טיפול טבעי נגד קרציות פרעושים ("פשפשים" ועוד  עם שום, חומץ, לימון ורוזמרין (בעיקר אצל כלבים וחתולים)

שתפו אותנו בנסיונכם והערותיכם - שִלחו לדוא"ל

מבוא

ישנו טיפול טבעי ויעיל למניעת פרעושים (או כפי שהם מכונים בלשום העם: פישפשים) ועליהם נפרט במאמר. כך מנסיון, של הכותב ומעדויות של אחרים שחלקם מובאים באתר. הכותב אינו ווטרינר, ואם אתם רוצים טיפול רק על סמך ווטרינר, פנו אליו. כמו כן תמיד יתכנו חריגים - כלבים רגישים במיוחד, גם לתרופות יש חריגים ורגישים במיוחד. מי שפועל לפי דף זה - יובהר שעושה זאת על אחריותו.

מנסיון אישי, היו שנים יותר יעילות, ופחות יעילות, אולי תלוי בנגיעות בסביבה. שילוב של השיטות היה הכי יעיל.

נגד פרעושים הטיפול שיפורט להלן נוסה בהצלחה בארץ ובעולם כבר על לא מעט כלבים, ובמשך תקופה ארוכה, אך שימו לב מדובר בעיקכר ברפואה מונעת - כלומר הטיפולים האלה מונעים עליית פרעושים על כלב או חתול שעוד לא נגועים בדבר, אך אם קיימת נגיעות יש לרסס קודם ברעל כימי המיועד למקרה כזה, ואת המשך הטיפול בדרך המוצעת. יכול להיות שבנגיעות נמוכה תהיה הצלחה זמנית להיפטר.

חשוב שאנשים ישתפו בניסיון שלהם (כיתבו לדוא"ל pinat_hay@hotmail.com). לפעמים כששואלים ווטרינרים, יש כאלה ששמעו על זה אבל לא קראו על זה חומר מקצועי... והם גם לא יודעים להשוות רעילות של חומרי ההדברה שהם ממליצים לרסס איתם את החיות. ויש רבים שאפילו לא שמעו על זה. באחד הפורומים כתב בציניות ווטרינר אשר נשאל, אם שום יעיל נגד פרעושים,  שמה שהוא יודע זה  ששום מגרש ערפדים... נו זו אמונה... אני לא רוצה להגיד תפלה, כי פרעושים כמו ערפדים מוצצי דם, והשום מגרש לפחות את הפרעושים מאוד יפה, כפי שיוסבר.

הינה החומר הידוע - רובו כפי שפורסם בכמה מקורות.

בקיצור

השיטות מופיעות בווריאציות שונות, מי שרוצה ת'אכלס -אז הינה מה לעשות ב3 וורסיות מומלצות. בשאר הסעיפים דברים נוספים להרחבת הידיעה בנושא, ואפשר למצוא שם עוד ווריאציות לטיפול.

שיטות הטיפול המניעתי והטבעי

 חומץ תפוחים
 הדרך המומלצת והפשוטה ביותר לביצוע.

יש לשים בערך כף חומץ תפוחים בליטר מיים, באופן קבוע במיים של הכלב בעונת הפרעושים.

או לשים חומץ על האוכל של הכלב, ולהאכיל אותו פעמיים ביום. אם הכלב אוכל פעם ביום, אז פעם אחת ביום עדיף מכלום.

חתולים סולדים יותר מחומץ תפוחים, ויש סיכוי רציני שיסרבו בתוקף לשתות מיים כאלה. לא ניסיתי על אוכל.

לחומץ תפוחים יתרונות בריאותיים נוספים - פירוט על כך בהרחבה במאמר.

דרך נוספת:

שום 

מינון - יש לתת כל 2-3 ימים, שן שום שלמה טרייה לכלב גדול. חצי לבינוני. רבע לקטן ולחתול. אין לעבור את מינון זה, כי שום במינון גבוה מדי עשוי להזיק. פרטים בהמשך, בכל אופן אל-דאגה, כי נזק אפשרי כאשר מדובר במינון גבוהה בהרבה מזה הכתוב פה.

אופן השימוש: לשים מרוסק באוכל של הכלב. מפזרים למעלה, והכלב אוכל.

או לחתוך לחתיכות קטנות מאוד, לשים לכלב עמוק בתוך הפה ולתת לו לבלוע כאילו זה כדור.

אצל כלבות מעוקרות הסובלות מ"בריחת שתן", תיתכן הגברה של בעיה זו, עם השימוש בשום. במקרה זה מומלץ למנוע פרעושים בשתי האפשרויות האחרות המובאות במאמר זה.

הן החומץ והן השום יוצרים הפרשה דרך העור של החיה שאומרת לפרעושים "אל תיגעו בי" ובמקום תבחרו חיה טעימה יותר להיטפל אליה.

דרך טבעית שלישית:

לימון ורוזמרין - שופכים 3/4 ליטר מיים רותחים על לימון גדול עב-קליפה שחתוך דק + ענף של כ18 ס"מ רוזמרין טרי (או כף רוזמרין יבש). משרים כמה דקות, מסננים ומעבריים לבקבוק ספרֵי. שומרים במקרר ומנערים היטב לפני השימוש. השימוש: ריסוס על הכלב כל יום, או פשוט לקחת את הנוזל ולשים בכמה מקומות על הכלב. כאשר יש כבר נגיעות, טיפול זה לא יפתור לבדו את הבעיה. גם שימוש בצמחים כמו גרניום לימוני, נראה שעזר. יתכן שעדיף לשים את החומר על הכלב מחוץ לבית, בתקווה שהפרעושים יברחו, ולא באיזור המרבץ שלו. עם כי... לא ראיתי שכולם בורחים.

טיפול באמצעות שמנים אתרים - לכותב מאמר זה אין נסיון אישי. גם במאמר לא הובאו רשימת מקורות לבסס את הדברים. מי שרוצה יקרא ישירות את המאמר שכולל 2 חלקים:
אזהרות לפני טיפול
טיפול בפרעושים אצל כלבים

* כתבה מNRG בנושא שמפרטת הן שיטות אלטרנטיבות והן ברעלים מהחנות ניתן לראות בכתובת http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/058/165.html אם כי להתרשמותי את השיטות האלטרנטיביות המופיעות אצלם - הם כתבו אחרי קריאה פה - אבל בכל זאת אפשר לראות שם סקירה כוללת על האמצעים הקיימים.

שמרי בירה -  Brewer's yeast - מוצר בעל טעם מיוחד ובריא גם לבני אדם. שימו לב שלא מדובר שמרים שנהוג להתפיח בהם בצק, אלא זה מוצר שמוכרים אותם לרוב בחנויות שמכנת את עצמן חנויות טבע או חנויות אורגאניות. לפי http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/Glossary/H-Brewer-sYeast.html - מתן מוצר זה לחיות מחמד באמצעות פיזור על האוכל מונע לתקופה ארוכה פרעושים וקרציות. לפי ההוראות באתר יש לפזר כפית על כל קילו ממשקל חית המחמד, אך לכותב שורות אלה זה ניראה כמות גדולה מדי. באתר הזה כתוב שהמוצר מרחיק גם יתושים. כותב שורות אלה לא בדק את הנושא. למחפשים מידע נוסף: אם מחפשים בגוגל מוצאים עוד מקומות שממליצים לתת שמרי בירה לכלבים וחתולים, גם ווטרינרים ואתרים נוספים ממליצים על שמרי בירה להרחקת טפילים, למשל תשובה לשאלה שבע בקישור http://www.purina.co.il/Index.asp?CategoryID=232&ArticleID=328#two או  http://blogs.atraf.co.il/membersPages/Blog.aspx?zrzor4P1qr=GHEEIE&Oy1t_vq=MFLDJ.

