מכתב לגבי הקשר בין חומציות בדם עקב אכילת חלבון

*  במאמר הביקורת על גארי, היה כתוב בעבר שגארי קישקש משהו על חומציות בדם עקב אכילת חלבון מהחי וזה גורם, לפי דעתו השגוייה של גארי, לבריחת סידן. לא היה פירוט במאמר למה זה קשקוש. זיו, מהנדס מזון, כתב בנושא. ולהלן מכתבו הראשון. בהמשך ההתכתבות דנו בניסוח נכון למאמר - והניסוח הסופי נמצא במאמר הביקורת.

שלום רב,

שמי זיו, ואני רוצה להביע את הערכתי למאמר הביקורת שכתבת על הרצאתו של גארי יורופסקי. מאמרך הוא שקול, מנומק, מאוזן ולא מתלהם, תכונות החסרות מאוד ברטוריקה ובנאומים של דמגוגים כמו גארי יורופסקי. בתור אחד שמתעניין מאוד בתחום התזונה, ובעל רקע אקדמי בו (הנדסת מזון) הייתי רוצה לומר כי הצורה בה ניסחת את מאמרך צריכה להיות דוגמא לכל מיני "מומחים" מטעם עצמם כיצד לעשות זאת. אני רוצה ברשותך לחדד שתי נקודות שהעלת במאמרך. אחת היא לגבי חומציות של חלבונים מן החי, אשר גורמים לדילול סידן בעצמות. ובכן, אמרה זו איננה משוללת יסוד (האמת, להפתעתי). ישנם מאמרים המדברים על כך שעודף בחלבון, במיוחד חלבון מן החי אבל לא רק, יכול לגרום לאיבוד סידן בשתן. התיאוריה היא כמו שמצוין בהרצאה, שהגוף נאלץ להשתמש בפוספאט שבעצמות כדי לסתור את החומציות. זה נכון רק אם לא צורכים מספיק אשלגן שיכול לסתור את החומציות.(יש אשלגן בירקות ירוקים בעיקר האמת אבל גם בבשר וחלב). מה שגארי לא מציין (או יותר נכון, האיש שסיכם עבורו את הנושא לא ציין) זה שגם דגנים יכולים לגרום לאותו עומס חומצי, כך שגם הפסטה והקינואה הטבעוניות הן בעייתיות. עובדה נוספת שנשכחה היא שאותם חלבונים מסייעים בספיגת קלציום, כך שכל האפקט הזה של אובדן סידן די מתאזן.

שורה תחתונה- אדם שצורך מספיק אשלגן, לא צריך לדאוג מאפקט זה כלל. אני יכול לשלוח לך מאמרים רלוונטים אם אתה מעוניין. מה שאותי מעניין זה למה מיץ פירות, שהוא חומצי, לא גורם לתופעה זו. נכון לעכשיו לא מצאתי תשובה לכך.

אני מודה לך שקראת הודעה זו, ומקווה לראות גילויי דיעה שלך בנושאים אחרים,

זיו