ותודה לכל הפעילים...

תודה לכל מי שפעל למען הפסקת יבוש השמורה, הן באופן ישיר והן בהחרמת המיים המבוקבקים. לפי כתבה שפורסמה במעריב, 08/11/2009, המצב שופר בהרבה.

הכתבה שוטחת את הנזקים שנגרמו:

אך מתארת גם את השיפור: 50 שנה אחרי שיובש בגלל שאבית מים חוזר נחל עין גדי לזרום ולפרוח, בעקבות האמנה שנחתנמהלפני כשנתיים בין קיבוץ עין גדי לבין רשות הטבע והגנים. חלק מסופר בכתבה השתפר באופן טבעי עם הירידה בכמות שאיבת המיים, ובשנה האחרונה גם בעזרת פרויקט של הנבטת צמחים במורד הנחל. למשל של עץ נדיר, ופרפר שניזון ממנו. העץ ננטע, אך הפרפר נכחד לחלוטין מהארץ עם העלמות העץ ועכשיו חושבים איך להשיב אותו. הכתבה במלואה בכתובת: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/963/769.html?hp=1&loc=5&tmp=7491

עיקר הדף להלן נכתב לפני השיפור, ובכל, ונשאר למי שרוצה לדעת על המאבק וסיבותיו. הפלייר להלן שיקף אותו לא מעט.

* זהו פלייר סאטירי

דף הסבר - על חרם הצרכנים על המים המינרליים של עין/אין גדי

תמצית הבעיה

"עין גדי - איך פלגים בך חותרים בשממה", שרים בשיר הידוע על עין גדי. זו בדיוק הנקודה. בלב המדבר זורמים מיים. אין סיבה לשאוב דווקא אותם דווקא שם, איפה ש"ההרבה הוא מעט". "האדמה תצהיב בלהט שמש, אך עין גדי היא נווה מדבר", כך בשיר, וכך חשוב שישאר גם למטיילים וגם לבעלי החיים והצמחים שעבורם אין הרבה תחליפים.

על פי המקורות שיובאו להלן, אלה הבעיות העיקריות במיים הללו, ובעקבות זאת הומלץ חרם צרכנים:

שאיבת המיים פגעה בשמורה.

האישורים לשאיבת המיים בבחינת "כשר אבל מסריח".

בכל מקרה - מי שחושב שמי הברז אינם מספיק איכותיים בשבילו - אז כאשר הוא מחפש אלטרנטיבה טובה יותר חשוב שידע, כי  לפי המגזין "אובייקטיבי" המיים של עין גדי, באיכות הכי נמוכה מבין כל יתר המיים המינרליים שהם בדקו.

ביתר אריכות לגבי הסיפור של ייבוש השמורת עין גדי - הינה מספר כתבות:

כתבות עיתונות בנושא המיים הבעייתיים

1. אמנת המים החדשה תציל את שמורת עין גדי, או תהרוס אותה -
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=379954

2. ביקבוקה של נחלת הכלל -
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=566591&contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0

3. גם ככה המצב בשמורת עין-גדי בכי רע, במיוחד אחרי שריפה שהיתה בחודש מאי השנה, וכילתה שני שליש מהשמורה - http://news.walla.co.il/?w=/0/724480

4. שאיבת המים בסמוך לשמורת עין גדי תימשך; הוועדה שדנה בנושא לא הגיעה להסכמות - http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=600854&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0
דודי גרינבאום, מתוך, ידיעות אחרונות, מוסף 24 שעות, עמ' 4, 07/12/2005.

5. כלו המיים - כתבה מעמיקה ומפורטת מעיתון הארץ, שנת 2003,

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=44739&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0&listSrc=Y

זו כתבה מעודכנת יותר לכתבה שפורסמה בשנת 2001, תחת הכותרת, "למי שייכים המיים במדינה".

...(הנוסח הישן יותר (דומה) פורסם בפורום "שמירת טבע" ב"תפוז")
 

6. עין גדי, אין מיים - כתבה מפורטת מפברואר 2006: שוב הולכים לייבש את המקום", אומרת שושי גולדברג, מובילת המאבק, שזכתה לאחרונה בפרס מגן השר לאיכות הסביבה על פעילותה. "בכל פעם שאני רואה את המשאיות של 'מי עין גדי' חולפות על פניי בכביש, אני רואה את השמורה נוסעת לפני בבקבוקים. זה פשוט כואב - לוקחים את השמורה, ששייכת לכלל הציבור, מבקבקים אותה ומביאים אותה ישר למקררים בתל אביב. הקיבוץ מרוויח מיליונים, ונווה המדבר המיוחד הזה הולך ונעלם". "מה שהקיבוץ עושה עם המים האלה, זה כמו שקיבוץ יזרעאל למשל, יתחיל לקטוף את פרחי אירוס הגלבוע ולמכור אותם", אומרת יעל שהם, דוברת רשות הטבע והגנים ונציבות המים לשעבר, וכיום פעילה במאבק. "אסור לקיבוץ למכור את המים הללו. שמורת עין גדי היא שמורה בעלת חשיבות עולמית, והקיבוץ התיישב בגלל נאת המדבר, אז מדוע לפגוע בה?", היא שואלת.
הכתבה במלואה: http://news.walla.co.il/?w=/5/864339

7. החברה להגנת הטבע נאבקת על עתיד עין גדי -

כתבה מ10/04/2006 - http://news.walla.co.il/?w=/5/889353

8. אסור ליבש את עין גדי - החברה להגנת הטבע - הסבר ואפשרות לחתום על עצומה - http://coopers.flexihostings.net/~teva/site/teva/
בין היתר באתר זה:
מצגת: כבר ראית את האביב בעין גדי? אולי זה האביב האחרון
מסמך: שמורת עין גדי - עמדת החברה להגנת הטבע 3/2006

9. אין גדי - כתבה מידיעות אחרונות (ynet) שהתפרסמה ב03/07/2006 - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3270457,00.html

10. תוכנית חדשה לחלוקת המיים בעין גדי - (19.7.2006) צפריר רינת, הארץ - http://news.walla.co.il/?w=/5/943244

11. מי יקבל יותר מים - "מי עין גדי" או המעיינות בשמורה ?

