סיכום יום העיון בנושא "פינות חי ואורוות כמשאב חינוכי וכלכלי
www.pinat-hay.com -אתר פינת החי

יום העיון נערך במרכז הפדגוגי לחקר וגידול בע"ח בכפר הירוק בשיתוף עם המכון ליעוץ אירגוני וחברתי - תק"ם באוקטובר 1998. סיכם וערך עמיחי אלינסון.

עבודה חינוכית עם בע"ח

בעבר נתנו דגש עיקרי במער' החינוך על האנטליגנציה השכלית, הכוללת איסוף נתונים, קוגניציה, פרוצדורה, ניתוח והסקת מסקנות. אולם הסתבר, כי במדד זה אינו מנבא במידה מספקת הצלחה בחיים, ואין די בשיפור תהליכי חשיבה אלה בלבד.

לפיכך מושם כיום דגש, לא פחות דגש על האנטליגנציה הרגשית, שהיא אוסף של יכולות, כישורים רגשיים אישיים וחברתיים המשפיעים על יכולתו של האדם להתמודד בצורה יעילה עם דרישות הסביבה ועם לחצים.

בעבודה עם בע"ח ניתן לפתח את שתי סוגי האינטליגנציות. נוסף על כך יכולה להיות לה גם השפעות חיוביות מבחינה גופנית, ניתן לעשות שימוש בהאנשה, הפעלת הדמיון; ליצור גירויים, סקרנות ומעורבות. ניתן לשלב בעלי חיים בסוגי פעילות רבים: דרמה, צילום, פסיכותרפיה, בע"ח וארצות, למידה של קריאה ביקורתית בעיתון - מקריאה של כתבות על בע"ח ועוד ועוד.

הובאו בכנס דוגמאות לשינויים חיוביים גדולים בתחומים רחבים בזכות עבודה עם חיות. הודגם איך באמצעים פשוטים, כגון הנחת עכבר על שולחן, ניתן לעורר אצל הצופים דברים רבים מאוד.

פינת חי היא מקום שיכול לתרום רבות לילדים, אך עבודה באופן לא נכון יכולה להסב נזקים. חשוב מאוד גם לשים לב למה שעובר על הילד מחוץ לעבודה בפינה, ולאפשר לילד לשתף אותנו. הרבה פעמים יש קשר בין דברים, שקורים לו בפינה, לבין דברים שקורים מחוצה לה.

אחריותנו כלפי חיות שאנו מגדלים

המקום הטוב ביותר לחיות בר הוא הטבע. הקשר של האדם לחיות הוא קשר מנצל. מכאן שיש לו מספר מחויבויות כלפיהן:

סיפוק התנאים הטובים ביותר.

מניעת בריחת חיות לאזורים שמהם הן לא הובאו. חדירת מין חדש לטבע - פרושה במקרים רבים השמדת מינים אחרים.

לא להרוס את הטבע. הרבה פעמים למגדלי חיות יש יצר אספנות. רוצים מינים מיוחדים, קשים לגידול, ושאין להם יתרון חינוכי-רגשי על פני חיות מחמד רגילות. פעמים רבות התמותה של חיות מסוגים אלה עולה. רוב החיות הללו לא מובאות מחוות גידול, אלא נלקחות מהטבע. כך למשל, גורלן של תוכים רבים ושל כ70% מהאיגואנות. חיות כאלה - רצוי לא לקנות, ולהשאיר לחיות, ולדורות הבאים אחרינו - ליהנות מהטבע.

פיתוח החלק הכלכלי בפינות חי ואורוות

רוב משקי החי לא פותחו כדי לענות על צורך כלכלי. כיום ישנה דרישה גוברת והולכת, הן לרווח כלכלי ממשקי החי, והן התאמת הפעילות למונחים כלכליים - כגון תימחור. לדבר יש גם חשיבות לגיוס אחרים לתרומה למשק החי.

כאשר משלבים משק חי במערכת הכלכלית של הקיבוץ, יש צורך בתפיסה מערכתית מול כלל הקיבוץ. למשל, בהרבה קיבוצים המרכז-משק עסוק במידה הרבה ביותר בענף המרוויח ביותר והמפסיד ביותר. לענפים הקטנים, כמעט ואינו יכול להתפנות.

