפחות חקלאות.

בתקשורת לא הסתפקו בדבריו, ופנו לגוף באו"ם שהפיק את הדו"ח. מטעם האו"ם התראיין ד"ר Pierre Gerber ממונה על הגוף שהוציא את הדו"ח ואחד ממחבריו, והוא אמר שהוא מקבל את הביקורת של Mitloehner. "אני חייב להגיד בכנות שהוא עלה על הנקודה - התייחסנו לכל הנקודות עבור הבשר, אבל לא עשינו את אותו הדבר עבור תחבורה", הוא אמר, אבל לגבי יתר הדו"ח - אינני חושב שהוא באמת מאותגר". הוא אמר שעובדים כעת על נתונים מקיפים יותר של פליטה מייצור מזון והם אמורים להיות זמינים לקראת סוף השנה.

The decision whether we will protect or destroy the climate through the way we choose to rear cattle is up to us."
האופן שבו אנחנו בוחרים לגדל חיות משק יכול להטות את הכף בין הרס הסביבה וקיומה.
.

ו. מחקר:השפעות תזונתיות ובגזי חממה על ידי הסרת בעלי חיים מחקלאות בארצות הברית

מחקר מ2017. החוקרים בדקו מה יקרה אם לפתע כולם יעברו לטבעונות בארה"ב. תהיה לפתע אומה עם 320 מליון טבעונים. מה יהיה ?

הם מצאו יהיה יותר מזון לאדם, אך לא כזה שיספק מזון מלא, כלומר בדברים מסויימים יהיה עודף, ובאחרים חוסר. ומה עם גזי החממה ? במגזר החקלאי בארה"ב יהיה פליטת גזי החממה יפחותו ב28%, אך בחשבון כללי, זה רק 2.6%.

בין יתר הבעיות, יצטרכו לייצר יותר מזון עם חלבון בצורה אחרת – וזה יוצר גזי חממה, לא ישתמשו בזבל לדישון שדות ויצטרכו למצוא תחליף, לא יהיה שימוש בשאריות שאינן מתאימות לאדם, ועד כה שימשו למאכל לחיות שייצרו חלב ובשר, יהיה צריך למצוא דרך אחרת להיפטר מזה, יש שטחים נרחבים של אדמות מישור שאי אפשר לחרוש, אך הן מתאימות למרעה, וכעת לא ישתמשו בהם ליצירת מזון.

המחקר בדק 10 סוגי תזונה ובהם צמחונות, טבעונות, אכילת הרבה/מעט בשר ודיאטה של היום עם הרבה סוכר ומעט שומן. המטרה היתה לבדוק מי הכי בת קיימא.

“Indeed, we demonstrate that under a range of land use conditions, diets with low to modest amounts of meat outperform a vegan diet, and vegetarian diets including dairy products performed best overall”.

תרגום: "למעשה, הוכחנו שבשימוש בטווח רחב של סוגי אדמה, תזונה עם כמות קטנה עד בינונית של בשר עולה בביצועיה על תזונה טבעונית, ותזונה צמחונית שכוללת מוצרי חלב עולה בביצועיה על כולם".

עוד על מהמחקר: חוקרים בדקו 10 דפוסים של דיאטות, הם מצאו שהפחתת בשר תועיל לכך שיותר אנשים יוכלו להתקיים מאותו שטח אדמה, אך הורדה מוחלטת של מוצרים מהחי, אינה הדרך הטובה ביותר לקיימות מירבית.

ההסבר: אדמות שונות מניבות מזון שונה ביעילות מרבית. יש אדמות שאינן מתאימות לגידולים תרבותיים, אך מצויינות למרעה. יש גידולים רב שנתיים שאפשר לקצור כמה פעמים ולקבל גרעינים וחציר להאכלת חיות משק. גידולים כאלה לא משמשים כלל בתזונה הטבעונית. מתוך 10 סוגי התזונה שנבדקו, הטבעונות היתה במקום החמישי ביכולת להאכיל הרבה אנשים למשך הרבה זמן באופן בר-קיימא.

כדאי לדעת:

מיתוסים נפוצים בתחום טבע ובעלי חיים

מה הקשר בין צריכת בשר לבין תוחלת חיים - תוצאות מחקר חדש

מיתוס דו"ח האו"ם - הצל הארוך של משק החי

החלק הראשון של הספר "מיתוס הצמחונות"

מיתוס המזון האורגני

מיתוס אנונימוס - מיתוסים באתרים כמו אנונימוס בעלי חיים

מיתוס - גידול חיות משק - דומה לנאצים

מיתוס המזון המסחרי לכלבים וחתולים מדוע כן כדאי להאכיל בשאריות

האם מותר להאכיל כלבים בעצמות ?