12. החברה להגנת הטבע: הסדר מים חדש יסכן את שמורת עין-גדי

13. שערוריה: רשות הטבע והגנים מוכרת את הטבע - כתבה של החברה להגנת הטבע - http://www.teva.org.il/?CategoryID=265&ArticleID=1147&Page=1

14. של מי המים  ? הערות להסכם עין גדי - כתבה מתוך "מסע אחר" - http://www.masa.co.il/article.php?cid=2868&subcat_id=153

15. האם ההסכם לחלוקת מקורות המים עם הקיבוץ יציל את שמורת עין גדי? - http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/853867.html

16. מצגת בנושא של החברה להגנת הטבע - http://www.teva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/eingedi5.pps

17. האם ההסכם לחלוקת מקורות המים עם הקיבוץ יציל את שמורת עין גדי ? - http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/853867.html

18. עין גדי כמשל - איך רט"ג -     מי שאמור לשמור על הטבע חתם על הסכם כה גרוע ? - ציטוט חלקי: "הפקידים המשמשים כרגולטורים הם שבויים של בעלי ההון, הם למדו להעריץ אותם בבתי הספר למנהל עסקים והם תלויים בהם לצורך המשך הקריירה שלהם. לעומתם נראים האזרחים הרגילים כנמלים. השרים הממונים, שהם היחידים אשר יכולים לעצור את המחדלים הללו, הם במקרה הטוב חדלי אישים שכל עניינם הוא להעביר את התפקיד על מי מנוחות וללא עימותים. הם מעדיפים לעצום עין במקום לזרוק רגולטור שסרח לכל הרוחות.

וכך אנו ממשיכים לחיות בזוהמה, לשלם עמלות לבנקים, להתעצבן כשרוצים מאיתנו כסף עבור צפייה במשחק כדורגל ולהצביע שוב ושוב לאותם פחדנים ומושחתים ששוכחים אותנו דקה אחרי שביקרנו בקלפי." המאמר במלואו: http://www.nfc.co.il/Archive/003-D-22279-00.html?tag=18-32-14&au=True

19. נחל דוד המתייבש מחכה למים של עין גדי http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/862312.html.

20. "להוריד את תפיסת נחל דוד עוד הקיץ" - החברה להגנת הטבע דורשת ממנכ"ל רשות הטבע והגנים להתחיל בקרוב את העבודות להורדת התפיסה בנחל שבשמורת עין גדי, לטובת ערכי הטבע והמבקרים בשמורה - http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/603/577.html

21. עין גדי מים מינרליים - בווקיפדיה

22. סערה בבקבוק מים מינרליים - "מי עדן", "נביעות" ו"עין גדי" קיבלו בלא מכרז את הזיכיון לשימוש במעיינות השייכים לציבור. את המיים הן מוכרות במחיר גבוה פי 1000 מעלותם. כך טוענת האגודה לצדק חלוקתי בעתירה. (מעריב, 14/05/2008) - http://www.ts-lawfirm.co.il/Heb/userImages/maariv140508water.pdf (כתבה עם כמה חלקים, סרוקה)
(גירסה מקוצרת לכתבה - http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/733/264.html )

23

.
 

לקריאה נוספת:

לפי המגזין "אובייקטיבי" המיים של עין גדי, באיכות הכי נמוכה מבין כל יתר המיים המינרליים שהם בדקו. בעבר היה קישור כאן: http://www.v.co.il/Table.asp?rc=95, הוא כבר לא עובד, אז הינה הציטוט לגבי המיים המינרלים של  אין/עין-גדי, מהאתר הנ"ל:

המים באיכות הנמוכה ביותר מבין הנבדקים. בדיקות מעבדה מקיפות של אובייקטיבי מצאו ב-''עין-גדי'' יחס נתרן/אשלגן גרוע (7/85), העלול להזיק לסובלים מלחץ דם גבוה, בעיות לב או בעיות אחרות בהרכב מינרלים / מלחים בגוף.

חלקן מבעיות האיכות של מי עין גדי נובע מהתאיידות של אגן ההיקוות. אין אחידות בין המים בסדרת 1.5 ליטר (ספירת חיידקים גבוהה) וסדרת ה-2 ליטר שכנראה עוברת סינון מלאכותי. למרות שהמעיין נמצא בלב שמורת עין גדי והנו מוגן, אזור אגן ההיקוות הנו חשוף לפעילות מזהמת של יישובים, תעשייה וחקלאות.

במעקב מוסווה נמצא כי המעבדה אינה נמצאת במפעל - המפעל ממוקם בעין-גדי והמעבדה בנס ציונה, מרחק שעתיים נסיעה משם... ומכאן תוהה אובייקטיבי לגבי הצהרת התווית שעל הבקבוקים של יפאורה-תבורי כי המפעל מבצע בדיקות: ''אחת לשעה''.

תינוקות: תשומת לב!
רמת החנקות שנמצאו במים היא הגבוהה ביותר (31 מ''ג לליטר), יותר מפי 2 מהתקן האירופאי לתינוקות. כמו כן, הערך המינרלי הגבוה בעייתי במיוחד עבור תינוקות, כיוון שריכוז מינרלים גבוה עלול להקשות על התפתחות המערכות הפנימיות בגוף התינוק.