קרציות - לבדוק לעיתים קרובות את הכלב, ולפלות את הקרציות. לפלות ביד פרעושים זה לא מעשי, הם קטנים יותר, מתחבאים טוב יותר, יודעים יותר טוב לברוח, כלל לקפוץ ולעבור טווח גדול עד כי לא רואים אותם. קרציה לעומת זאת הולכת יותר לאט ומתקבעת במקום מסויים, ואז כשמנסים לפלות אותה היא נשארת במקום.

בחיפוש אחר קרציות יש לשים לב במיוחד לאזור האוזניים, צוואר ובין אצבעות הרגליים בחלק הקדמי והאחורי של האצבעות. בטבע קרציות מטפסות למשל על צמחים וכשעוברת חיה במקום עולות עליה. בבית הן עולות על הקירות, אז להסתכל גם על הקירות באזור הכלב או החתול ולראות אם אין קרציות על הקירות. מה עושים עם קרציה שפולים (מוציאים) ?. לכתוב על הרג זה אף פעם לא נעים לקרוא, אז לא נפרט יותר מדי, בטח בכל משפחה עם כלב מסורת כזו או אחרת, ובעניין אכזריות זכרו שהרעל הכימי גם אכזר לקרציה ואולי גם לכלב ובעליו.
בכל נביא דרך אחת - הטבעה. קרציות יכולות לצוף על המיים כשהן נופלות אליהן, בעיקר הקטנות, אולם אם דוחפים אותן קצת לתוך המיים הם שוקעות, לא יודעות לצאת ומסיימות שם את חייהן. מכאן עולה שאם נזרוק קרציה צעירה (לא כזו שמנה מלאה בדם) לשירותים או לכיור, אחוז מסויים מהן ידע לטפס ולצאת, אבל אם פשוט נקח צלוחית קטנה, למשל הקופסה החד פעמית של החומוס, נמלא אותה מיים, ואת הקרציה נדחוף מעט לתוך המיים, היא תתבע למוות.

קרציות כמו גם פרעושים מטילות ביציהן בסביבה הכלב. אם לא נפלה אותן מהר, צפויה להתפתח אוכלוסיה בסביבת הכלב. לכן לא להזניח ולבדוק בעיקר בעונת הקייץ לעיתים קרובות.

שימו לב:

1. יש להתחיל את הטיפול מיד עם תחילת עונת הפרעושים / קרציות.

2. הטיפול הטבעי שתואר הוא בעיקר מניעתי -  כאשר מדובר בכל שאצלו קיימת כבר נגיעות בפרעושים או קרציות -יש לעשות תחילה טיפול יסודי בריסוס כימי פשוט וזול המיועד לבעל החיים. ישנם גם סוגי שמפו לבעלי חיים שמיועדים לטפל גם בטפילים. הפרעושים והקרציות מטילים את ביציהם בסביבת מקום מרבצו של בעל החיים, ולא סביר שלא יעלו עליו לעולם אם קיימת אוכלוסיה שלהם בתוך הבית, ואין להם חייה אחרת לקפוץ עליה.
לפיכך אם יש נגיעות גבוהה מאוד יש לשים חומר פשוט שאמור לעבוד לכמה ימים, ולחזור על הטיפול שוב אחרי שבוע, ואחרי שבועיים. במקביל להתחיל להרגיל את בעל החיים לשתות מיים עם חומץ תפוחים אם רוצים לטפל בדרך זו. ואפשר להתחיל להרגיל עם כמות קטנה מהכתוב של חומץ, והרי בינתיים יש טיפול אחר.

כך נוודא שיושמדו הן הפרעושים, והן אלו שבוקעים מהביצים שלהם. רק אז נוכל להמשיך בדרכים הטבעיות... מה לעשות, ככה זה כאשר עובדים עם חומרים לא רעילים. במקרה של נגיעות נמוכה, מספיק לשים מהחומר הכימי הפשוט פעם אחת.

למה זה עובד ככה ? המנגנון לא ברור לגמרי, אולי אצל פרעושים צעירים שעוד לא התנסו בבעל חי יש התנהגות אחרת. נסיון שהיה עם 2 כלבים שסבלו באופן דומה בעבר מפרעושים והחלו לטפל בהם בשיטה הטבעית עם מיים וחומץ. כלב אחד שיתף פעולה ושתה את המיים המהולים בחומץ, הכלב השני כשהייה צמא הלך לשתות הרבה פעמים אצל כלבי השכנים, כי לא אהב את הטעם. לא עבר זמן ולכלב שהלך לשכנים התחילו פרעושים ולשני לא. הכלבים והפרעושים חיו באותו הבית ואנו יודעים שאם יש פרעושים על הכלב, אז יש גם בסביבה ביצים ופרעושים בשלבי התפתחות, ועדין הם לא עלו על הכלב ששתה מיים עם חומץ תפוחים, גם חודשים אחרים זה ובעונת השיא בקייץ. מאחר שלכלב השני החלו פרעושים נעשה לו  טיפול באבקה פשוטה וזולה נגד פרעושים, שאמורה לעבוד לזמן קצר, ובהמשך בימים שבעל הכלב שם לב שאין הוא שותה מהמיים עם החומץ הוא נעזר גם בתרכובת של רוזמרין ולימון כפי שתואר. ומאז גם לבלב זה לא היו פרעושים. גם במקרה הזה הרי ברור שבסביבה היו ביצי פרעושים ומה שבוקע מהן, אך עדין - הוא לא נדבק שוב.

3. השימוש צריך להיעשות כמובן בעיקר בעונת הפרעושים - אביב-קיץ. היעילות של כל טיפול כאשר אין נגיעות גבוהה ל2-3 ימים. על מנת למנוע יצירת זן עמיד של פרעושים לטיפול, כדאי להחליף מדי פעם את שיטת הטיפול.

עונת הפרעושים היא בעיקר באביב ובקייץ. בד"כ כשמטפלים כראוי בעונה זו בחיית המחמד בד"כ אין צורך לטפל בחודשים הקרים של חורף (בד"כ מאמצע דצמבר ועד תחילת מרץ), ואם בכל זאת יש מספיק טיפול אחד בתרסיס או האבקה הפשוטה והזולה.

4. עניין חשוב אחר - גם ווטרינר וגם סוחר - ניגוד אינטרסים - ככלל ברפואה לבני אדם יש הפרדה בין תפקיד הרופא שזה יעוץ, טיפול אבחנה לבין מכירת המוצרים הרפואיים שאת זה עושים בעלי מקצוע אחרים כמו רוקח, אופטומטריסט, יצרן מדרסים. הפרדה זו מקנה לרופאים מעמד מכובד של אנשי מקצוע אובייקטיבים, שכן אם הם ממליצים לאדם למשל ללכת עם מדרסים, או לקחת אקמול הם עושים זאת מתוך ידע מקצועי, ולא מתוך חמדנות כספית, והרי כל אחד יכול ללכת לקנות מדרסים אצל איזה יצרן שירצה, ואקמול בבית המרחקת, ולרופא אין מזה רווח.