מיתוס: צריכת בשר תורמת לרעב ולריקון משאביו הטבעיים של כדור הארץ

מיתוס: חלב או בשר - לא בריא (בטח שבריא!)

מאמר מקיף על תפיסות לא נכונות על זכויות בעלי חיים וצמחונות

מיתוס "מחקר סין" - ספר שסילף מדע -
א. הספר "מחקר סין" - טעויות והטעיות
ב. מחקר סין - המסקנות האמיתיות

דיאטת אטקינס לעומת דיאטת אורניש - סיקור מחקר(הרבה פחממות מול הרבה חלבון).

מכתב זוכי הנובל וראשי האוניברסיטאות לראש הממשלה בנושא ניסויים בבעלי חיים.

מאמרים על הנזקים מצמחונות וטבעונות- אוסף קישורים.

משרד הבריאות מודיע: ד"ר עדיאל תל אורן חשוד בהתחזות לרופא.

רשיון הרופא של ד"ר אריה אבני הותלה למשך חודש (מאי 2015).

מיתוס: צריך לאכול כפי שהאדם הקדמון אכל

מיתוסים הקשורים בעבודה עם ווטרינרים

מקרי הרעלות ממזון בארה"ב - עשרת המזונות המסוכנים.

טבעונות ביהדות - יש דבר כזה ??

בנושא טבעונות ביהדות - יש דף פייסבוק - דע מה שתשיב לטבעוני.

תזונה לפי בדיקת DNA - ביקורת

** גם זה פורסם בתקשורת:
מאגר בלתי נדלה של גז טבעי: גיהוקי פרות - בין אסאדו אחד למשנהו, המציאו מדענים ארגנטינאים דרך לחלץ ממערכת העיכול של הפרה את הגז מתאן, המרכיב העיקרי של גז טבעי המשמש לדלק - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4443270,00.html

(מתוך, ידיעות אחרונות, מוסף 24 שעות, 16.01.2014, עמ' 14).

לסיום בדיחהJ
- שמעת שאם אוכלים הרבה בשר, זה עושה הרבה גזי חממה. ככה כתוב בדו"ח האו"ם.
- כן, אבל אם עוברים לצמחונות אז מפליצים הרבה יותר ויוצרים גזי חממה. מה עם זה ?
חוץ מזה, צמחים קולטים גזי חממה כמו Co2, אבל מה עושה הצמחוני ? - אוכל אותם, וכך גורם ליותר לגזי חממה.

Jהצמחונים אומרים שחיות גורמות לזיהום. רגע - אם החיות מזהמות, אז צריך להרוג אותן, כדי שלא יזהמו. רגע - זה מה שעושים בשביל אוכלי הבשר. כלומר בשר מפחית את הזיהוםJ

האדם והחיה - ספרו של ד"ר אלכס צפרירי

"תנועות להגנת בעלי חיים שהוקמו תחילה באנגליה הוויקטוריאנית, תבעו להימנע מלהתעלל בחיות, הביעו דאגה לשלומן ובקשו לשמור על רווחתן. בשנות השבעים והשמונים של המאה שעברה הוחלפה הדאגה לרווחת בעלי החיים ולמניעת אכזריות כלפיהם בדרישה, קיצונית לאין ערוך, לתת משקל שווה באינטרסים של החיות ולאלה של בני האדם, לפי גרסה אחת, או להעניק זכויות לחיות, לפי גרסה אחרת. שתי הגישות מתנגדות לכל שימוש בבעלי חיים לטובת האדם ורואות בו 'ניצול מגונה'.

על מדף הספרים העברי מונחים תרגומים לספרים אחדים של שוחרי רווחת בעלי החיים, שהמשותף להם הוא התנגדות לכל שימוש בחיות למען האדם... הספר שלפניכם נועד למלא את החסר בתחום בעברית.

... הספר מיועד גם לחובבי בעלי חיים ושוחרי רווחתם, ומכוון לספק להם מידע ודעות שאינם מקבלים ביטוי אמין בספרות ובתעמולה שהם נחשפים אליהן בדרך כלל".

(מתוך המבוא לספר)

הספר זמין בחנויות הספרים ובהזמנה דרך האינטרנט. מומלץ.

תגובות, פניות וביקורת בונה, אפשר לשלוח לדוא"ל.