חקר בעלי-חיים במסגרת חינוכית
כתב עמיחי אלינסון; www.pinat-hay.com

א. רקע

"אין פרפרים פה" - שורה משיר שכתב ילד בגטו, היתה מזעזעת בעבר, ואמרה יותר ממילים משהו מעולמו של ילד על הגיהינום בו הוא נאלץ לחיות. והיום המשפט "אין פרפרים פה" מתאים כמעט לרוב המוסדות החינוכיים. עד לשנים האחרונות מלבד צפרדעים או עכברים שהיו מנתחים בשיעור ביולוגיה, לא היו פרפרים ולא חיות אחרות, ורוב המורים, למרות שציטטו משפט זה כל יום השואה, היו עוורים מלשים לב שכך שגם אצלם אין פרפרים, וכי יש כאן דבר מזוויע.

גם כיום חלק מהמורים והמנהלים רואים בחקר, פסגת הפסגות של פעילות חינוכית עם חיות. עם כי יש לצין ולהזכיר כי אין ולא היה אף פעם לכך סימוכין בשום מחקר או מאמר רציני שה"חקר" הוא אכן הטופ של הטופ, אלא יותר סימפטום לכך שמערכת החינוך נהיתה המונית ובירוקרטית, בתוך ארץ שערכי הטבע שלה נמכרים בבצע כסף, ומתכסים בטון. לשימחתינו, בשנים האחרונות ישנה מגמה כלשהי של שינוי. פרפרים אולי עדין אין, אבל נעשים יותר ניסיונות ליצור סביבת טבע כלשהי.

התחום של "חדרי חקר", או חקר בעלי חיים בפינות חי ומוסדות חינוך, מתרחב מעבר למה שהיה בעבר מקבל תאוצה בשנים האחרונות בארץ. זה קורה הן בגלל התפשטות פינות חי בבתי הספר או הכנסת חיות לשם בכמות וצורה זו או אחרת וכך עושים יותר שימוש עם חיות, והן בגלל שבפינות חי קיבוציות ובכפרי נוער - יש פחות ופחות עבודה חקלאית של הילדים במקום, במקביל לכך שמה שהיה פעם "חינוך לחיי עבודה" יורד. לחלל שנוצר מחפשים אלטרנטיבות.

צריך לחזור ולהזכיר לאותם בתי ספר, אשר מעוניינים רק בחקר, ולא בשום דבר אחר, כי תחום בעלי החיים וחינוך הוא הרבה יותר רחב, ולא בטוח בכלל שמבחינה חינוכית נכון להתרכז רק בחקר, ואם זה כך זה יכול לגרום לתלמידים ליחס דווקא יותר קר, יבש ולא מציאותי לטבע. יותר חשוב שהחינוך לטבע יעשה כך שהמתחנכים יבינו שהם חלק בלתי נפרד מהשלם על כל היבטיו ועל כל היבטיהם השלמים.

לטענות בסגנון "יש להקנות לתלמידים כלים לעתיד וללמד אותם מקצועות שישמשו אותם", יש לחזור ולהסביר כי אינטליגנציה אינה מבטאת רק בהצלחה במקצועות המדעיים, אלא יכולה לבוא לבוא לידי ביטוי גם בתחומים אחרים. לילדים יש מכלול של כישורים שהם יכולים לפתח. ככל שיאפשרו לילדים מגוון גדול יותר של תחומים, ככל שיגדילו את סביבתם ההתפתחותית - כך יוכל הילד למצוא מקום בו יצליח. חשוב שהילד ידע שישנו ערוץ בו הוא יכול להגיע להישגים טובים ולהצליח. בחברה מודרנית המון דברים רלוונטיים. אי אפשר ללכת רק על תרבות הרייטינג. צריך לפתח את אופקי התלמידים ולא לצמצם את אפשרויות ההתפתחות שלהם. סגירת תחומים כאלה בפני הילדים מעבירה מסר חזק מצד מערכת החינוך והחברה שהדברים הללו לא חשובים, ומכאן הם הופכים ללא מוערכים על ידי החברה. אם בית הספר מכשיר את תלמידיו רק לכיוון ההי-טק הוא מאבד את תפקידו כמחנך, וכמקום המכשיר את אזרחי העתיד לפיתוח יכולות מגוונות. אין מטרה של מוסד חינוכי ליצור אדם אותו אברימל'ה מלמד - ש"ידע בעל פה את כל שירת הים - אבל כמעט טבע במיקוֶוה".