בשונה מכך בווטרינריה הרבה פעמים אין הפרדה כזו - בעל כלב יתלונן על פרעושים בכלבו, והווטרינר ימכור מוצר, וגם ירוויח מהמכירה, דבר שבקופת חולים לא עושים, כי זה ניגוד עניינים, בין צורך לתת עצה אובייקטיבית לבין צורך לעוד כסף.  הרחבה בנושא זה במאמר הזה: ווטרינר הוא רופא או איש מכירות ?

עד כאן התקציר והינה הרחבה אחרי הפסקה לפירסומות:

על פי דברי הווטרינרית בנוגע שום, והערות כלליות

לפני כמה שנים היתה על זה כתבה מעט ווטרינר במוסף זמנים מודרניים של ידיעות אחרונות. הווטרינר אמר שזה הכי פשוט, פתרון פשוט וטבעי לפרעושים. הכתבה לא שמורה עימנו.

עם זאת באינטרנט בהחלט אפשר למצוא ווטרינרים שממליצים לתת שום כמונע פרעושים. למשל בכתובת http://www.kovr13.com/04apr02/pets042402.htm, הווטרינר דר' Jyl ממליץ לתת כל יום שום, למניעת פרעושים.

בפורום ווטרינריה באתר "דוקטור", כתבה הווטרינרית ד"ר טליה מור כאן: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=165&i=43425&t=43366

שמעתי על השפעת השום כדוחה פרעושים ותולעים. שמעתי על בעלי כלבים שניסו והתרשמו לטובה. לא נתקלתי במאמר מדעי בנושא. בצל בכמויות גדולות אכן יכול לגרום לאנמיה המולטית , כלומר אמניה הנגרמת מהמוליזה - הרס - של כדוריות אדומות. (היא אינה מתיחסת לרעילות של בצל, לא של שום)... (תשובה מה07/06/2003, השאלה מיום לפני כן).

אם כן כדאי לדעת - יותר מדי שום יכול לגרום לאנמיה שנקראת אנמיה המוליטית. (גרומים לזה הם שום, ברוקולי ובעיקר בצל.(  לא נמצא מקור מחקרי לכמה שום זה מזיק. אבל הכמות שצויינה לא מזיקה. וגם עם בטעות נותנים פעם אחת יותר מדי, הכלב או החתול יחלימו אם יפסיקו עם זה. עוד לא ידוע על מחקר השוואתי מול החומרים הרגילים נגד טפילים שהם במהותם רעל, בעוד שחומץ ושום, לפחות לבני אדם זה אוכל. וכך אם נשמע לעיתים ווטרינר שמזהיר מהשום - הוא לא יודע לציין כמויות, או שאומר שהכמות הזו בסדר. הרחבה בהמשך.

חוץ מזה - למי שחשוב לא רק הכלב הפרטי שלו, אלא בכלל כדור הארץ, אז צריך להשוות, וגם כאן לא ברור מי אסף נתונים, אבל סביר להניח שהתעשיות הכימיות שבהן עושים את הריסוסים מזהמים ומרעילים את הסביבה הרבה יותר ממה שכרוך בגידול שום ויצור חומץ.

הווטרינרית בהודעתה זו אמרה שאינה מכירה מחקרים. בדיקה שנעשתה עם עוד כמה ווטרינרים בהזדמנויות שונות, וכן הצגת המאמרים שמופיעים כאן - הולידו תגובה שאינם מכירים מחקרים בנושא, וגם המאמרים שפה אינם מחקריים. מצד שני אף אחד מהם לא ידע לצטט מחקרים בנוגע לרעלים שהוא ממליץ נגד הפרעושים, במיוחד מהפן של בטיחות לאדם ולכלב. וברור גם שהמלצות שלהם כמו לשים גם את קולר של "קליטיק", שיעילה במיוחד נגד קרציות יחד עם פורטליין שיעיל בעיקר נגד פרעושים - לא נבדקה מעולם מחקרית ולא הם גם לא יודעים על מידת הרעילות של שילוב זה לאדם ולחיה. רק נסיון שזה באמת יעיל נגד קרציות ופרעושים.

ווטרינר אחר שדיברתי איתו, אמר שמכיר את זה, אבל גם שאל שאלות כמו איך אני נותן, כמה, וכל כמה זמן. נראה שהוא גם לא ממש יודע, ואין מחקרים. הוא התבונן על כלבי, והתפלא לראות שהוא נקי מפרעושים ללא כימיקלים: "מה אתה רוצה להגיד לי שאין עליו שום כימיקלים ?".

נחזור לטיפול לשום וחומץ שמומלץ כאן - בכל מקרה  חשוב לא לעבור את המינון שכתוב. אם בחורף ממילא אין בעיה של טפילים, אין סיבה לעשות טיפול כזה, וכן אפשר לגוון - תקופה מסויימת להשתמש בשום, תקופה מסויימת בחומץ.

הריח שדוחה את הפרעושים הן מהשום, והן מהחומץ, אינו מורגש על ידי בני אדם.

יצויין כי טיפול זה אינו יעיל נגד קרציות.  הרבה אנשים שרוצים מצליחים להיפטר מקרציות באופן ידני אם כמעט כל יום הם בודקים את הכלב ומוציאים את הקרציות באופן ידני. צריך להקפיד להסתכל באיזורים כמו באוזניים, ובין אצבעות הרגליים. אחרי טיול ממושך בשדה, גם יש סיכוי רב שהכלב תפס קרציות. יש ווטרינרים שיודעים לספר שבמקרים נדירים הוצאה כזו יכולה לגרום לזיהום, בגלל שחלק מהקרציה נשארת בכלב. המקרה הזה נדיר ביותר, ולצערנו אף אחד לא הביא סטטיסטיקה לגבי אפשרות של נזק כזה לעומת הנזקים משימוש בחומרים הכימיים - לכלב ולאדם הקרוב אליו, כך שההזהרות בכיוון אינן ממש מקצועיות.

נסיון אישי עם שום בארץ - אם מישהו חושב שכאשר נותנים לכלב בעל נגיעות גבוהה שן שום, תוך יממה כל הפרעושים נעלמים, הרי שזה לא כך. שני כלבים עם נגיעות גבוהה שקיבלו אפילו כמות קצת יותר גדולה ממה שהומלץ בתחילת המאמר במשך יומיים רצוף, לא הראו שיפור משמעותי.

לעומת זאת 2 כלבים שהתחילו לקבל שום במצב שלא היו להם פרעושים,  היו ללא פרעושים במשך כל זמן הטיפול שנמשך מספר חודשים. מדובר בכלבים שהיו משוחררים, ובסביבתם היו כלבים אחרים עם פרעושים. החומר שבו הם רוססו תחילה היה "פולריס", שכאשר בו הם רוססו שנה קודם החומר היה אומנם הורג את הפרעושים, אך לאחר מספר ימים שוב היו עליהם פרעושים מהסביבה.