עניין נוסף בעניין הבריאות - אם מומחים קובעים שמי הברז שלנו טובים לשתיה ובכל זאת רבים קונים מיים מבּוּקבקים (כלומר מיים בבקבוקים) בטענה של איכות, הרי שבכך אנו מעדיפים טענות של אנשי מכירות על פני טענות של אנשי מקצוע ומומחים. סומכים על תאגיד עיסקי שקיים בשביל להרוויח, יותר מאשר מאשר על מומחים שמקבלים כסף מהקופה הציבורית כדי לייצג את האינטרסים הבריאותייים והציבוריים.

קריאה לחרם צרכנים מהאתר של "הגל הירוק"    : http://www.ecowave.org.il/alaperek_hai_gedi.htm

עדות של מי שמדריכה כ12 שנים בשמורת עין-גדי: http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-815-7715-5596670,00.html

עדות עובד לשעבר בשמורה: http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-815-7715-5596346,00.html

מישהו ששלח פקס' לדובר רט"ג, כתב מה תגובתם (והוסיף גם מישלו): http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-815-7715-5538409,00.html

תמונה של בקבוק "אין גדי" מהפורום של ynet - כאן - http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles/5219363.jpg

צרכנות לוחמת חלק ב': חרם צרכנים - "הנשק הלא קונבציונאלי" - מאמר בנושא, שחלק ממנו מתייחס לחרם על מי עין-גדי ב2002-1001 - http://www.bsh.co.il/ShowArticle2.asp?ArticleId=395&CategoryId=27

*** עוד הערה חשובה - גם בציבור, וגם בדף זה אנו משתמשים במושג "מיים מינרלים", שהם כביכול סוג מיים שעומד מול מי ברז. זו הגדרה לא נכונה, שכן גם מי ברז הם מיים מינרלים, כיוון שיש בהם מינרלים.

אם כן ההגדרה הנכונה היא שיש מיים מהברז ויש מיים מבוקבקים.

לא רק עין/אין גדי - רשימת מקורות על בקבוקי הפלסטיק הכחולים:

בארץ משווקים מים מנרלים בבקבוקים כחולים. אין כל בעיה למחזר את החומר הכחול, רק שאין מי שמוכן לקנות חומר ממוחזר כחול. ואם אין מי שקונה את החומר, אין מי שישלם על המיחזור. אבל כנראה שיש החושבים שיש גמדים שבאים בלילה, אוספים את הבקבוקים וממחזרים אותם.
 

את הבקבוקים הכחולים של כל חברות המיים המינרלים - לא ממחזרים - למרות שמַחְזִרִים אותם בחוק הפיקדון:

כתבה מידיעות אחרונות: http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2323115,00.html

ומקור נוסף:  http://www.yarok.org.il/viewpress.asp?ID=243&P=p3

יש תקופות שמצליחים למכור את זה במחיר הפסד. הינה כתבה מעיתון הארץ: "בחורף הקרוב נלבש את בקבוקי המיים המינרלים" - http://news.walla.co.il/?w=/5/443594

למה שמי שעוסק במיחזור יפסיד  ויעמיד עצמו בסכנת קיום ? - הסיבה שחברות המיים המינרלים רוצות שבזכות צבע כחול נקנה יותר, ונמחזר פחות, איננה טובת הסביבה.

תמונה למחשבה - המיים - סן-בנדטו שמייבאים לארץ - בקבוק כחול, מול בקבוק שקוף של אותם מיים, שמשום מה לא מייבאים.

מסתבר שאפשר גם אחרת.

עד כה הצטברו כמויות גדולות מאוד של פלסטיק מהבקבוקים האלה ללא שימוש. המשרד לאיכות הסביבה פנה זה מכבר לכל חברות המיים המינרליים שיפסיקו להשתמש בבקבוקים כחולים. עד כה כרגע הבקבוקים השקופים היחידים הם:
leader price של רשת "קו אופ ריבוע כחול".
Avian - יקר וקשה להשיג.

life - רשת הסופר-פארם עברה לבקבוקים שקופים, אחרי זה חזרה שוב לכחולים, ובחודש נובמבר השנה - חזרה לבקבוקים שקופים בעקבות פנית מנכ"ל המשרד לאיכות הדביבה.

הפיצו את המידע - leader price מוביל באיכות הסביבה. והוא זול.
באתר המחיר הוא 11.99 לשישיה (נכון לכתיבת שורות אלה זה זול יותר מי עדן ומנביעות). מהם הרשתות של "קו אופ ריבוע כחול", אפשר לראות בכתובת: http://www.coop.co.il/chain.asp

בתמונה: מיים מינרלים שיובאו לישראל. המים נמצאו נגועים בבדיקה של משרד הבריאות בחיידק מסוים ונתנה ההוראה להשמיד את כל המטען. המטען (20 קונטיינרים, 320000 בקבוקים) הועבר לאביב למיחזור (מפעל המחזור של הבקבוקים). המים בבקבוקים משמשים למפעל במקום מים מהברז. והינה - למרות שהצבע של הבקבוקים נחשב כנראה "יפה", זה לא אומר כלום על טיב המיים.
איך השתמשו במיים ? - גורסים את הבקבוק עם המים. והמים שהיו בו מצטרפים בשמחה ובששון למים במערכת השטיפה. שם הם ממלאים את תפקידם ולאחר מספר סיבובים במערכת, הולכים אחר כבוד בדרך כל מים

שילטון התאגידים וקשר המיים לשתיה - המדינה אמורה לדאוג לכלל. ועל כן יש נכסים שבשם טובת הכלל לא ניתנו לאנשי העסקים כסחורה העומדת לרשותם. אותם אנשי עסקים, רוצים בכל זאת לנכס זאת לעצמם. הם רוצים למכור את מה שאמור להיות שייך לכלל, ולקחת את הכסף הזה לעצמם. וכך יוצא לפחות לפי הסברה, שהמיים הרגילים המסופקים על ידי חברת "מקורות", אינם מספיק טובים לשתיה. לא בטוח שהסברה הזו נכונה, אבל אותם יצרני מיים מינרלים (לא רק עין-גדי) עוזרים לשמועה הזו להיות נפוצה. ואז מה - הינה הם הבעלים על המיים הטובים ביותר לשתיה, לפעמים הם מקבלים אותם בחינם מהמדינה, וכדי שתהיה לנו הזכות לשתות אותם, אנו צריכים לשלם להם. לא מדובר פה על טובת הכלל, אלא על טובת מספר מצומצם של בעלי מניות, ומנהלים שרוצים להתעשר מכך.