מאידך, מאחר וממילא לתחום המדעי חלק משמעותי בבית הספר, הרי שלימודו תוך עיסוק עם בעלי חיים בצורה נכונה, מוסיף לו חיים, התלהבות, הבנה והמחשה. עם חיות העבודה המדעית יותר אתגרית ופחות פשוטה. המחקר יכול להיעשות מתוך כוונות טובות כלפי החיות במטרה להיטיב עימן, למשל, כאשר חוקרים, מה יותר טוב לרווחתן. במיוחד אם יהיה לזה ישום חיובי בפועל בפינת חי: הטבת התזונה, התאמה יותר נכונה של הפריטים בכלוב, תוספת לתעסוקה, שינוי טמפרטורה, יותר/פחות אור, בנית כלוב חדש מתאים יותר וכו'.

תחום הפילוסופיה של המדע, ושיטות המחקר הוא גדול מאוד, עם קשיים רבים בישום, מוגבלויות, הבנה לא נכונה שלו על ידי ההמון, מחלוקות בתחום, דילמות אתיות. הוא מצריך ידע בתחומים רבים: התחום הכללי הנחקר, כלי מחקר, סטטיסטיקה, הסתברות ועוד ועוד. רבות נאמר ונכתב בתחום, ולא כאן המקום להיכנס. כאן נדגיש יותר את הדגשים בעבודה של ילדים וחיות במסגרת חינוכית.

צריך לזכור ש"ניסוי וטעייה" אפשרי בדרכים רבות, גם אצל בעלי חיים, בלי שלמדו באף קורס, מה זה משתנה תלוי ומשתנה ב"ת, כללים להצגת עבודה מדעית, ושיטות סטטיסטיות. בוודאי ובוודאי שיש לתת את הדעת בכל מקום כמה יש צורך לדרוש מהמשתתפים להיכנס לאופן כזה של לימוד ותצוגת דברים. ספק, אם כדאי לדרוש מילדים במסגרת חינוך בלתי פורמלי, להשתתף בניסויים ארוכים מדי, לעשות סקירת ספרות, לכתוב דוחות מסודרים, ללמוד קודם סטטיסטיקה והסתברות... ולהבדיל איך אפשר בלי דרישות מדעיות גבוהות יותר במסגרת עבודת גמר מדעית לבגרות של תלמידי יב.

חוקרים

כך למשל הודגם ע"י דליה (ביום עיון - פרטים בהמשך), אשר שמה עכבר על השולחן, והתנהגותו (מתרוצץ, בודק את השטח, מרחרח... בהמשך מוסיפים עוד עכבר, מוסיפים נסורת מהכלוב... ) מזמינה הרבה שאלות, תשובות אפשריות הם רואים. זו התחלה של חקר. היא ממליצה באופי כזה של שאלות, לא לעשות להם סיגנון. "הילדים מעורבים והמורה הבמאי". היתה הדגמה נוספת עם זוג תור צוחק, שהופרד על ידי מחיצה לפני הניסוי. היתרון בבעל חיים כזה שאפשר אצלו לתזמן התנהגות. יש לתורים אלה רצף התנהגותי, שאם הוא נקטע, הוא מתחיל כל פעם מהתחלה. כך לא משנה השלב של החיזור, אם מפרידים במחיצה תורים לתקופה של 4-5 ימים, אחרי שמסירים את המחיצה מתחילה מיד התנהגות חיזור. כדאי ללמוד על החיה בטרם שמגיעים לפעילות, וכך במקרה הזה נמצא, כי אין הבדל חיצוני ממשי בין זכר תור לנקבה, אבל יש התנהגות חיזור טיפוסית לכל אחד, שלפיה מבחינים מי זה מי. גם עם דג זברה-ציקליד אפשר לעשות תזמון התנהגות, וגם שתהיה בקיעה לזמן השיעור - עם שינוי טמפרטורה למעלה ולמטה בהתאם לצורך. עם הרבה בעלי אחרים זה קשה.

