האם רק בתעשיית הבשר נגרם לחיות סבל בלתי הכרחי ובתעשיית המזון הצמחי לא ?

רק הכרחי ? - לא פעם צמחוניים טוענים שבתעשיית הבשר יש סבל לא הכרחי לחיות, בעוד שבתעשיית המזון הצמחוני אין זה כך, שכן "חייבים לאכול משהו" (ובשר לדעתם זה לא הכרחי). נזכיר שהרבה ריסוסים הם כדי ליצור אוכל יותר יפה ! בהנחה שלא תהיה הדברה, אז יהיו יותר חרקים אך גם יהיו להם אוייבים טבעיים שינטרלו במידה חלקית אותם (כשמרססים הריסוס הורג גם את האוייבים הטבעיים). כך אולי נקבל פירות או עלים שבחלקם נגוסים, בחלקם מוצאים עליהם תולעת או כנימות. בתפוז אולי נמצא על קליפתו פטריה מסויימת. לרבים זה לא נעים, כי הם התרגלו לסחורה בצורה אחרת והתרגלו להתעלם מרעלי הריסוס או לומר לעצמם שיש גם אורגני. כך או אחרת במקרה כזה ריסוס אינו הכרחי למניעת רעב, בטח לא בכמות  ריסוס זו שבאה ליצור ירק ללא כל רבב - במחיר של הרעלת חיות וכנראה שבמידה מסויימת גם בני אדם.

לא תמיד יש ברירה, לא תמיד נגרם סבל גדול יותר לחיות, בגלל שאוכלים בשר

 בחברת השפע המערבית יש הרבה אפשרויות שאין בחברות אחרות, הן בתקופה שלנו, ובוודאי בתקופות קדומות יותר. וכפי שיובהר, זה לא בהכרח גורם לסבל רב יותר לחיות.

מי שחשוב לו רק אם האוכל צמחוני או אינו צמחוני, אינו עושה הבחנה בין חיות שנגרם להם סבל ארוך ומתמשך כדי שיהיה לאדם אוכל, לבין חיות שגדלו עם הרבה פחות סבל.

נראה דוגמה של תנאי מחסור קדומים, למשל בחיים במדבר, בתקופה שלא היה מקרר, לא היו מכוניות. חקלאות קשה לעשות במדבר, בטח בתקפות הקייץ. הצמחיה לא בשפע, וגם מה שקיים מהצומח ברובו לא ראוי למאכל אדם. לפיכך גם רוב החברה במדבר היתה נודדת. לקנות ממקומות אחרים - בעיה הרי אפשרי רק כמות יומית למוצרים טריים (אין מיקררים), המקומות מרוחקים, והובלה ללא רכב מנועי לוקחת זמן ארוך ועוד במזג אוויר חם. אחד הפתרונות הוא להשתמש בעקיפין בצמחים לא ראויים למאכל אדם. איך ? הצאן מסוגל לאכול את רובו, וגם אחרי שיבַש בעונת הקיץ ("חציר") !. הצאן אוכל, וכך יש לאדם חלב וגבינות, בשר, צמר ועורות; יש שהשתמשו בצואה מיובשת לאיטום קירות הבתים וכחומר הסקה (יש לו סגולות של שמירת חום לזמן רב), מחלק מהעצמות עשו חפצים חשובים ומשאר העצמות והשיירים השתמשו להאכלת הכלבים... איזו אלטרנטיבה אחרת יש בתנאים כאלה ?.

ומי שיטען, "טוב זה פעם, היום אין צורך בזה", שישאל עצמו קודם האם הפתרונות שיש לנו היום במקום: מכוניות, חשמל, גז, חקלאות צמחית מודרנית - האם הם יותר ידידותיים לסביבה ולבעלי החיים ?

יחסית לחקלאות של היום,  שהורסת, מרססת, משמידה את כל הסביבה הטבעית (וזה בעיני הצמחוניים עדיף),כבשים, למשל, פחות נוראיות. נזכיר גם כי יש מעט צמחים שהם לא אוכלים כמו עיריות וחצבים שנשארים זקופים גם אחרי שעדר עיזים (שנחשב נורא יותר מכבשים בהרס שהוא עושה) השמיד כמעט את כל הצמחייה, וכך הצאן עושה סלקציה חיובית לכמה צמחים. נכון, שזה ממש לא המודל הנהוג במשקים המתועשים בני ימינו, אך מהווה דוגמה ראויה למחשבה מדוע יש מקרים שיש הצדקה לאכול בשר, והחיה אינה דבר קדוש.