מיים טובים לשתייה, אמורים להיות נגישים לכל, ולא רק דרך תאגיד זה או אחר שמתעשר על כך, ומי שעני אמור לקבל מחלות ממי הברז. זו לא טענה דווקא למי עין-גדי - שכפי שצויין, לא בטוח בכלל שהם כל כך טובים לשתיה, אלא בכלל, ולנו כצרכנים לדרוש את זה. כמו שאמור להיות לנו אוויר נקי לנשימה לכולם, ואין זו תשובה שיגידו לנו: "אם אתם לא מרוצים מהאוויר תקנו בלון חמצן, או מסכת אב"כ". האוויר לנשימה והמיים לשתייה צריכים להיות נגישים לכל בצורה זכה ונקיה.

מיים אינם משאב כמו ברזל, או ניקל, או כספית שאפשר גם למצוא להם תחליפים אם הם יקרים, ואפשר בכלל לחיות בלעדיהם. ובטח שזה לא כמו מותרות גדולות יותר כזהב, ושיט תענוגות. בלי מיים לשתיה, אי אפשר לחיות. בחום של ישראל, לפעמים אי אפשר לחיות גם יום אחד. מכאן שמשאב זה בשונה מדברים שבהם יש פחות תלות, צריך להיות זמין ונגיש לכל ובאופן שוויוני - לפחות לשתיה. השקייה - זה כבר לא צורך קיומי מיידי באותו הדרגה לשתיה.

ועוד לא דיברנו שאותו תאגיד שמשתלט על המיים, לא אחת עושה זאת תוך פגיעה בשמורות טבע, בבעלי חיים, בצומח. לא טובת האדם לנגד עיניו, ולא טובת הטבע, אלא עוד ועוד ועוד כסף, לא משנה מה יקרה לאחרים.

אל תתנו לכך יד.

אם כבר לשפר את איכות מי השתיה מהברז - לשים פילטר ו/או לדרוש מהשלטונות להיות אחראים לסיפוק מי ברז נקיים לכל.

מתוך החוק נגד ניתוק המיים: בין היתר נאמר בו שהמיים הם קניין הציבור, ולכן המדינה מחויבת לספקם בכל מצב. "הזכות למם במחיר סביר ובאיכות ראויה לשתייה טבועה בזכותו של אדם לחיים, ממש כמו הזכות לנשום אוויר נקי". חוק זה אגב מדבר בעיקר על איסור ניתוק מיים ע"י מקורות כענישה קולקטיבית, נגד רשויות מקומיות אשר לא פרעו חובן.

תגובות שהגיעו בעניין זה

תגובה 1 - לא רק שמועה: עניין המים הלא בריאים ולא נקיים שבברז, בדרך כלל איננו שמועה בלבד. למעלה מזאת, אף מסתירים מהאזרחים מידע עד כמה המים אינם בריאים, כפי שמסתירים מידע לגבי עד כמה האוויר מזוהם (או לפחות לא באמת בודקים עד כמה הוא מזוהם ועד כמה זה באמת משפיע עלינו). העניין ברור לגמרי- מי שעני אמור לחלות במחלות ממי ברז, במילא הוא עני, במילא זו אשמתו, ובמילא הוא עול שנופל על המדינה ואינו מועיל, עדיף לחסל אותו, לאט לאט כי אי אפשר מהר מהר. לעומת זה מי שקונה מים מינרליים או רוכש מסנן הביתה, הוא צרכן, ועל כן ראוי, כיון שהוא תורם לחברה ולכלכלה בהיותו צרכן שמשלם לתאגידים ולחברות. השתלטות על מקורות המים השייכים לכולנו ופגיעה בהם היא דבר שאנחנו אמורים לקדם בברכה, הרי מספקים לנו מים נקיים, צריך להגיד תודה, לא?
ובעניין העניים, אתמול הייתי בעיר פיתוח צפונית בה האבטלה גבוהה והייאוש גדול (ואף אחד שם לא שמע על אקטיביזם) שאלתי שם אנשים על המצב הכלכלי והחברתי והיה שם מישהו שאמר לי שבמקום שר האוצר הוא היה לוקח כבר רובה ומרסס את כל השכבות החלשות, למה להרוג את כולם לאט לאט אם אפשר מהר (אם לא ברור זו לא היתה הצעה של האיש לפיתרון, אלא ביטוי תחושה קשה של יאוש).
 

תגובה 2 - אותי למשל זה מרתיח שאני צריך לשלם כסף על משהו שאמור להיות חינם, אבל אני ממשיך לצרוך אותם, כי כשאני יוצא לטייל (ואני מטייל הרבה), בדרך כלל אין בדרך איך להשיג מים, וגם בבית המים של פ"ת מזעזעים. הפתרון היחיד שמסתמן בשטח כרגע, לצערי, הוא כמו שנאמר, לצרוך. מסנן או מינרליים. רק ברגע ששילמתי, זכותי ליהנות ממים נקיים. וזה לא משנה שאנחנו משלמים חשבון מים (שהוא לא קטן, עליי לציין). זה עדיין לא גורם לממשלה (או לרשויות או למי שלא יהיה שאחראי על הנושא) לשפר את איכות המים. השאלה שנשאלת היא: איך מתנגדים? מפסיקים לצרוך מים מינרליים? עושים הפגנות מול מקורות או הממשלה? למישהו יש רעיונות?