לפינת חי יתרון בתחום, על פני השגת חיות או שימוש בחיות במיוחד לצורך ניסוי גדול, בכך שיש בפינת חי מאגר חיות, יש מי שיטפל לפני הניסוי ואחריו, יש כלובים מוכנים, ויש חיות מורגלות לביקור ולכניסה של אנשים שונים. הרבה פעמים לא יצטרכו תקציב מיוחד לניסוי, יש מטפל קבוע שיכול לשים לב לאירועים בזמן שהנסיינים לא שם. יש חיות שלא סביר שירכשו רק בשביל ניסוי קצר עקב שאלה של ילדים, וגם לא תמיד זה אפשרי מבחינה חוקית, במיוחד כאשר מדובר בחיות בר. בפינות חי בדרך כלל יש נציגים של חיות בר ברשיון. יתרון חשוב נוסף: בפינת חי עשוי להיות קיים תיעוד מהזמן שלפני הניסוי. כך ניסוי גנטי, למשל, יכול לקחת נתונים מהעבר כמו מי היה האב, מי הוולדות הקודמים, גיל, ופרטים רלוונטיים נוספים וביחד עם הניסוי שעושים, אוספים נתונים ומגיעים למסקנות. דבר שפחות אפשרי מקניה בסתם חנות חיות.

כיתת חקר בבי"ס עינות. היא נמצאת בתוך הפינת חי. הכיתה מופרדת במיחצות שקופות: אזור לשיעור, ואזור שם נעשות עבודות החקר.

ככל שהזמינות של בעל החיים גבוהה, יש כך יש גם במהלך פעילות רגילה במוסד החינוכי לשים לב, כאשר יש משהו מיוחד. אם ללימוד שלאו דווקא קשור לניסוי, ואם לתשומת לב לדברים שמצריכים טיפול. לכן גם אם החיות הובאו בעיקר לניסוי, מומלץ שיהיו זמינות ככל האפשר לתלמידים / מטפלים.

אם כן נביא להלן הצעות למחקרים ודגשים על אופן ביצועם. רוב החומר מכאן והלאה מבוסס על יום עיון בנושא: "למידה ועבודות - חקר עם בעלי חיים" שיהיה בבי"ס עיינות ב29/01/2002. את תחום עבודות החקר - הלכה ומעשה הציג דר' רוני רדו, עבודות חקר בדגים הציג יוסי איצקוביץ, אריה וינוגרד הדריך סיור במקום בנושא חקר (בעיקר דגים). דר' הדס קסירר - העבירה את התחום של אכילה ועיכול בבעלי חיים.

ב. דגשים בעבודות חקר - ילדים ובעלי חיים

דגש ראשי אחד - שהילדים עצמם ייצרו, יעשו באופן אחראי ועצמאי, עם הנחיית המבוגר הדרושה.

   מה שמחוץ לחלון, מחוץ לחדר החשוך, מחוץ לגבולות המרובעים.
 

הציור: Pere Borrell del Caso, Escaping Criticism, 1874 oil on canvas Banco de España, Madrid

באופן תיאורטי הסדר של תכנון עבודה מדעית הוא: תכנון נושא, בהמשך מכינים רשימת שאלות על הנושא, מכינים תשובות לשאלה (מאגר מידע, השערות), מתכננים איזה מידע להציג ובאיזה אמצעים להציגו. זה נכון לגבי כל עבודת חקר.

לגבי חקר ילדים את בעלי החיים מומלץ:

- לחקור שאלה אחת בלבד - אחרת זה ניסוי מסובך מדי. חשוב שהשאלה תהיה ממוקדת וצנועה. גם שאלה קטנה קשה לבדיקה מדעית לילד, כאשר פועלים לפי כל הכללים המדעיים.

* להבדיל בין מושגים בסיסיים, כמו בין משתנה תלוי לבין משתנה בלתי תלוי; הבדל בין תצפית לבין ניסוי. להבדיל בין נתונים התנהגותיים, כמו: תיאור התנהגות, או רצף התנהגותי כמו מספר אירועים לנקודת זמן, משך ביצוע התנהגות וכו', לבין נתונים לא התנהגותיים, כמו: תנאי סביבה, תוצאות הפעילות של בעלי החיים, נתונים פיסיולוגים וכו'.

- הניסוי צריך להיות על בעל חיים זמין (למשל מה קורה כאשר צריך לניסוי 20 עכברים זכרים בני חודשיים ?).

- יכולת גידול טובה של בעל החי.

- האם קיימים אמצעים לביצוע הניסוי ? דוגמה פשוטה: בניסוי שיבדוק הבדלי גדילה של עכברים בתנאים שונים - צריך לזה משקל דיגיטלי. ברוב פינות החי אין, ציוד בסיסי לניסוי כזה.