כדי לשלב ולמסד משק חי במערכת הכלכלית, ישנם מספר שלבים:

מיסוד הניהול בקיבוץ, ע"י רכז, הנהלה הקשורה עם הענף (למשל, וועדת יזמות). ענף קטן צריך התייחסות שונה מענפים אחרים.

קישור ותאום בין היזם להנהלת הקיבוץ. רצוי שאחד או יותר מהוועדה המלווה את פינת החי, ישב בהנהלה המרכזית של המשק.

"נביא בעירו" (עם זאת חשובה התייחסות, לא רק לאדם, אלא גם לעניין).

בקרה ניהולית.

מסננת כדאיות אובייקטיבית.

מחירי העברה בין ענפים שונים. הומלץ שענף בקיבוץ, הנותן שירות, יעשה זאת לחברי הקיבוץ במחיר זול ממחיר של שירות דומה בחוץ, שכן אין הוצ' שיווק, ולחברי הקיבוץ יש פחות אלטרנטיבות. מתושבי חוץ, ניתן לקחת מחיר גבוה יותר.

כאשר עושים יוזמויות עסקיות בפינת חי, ממומלץ מאוד להתייעץ, עם יועצים בתחום. במסגרת מט"י ניתן יעוץ ע"י יועץ בכיר בסבסוד של 75% ע"ח המדינה, והפרוצדורה לקבלת ייעוץ זה פשוטה.

בכפר הירוק קיימת מגמת זאוטכניקה. ניתן לבקש לצלם את תוכנית הלימודים שלה, ולהשתמש בכך, למשל, בעבודה עם בתי ספר. קיים גם חומר עזר נוסף.

כאשר עוברים לניהול ורישום מסודר של הענף - יש צורך בהכרת מספר מושגי יסוד בקיבוצים:

מערכת כלכלית כפולה - בקיבוצים ישנה התייחסות לפעילויות הכספיות בשני מישורים:

רישום פיננסי - המתייחס לקניות ולמכירות חיצונית, יש בו שיקולי מס, והוא קיים לפי חוק.

תמחיר - שבו יש העברות כספיות פנימיות בקיבוץ, חישוב אמת (ללא מס), ומדובר בכלי ליעילות מתוך בחירה פנימית של הקיבוץ.

כאשר הופכים ענפים למרכזי רווח - נותנים לענף אוטונומיה, אך דורשים ממנו להתאזן. במקרים כאלה יש חשיבות לתמחור ימי העבודה ותמחור השירות לקיבוץ (למשל, עלות כניסה של ילד מהקיבוץ לפינת חי).

ענפי יצור - ענפים שמטרתם רווח כספי. בענפים כאלה ההכנסות חייבות לכסות את ההוצאות.

ענפי שירות - ענפים שאין להם הכנסות מחוץ לקיבוץ. הם מופעלים על פי רוב לפי תקציב נתון מראש. יתכנו בענפים כאלה גם העברות פנימיות בין ענפים אחרים (שבד"כ הן גבוהות).

ענפים מעורבים - ענפים שבהם גם נותנים שירות לקיבוץ, וגם נותנים שירות מחוץ לקיבוץ (ערוב של שירות וייצור).

הובאו מספר נקודות כנושאים לדיון בעת מחשבה על פיתוח פינת חי:

יתרונות וחסרונות בקיבוץ הספציפי: גיאוגרפיה, אפיון הלקוחות הפוטנציאלים.

ייחוד משק החי (כגון, חיות מיוחדות, עיצוב, אטרקציות, פנסיון, הרבעה, עבודה טיפולית).

איזה כוח אדם יש: התנדבות, עבודת ילדים ונוער, במב"חים, שכירים וכו'.

פוטנציאל פיתוח תוכניות הדרכה ותוכנית משלימה לחינוך בַּבתי ספר.

כלל פעילות התיירות באזור ובקיבוץ (אם כבר באים מבקרים לקיבוץ - עדיף שיוציאו בו כמה שיותר כסף).

דוגמאות ממספר קיבוצים

אחד הקשים הבאים לידי ביטוי בהפעלת ילדי הקיבוץ בפינת החי הוא יום לימודים ארוך. מרַכזי פינות חי צריכים להתחרות יותר מול חוגים ובית הספר בהפעלת הילדים. מספר דרכים לעשות כן:

תכנון טווח. כשלא מתכננים היטב, וצריך להופיע מול קבוצה בעיקר מבחוץ - נאלמים ונעלמים...