ואני אגיד לכם משהו, אם מדברים על אלטרנטיבות: אם הייתי גר בחיפה, הייתי הולך לגור באיזור כבאביר, ליד נחל שיח. ולמה? שם יש מעין בריכה קטנה עם מי מעיין קרים וטעימים. שתיתי מהם והם מצוינים. אם הייתי גר שם הייתי שותה רק משם. לגבי מקלחת לא בטוח אבל שתיה בהחלט.


ועוד משהו: גישה למים נקיים היא אחת מהנושאים הבוערים שדיברו עליהם בועידת כדור הארץ, רק שכמו כל ועידה, דיברו הרבה ולא עושים כלום

תגובה 3 -שאנחנו מתרחקים מהטבע האמיתי ומתקרבים לטבע הוירטואלי,ככל שהזמן עובר.
(כמעט)כל אחת רוצה לגור בכפר עם דשא ועצים,באיכות חיים ושקט-אבל הקשר היחידי לטבע שלה  הוא דרך הטלוויזיה.
מאחר והקשר בין האדם המודרני לטבע רופף ביותר בצורה טבעית אך נראה שמתחזק בצורה וירטואלית-דרך תוכניות טבע בטלויזיה ותובניות טיולים גם כן במכשיר,אין להתפלא כי המיחזור רחוק מאוד מרובינו.
הצבע של בקבוקי המים המינרלים הוא צורך של צרכנות ומכירה.
ליצרנים ולמפרסמים נראה כי הצבע הכחול של הבקבוקים יצבע לעינינו את המים ויהפוך אותם להראות "טבעיים" יותר-כאילו ממש מי מעיין,לא חשוב שהדרך מהמעיין למקרר שלנו היא ארוכה ורחוקה מ"טבעיות".

הגיע הזמן שנפסיק לרכוש כל דבר שמוכרים לנו,ונתחיל להקפיד על כל מוצר ומוצר-כשהיצרנים יראו שאיכפת לצרכנים מהטבע ומאיכות הסביבה והמיחזור הוא בעל ערך וחשיבות בשבילנו, הם ישנו את דרכיהם וזאת כדי לעודד אותנו לרכוש את המוצר שלהם כי הוא "טבעי ולא הורס את הסביבה" במקום לשכנע אותנו שהוא"יפה ובריא יותר".
כרגיל,לכל בעייה כזו הפתרון הוא פעולה ישירה של הצרכן ונסיון לשכנע צרכנים אחרים לעמוד על דעתם.
למרות כל הבולשיט שצרכנים קונים מהיצרנים והמפרסמים,יש אפשרות וצורך לעמוד על שלנו ולפתוח את הפה ולסגור את היד ולא לקנות אוטומטית דברים כמו רובוטים.
חוצמזה,גם חברות גדולות שמצליחות "לעבוד" עלינו בעניין של בריא וטעים וטיבעי,גם הן יכולות ליפול כאשר צרכן אחד ועוד אחד יחליטו להפסיק לקנות את הבולשיט שהן מייצרות ומפרסמות.
גם חברות ענקיות נפלו עם השנים ולא לעולם חוסן.
 

4. מתוך פורום "שמירת טבע" בתפוז - המים המינרלים מקורם במעיין עין גדי אשר כידוע התיבש לחלוטין בעקבות כך לפני כשלוש שנים.
המים אינם נאספים בנחל דוד או בנחל ערוגות, אך לבטח משפיעים על האקוויפר שמתחת להרים.
הבעיה היא מורכבת יותר ונעקבה על ידי במשך שנים רבות-
הקיבוץ התחייב להותיר טפטפות פעילות במטעי הדקלים בכדי לאפשר לצמחים ולבעלי החיים לחיות כתחליף למעיין. לפני כשנתיים הקיבוץ הפסיק את הזרמת המים ומרבית עולם הטבע נעלם. במדרון עין גדי (כך מכונה השפך שבין נחל דוד לערוגות כשבתווך מעיין עין גדי), קיימים מרבית הצמחים הנדירים וכבר כתבתי על כך כתבה מפורטת בעבר אשר הופצה לגורמי שמירת הטבע וחינוך באזור עין גדי. הכתבה התרכזה בחיי הדבורים המאביקות (בעיקר דבורת נגרים ואמיג'ילה) אשר קיננו בגזעי הדקלים והסתמכו על צמחי פרחי אבקה טרופיים כדוגמאת אבוטילון קהה וכסיה מדברית. בשנה האחרונה הכחדו מרבית פרחי האבקה אשר גרמו להיעלמותם של הדבורים. הדבורים הללו אחראים להאבקתם של מרבית הצמחים בתוך שמורת עין גדי שהינם צמחי צוף ולא צמחי אבקה.
בקרוב אעביר לפורום את הכתבה במלואה ואז תבינו איזו שואה אקולוגית טומן המפעל של המים המינרליים של עין גדי!
כצפוי, רשה"ט והחלה"ט, לא הבינו מה הקשר בין הדבורים לצמחי עין גדי ולכן לא התייחסו ברצינות למכתבי אליהם