הטיפול שנה אחת נעשה לאחר כחודשיים של טיפול בחומץ במי השתיה (ואז הם היו נקיים מפרעושים), ופעם שניה לאחר שהטיפול ברוזמרין הפסיק לעזור, היו עליהם קצת פרעושים. נעשה ריסוס אחד באותו "פולריס", והמשך הטיפול היה במתן שום כל 3 ימים. עבד יפה מאוד.

הטיפול נעשה דרך חיתוך השום לחתיכות קטנות, המתנה של דקה עד שתי דקות, ולתת לבלוע כמו כדור. בפעמים הראשונות הכלבים מתנגדים. אחרי כמה פעמים מתרגלים ומשתפים פעולה. די במקביל למתן השום, ניתן גם האוכל הרגיל שלהם.

הכלבים היו במצב בריאותי טוב לאורך כל התקופה, ולמעשה מדובר בכלבים בריאים כל השנה, עם השום ובלעדיו.

על הסכנות מהשום לכלבים

בכתובת: http://www.petalia.com.au/Templates/StoryTemplate_Process.cfm?specie=Dogs&story_no=257

מופיע הסבר מדוע שום ובצל רעילים. כתוב איזה כמות של בצל רעילה, אך לגבי שום לא כתוב, למעט זה שהוא פחות רעיל. למקרה שזה יוסר, הינה המקור באנגלית, עם תרגום של 3 פסקאות עיקריות:

Onion and garlic poisoning
Onions and garlic are other dangerous food ingredients that cause sickness in dogs, cats and also livestock. Onions and garlic contain the toxic ingredient thiosulphate. Onions are more of a danger.

Pets affected by onion toxicity will develop haemolytic anaemia, where the pet’s red blood cells burst while circulating in its body.
חיות מחמד שנפגעות על ידי הרעילות של הבצל יפתחו אנמיה המולטית (של תמס הדם) שבה תאי הדם האדומים מתפקעים בזמן הסירקולציה בגוף שלהם.
At first, pets affected by onion poisoning show gastroenteritis with vomiting and diarrhoea. They will show no interest in food and will be dull and weak. The red pigment from the burst blood cells appears in an affected animal’s urine and it becomes breathless. The breathlessness occurs because the red blood cells that carry oxygen through the body are reduced in number.

The poisoning occurs a few days after the pet has eaten the onion. All forms of onion can be a problem including dehydrated onions, raw onions, cooked onions and table scraps containing cooked onions and/or garlic. Left over pizza, Chinese dishes and commercial baby food containing onion, sometimes fed as a supplement to young pets, can cause illness.

Onion poisoning can occur with a single ingestion of large quantities or with repeated meals containing small amounts of onion. A single meal of 600 to 800 grams of raw onion can be dangerous whereas a ten-kilogram dog, fed 150 grams of onion for several days, is also likely to develop anaemia. The condition improves once the dog is prevented from eating any further onion
הרעלת בצל יכולה לקרות בהכנסה יחידה של כמות גדולה או בארוחות חוזרות שמכילות כמויות קטנות של בצל. ארוחה יחידה של בין 600 ל800 גרם של בצל לא מבושל יכול להיות מסוכן  אם בדובר בכלב שמשקלו עשרה קילוגרמים, האכלה של 150 גרם של בצל במשך מספר ימים, יכול גם לפתח אנמיה. המצב משתפר כשנמנע מהכלב לאכול עוד בצל (* למי שהמשקלים לא אומרים לו כלום - לשם השוואה, חפיסה גדולה של 'שוקולד פרה' של עלית שוקל 100 גר').
While garlic also contains the toxic ingredient thiosulphate, it seems that garlic is less toxic and large amounts would need to be eaten to cause illness.
בעוד ששום מכיל גם אתה המרכיב הרעלי ת'יוסולפט, נראה כי שום פחות רעיל וכמות יותר גדולה צריכה להיאכל כדי לגרום מחלה.

 ושימו לב שהכמות המספיקה לכלב להרחקת פרעושים נמוכה בהרבה מזו שנכתבה שהיא מסוכנת כלב, ובכלל הכמות של הבצל מעל חצי קילו... איזה כלב יעז לאכול את זה בכלל)

בפורום באנגלית בכתובת:

http://www.curezone.com, כתב משתתף - את ההודעה אפשר לראות בכתובת: http://www.curezone.com/forums/m.asp?f=107&i=945 והינה לשונה

when my dog was ill - I used upwards of 5 cloves of garlic per day with her - she weighed 55lbs.  She did very well in her last few months and I saw no toxic effects whatsoever.

Anecdotal evidence was - it worked!

No onions were used.
ובקיצור הוא כותב: כאשר כלבי היה חולה - השתמשתי ביותר מ5 שיני שום ליום איתה - היא שקלה 55 ליברות (כ24 ק"ג). היא בסדר גמור בחודשים האחרונים, ולא הבחנתי בכל סימני הרעלה כלשהם. לא היה שימוש בבצל.

בהמשך להודעה זו כותבת משתתפת אחרתWhenever I make food for my cats, I use quite a bit of garlic, and they have never had a problem with it.  Also, you can buy garlic and brewers yeast tablets for pets at a natural food store.  I give these to my cats every day, they love them and there has never been any problem at all.  Garlic is a good antibacterial and antiparasital agent.  It's also a good way to keep away fleas naturally for cats and dogs. I don't know about onions, but I have never seen any bad effects from garlic.

בין היתר היא מספרת שחתוליה אוכלים כל יום קצת שום ושמרי בירה (brewers yeast ) (לא כותבת כמה) והם בסדר גמור, וזה גם מרחיק באופן טבעי פרעושים.

בכתובת: http://users.ilnk.com/health/chihuahua/

בפיסקה התחתונה, מספרת הכותבת על כלבי הצ'יו'או'אה שלה: היא מספרת שזה טיפול מושלם נגד פרעושים. אבל לתת מעט מאוד, כלביה הקטנים מקבלים רבע שן שום לכל אחד: הינה הציתות באנגלית:

So now we have the "perfect" natural flea control for our two dogs--garlic! We give Bebe and Chiquita a very small amount of garlic as a flavoring (about 1/4th of a clove of crushed garlic each), and we mix it in with their food that we give to them--once a day. No fleas, because garlic is a natural repellant of fleas! However, we do not give them a lot of garlic because too much garlic--like onions--can cause hemolytic anemia in dogs, a condition in which red blood cells are destroyed. (We also mix about 8-12 drops of a liquid food supplement for dogs that contains vitamins and minerals. You can purchase this from your local pet store.)

באתר http://www.all-creatures.org/pup/nathealth.html מציינים כי אין זה נכון לתת שום לחיות שסובלים ממחלות או מכאובים בכבד או במרה, עד שמחלות אלה יעברו, ומוסיפים ש"תמיד להתייעץ עם הווטרינר שלכם" (וכך בטח מכסים את עצמם מתביעות אפשריות).

* במחקרים על בני אדם שום נמצא מועיל ביותר להמון דברים. כתבה קצרה שכותרתה: "מחקר בריטי חדש: שום יעיל יותר מאנטיביוטיקה" - אפשר לראות כאן: http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/29122003/ART617306.html , כתבה נוספת שפורסמה כמה ימים קודם: "הנשק הסודי החדש ללחימה בחידקים: שום" - http://images.maariv.co.il/channels/4/ART/615/664.html.