- האם ניתן לבצע את הניסוי בזמן המוקצב ? - עם חיות יתכנו הרבה בעיות - אם למשל צריך לחכות במשך מספר המלטות כדי להגיע למסקנות, זו גם תקופת זמן, ולא תמיד קורה כפי שהנסיין רוצה.

- מקורות מידע - הרבה פעמים חסרות בספרות המקצועית תשובות לרוב השאלות (למשל לשאלה פשוטה, מה ארנב מעדיף יותר חסה או כרוב). חומר אמין קיים בדרך כלל באנציקלופדיות, ואתרי אינטרנט של אוניברסיטאות או בתי ספר עם יועץ מדעי. גופים פרטיים - לא כולם טובים.

- בחירת השאלה שאפשר לענות עליה - הרבה פעמים בילדים מעלים "שאלות מפוצצות" למחקר. לתת להם ללכת על זה, אבל בסופו של דבר "להוריד אותם לקרקע".

- השערה - לשים לב שלא תמיד אפשר לענות עליה, או לבדוק שהניסוי באמת נותן תשובה להערה. למשל, אפשר לעשות ניסוי לאיזה צבע דג מסויים ימשך. אפשר להעלות השערה, לפיה ימשך לצבע שדומה למזון אותו הוא אוכל הכי הרבה. אבל, גם אם ראינו בניסוי, כי הוא אכן נמשך לצבע הזה יותר מאשר לצבע אחר, זה עדין לא מוכיח שזה בגלל שזה צבע הדומה למזונו.
עם זאת בתכנון הניסוי, כדאי שהילד יצא עם תוצאה כזו שיוכל להסביר (לפחות בוודאות גבוהה).

- הרגלת בעל החיים לתנאי הניסוי - כל שינוי גורם למצב של עקה, סטרס, לחייה. מצב שחובה להקטינו, גם בגלל רווחת החיה, וגם בגלל שהסטרס יכול לשנות תוצאות ניסוי. למשל, בניסוי העדפת מזון שמים שני סוגי מזון, אשר באופן כללי החיה היתה באה אליהם, אבל בתנאי הניסוי הרבה ילדים קרובים, זזים, מרעישים, מפחידים את בעל החיים, ומשום כך הוא לא ייגש לשום מזון. בעיה טיפוסית נוספת - ספיגת עוברים בגלל מתח, או המלטה שהגורים מתים בגלל המתח, ואז ניסוי שצריך לבדוק את הגורים - לא יתאפשר.

- החלטה איזה נתונים אוספים - לזכור, כי יש נתונים שקל יחסית לבדוק כמו משקל, אורך גוף. נתונים כמו התנהגות, צריך להחליט איך מודדים אותם. למשל, בניסוי פשוט יחסי של העדפת מזון מתוך שתי סוגים שנשים: מה יעיד על העדפת מזון ?: הכמות שאכלו ? למה נגשו קודם ? על יד מה שהו יותר זמן (אולי זה לא מזון מועדף, אלא רק התעניינו יותר) ? ומה עם השפעת המצב של החיה (כמו כמה זמן הושארה בלי אוכל) קשיים נוספים: האם העדפה היא למזון תהיה בכל מקרה או, למשל, בגלל המטפל שהרגיל את החיה במשך תקופה ארוכה למזון מסויים ? אולי פשוט נגשו למה שיותר קרוב ואז לא המזון קובע את ההעדפה, אלא הקירבה ? ...אז מה מודדים מכל הענין הזה ?... חשוב לעשות בידוד משתנים, ולזכור להבדיל בין הממצאים לבין הסיבות שלהם.

לפני שממשיכים לעצור ולשאול: האם הכל עונה על השאלה, אשר שאלנו בהתחלה ושאותה אנו רוצים לבדוק ?

ניסוי מקדים על ידי החוקר: כפי שבסעיף קודם אמרנו, כי חשוב שבעלי החיים יהיו רגילים לניסוי, כך חשוב גם שהילדים יהיו רגילים לניסוי. לכן מומלץ ניסוי מקדים ללא בעל החיים - כלומר "לעשות על יבש", ו/או בהמשך ניסוי מקדים כולל בעלי החיים - עדיף כאלה שלא ישתתפו בניסוי לאחר הניסוי המקדים. לאחר הניסוי המקדים תיקן שיטה ואיסוף הנתונים.