התמדה של מרכֵּז הפינה בעבודה במקום.

מתן שירות טוב יותר.

השפעה מבפנים, למשל, ע"י כך שמרכז משק החי הוא גם חבר בוועדת חינוך.

שיווק עסקי של מגוון רעיונות.

צמצום הפסדים, למשל צמצום ימי עבודה והוצאות מיותרות.

שיתוף פעולה עם בתי הספר.

דוגמאות ספציפיות בכנס התרכזו ב:

במשק החי מאחד הקיבוצים (אינני יודע אם הוא חפץ בפרסום שמו) - שם מתקיימת עבודת ילדים ב"סגנון הישן": העבודה חובה ואינטנסיבית. עם זאת היו מספר שינויים - כבר אין עבודת בוקר, ועובדים רק ילדים מכיתות ד'-ו'. להצלחת המקום תורמים מספר גורמים:

מושם דגש על פיתוח שייכות משק החי לקיבוץ, ע"י פעילות בכלל הקיבוץ, שמפתחת את יחס הקיבוץ לפינה. דוגמה מרכזית לכך היא השתתפות בחגים, בעיקר בחג הביכורים.

חיסכון, אשר יחד עימו דברים שעושים - נעשים ביסודיות ועם כוחות עצמיים (אם זאת צוינה ירידה ביכולת לגייס אנשים בקיבוץ לטובת משק החי בשנים האחרונות).

שמרנות בסוגי החיות - מיעוט בחיות אקזוטיות.

אטמוספרה כללית - לא רק פיתוח החי, אלא גם טיפוח הנוף. דבר שמוסיף "חיים" לפינה, ומביא ליחס טוב יותר לפינה, מצד הילדים, המוסדות ומבקרים מבחוץ.

הענף מתומחר, והפירוט של התמחיר גדל משנה לשנה.

עובדים בפינה שני חברי קיבוץ, מתנדב/ת ופנסיונרית שעוסקת בעיקר בטיפוח הנוף.

ההכנסות של המקום הן בעיקר מ:

מכירת בע"ח - בעיקר עדר העיזים ותוכים.

ביקורים של בתי ספר. יש במקום שני מוזיאונים. במקרים רבים הפינה היא המשך של הביקור במוזיאון. בד"כ מדובר בביקור קצר של 45-90 דק'.

פתיחה בשבתות לקהל מחוץ לקיבוץ.

האורווה בקיבוץ מסויים (כנ"ל אינני יודע אם הוא חפץ בפרסום שמו)- הייתה מהראשונים בארץ שהחלו לשלב כלכלה וחינוך. כיום מתמקדים בה ברכיבה טיפולית ורגילה, פנסיון לסוסים מחוץ לקיבוץ. פעילים בה ילדים הקיבוץ ואנשים מבחוץ.

צוין שנעשו במשך השנים שגיאות רבות, והייתה חשיבות רבה לאמונה של היזם, כדי להמשיך בכיוון בו התחיל.

כאשר הענף כלכלי ניתן לקבל יותר מהמערכת. "ציונות" - לא כ"כ עוזרת. כמו כן, כשהענף מרוויח, יש חופש פעולה רב יותר (למשל, ללא וויכוחים על כל הוצאה של כמה מאות שקלים).

הודגשה החשיבות של השקעה מרובה. לא להסתפק בעבודה חובבנית ועצמאית. בעיקר שהתמחור היום של עבודת חברי הקיבוץ גבוה, וכרוחה בבעיות נוספות.

ילדי הקיבוץ באים לאורווה בשעות מתות מבחינת הפעילות של אנשים מבחוץ. מי מהם, שלא מתאים - מעודדים אותו לעזוב. הילדים שמתמידים, נשארים למספר רב של שעות ביום, הבוגרים שבהם משמשים גם כמדריכים. בכיתה ט' - המתמידים הולכים לקורס מתקדם בכנות, ע"ח חינוך משלים.

לאחר הצבא רבים מהם עובדים בתחום, אך מחוץ לקיבוץ.

*סוגיית תביעות בפני נזיקין - התייחסו לשאלה של ביטוח בפינות חי. הובאו שתי דוגמאות למקרים שהיו: במקרה אחד העלילו על פינת חי שהתיש נגח מישהו, ותבעו באמצעות עו"ד 40,000 ש"ח. במקרה אחר, תרנגול שרט ילדה, ותבעו את הקיבוץ בסכום של מעל מליון שקל. בשני המקרים בסופו של דבר שילמו סכומים נמוכים בהרבה.