* למה הטיפול עובד יותר בנגיעות נמוכה ? ההשערה - ראשית החומרים הללו דוחים מראש פרעושים לעלות. וכאשר יש כבר פרעושים על החיה הטיפולים הנ"ל דוחים את הפרעושים, אך לא לגמרי. כנראה שככה הם יורדים יותר מהחיה, אך חוזרים אליה בשעת רעב. כאשר מדובר בנגיעות נמוכה, הפרעושים שקופצים עם הזמן נעלמים בנסיבות טבעיות, למשל ירדו בחוץ מהחתול, וקפצו על חתול אחר, או שירדו בתוך הבית ונשאבו עם השואב אבק, או טיטאו אותם החוצה או נפגעו מדריכה אקראית, או עלו על אדם והלכו עם בגדיו למכונת הכביסה או נשתפו במקלחת. לעומת זאת, כאשר יש נגיעות גבוהה, אז כל חלק מהפרעושים יורד וחלק עולה, והם ממשיכים להתרבות בקצב המהיר שלהם, והשינוי פחות מורגש.

* שימו לב לעקרון שפה, שנכון לאו דווקא רק ברפואה הוליסטית, והוא שעדיף לעשות משהו מונע מאשר, לחכות שהבעיה תגיע ואז לטפל. עדיף מראש חומרים שגם מונעים וגם בריאים, מאשר לחכות שהבעיה תופיע ואז להשתמש בחומרים מזיקים.

* השום שניתן לכלב, אינו גורם לריח רע המורגש על ידי האדם. לפחות אם מדובר בשן אחת. הריח גם לא מופרש על ידי הזיעה, שכן הכלב לא מזיע.

* מאמר ווטרינרי על טיפול הוליסטי בתולעי מעיים, מדבר גם על שימוש בשום. מוזכר שם נושא הרעילות בלי כמות, אך גם מובאים מקורות לשימוש בשום + כמויות. לדוגמה

Brennan, M. (Brennan 1994)
Tapeworms - high dose garlic - 1 clove per 5 pounds body weight, or
use odorless garlic tabs

כלומר לפי ברנן (1994) לטיפול בתולעי סרט יש לתת שן שום אחת לחמש פאונד (2.2 קילו) ממשקל הגוף. כלומר לכלב זאב ממוצע יש לתת כ13-19 שיני שום לפי מקור זה.

המאמר במלואו - http://www.vbma.org/publications/anthelmintics.html

* אצל כלבות מעוקרות הסובלות מבריחת שתן (כלבות שכשהן במצב של מנוחה בורח להם שתן באופן לא רצוני - בעיה ידועה אצל חלק מכלבות המעוקרות) תיתכן הגברה של בעיה זו בזמן השימוש בשום. אם מפסיקים המצב חוזר לקדמותו.  במקרה כזה אפשר לעבור לשימוש ברוזמרין או בחומץ תפוחים ואז אין כל בעיה כזו.

אפשר למצוא עוד המון קישורים על שום ופרעושים לכלב. אפשר למצוא אם עושים חיפש למשל בגוגל. אם כותבים

garlic+dog+flea

כלומר שום+כלב +פרעוש - מקבלים יותר ממאה תוצאות. זהו נושא די מדובר בחו"ל.
 

קישורים על חומץ לכלב  - וגם עוד על שום (המאמרים הרבה פעמים מספרים גם על זה וגם על זה)

אם מחפשים בגוגל לפי vinegar+flea+dog מקבלים גם הרבה מאמרים מאמרים. עברתי רק על הראשונים. למי שרוצה להשקיע יכול לחפש גם על קרציות ועל שום. הינה בתור התחלה. אשמח שמישהו יעזור לתרגם.

מאמר בשם:

נכתב בכותרתו:

על כלבים נכתב במקרה שהם עוד עושים צרכים בבית: פשוט שופכים חומץ בכל הבית ושוטפים. החומץ ינטרל את ריח האמוניה שבשתן והכלב יפסיק לסמן את הטריטוריה.. זה יהיה קצת מסריח בהתחלה, אבל יעשה את העבודה כמו כן, יש להקפיד ולהוציא את הכלב החוצה למטרת עשיית צרכיו בעיקר כשמדובר בגור שלא כל כך מצליח להתאפק שעות רבות... כלב לא אמור כלל לעשות את צרכיו בבית אם הוא יוצא מספיק פעמים ביום. . המקור http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=708&msgid=18169479

בכתובת: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=708&msgid=18169479, בין היתר מספר המחבר: אנו נוהגים לתת לכלבנו שום מעורבב למזונם (הם אוהבים את זה), וזה לא רק שזה עוזר לתלע גורים צעירים, שמנו לב גם שאחרי הכל החיות שאכלו שום פעמיים בשבוע למשך כשבועיים, הפסיקו להופיע אצלם פרעושים.  ואנו מדברים על כלבים שחיים מחוץ לביית באזור עם הרבה פרעושים, חלק של דרום פלורידה. (יש שם עוד פרטים, למי שרוצה להמשיך).

על טעם ועל ריח - מנסיון שלי: כלבה אחת שאכלה הכל ולא היתה בררנית שתתה בלי בעיות. כלב אחר שנהג למעט באכילה - סלד מהמיים עם חומץ וכל עוד היתה לו אלטרנטיבה היה ניגש אליה. כלב של השכן אחד שתה מיים מהכלי שלו ליד ביתו ולא ניגש לכלי עם החומץ ליד ביתי, אך כלב של שכן אחר, שלידו 2 כלי מיים בלי תוספות, כאשר שוחרר העדיף לבוא אלי ולשתות מהמיים עם חומץ. כלב נוסף שמקבל בעיקר רק אוכל יבש מבעליו, נוהג להגיע אלי מדי פעם ומקבל עצם דשנה, ובהזדמנות זו מכבד עצמו הרבה פעמים במיים עם החומץ.

עוד כמה נקודות:

* חומץ רגיל (שלא כתוב עליו שהוא חומץ תפוחים) - לא יעיל נגד הפרעושים, אם מוספים אותו למזון או למיים. לפחות אם נותנים באותה כמות, של חומץ תפוחים. מישהו שניסה, נראה היה לו, שהחומץ הרגיל משפיע יותר על קרציות, אבל צריך עוד ניסיון. בכל אופן לגבי החומץ תפוחים והשפעתו נגד פרעושים - אין ספק שהוא מצויין.

* למי שגר בסביבה שנוסף לכלביו יש עוד כלבים וחתולים - אפשר להשאיר בחוץ כלי מיים עם חומץ, וכך ליצור טיפול סביבתי.