כתיבת פרוטוקול לניסוי - שהכל יהיה כתוב וידוע: מי עושה מה, איזה מזון, מתי מנקים, איך מתעדים את הניסוי...

ושוב לוודא שזה באמת עונה לשאלה ששאלנו בהתחלה.

ביצוע הניסוי

עיבוד תוצאות, ולא לשכוח שיהיה להם גיבוי למקרה של אובדן, ווירוס-מחשב, מחיקה, תקלה.

תכנון איזה מידע להציג ובאילו אמצעים
אם זה כולל הצגה בעבודת גמר - מבוא וסקירת ספרות, כתיבת מהלך המחקר, תוצאות, דיון, רשימת מקורות.

* להיזהר מלהגיע למסקנות, למה בעל חיים עשה מה שעשה. ראו דוגמה שהובאה סביב ההשערה.

* איסוף נתונים וכלים לאיסוף נתונים - ראשית עוד בשלב תכנון הניסוי להיזהר ממערך ניסוי כזה, אשר יכלול נתונים רבים מדי. לילדים יהיה קשה להשתלט עליהם.

איסוף נתונים התנהגותיים - יכול להיעשות באמצעות תצפית ישירה ורישום בדף תצפית, הקלטה לטייפ, צילום בווידיאו, איסוף אוטומטי למשל על ידי חיישן בפתח תא הטלה, אשר מעביר למחשב מידע כל פעם שמישהו נכנס או יצא, event-recorder (מכשיר שבמקום לספור, ואולי להתבלבל בספירה - לוחצים עליו כל אירוע שהיה בסוף מסתכלים כמה אירועים היו לפי מה שלחצנו).
איסוף נתונים לא-התנהגותיים - עם מכשירי מדידה כמו סרגל, משקל, מד לחות.

דף תיעוד תצפית יכלול: שם הניסוי, תאריך, שעה, שם הנסיין, שם בעל החיים, טמפ', לחות, וחשוב להשאיר מקום להערות לדברים חריגים שהיו בניסוי כמו רעש, מחלה של בעל חי, איחור בזמן המדידה וכו'. לפעמים קורה משהו חריג שמשנה את התוצאות הרגילות, ורק במהלך עיבוד הנתונים מבחינים בכך. רישום הערות עוזר לעלות על זה.

כדאי לרכז תוצאות בטבלא, למשל, כזו שיהיה כתוב בכל עמודה מה נמצא על כל פרט בזמן הניסוי.

פרק זה דן בדגשים ספציפים עבודה מחקרים של ילדים על בעלי חיים. בשני הפרקים הבאים נביא כמה רעיונות ספציפים לניסויים. הפרק הבא יתמקד בניסויים עם דגים.

ג. עבודה מחקרית עם דגי נוי

בקרב בעלי החוליות, דגים הם אלו, אשר מתרבים במידה הרבה ביותר. יש לכך יתרון רב בכל ניסוי שצריך בו וולדות, מספר דורות, מספר הריונות של אותם פריטים במשך זמן קצר (מספר פעמים בשנה). כמובן יש סוגים שונים, והבדלים רבים בין סוגים שונים של דגים. הרבה פעמים קיים חשש להיכנס לתחום הזה, מפחד שהדגים ימותו, ואז הניסיון החינוכי לא כדאי. אולם עם ידע נכון - זה יכול להיות מוצלח מאוד, והרבה מהפחדים נובעים מחוסר ידע. מי שלא מכיר, כדאי שיתחיל עם לווי של איש מקצוע, וכמובן כדאי יחד עם הילדים, מקבלת האקווריום, עיצובו, והשאר.

אריה וינוגרד מבי"ס עיינות, שם נעשים עבודות חקר עם דגים, הדגיש את הענין, שעם דגים יש הרבה "קטסטרופות", ועבודה של חודשים עלולה לרדת לטמיון. כדי למנוע זאת הציוד שאיתו הוא עובד, הוא בעל יכולת לעוצמה מעבר לנדרש בטיפול רגיל. לדוגמה, יש פילטר גדול במיוחד לכל אקווריום, כך שגם אם מישהו במקום כפית אוכל ייתן חופן אוכל - לא ייגרם נזק. הפילטר מספיק חזק להתגבר על זה. יש קומפרסור רזרבי. הגוף חימום בעל עצמה. יש גם דגים נקאיים, שגם אם מספיק אחד מהם - שמים שניים (דג כמו זברה ציקליד ידע לשמור שדג נקאי כמו פלסטקמוס, לא יטרוף את צאצאיו, אך לא כל דג ידע לעשות כן). כל האלמנטים שתוארו שומרים על מערכת נקייה ויציבה.