עלתה הדילמה, האם כניסה של ילד ב5- ש"ח - שווה סיכון זה.

היה מי שאמר, שעם דרישות הביטוח, כמעט לא ניתן לקיים פינת חי. מעבר לעניין התשלום, דורשים, לדוגמה, שכל החיות יהיו סגורות, סוס צריך להיות מובל רק ע"י אנשים מעל גיל 18, הביטוח הוא רק בתחום פינת החי.

עם זאת, לפחות אחד מרכזי האורוות העיד, כי נמצא פתרון הוגן עם חברת הביטוח. הדבר הצריך בירור במספר מקומות על ידי מרכז הענף. לא תמיד בידי אחראי הביטוח בקיבוץ יש מידע מספיק. כאשר באים עם מידע מראש - ניתן להוביל את אחראי הביטוח לאן שרוצים.

מהדיון המסכם

פינת חי היא כמעט כְּבּוֹר ללא תחתית - אפשר להכניס בה תכנים רבים, לעשות שימושים רבים לטובת הקיבוץ והפריפריה. חשוב שתהיה חלק מהיישוב, ושתהיה זמינה (לא נעולה מחוץ לשעות העבודה). אין הצדקה להחזקת בע"ח ללא הפקת הנאה מהם. יתר על כן ככל שנשתף יותר אנשים - הם יצטרפו לטובת תחום חשוב זה. מרכזי פינות חי יכולים לשמש כנושאי הדגל של התחום החינוכי בעבודה עם בע"ח - תחום שכיום מצטרפים אליו יותר ויותר מהאוכלוסייה הרחבה. יש לנו "אוצר" מתחת לידיים, וחשוב שנהיה מודעים לו.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

כמה תוספות מיום עיון נוסף שנערך שנה לפני כן בנושא דומה:

דוגמה מפינת חי מסחרית - גורמים להצלחה

* יחס טוב לקהל, אפשרות כניסה לכלובים ויצירת קשר אישי עם החיות.

* ניקיון וטיפוח המקום כולל שירותים נקיים ופינת האכלה.

* שילוט ברור לכל המקומות.

* אפשרויות לפעילויות נוספות, כמו פינת יצירה או נסיעה בטרקטור.

* תשלום חד פעמי.

* הערכות נכונה לכמות קהל המבקרים.

* הדרכה - ידע בסיס ומעלה.

* אפשרויות נוספות לרווח:
ימי הולדת ומסיבות בפינת החי.
ניידת חיות לביקורים בגנים ובפעוטונים.
שיווק נכון - פרסום בכל דרך אפשרית, כלל תודעה בעזרת חדשות (חיות מיוחדות).

הסכם עם הקיבוץ:

1. גיוס ופיטורי עובדים (וקביעת שכר).

2. רכישת שירותים מהקיבוץ.

3. הכשרת עובדים וחברים וקידומם.

4. השקעות לשמירת הקים.

5. גיוס אשראי.

6. מדיניות מלאי.

7. מדיניות רכש ומכירות.

8. חלוקת רווחים לפי תוצאות.

9. מדיניות פריצת דרך.

10. הצעות למו"מ ולהשקעות פיתוח.

11. דווח חשבונאי רבעוני.

12. דמי שכירות מול הקיבוץ.

13. נוהל רישום עבודה.

14. שרותי ניהול ע"י הקיבוץ ?

15. מדיניות בונוסים לחברים.

16. קריטריונים להצלחה.

- חוזים - לא לעשות עסקאות לא כתובות (בע"פ), כדי שלא יקרו מקרים בהם אחד הצדדים לא יעמוד בהתחייבות או שיקרה משהו שישבש את העסקה ויגרום לתביעה.

חזרה לדף הראשי

להבדיל

שניצל עוף או שניצל סויה ? מי מזיק יותר לסביבה ?   בהרבה מקרים דווקא השניצל סויה !   וגם חלב סויה מזיק יותר לסביבה מחלב פרה   מחקר חדש: הדיילי מייל נתן לו את הכותרת: "איך צמחונות גורמת יותר נזק לסביבה מאכילת בשר", והטיימס: "טופו יכול להזיק לסביבה יותר מאשר בשר, כך מצא מחקר של WWF"