* החומץ טוב גם לטיפול נגד אקריות האוזנים (יש הקוראים להם קרדית האוזן / קרדיות אוזניים - טפילי אוזניים זעירים). על הטיפל הבא המליץ ווטרינר, לקליינטית שהיתה אצלו עם כלביה. הוא הוא טיפל בהם בחומרים הווטרינרים שלו, ולקח 150 ש"ח. היא שאלה אותו אם אין משהו פשוט יותר, כי זה יקר, והוא אמר שיש: גם בחומר שהוא הזריק יש חומץ, ואפשר פשוט לערבב כף חומץ בכוס מיים. מזריקים את זה לאוזן של הכלב. הכלב לאחר מכן מנער את אוזניו, והחומץ יוצא, עם האקריות. צריך לחזור על הטיפול הזה פעמיים ברצף. לגבי הכמות - ניסיתי לבדוק זאת באינטרט - שם ממליצים בד"כ על ריכוז גדול יותר של חומץ, שליש חומץ ושני שליש מיים, כך למשל מומלץ באתר הזה -  http://www.grandmashomeremedies.com/ear-mites.html . אם תרצו לחפש באנגלית חפשו בגוגל מילים כמו Home remedy for dog ear mites, How to Treat Ear Mites With Vinegar,

* לסמוך על הפרסומות של יצרני רעלי הטפילים לכלבים זה בערך כמו לסמוך על הפרסומות של יצרני הסיגריות לפני התערבות בית המחוקקים בכך.

 

גולש שטיפל עם חומץ באקריות באוזן מספר
אני מניח שלכלב שלי היה אקריות. הוא התגרד באוזניים, ועשה להם "ניעורים". לא היו סימני הפרשות מהאוזניים. עברתי באינטרנט באנגלית, ראיתי הרבה אתרים עם המלצות לזה. המינון שהשתמשתי בו 1/3 חומץ תפוחים; 2/3 מיים. בחרתי את המינון לפי המומלץ באתר - http://www.grandmashomeremedies.com/ear-mites.html. למה דווקא האתר הזה ? - ראיתי בו הרבה תגובות גולשים, ואף אחד לא אומר שזה הזיק. איך עשיתי בפועל ? לקחתי מזרק ומדדתי כמות של 5CC חומץ. הוספתי עוד 10CC מיים חמים, כדי שלכלב יהיה יותר נעים באוזן. אם אין לכם מזרק אפשר עם כף, לשים כף אחת חומץ ושתי כפות כפות מיים ולערבב. השכבתי את הכלב על הצד, ועם המזרק שמתי לו באוזן חומץ, ועשיתי לו מסאג'. הוא לא התלונן. הפכתי אותו לצד שני, שמתי באוזן השניה. פה משום מה הוא קצת קפץ אחרי שעם המזרק שמתי לו באוזן, אבל עשיתי לו מאסג' באוזן כפי שקראתי שהומלץ, המתנתי כמה שניות ועזבתי אותו. הכלב קם, רצה לצאת החוצה, אפשרתי לו. הוא ניער את האוזניים  יותר מקודם (יופי עודפי החומר והאקריות יוצאות החוצה), וגם התגלגל על הדשא על הגב לצדדים, אני מניח כי משהו הפריע לו ורצה להוציא מהאוזן. אם אתם גרים בבית עם מעלית וזה סיפור להוציא את הכלב, אולי כדאי מראש לעשות את הטיפול כאשר הוא בחוץ.  אחרי כ5 דקות הכלב נרגע, נגבתי לו עם בד את החלק הפנימי של האוזן עד כמה שהגעתי. הכלב נכנס הביתה, וישן בלי בעיות, ובלי לנער את האוזניים או להתגרד. חשבתי שיופי עבר. מתישהו בלילה הוא נתן שוב "ניעור אוזניים" אחד, וחשבתי "אוי זה לא עבר", אבל מאז יותר לא. לא בלילה, ולא למחרת.
למחרת חזרתי על הטיפול. הטיפול עזר, הסמפטומים נעלמו.

 

* היו שהגיבו על הנאמר כאן בסיפורים ששמעו על כמויות שלא ציונו כאן. למשל היתה אחת שסיפרה שהומאפט המליץ לה לשתות כל יום כוס של שליש חומץ ושני שליש מיים, וכתוצאה מכך נגרם לה נזק בוושט שהצריך טיפול בבית חולים (כאן לא המלצנו על כמות כזו, ולא על משהו דומה). היו כאלה שקראו דברים על שום... אף מהם, ואף אחד בכלל לא הביא טענות נגד הכמויות שצוינו פה, וצריך לעשות אבחנה.

* ההיבט האידיאולוגי - מדוע שזכות בסיסית כמו לגדל כלב שלא יהיו לו פרעושים, צריכה לעבור דרך כיסם של ווטרינרים ותאגידים שמייצרים רעלים, ולא מדווחים לנו על הנזקים שלהם בנימוקים של סודות מקצועיים ?. הזכות הזו היא בסיסית, וצריכה להיות אפשרית לכל אחד בדרך פשוטה - אפילו דרך גידול בעציץ, או בסכום כסף נמוך ביותר. הדרכים המוצעות פה הן כאלה. החברות המסחריות שמייצרות את הרעלים כמובן נגד זה שימצא תחליף לפתרון ה"קסם" שלהם, אך אין זה טובת הציבור או טובת החיות.

* מניעת התחסנות אצל הפרעושים - פרעושים הם סתגלתנים ידועים. מה שפעם היה רעלי עבורם או דחה אותם הם למדו להסתגל. לכן חשוב מדי פעם להחליף את דרך ההתגוננות מפניהם כדי שלא יפתחו חיסון לדבר אחד. או לשון אחר, אם המעטים שהתחסנו לדבר אחד, יקטלו/ידחו על ידי חומר אחר, יהיה אפשר לשוב לחומר הראשון.

שום בתורה  ובספרות חז"ל - הינה 2 ציטוטים: בני ישראל הנודדים במדבר התגעגעו מאוד למאכלים שאכלו במצריים: "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצריים חִנם את הקִשֻאים ואת האבטִחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים" (במדבר י"א, ה'). חז"ל מנו את תכונותיו החיוביות: "משביע, משחין, ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כינה שבבני-המעים" (בבא קמה פ"ב, ע"א).

 

שיטה נוספת עם לימון ורוזמרין בריסוס חיצוני (עובד גם על קרציות):

תרגום מתוך: www.doglinks.co.nz/health/healthcare.htm או בכתובת http://surreally.com/arch/000245.php (גרסאות דומות)

דוחה פרעושים וקרציות טבעי

אנו חיים כאן בגן עדן לפרעושים ולקרציות... ומעולם לא, אף פעם לא ראינו פרעוש או קרציה על כלבינו או חתולינו. בתקווה שזה יעזור למישהו:

קחו לימון גדול ושמן (עדיף עם כמה שיותר קליפה) תחתכו אותו לחתיכות דקיקות (כמו ניר).

שימו בסיר עם כף גדולה של עלי רוזמרין כתושים (או 6 אינץ' / 18 ס"מ ענף טרי).

לשפוך על זה עם  רבע גלון (קצת פחות מליטר) של מיים חמים קרובים לרתיחה. משרים את זה למשך הלילה.

לסנן ולהעביר לבקבוק ספרֵי גדול.

לשמור במקרר. לנער היטב לפני השימוש.

ה d-lemeone יחד עם שמן הרוזמרין יתכן לכלבכם כסות יפה ומבריקה וישמרו את הפרעושים וחרקים אחרים הרחק... כולל יתושים, אז תקבלו אקסטרה הגנה נגד heartworm (סוג של טפיל הנמצא בלב ובעורק הריאה של כלבים).

אם לכלבכם יש עור יבש או אלרגי הוסיפו כפית של שמן של עץ התה וכף גדולה של הציפה (בשר הפרי) שלAloe .