נושאי מחקר עם דגי נוי שהובאו ע"י יוסי איצקוביץ

דג לא יתרבה אם "יחשוב" שלצאצאים שלו אין סיכוי לשרוד. צריך לגרום לו לחשוב שהכל בסדר, ואפשר להתרבות. יש הרבה פקטורים שמשפיעים על זה.

עבודות חקר - דגים משריצים - דג הגופי

הקדמה: ככלל כ90% מהדגים מתרבים בהטלת ביצים. בדגי נוי אשר נפוצים בשבי, הרבה פעמים יש השרצה. אחד מהמשריצים זה הגופי. בזמן ההיריון ניתן לראות אצל הנקבה כתם שחור מתפתח - אלו העוברים הדחוסים, אשר מתפתחים בבטן.

רוב ההשרצות של הגופים הן בלילה. כך קיים פחות סיכוי שהדגיגים, אשר זה עתה נולדו ,יתגלו ויטרפו. "כל פה שנמצא לידם הוא פה טורף", לכן לפחות כל בוקר להפריד את הוולדות מהבוגרים, ויש עוד טריקים להפרדה ביניהם כמו רשת שהשרצים יכולים לעבור, והבוגרים לא.

הצעות לעבודות חקר:

1. השפעת הטמפרטורה על משך ההיריון של דג הגופי - יש הבדלים משמעותיים בזמן ההטלה בין טמפרטורת מיים גבוהה לטמפרטורת מיים נמוכה (אפשר לנסות גם הבדלי רמת אור).

2. אחסון שקי זרע בגופי Spermatophores - למדוד רמת השרצה (כמות דגיגים של כל נקבה בכל חודש) כפונקציה של משך הזמן שעבר מההפריה.
הסבר קצר: הזכר של הגופי בהזדווגות מכניס לנקבה שקי זרע. בכל שק זרעים. פעם בחודש הנקבה ממיסה את מעטפת השק, ורק אז יש הפריה. שקי הזרע יכולים להפרות את הנקבה כחצי שנה - ל6-8 הפריות מהזדווגות בודדת. בניסוי נבדוק מה קורה לכמות ההשרצות. נגלה שככל שעבר הזמן מההזדווגות עם הזכר, כמות הוולדות יורדת, בהשוואה לנקבה שכל פעם מזדווגת מחדש. הסיבה היא שזה פתרון דחק, אשר מוצאת הנקבה שלא יכלה להזדווג, ונשארו אצלה שקי זרע מהעבר. זה פתרון לחירום, מכניזם להגנה.

3. האם הפריה חדשה עדיפה על ההפריה הישנה ? - ניסוי עם דגיגים הומוזיגוטים רצסיביים (מסוג בלונד) לאחר השרצות דגיגים אפורים (זן הבר).
(לקחת בחשבון שיתכן שאולי היתה כבר הפריה לפני תחילת הניסוי, למשל, בחנות בה קנינו את הדג). ההפריה האחרונה היא הקובעת ? - נסו ותראו.

4. מוטציית ארוכי השובל בגופי (V.T) והשלכות על תהליך ההפריה והרבייה
הסבר קצר: האיבר מין של הזכר בזן ארוכי השובל כמעט כאורך גופו, והוא לא יכול להפרות נקבה, לכן ממנו לא יהיו דגיגים. כדי להפרות יש צורך בזכר גופי רגיל. לנקבה ארוכת שובל אין בעיה להתרבות.

5) השפעת הורמון מין זכרי (מתיל-טסטוסטרון) על הופעת סימני מין משניים בגופי
הסבר קצר: זכר כידוע הוא מכרומוזומים XY. רוב הורמוני הצבע של נמצאים בכרומוזום הזכרי Y, לכן הזכר יותר צבעוני מהנקבה. הוספת ההורמון תגרום להופעת סימני מין משניים מהר יותר, למשל לצבע חזק יותר (טריק של חברות שמשווקות דגים). אם ינתן הורמון זה לנקבות, הוא ישפיע גם עליהן, הן תראה דומות לזכרים. ניסוי כזה נותן תוצאות ברורות ויפות.