כדאי לראות את כל השירשור בפורום בנושא הזה שמתחיל כאן

עוד מאותו מקור: - הגדלת השאיבה למפעל המים המינרליים איננה מכל המקורות אלא ממעין עין גדי, שספיקתו קטנה וחשיבותו לנאה עצומה. המעין הישקה (בעבר, כשהיו בו מים) את כל הקטע על המצוק בין נחל דוד ונחל ערוגות. הוא השקה את השיחים, העצים שגדלו לידו ועל המדרון המזרחי. העצים קיימו שרשרת מזון מאד מפותחת, כמעט התפתיתי להגיד שלמה. הגדלת השאיבה ממעין עין גדי המיתה את כל בית הגידול הזה.
למה שואבים משם? כי זה מקום עם בקרה מקסימלית והמים יורדים בכח הכבידה למפעל, כך שאין פה השקעת אנרגיה.
נאמנים עלי דברי עוזי פז שטוען כי כל הסביבה של מעין עין גדי חרבה ונמצאת בתהליכי גסיסה מהירים.
אם קבוץ עין גדי חפץ חיים, יתכבד ויזרים לאזור מעין עין גדי 25 אלף קוב שנתי (זניח לעומת כמות המים שהוא אוסף בנחלים) על מנת לפצות על שאיבת היתר מהמעין. אם רק השיקול הכלכלי מנחה אותו, צריך לשוחח איתו במישור הזה. באמצעות חרם צרכנים.
שלא לדבר על כך שבהעדר מונה מים, שהקבוץ היה אמור לשים, לעולם לא נדע כמה מים נתפסים במעין.

עוד מאותו מקור - ...מספיק מבט חטוף מהכביש אל השמורה כדי לראות את הנזק לשמורה.
ומאחר וחוקית יהיה קשה מאוד להתמודד עם הקיבוץ, אני מצטרף לקריאה להחרים את מוצריו.
לטענת הקיבוץ כי השאיבה היא בהתאם לחוק:
אין חוק במדינת ישראל האוסר להשתין בבריכה, אז למה להשתין מהמקפצה?

עוד - התיישבות פוגעת במקום ולכל היותר יכולה למזער את הפגיעה.
ובכל זאת, אנחנו מתיישבים במקומות ואנחנו צרכנים של משאבי טבע
אבל כשאנחנו מתיישבים באזור טבעי (בלתי מפותח)
- הדבר היחיד שעלינו לעשות
- זה להתחשב בערכי הטבע של הסיבה שלנו!
ולא לנהוג כאילו 'אני ואפסי עוד'.
ולהתחשב משמעו במקרה הנדון - זה לצרוך מים בצניעות.
לחשוב קצת מעבר לקצה האף...
 

ובכל זאת, תושביו הרשו לעצמם להעתיק את מי נווה המדבר
ממקומם הטבעי אל הגבעה ההיא,
תוך ניצול של כמויות גדולות מאוד של מים
- הרבה מעל ומעבר ליישוב רגיל.
שאחרת איך תסביר קיומה של משתלה טרופית מפוארת,
צמחיה עבותה בין השבילים על אותה גבעה צחיחה?!

לעניות דעתי הבלתי מקצועית
- הגינון בקיבוץ עין גדי צורך יותר מים מגינון ביישובים אחרים.
וכל זה נעשה תוך צריכת מים מקומיים, על חשבון נווה המדבר.
האם יובשו שם מדשאות כשבתל אביב יובשו מדשאות?!
אבל את המעיין וסביבותיו הם לא היססו לייבש.

איכשהו החבר'ה בעין גדי צורכים מים "מקומיים" ומתעשרים על חשבונם,
בלי ש"שאר העולם" שם לב יותר מידיי.
איכשהו תושבי עין גדי מתנהגים כמו "מלכי הארץ" באזור

ועוד- רשות הטבע לא מדווחת לציבור על מגעים שלה עם הקיבוץ. על שתיקות והסכמה שבשתיקה, על פרוייקטים משותפים ודמי שתיקה,
אין שקיפות ןאחך אמר הקצין אני כבר אשטח את הקובלנות אצל מבקר הרשות
יש מבקר רשות?
האם הדו"ח שלו התפרסם אי פעם

רק חרם צרכנים יעשה את העבודה

עוד - אשה באה לרב והתלוננה שבעלה ברח מהבית. הרב הסתכל בספרים והבטיח שבעלה יחזור. ביציאה, אמרה לה הרבנית שבעלה לא יחזור. כשבא הרב בטענות לאשתו אמרה לו: אתה מסתכל בספרים. אני הסתכלתי על הפרצוף שלה. תאמין לי, בעלה לא יחזור.
וזה מה שישד לי להגיד לך: מי שראה את המקום יודע שמיבשים אותו. מי שנשאר באינטרנט ובדוחות, לא יודע את האמת. סע ותראה לבד.


