צמחונות לפי היהדות – אינה מתאימה להיום !
בתגובה למאמר הביקורת על הרצאתו של גארי יורופסקי, תשרי תשע"ג.

קודם כל תודה לך על המאמר תגובה הארוך והממצה החכמת אותי מאוד!
דבר שני לגבי הקשר בין זה שצמחונים לפעמים הם מושחתים מבחינה מוסרית ניתן למצוא בדברי הרב קוק שסוכמו כאן או כאן – מדובר במאמר של הרב חגי לונדין שדרך אגב (אפשר לפנות אליו, יש לו גם דף בפייסבוק)

הדברים של הרב קוק, נאמרו בשנת 1958 והם עדיין רלוונטיים היום!

 

יש אנשים אשר באמת מסלפים את דברי הרב קוק שמדגיש שצמחונות אינה מתאימה להיום!
אדם הראשון היה צמחוני ובעצם כך עד נח אחרי המובל שהותר לו לאכול בשר בגלל שירד ממדרגתו.
עקרונית עד כמה שאני מבין, הרב קוק חוזר ואומר שהיום לא שייך להיות צמחוני מארבע הסיבות שיובאו בהמשך, ובעצם הצמחונות צריכה להיות רק בעתיד (לימות המשיח: "ופרה ודוב תרענה, יחדיו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני... לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי כי מלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים". ישעיהו יא)

זה פשוט מדהים! אני מדבר עם חבר שהוא צמחוני, שואל אותו גם על זה שגארי מוכן לפצוע ולהרוג, ומנסה להסביר לו את העניין של ההשחתה המוסרית והוא מביא לי ראיות מגארי לאחר שהוא בעצמו אומר שהוא טרוריסט!!
אני אומר לו: "הנה תראה את העובדות, זה בדיוק מה שניסיתי להגיד לך" והוא עונה לי :"אני לא עוסק באדם אלא במה שהוא אומר"
אני חושב שזהו הקשר בין דברי הרב קוק לגארי, המוסר שלו התעוות כתוצאה מזה שהוא דוגל כל כך בטבעונות.

רק אחרי שבני אדם יתקנו את המידות שלהם ותבוא הגאולה זה יהיה חלק מהתיקון שלהם כלק מתיקון כללי עולמי, כיום זה לא מתאים, אני שוב מצטט:
"כמה מגוחך הדבר, (אם) כל עוד טומאתו בו (באדם), יפשוט טלפיו ויפנה לו לדרך צדקה הרחוקה, להתחסד עם בעלי חיים, כאילו כבר גמר כל חשבונותיו עם בני אדם הברואים בצלם אלוהים..."
או במילים אחרות: מה אתה עכשיו נזכר לעשות חסדים עם חיות קודם כל תעשה חסדים עם בני אדם !!

יסוד נוסף שניתן לראות בדברי הרב במקומות אחרים הוא שיש כמות של חמלה ורחמנות שאדם יוכל להעניק, ובמידה והוא "מבזבז" את החמלה במקום שלא צריך,
סופו שיתאכזר למי שכן צריך לתת לו חמלה או כמו שאמרו חז"ל:
"כל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים"

ע"פ הבנתי אתה אינך דתי, ולכן אני מקווה שתוכל לשים את הדיון לגבי הדת בצד, ולהתייחס לדברים בגדר דעה ותו לא.

בגדול הרב קוק מונה 4 סיבות למה היום לא צריך להיות צמחוני והם :

א) בעלי החיים (ובעומק הדברים, גם שאר מרכיבי היש - דומם וצומח והמדבר) הינם חלק מתהליך אבולוציוני המקדם אט-אט את העולם למגמתו. כדוגמת המין האנושי שהקריב קורבנות גדולים למען השתכללותו החומרית והמוסרית של העולם - במלחמות עקובות מדם, במאבקים חברתיים, בכישלונות מדעיים וכדומה; בעלי החיים נדרשים אף הם לתת את 'חלקם', וזאת על ידי נתינת בשרם למאכל בני האדם הזקוקים לו לעת עתה - הן מבחינה גופנית והן מבחינה נפשית.

ב) כאשר המעמד המוסרי הכללי של התרבות האנושית עדיין נמוך, אין זה הזמן להתחסד ולטפל במצוקותיהם של בעלי החיים. בעידן בו החברה האנושית מלאה בגילויי אכזריות כלפי בני אדם אחרים, בהתעמרות בחלשים, במלחמות בהם נהרגים מיליוני אנשים וכן הלאה - "כמה מגוחך הדבר, (אם) כל עוד טומאתו בו (באדם), יפשוט טלפיו ויפנה לו לדרך צדקה הרחוקה, להתחסד עם בעלי חיים, כאילו כבר גמר כל חשבונותיו עם בני אדם הברואים בצלם אלוהים..."