עבודות חקר - דגים מטילי ביצים

בדגים מטילים יכולים לבקוע מאות דגיגים בכל הטלה.

1. דג זברה ציקליד - וורוד - רצסיבי ואפור פסים דומיננטי (זן הבר)
הסבר קצר על הדג: ראשית כדאי לדעת שציקליד בעברית זה אמנון. נון זה דג. והמילה אמנון היא צרוף של אם (אימא) ודג - בא ללמד שהדג מטפל בדגים שלו. מדובר בדג עמיד מאוד. ככלל, אצל הדגים מטילי הביצים, אשר גם שומרים על הדגיגים - השמירה מונעת / מעכבת את הרבייה. ככל שמטפלים יותר בדגיגים תהיה פחות רבייה. אם ניקח את הדגיגים, תהיה הטלת פיצוי. ולדגיגים שהפרדנו לא לשכוח לתת לתת מזון מיוחד, כאשר הם בלי הורים. עוד יש לזכור: נקבה שעושים לה את זה יותר מדי, נשחקת.

הסבר קצר על הניסוי: בניסוי האמור אפשר לעשות הכלאות של הזן הדומיננטי עם רצסיבי ולראות את כל "העץ" של הצאצאים.

2. תורשתיות של אורך הסנפירים בדג הסקלאר
סקלאר זה הדג היחיד שהוא משולש, וזה עושה אותו מבוקש מפני שהוא "שובר צורה" באקווריום. הבגרות המינית שלו מ8 חודשים (לעומת גופי שמגיע לבגרות מינית בגיל חודש וחצי), ואפשר לעבוד איתו כשלוש שנים. הניסוי: כמו בסעיף הקודם על תורשה.

עבודות חקר בדגים - נושאים כללים

1. בדיקת רגישות לרמות שונות של חמצן בין דגי לבירינט לסומטרה והשלכות
הסבר קצר: לדגי לבירינט יש ראות, הם חיים באזורי ביצה שם יש פחות חמצן, והם מסתדרים עם פחות חמצן, לעומת דג סומטרה שחי באזור מפלים שם יש הרבה חמצן, והוא יהיה רגיש בהרבה מלבירינט לירידה בחמצן. אפשר לעשות ניסויים ברמות שונות של חמצן, אם כי יש אכזריות בניסוי כזה.

2. התפתחות העובר בסקלארים
בבינקולר - אפשר ממש לראות איך העובר מתפתח מתא.

3. תדירות הטלה בזברה ציקליד או בסקלאר, עם או בלי טיפול בצאצאים (ראו לעיל בהסבר על זברה ציקליד).

4 זיהוי צבע ע"י סקלארים או דגים אחרים- בדיקה בגילאים שונים
לשים פלסטיק אדום ופלסטיק ירוק באקווריום. סקלארים מגיעים כולם לאדום (כנראה משום שהם אוכלי בשר הם נמשכים יותר לבשר) בעוד שדג מסוג מולי יעדיף צבע ירוק.

ד. הצעות מחקר בנושא עיכול אצל בעלי חיים

גם כאן הודגש לעשות קודם "הרצה", קדם-ניסוי. לחשוב תמיד מה הבסיס שאליו משווים, למשל לקבוצת ביקורת או למצב הקודם (מהו היה ?).

איך מודדים את כמות האנרגיה באוכל ?כמעט בכל ספר בנושא תזונה כתוב כמה קלוריות יש בחלבון, פחמימות, שומן. יש גם מכשיר למדידה - קופסא שבה יש פיצוץ ומודדים את כמות החום שנפלט מהחומר, כך קובעים כמה קלוריות יש. כדי לבדוק כמות רטיבות במזון, עושים יבוש-שקילה-יבוש... עד שאין יותר ירידה במשקל. ניסויים על צריכה של אוכל מומלץ, אם זה אפשרי, לעשות בלי מזון צימחי רטוב.