השתמשו בספרי לפחות פעמיים בשבוע כדי לשמור את הריח דוחה הפרעושים, ורססו באזור הדלתות שלכם ועל השטיחים.

אם זה בזמן רע של הרבה פרעושים, רססו מדי יום על הבטן ועל הרגליים כדי לדחות אותם. זה עובד באופן מפתיע אצלנו הרבה שנים. לא רק לכלבים, אלא גם כאשר אנו הולכים לצעדה או הולכים ביער. אף חרק לא יתקרב לחומר שכזה. וכמובן זה טבעי.

נ.ב. לא כל מה שטבעי = בטוח. אם כלבכם בבעיה רפואית, בדקו זאת עם הווטרינר שלכם. בנוסף אם יש לכם כלב אפילפטי עליכם להימנע מכך בגלל הרוזמרין.

----

ניסיון אישי בארץ בשיטת לימון ורוזמרין - נוסה בארץ על4 כלבים, כולם כאלה שיכלו לפחות כמה שעות ביום להסתובב באופן חופשי בחוץ. החומר יעיל יותר כמניעה נגד פרעושים. כלבים שבתחילת הטיפול היו נקיים מפרעושים, או כמעט נקיים  התוצאות: בחודש-חודשיים הראשונים לטיפול עבד יפה מאוד, בעיקר נגד פרעושים , וכן הורגש שעולים פחות זבובים על הכלבים.  נגד קרציות היתה הפחתה כלשהי מהם, אך לא היה די בטיפול זה למניעה. כאשר הכלבים הסתובבו בשטח עם דשא גבוה שבו הרבה קרציות - הקרציות עלו על הכלב גם מיד לאחר הריסוס וגם יום למחרת ריסוס (כאמור, פרעושים לא עלו).

 פרוות הכלב היתה חלקה במיוחד עם ריח נעים ומיוחד. אחרי אותם חודש-חודשיים שבהם נעשה ריסוס כל 3 ימים, איבד בהדרגה החומר מיעילות, והיה צריך לעבור לפתרון חלופי. לאחריו, היה אפשרי לשוב לטיפול הזה. יתכן שיש לרסס כל יומיים, ולחיזוק הטיפול לפני שמוציאים את הלימון החתוך לסחוט אותו בתוך המיים, להוצאת המיץ.

אפשר גם לשים את החומר בבקבוק קטן לשפוך קצת על היד ולמרוך על הכלב. לא חייב להיות עם מרסס. מאחר שממילא עונת הפרעושים היא בעיקר בקייץ אפשר להרטיב את הכלב בחומר בשעות החמות בזמן לפני טיול, ואז גם יהיה לו יותר נעים וקר מהריטיבות, וגם במהלך הטיול הוא יתייבש.

שני כלבים שהיו עליהם  די הרבה פרעושים לפני תחילת הטיפול - הטיפול לא היה יעיל, ולא נראה שיפור ממשי.

לפיכך יש לראות בדרך הזו יותר כ"רפואה משלמה", כלומר כטיפול משלים לטיפול קונבציונלי, כמו ריסוס בחומר כימי פשוט בעל טווח קצר כאשר יש נגיעות, ולהמשיך תקופה בדרך המשלימה, כדי לדחות את הפרעושים.

 

אם לכלב עם הטיפול הטבעי נגיעות נמוכה בפרעושים - האם זה בסדר להשאירו כך ? - התשובה לא.

למה הכוונה ? - מי שמנסה את הטיפול לעיתים מגיע למצב שאיתו לכלב אוכלוסית פרעושים קטנה. הכלב לא "מלא פרעושים", אך יש אוכלוסיה יציבה. ברור שטיפול כזה יותר טוב מכלום, אך במצב כזה כדאי להוסיף טיפול כימי חזק, כי מניסיון בנגיעות נמוכה יתכנו בעיות כמו:

- הידבקות בתולעת הסרט - שמועברת דרך פרעושים, ואז נהוג לטפל  בכדורים, שגם די יקרים, וגם  חסכנו אולי פתרון כימי חזק במקום אחד (פשפשים), במחיר של שימוש כזה במקום אחר (תולעים).

- אם הכלב מתגרד הרבה מדובר הן בסבל, והן באפשרות של היווצרות מחלת עור: הכלב מתגרד, נוצרת דלקת, העור רטוב, וכך יש גם פטריות... שוב במצב כזה הטיפול לא זול, ולא בחומרים טבעיים, אם הולכים לווטרינר. מוטב לא להגיע למצב הזה, שבו כמובן גם סבל.

- אצל חלק מבעלי החיים יכולה להתפתח אלרגיה לעקיצות הפרעושים.

- אם יש אוכלוסית פרעושים קבועה, הרי שהם מתרבים, ובהדרגה תיווצר אוכלוסיית פרעושים ששום חומץ, שום או רוזמרין יעצור אותה. אז כדאי לפני שזה יקרה לטפל... ולהשאיר את הטיפול הטבעי כמונע, משלים, ומצמצם את הטיפול הכימי.

 

***  צמח הרוזמרין, למי שלא מכיר, הוא צמח תרבות בארץ שמאוד נפוץ, כי הוא חסון, צריך מעט מיים, לפעמים גדל גם בלי השקייה בכלל, וכן יש לו תכונה שלא נדבקים עליו תולעים וכנימות, כנראה בגלל אותו חומר שדוחה את הפרעושים. הרבה פעמים רואים כלבים וחתולים מתחככים בו, חתולים אפילו ישנים בו. כנראה זה עוזר להם לדחות את הטפילים. מומלץ לגדל בגינה. הצמח גם מתפשט מהר, וממילא צריך גיזום לא פעם, כך שאין בעיה לקחת ממנו כמה ענפים לתרסיס. טוב ובריא טעים גם כתֵה לבני אדם.

 

כיצד חיות מסתדרות בטבע עם הטפילים בלי הרעלים המודרניים ?

ישנן דרכים שונות להתמודדות עם טפילים: למשל, באמצעות צמחים שונים אשר מפיצים ריחות, גילוח השיער של חיות משק ובית על ידי בני אדם, להסתתר, ניקוי הדדי כמו שעושים קופים. קיימת גם קבוצה גדולה של בעלי חיים אשר משמשים כנקאים. אנחנו מכירים ציפורים שמנקות בעלי חיים אחרים דגים ועוד. שיטה נוספת היא אמבטיות שונות של חול, בוץ. בטבילה ארוכה במיים יעדיפו טפילים לברוח מפני טביעה. נצפתה אצל בעלי חיים גם מריחה של נמלים וחיפושיות על הנוצות והפרווה כדי שהריח שלהם ידחה את הטפילים. גירוד אולי עוזר קצת ופוגע בפרעושים, אם כי כבר ראינו חיות מלאות בפרעושים מתגרדות המון והפרעושים ממשיכים בשלהם, כך גם ליקוק. לחזיר למשל עור עבה וללא שערות, ולכן כמעט אין לו בעיית טפילי עור. הזכרנו במאמר זה אכילת מזון כמו שום להרחקה - השום עצמו מצוי בשטחי בר, בארץ כ35 מני שום, וסביר להניח שיש צמחים נוספים שאכילתם מרחיקה טפילים. בעלי חיים רבים כמו פרה וסוס מגרשים טפילים מעופפים באמצעות מכת זנב וניעור העור.