ג) גם אם נצייר לעצמנו כי התורה הייתה דורשת מאתנו שוויון ביחס כלפי בעלי החיים כעין היחס לבני אדם, הייתה נוצרת נסיגה בהתפתחותה הרוחנית של האנושות. טשטוש ההבדל בין בני האדם לבעלי החיים היה מסבב חיכוך מתמיד ביניהם, הן ממשי והן נפשי, חיכוך שהיה מביא לתחושת קרבה. משם, היו מתגלגלים הדברים ללגיטימציה תרבותית לאורח חיים פראי בדומה לבעלי החיים שהיו מצטיירים כ"שווי ערך" לאדם.

ד) בניגוד לבני אדם, בעלי החיים אינם מאיימים על מעמדו של האדם המצוי בעליונות ללא-עוררין עליהם. אי לכך, התביעה ליחס הוגן כלפיהם איננה דורשת מן האדם המקולקל במידותיו ויתור מוסרי משמעותי ורק עלולה לספק לו תחושה מדומה של התנהלות מוסרית. סופה של תחושה זו שתשכיח ממנו את מוסר כליותיו האמיתי, שכן לולא אשליה זאת היה מתעורר מצפונו לבסוף לתקן את דרכיו ביחס לבני-אנוש אחרים.

ניתן לראות כאשר הגבולות מיטשטשים ובני האדם ובעלי החיים נעשים חשובים באותה המידה, הדבר עלול להוביל לעלייתה של פילוסופיה מסוכנת, שלפיה, הריגת אדם לא תהיה נפשעת יותר מהריגת חיה.
וכתוצאה מזה שאדם מתחסד עם מי שלא צריך, הוא בעצם מקלקל את המוסר האנושי שלו וע"י זה יכול לעשות מעשים לא מוסריים כמו : לשבור דברים, לקרוא לזה שהם מוכן לפצוע בני-אדם(!) בשביל להציל חיות וכדומה..

מה שכן הוא אומר זה לגבי זמננו הוא שהתורה נותנת לנו רמזים וזיכרונות במצוות בכדי שנזכור ונתייחס ביחס מוסרי ולא נשכח והם :

א. קיים איסור על הסבת כאב לחיות: צער בעלי חיים (תלמוד, בבא מציעא ל"ב ב, על פי שמות כ"ג 5);

ב. יהודי חייב להקל על סבלה של חיה (להסיר ממנה את העול), גם אם היא שייכת לאויבו (שמות כ"ג, 5);

ג. אם יש חיה שתלויה בכם לקיומה, אסור לכם לאכול לפני שהאכלתם את החיה (תלמוד, מסכת ברכות, מ', א, על פי דברים י"א, 15);

ד. אנו מצווים לתת לבעלי החיים שברשותנו לנוח ביום השבת;

ה. אסור לנו לרתום שני בעלי חיים לאותה מחרשה, כיון שאין הדבר הוגן לבעל החיים החלש יותר (דברים כ"ב, 10);

ו. אסור להרוג את הפרה ואת העגל שלה באותו יום (ויקרא כ"ב, 28);

ז. אסור לבתר ולאכול את אבריו של בעל חיים בעודו חי (בראשית ט', 4, זוהי אחת מ"שבע מצוות בני נוח", החלות על יהודים ושאינם יהודים כאחד);

ח. שחיטה צריכה להתבצע כך שייגרם מינימום של כאב לחיה(שחיטה מן הצוואר, ממנו מקלח הדם באופן המהיר ביותר; שימוש בסכין חדה במיוחד המבצעת את פעולתה במהירות האפשרית, וכן הלאה, אופנים הממעיטים את כאב המיתה לבעל החיים). יש לבחון את הלהב בקפדנות, ולהקפיד שהמוות יהיה נטול כאב ככל האפשר ("חינוך", תמ"א, "פרי מגדים", מבוא לחוקי השחיטה).

ט. הציד אסור לשם הנאה – חז"ל לא ראו את ספורט הציד בעין יפה (תלמוד, מסכת עבודה זרה י"ח, ב'; "נודע ביהודה" 2 – י"ד 10).

וכמובן כל עניין הכשרות:
-"בעלי החיים הטורפים והעופות הדורסים נאסרו לאכילה מכיוון שקיים חשש לגביהם שמא ידבק באדם שמץ מתכונותיהם האלימות ".

עוד שתי הערות:
הרב קוק כתב את "חזון הצמחונות והשלום" לפני יותר מחמישים שנה ,והרב דוד הכהן ערך אותו.
הרב חגי לונדין שהוא בזמננו הוציא ספר שמבאר את המאמר לציבור הרחב: על הרמוניה, צמחונות ושלום, ראש יהודי, 2008
ולישיבות ההסדר :"חזון הצמחונות והשלום : יחסי האדם ובעלי החיים בימינו ובאחרית הימים"

הרב קוק היה ממעט באכילת בשר, ולא היה צמחוני. הרב דוד הכהן (ידוע בכינוי "הרב הנזיר") שהיה תלמידו שיש לו קשר אמנם התנזר
מאכילת בשר אך בנוסף לזה גם לא שתה יין ולא הסתפר.