עוד - תשובה לאלי רז וקצת נתונים:הבעיה בנושא המים בעין גדי היא בדיוק כמו בעית הקרקעות ואפשר לתמצת אותה ב"של מי המים האלו לעזאזל". אכן המכסה השנתית שהמדינה התחייבה עליה היא 2.1 מלמ"ק. זה היה לפני 40 שנה כשבגרוש היה חור וקיבוץ עין גדי התכוון לגדל חצילים, ענבים, עגבניות ועוד ירקות זוללי מים. מאז השתנה המצב, החצילים ירדו ובמקומם קיבל הקיבוץ אמצעי ייצור חדשים -תיירות, חוף וכדו'. אך ההקצאה נותרה. בבחינת - שטח משוחרר לא יוחזר.ואותה הקצאה היסטורית ובלתי רלוונטית מלווה אותנו עד הלום ומשמשת כעלה תאנה לשימושים חדשים ובלתי חציליים לחלוטין: מפעל מים ופיקוסים אפריקאיים בגינת הקיבוץ. אסור לטעות במספר העצום של 2.1 מלמ"ק: רובו עדיין לחקלאות, וגם טרם היות הבולענים שהשמידו את החקלאות היה הקיבוץ רחוק מלנצל את כל כמות המים. לא כי הוא לא רצה, אלא כי לא היו ענבים וחצילים שיצרכו את כל  המים .הדיון הנוכחי אינו על המים שהופנו לחקלאות והם חלק הארי של ההקצאה.
מתוך ההקצאה,  2080.5 הוקצו לחקלאות  ו 78 לשימוש ביתי (כולל גינון). המאבק על 2 מליון מלמ"ק לחקלאות הוא אידיאולוגי, כמו המאבק על הקרקעות, אבל המאבק על השימוש הביתי הוא שורש הבעיה הנוכחית.אגב, בכל מיקרה המים לחקלאות היו תמיד משני הנחלים שבהם יש מים ( גם אם כיום קשה לראות אותם, כי הם מתחת הסחף שהצטבר בשיטפון של 2001 ) ואילו השימוש הביתי היה ממעיין עין גדי וממעין שולמית שבם נלקחים המים בנביעה עצמה.
מפעל המים מלווה מיומו הראשון בחוסר תמימות מצד הקיבוץ ומכשל מתמשך של הגופים שאחראים על הפיקוח -נציבות המים ורשות הטבע והגנים.
המפעל הוקם בתנאי שייבנו תאי מדידה וחלוקה במעיין עין גדי כדי שאפשר יהיה לפקח בצורה אמינה ומדוייקת על כמות המים הנותרת לטבע. 25 קוב לשעה ב4.5 חודשי החורף ו12 קוב לשעה בשאר החודשים. עד היום לא טרחה רשות הטבע להקים את תאי המדידה ולכן אין לאנשי הרשות מושג על כמות המים שנותרת בשמורה.האמת, לא נשאר הרבה ואת זה יכול לראות כל מי שרוצה.
אבל אפשר למדוד זאת בדרך אחרת: הספיקה במעיין עין גדי ומעין שולמית היתה בשנת 1999 (השנה שאל נתוניה מתייחס אלי רז) 680000 קוב לשנה. ההפקה משני המעיינות היתה  636000. כלומר נותרו לטבע בשני המעיינות רק כ5 קוב לשעה כאשר עפ"י ההסכם לחלוקת המים היו אמורים להשאר לטבע ממוצע שנתי של 23 קוב לשעה.
המפעל הוקם וקיבל אישור ל6000 קוב מים, אך חיש קל עלתה ההקצבה ל30000 קוב, וכל זאת ללא ידיעת אנשי השמורה שמתוכה נלקחו המים.חשוב להדגיש שההקצאה גדלה בלי שירד העומס על המעיין, כי כזכור צמצום החקלאות לא רלוונטי משום שהחקלאות הושקתה מהנחלים ולא מהמעיין.
אבל, האויב הגדול של המעיין הוא הגינון של הקיבוץ שמתהדר בגן טרופי ללא חיפוי( עפ"י הפרסומות) ומושקה, ללא הגבלה מספר פעמים ביום. אם עומדים בכניסה לנחל ערוגות וצופים אל הקיבוץ, אפשר לראות את שכבת האדמה ספוגת המים. ולהזכירכם, בעין גדי עסקינן.
הגן, שמושקה מספר פעמים ביום צורך (על פי נתונים שהתקבלו מהקיבוץ) כ25 קוב לשעה! את הפער שבין הנתון של אלי רז לגבי הצריכה הביתית השנתית של הקיבוץ (כולל, כמובן, גינון) -78000קוב  לבין רק הצריכה של הגן - 219000  קוב לשנה, מישהו צריך להסביר. באותה הזדמנות כדאי להסביר את הפער שבין הדיווח של הקיבוץ לגבי השימוש הביתי לבין קריאת השעון של מעיינות עין גדי ושולמית ע"י אנשי הנציבות.
ההסכם החדש שמתגבש בימים אלו יאפשר לחברי הקיבוץ להמשיך ולהשקות שטחי נוי אדירים בחינם, על חשבון השמורה. מאחר וקיבוץ עין גדי הינו אגודת מים, למעשה המים הם כמעט בחינם ( זה ההסבר לכך שהממטרות מפזזות כל היום). אתם ואני משלמים לחברת מקורות. חברי עין גדי משלמים לעצמם.
הקיבוץ,מוכן ומסכים שבעתיד יושקה הגן מנחל ערוגות, מקידוח במורד הנחל.זה פתרון מצויין, פרט לעובדה שהקיבוץ לא מוכן להשקיע בכך אפילו אגורה. אז אם יימצא נדבן, שיסכים לממן ל600 חברי הקיבוץ גן טרופי ולהקים מערכת השקיה נפרדת, הבעיה תפתר.
למעשה, אפשר אולי להעביר את כל מערכת המים הנוכחית ממי מעין עין גדי למים מקידוח בנחל ערוגות, כפי שמתוכנן לאכסנייה וביס"ש. וכך ינוצלו  כל המים שבמורד הנחלים ומי מעיין עין גדי ישארו רק להכרחי ולטבע. חברי הקיבוץ התרגלו, אמנם, שבברזים זורמים מים מינרליים, והשתיה כמו הכביסה המקלחת והשרותים היא במים מינרלים אבל ביננו, מי עוד מתקלח  במים מינרלים ?
דבר אחרון. אם חשבתם שהפרסומים של נציבות המים שכפר שמריהו במקום ראשון בארץ בצריכה ביתית נכונים, תבדקו שוב. הפעם הוסיפו את חברי עין גדי ותופתעו, או שלא, מהתוצאות.