כדאי מאוד לקרוא חומר רקע בנושא עיכול. ואחרי זה הינה כמה הצעות לחקר:

צורת הגשת המזון על הניצול שלו - הרבה ילדים אוהבים לחתוך מזון לחתיכות ולהגיש אותו לחיות חתוך ואפילו בצורה אסטטית. רווחת בעלי חיים לא תמיד עולה בקנה אחד עם להגיש מה שנראה לאדם יפה. ומה קורה לאוכל ? האם החיה אוכלת כך יותר או פחות ? אולי יותר מדי או פחות מדי ? אולי חיתוך האוכל פוגע במזון (נרקב יותר מהר, וויטמינים נהרסים במגע עם האוויר)

מחקרים השוואתיים בין בעלי חיים שונים - למשל, להשוות בין שני בעלי חיים כמה הם אוכלים פר משקל גוף. לדוגמה, עכבר אוכל יותר ביחס למשקל גופו בהשוואה לפיל, או במילים אחרות: טון וחצי עכברים אוכלים יותר מפיל ששוקל טון וחצי. וכאן באה עוד שאלה, איך מודדים מה זה יותר אוכל ? האם לפי משקל האוכל ? (בבשר למשל יש יותר אנרגיה מאוכל צימחי) איך להשוות טורף לצימחוני ? על מזון צימחי צריך לעבוד יותר כדי להפיק ממנו משהו. יש גם הבדל בין טורף בפינת חי, אשר לא צריך להסתובב כדי למצוא טרף כמו בטבע, לעומת ארנבון עם שטח הסתובבות גדול.

מדרג - מי מגיע ראשון לאוכל באותו שטח ? ואם יש מבחר מזונות במספר מקומות, מה קובע ?

כמות המזון אשר החיות צורכות / צריכות - לכל מצב שהחיה נמצאת יש השפעה, למשל, הריון, הימצאותו בתהליך גדילה, הנקה, גודל גוף, כמות התנועה, מחלה. אצל חיות מבויתות קיימת יותר נטייה להשמנה לעומת חיות בר. בשבי יש סיכוי גדול יותר להשמנה אצל חיות בר כתוצאה משיעמום וזמינות רבה של מזון.
ניסוי כזה צריך להיעשות לאורך זמן. חשוב לדעת שהחיות אכן אכלו, ולא למשל, פיזרו את המזון, החביאו, עשו את צרכיהם פנימה. חשוב להגיע למצב ששולטים בנתון הזה.

ניצול מזון, הוא ההפרש בין כמה שנכנס לכמה שיצא. השוואה למשל בין אולי עשב שונים כמו כאלה הם מעלי גירה וכאלה שלא, או השוואה בין אוכלי עשב לבין טורפים.
בצואה יתכנו גם מרכיבים חשובים וטובים שלא הספיקו לעכל. האוכל עובר בגוף, ומה שמספיקים לעכל מספיקים, ומה שלא - לא.

שמירה על רווחת בעלי חיים בעת מחקר

נזכרתם במחקר נחמד שנעשה עם ילדים, ורוצים לשתף ? יש לכם טיפים נוספים בנושא ? מצאתם שגיאה, יש הערה ? - שילחו לpinat_hay@hotmail.com

* כמה מצגות נחמדות של עבודות חקר של ילדים - ניתן לראון באתר צפונט - כאן (צריך לצפות בזה עם תוכנת power-point).

* על עבודות חקר בבי"ס כדורי שהם במקום בחינת בגרות בהיקף 5 יח"ל אפשר לקרוא ב: http://school.kadoorie.galil.k12.il/cheker/, ויש שם דוגמאות של עבודות שניתן להוריד למחשב.

למה לא כדאי לאכול במקדונלד'ס ? - הפרטים כאן

כבולים לכבלים ? כבר הזמנתם כבלים ?

תפסיקו את ההתמכרות - כבו את הטלוויזיה

המלצה על ספר "הגנת מעברות פתיים" ספר ישן וטוב, ואקטואלי עד היום לפרטים - הגנת מעברות פתיים - ספר מומלץ, המלצות ספרים

שניצל עוף או שניצל סויה ? מי מזיק יותר לסביבה ?   בהרבה מקרים דווקא השניצל סויה !   וגם חלב סויה מזיק יותר לסביבה מחלב פרה   מחקר חדש: הדיילי מייל נתן לו את הכותרת: "איך צמחונות גורמת יותר נזק לסביבה מאכילת בשר", והטיימס: "טופו יכול להזיק לסביבה יותר מאשר בשר, כך מצא מחקר של WWF"

קניית סמרטפון או טאבלט בחו"ל - מאמר על מה שצריך לדעת קישור: קניית פלאפון מחול

חזרה לדף הראשי