לטפילים רבים שלבי ביניים בקרקע, למשל, לפעמים מוצאים תולעים בצואה של בעל החיים. יש בעלי חיים כמו ציפורים שאוכלות אותן. בעבר בחצר-בית ברוב המקומות הסתובבו תרנגולות ואכלו אות, וקרציות, רימות זבובים ועוד. וקיבלו הרבה חלבון ונתנו לאדם ביצים, ובשר, אם החליטו לבשל את התרנגולת.

בימנו חיות מחמד פחות ופחות יכולות להתמודד לבדן עם הטפילים. בטבע בעל החיים או שמצליח להוריד את הטפילים לרמה שניתן לחיות איתה כפי שהוזכר, או שהוא מת.

כמעט תמיד בעל חיים הנלכד מהטבע מכיל טפילים שונים ומשונים.

 

התרנגולת מחפשת על הכלבה אחרי שהסתפרה, אולי תמצא קרציה דשנה.

עם זאת - גם אם יש לכם תרנגולת, עדין זה לא מונע קרציות. מקסימום פה ושם היא מוצאת משהו.

 

פליית טפילים אצל קופים. (צילום: Leyo, וויקימדיה).

 

 פינת ההומור

תולדות הרפואה
2000 לפנה"ס - "אכול את השורש הזה"
1000 לפנה"ס - "אכול את השורש והתפלל"
1850 אחה"ס - "שתה את התמיסה"
1950 אחה"ס - "התמיסה לא עובדת, קח את הכדור"
1980 אחה"ס - "הכדור לא פועל טוב, קח אנטיביוטיקה"
2000 אחה"ב - "החיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, אכול את השורש"

 

 

 

 

 

ומי שרוצה להמשיך לחפש חומר בנושא - שיחפש ושיספר, וכן אשמח לשמוע דברים מהניסיון של אנשים. תשלחו בבקשה, לכתובת: pinat_hay@hotmail.com

** נושא קרוב: שימוש בחומרים שלא מזיקים לסביבה לניקוי - כתבה שבסופה גם חומרים אכילים כמו לימון, חומץ, סודה לשתיה - כאן http://www.nrg.co.il/online/35/ART1/722/900.html

למי שחושב שחומרי הדברה ביתיים אינם מזיקים - ראו את הכתבה הבאה בה מסופר על מחקר צרפתי שבדק ומצא שאצל ילדים חולי לוקמיה היה יותר שימוש בחומרי הדברה ביתיים, כולל שמפו נגד כינים לבני אדם ! http://www.refua.info/siteFiles/1/564/4995.asp

 

 

את החומר שבדף זה אסף וכתב: עמיחי אלינסון. כתובת אלקטרונית pinat_hay@hotmail.com

 

כדאי לדעת:

מיתוסים נפוצים בתחום טבע ובעלי חיים

מיתוס הצמחונות והטבעונות - ספר חדש

מיתוס המזון האורגני

מיתוס אנונימוס - מיתוסים באתרים כמו אנונימוס בעלי חיים

מיתוס - גידול חיות משק - דומה לנאצים

מיתוס המזון המסחרי לכלבים וחתולים מדוע כן כדאי להאכיל בשאריות

האם מותר להאכיל כלבים בעצמות ?

מיתוס: צריכת בשר תורמת לרעב ולריקון משאביו הטבעיים של כדור הארץ

מיתוס: חלב או בשר - לא בריא (בטח שבריא!)

מאמר מקיף על תפיסות לא נכונות על זכויות בעלי חיים וצמחונות

מיתוס "מחקר סין" - ספר שסילף מדע -
א. הספר "מחקר סין" - טעויות והטעיות
ב. מחקר סין - המסקנות האמיתיות

 

 

@	איך לקנות נכון דרך האינטרנט ?   - על מה יש פטור ממיסים - תשלום בטוח - אתרים מומלצים - מה לעשות כאשר מעוניינים במוצר מאתר שלא עושה משלוחים לארץ  - עצות נוספות     באתר הבא - הזמנת מוצרים מחו"ל דרך האינטרנט

 

J	בדיחות על צמחונות ועל זכויות בעלי חיים - לחצו על הקישור

   

 

?	הופיע דף חידות חדש - 100 חידות טרוייה חדשות - לחצו על הקישור   דפי חידות קודמות חידות וחידונים כלליים אוסף גדול של חידות על חיות חידות טרוויה חידות קלות מאוד לילדים (עם ניקוד)

 

שניצל עוף או שניצל סויה ? מי מזיק יותר לסביבה ?   בהרבה מקרים דווקא השניצל סויה !   וגם חלב סויה מזיק יותר לסביבה מחלב פרה   מחקר חדש: הדיילי מייל נתן לו את הכותרת: "איך צמחונות גורמת יותר נזק לסביבה מאכילת בשר", והטיימס: "טופו יכול להזיק לסביבה יותר מאשר בשר, כך מצא מחקר של WWF"

 

 

חשיפה: מותר לרסס מזון אורגני, גם בחומרים כימים

כולנו קוראים בעלוני פרסום ועל אריזות מוצרים אורגניים, שהם מצמחים ללא דשנים כימים וללא ריסוס. אולם די בעיון קצר בתקנות של משרד החקלאות, ולראות שמותרים חומרים רבים לשימוש בחקלאות אורגנית כמו: גופרת אשלגן, מגנזיום סולפט, סודיום הידרוקסיד, חומצה גופריתית, קרבונט האשלגן, כלוריד האשלגן, טרטראת הנתרן, תרכובת נחושת ועוד.

על כך ועל מיתוסים נוספים לגבי מזון אורגאני תוכלו לקרוא אם תלחצו על הקישור הבא:

מזון אורגאני - מיתוסים

 

 

 

 

כדאי לדעת:

מיתוסים נפוצים בתחום טבע ובעלי חיים

* חדש: קישור לראיון עם מחברת הספר "מיתוס הצמחונות"

החלק הראשון של הספר "מיתוס הצמחונות"

מיתוס המזון האורגני

מיתוס אנונימוס - מיתוסים באתרים כמו אנונימוס בעלי חיים

מיתוס - גידול חיות משק - דומה לנאצים

מיתוס המזון המסחרי לכלבים וחתולים מדוע כן כדאי להאכיל בשאריות

האם מותר להאכיל כלבים בעצמות ?

מיתוס: צריכת בשר תורמת לרעב ולריקון משאביו הטבעיים של כדור הארץ

מיתוס: חלב או בשר - לא בריא (בטח שבריא!)

מאמר מקיף על תפיסות לא נכונות על זכויות בעלי חיים וצמחונות

מיתוס "מחקר סין" - ספר שסילף מדע -
א. הספר "מחקר סין" - טעויות והטעיות
ב. מחקר סין - המסקנות האמיתיות

מיתוס גארי והרצאתו

מיתוס מייקל גרגר והרצאתו - מאמר 1
מיתוס מייקל גרגר והרצאתו - מאמר 2

 

 

קניית אייפון / סמרטפון או טאבלט בחו"ל - מאמר על מה שצריך לדעת קישור - קניית אייפון, טבלט, סמארטפון בחו"ל

 

 

חזרה לדף הראשי