ההודעה פורמה בפורום שמירת טבע כאן: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=718&msgid=24301131

בהמשך הוסיפה אותה כותבת (בין היתר לאחר שנשאלה על מקורותיה) - המקור של הנתונים, כפי שציינתי, הוא נציבות המים והם התקבלו בהתאם לחוק חופש המידע ותשלום אגרה כנדרש.הבעיה היא לא הקיבוץ שסה"כ ניצל הזדמנות, אלא הרשויות שתפקידן לשמור לאכוף ולוודא שניצול המים נעשה כחוק ולטובת כל הצרכנים. מלכתחילה אי אפשר לתת לחתול לשמור על השמנת ואנשי הקיבוץ לא יכולים לשמור על המים שהם צורכים. ישנם גופים שזה תפקידם - לשמור על נכסי הטבע והמשאבים. והם לא עושים זאת בהתנדבות. מישהו היה צריך לעבור על הדיווחים ולגלות את הסתירות או לפחות לבוא לבקר בשמורה להעפיל למעיין עין גדי ולמדרון שמתחתיו, לראות את הקטסטרופה, ולנסות להבין איך זה קרה. איך הפכה הצמחייה והקנים הירוקים בעבר לערימת קש בהווה ואיך הפכה בריכה נעימה לשלולית יבשה. מבט דרומה , תוך כדי לגימת מים מינרליים מבקבוק של מי עין גדי יתנו את התשובה.
הקיבוץ יושב על שכבת אדמה ספוגת מים,שמושקית ללא הגבלה כמותית וכספית בחורף ובקיץ.    מספיק אנשי מקצוע היו צריכים לשים לב לפריחת גן הנוי מול כמילת צמחיית מעיין עין גדי. זה תפקידם. תפקידנו, כנראה, להעיר אותם ולהראות להם שהתחלנו לשים לב למה שהם עושים ובעיקר למה שלא. ולא לתת לחברי הקיבוץ להמשיך ולהוליך אותם שולל.

 

תגובה (5) - סוג נפוץ של תגובה "יאללה יש עוד המון מזהמים, מה כבר זה משנֶה"- תגובה שבוורסיות שונות התקבלה מלֹא מעט אנשים. אומרים, "יש עוד המון מפעלים מזהמים, מזיקים... גם המכוניות מזהמות" וכו' כלומר כולם מזהמים אז מה הבעיה ? או שממילא אין מה לעשות.

תשובה: ראשית - מעבר לקלישאה (הנכונה) ש"כולם זה לא סיבה", "ושבשביל מה להחמיר את המצב החמור בלאו הכי", שימו לב שבתגובה כזו מאשימים אחרים. מפעל, מכונית... באו לא נשכח שמי שקונה את המוצרים האלה, לא פחות אשם, שכן הוא מממן ומעודד את המפעלים האלה, ובעצם יוצר דרישה למוצר.

שנית - לגבי מי עין גדי, מדובר במוצר שיש לו תחליף. קשה לשכנע אנשים להימנע ממשהו טוב שאין לו תחליף. לדוגמה, נניח מקרה בו כל הפלאפונים מסרטנים באותה מידה - יהיה קשה לכפות על ציבור לוותר עליהם. אבל אם יש תחליף, פלאפון או צורת דיבור איתו שנוחה וזמינה, ואינה מסרטנת כלל, מדוע לא להשתמש בה ? זה בסה"כ ענין של מודעות. במקרה של עין גדי יש מספיק תחליפים איכותיים, פוגעים פחות בסביבה, והם זמינים לכל. שימו לב, ותנהגו בהתאם למען בריאותם, ולמען הטבע והסביבה.

פעילות כזו תעודד גם יצרנים אחרים מתחומים אחרים לפעול באופן ידידותי לסביבה, מתוך ידיעה שאם יעזו לפעול אחרת, מוצריהם יוחרמו, והם לא יראו גרוש.

תגובות מתוך "פורום האיל הקורא" - http://www.haayal.co.il/story_347

* יכול להיות שהאיטלקים עד כדי כך חלמאים שהם ישאבו מים מינרליים דווקא מהמקום הכי צחיח באיטליה, שבו המעיין היחיד הוא פנינת טבע ונוף. אבל כאן יש סבירות גבוהה שבפרסום (''מהאלפים אליך'') יש אמת, והאיטלקים שואבים את המים מהאלפים. שם יש בוודאי נזק מקומי באזור השאיבה, אבל הוא מאוד מקומי; כללית יש באלפים הרבה מעיינות והרבה מים.

תראה, אפילו התפלת מים גורמת לנזק סביבתי מסוים (יש דבר שנקרא ''זיהום תרמי'': מים חמים שנפלטים ממתקני התפלה / תחנות כוח משנים את סביבתם הימית). אבל אנשי העולם באופן כללי צריכים לשתות *משהו*. למעשה, כמות המים שדרושים לשתייה בעולם, ובכל ארץ בנפרד, לא ממש ניתנת למשחק.

השיקול, לכן, הוא לצרוך מים ממקום שבו הם נמצאים כמה שיותר בשפע. צריך, כמובן, לאזן את זה עם המחיר הסביבתי של הובלת מים, או אריזה שלהם בפלסטיק. שלא לדבר על איזונים עם אינטרסים לא-סביבתיים (כלכליים, בטחוניים).

אחרי כל זה, שאיבת מים לכלל אזרחי ישראל מנווה המדבר היפהפה של עין גדי היא, איך נאמר זאת בעדינות, שערורייה.

* התקווה האמיתית לסגירת המפעל היא פגיעה צרכנית חזקה מספיק. יש להחרים לא רק את מי עין-גדי, אלא את *כל* מוצרי יפאורה-תבורי - ''תפוזינה'', למשל, ועוד.

שילחו בדואר אלקטרוני את מידע הזה הלאה ! אולי עוד תספיקו להציל משהו.

תגובות/הארות/הערות ותוספות למה שנאמר כאן, אפשר לכתוב לכתובת: pinat_hay@hotmail.com

חזרה לדף הראשי

שניצל עוף או שניצל סויה ? מי מזיק יותר לסביבה ?   בהרבה מקרים דווקא השניצל סויה !   וגם חלב סויה מזיק יותר לסביבה מחלב פרה   מחקר חדש: הדיילי מייל נתן לו את הכותרת: "איך צמחונות גורמת יותר נזק לסביבה מאכילת בשר", והטיימס: "טופו יכול להזיק לסביבה יותר מאשר בשר, כך מצא מחקר של WWF"