קחו את הדוגמה של נדודי עם ישראל במדבר סיני 40 שנה.  הם אכלו סלווים, קטנים, מזינים וטעימים. וכי מה אלוהים היה אמור לשלוח להם: גרנולה ? שניצל של טבעול ? טופו-טבע ? כדורי וויטמין B12 ודיאטטיקנית שתעשה להם בדיקות דם כדי לראות אם הכל בסדר ?. אנשים, זה מדבר, אומרים תודה על מה שיש, ולא צריך רגשי אשם.

ואפרופו כדורים ותרופות -במימי קדם (כמו גם כיום) הפיקו תרופות מהחי. גם כן צורך.

תזכרו שגם כיום יש אנשים שהשפע המערבי לא הגיע אליהם, ולא רק במדבר מרעה זה חשוב. גם בשטחים ירוקים עם יותר גשם, העֶדר אוכל ומלכך עשב וכל עוד אין צפיפות יתר נשאר הרבה ירוק, הצמחים מתחדשים. הטבע נשאר, לאדם יש בשר, ואין נזק לטבע כמו בחקלאות לצמחונים בה לוקחים שטח טבעי ומשמידים את כל החי וצומח שבו ועוברים לגדל בו גידול אחיד תוך גירוש והריגת "פולשים", וגם חיות מועילות שאוכלות את הפולשים. למה ? כי ככה נוח. סביבה כזו הופכת למדבר אקולוגי למינים רבים. לדילול העשב אגב הרעיה ישנה חשיבות עליונה במניעת שריפות בעונת הקייץ כאשר כאשר העשב הירק שביער הופך ל"שדה קוצים". בישראל שמו לב לדבר, וקק"ל מסבסדת כיום רועים, כדי שירעו את צאן והבקר ובאמצעות האכילה של העשב תימנע התפשטות אש. האלטרנטיבה התפרצות שריפה היא אסון להרבה חיות מהרבה בחינות. גם הסבל לחיות הרבה פחות נורא לעומת החקלאות המתועשת - הסתובבות במראה בחופש גדול יחסית, אוכל מגוון. מדוע לגנות אפשרות כזו ? האלטרנטיבות האחרות לא בהכרח יותר מוסריות. וישאל אולי משהו מה עם רגע השחיטה ? - נזכיר שהאלטרנטיבה היא או בטבע בד"כ טריפה אם או בלי מחלה קצרה, או גם בשבי, אם לא שוחטים, מוות ממחלה ממושכת וקשה. מי אמר שזה עדיף ?

ומדוע זה מצדיק את הריגת החיה בסוף - ישאל מישהו ? - כי בני אדם צריכים לאכול משהו, וצריכים גם להשתדל לא לפגוע יותר מדי בסביבה ולא לענות חיות,  והינה דוגמה שיחסית הולכת בקנה אחד עם גישה של שמירת טבע ופגיעה מעטה בחיות.

הזכרנו יער, הזכרנו מדבר, נזכיר לסיום, את האסקמוסים אשר חיו בקוטב הצפוני לפני שהיו מעבירים סחורות ממקום למקום, וחיו מבשר כלבי ים. מה היה קורא ללאסקימוסי שרוצה להיות צמחוני בעת הקדומה ? - לא היה שורד הרבה זמן.
בתקופה המודרנית, אם אסקימוסי רוצה להיות צמחוני חייבים לייבא מוצרים מבחוץ משבילו! זה זיהום של הים ושריפת דלק לחינם.

משל כיסוח הדשא
בגן ציבורי עם דשא, או בקיבוץ/מושב עם דשא בין הבתים הגיע הגנן עם מכסחת דשא, הרועשת, גורסת, קוצצת, וכיסח הדשא, ופירחי האביב שצמחו באופן טבעי בכל האיזור.
מה רע ? יש צורך לעשות זאת גם אם הפרחים יפים, שכן כשם ינבלו יחד עם העשביה קיימת סכנת שירפות ועוד ליד בתים. יש גם מי שיפחדו מעכברים ונחשים בעשביה, ויש מי שיגיד שלא נוח לו ללכת על העשב הגבוה ושזה חוסם את דרכו, או המקום בו הוא אוהב לשבת עם משפחתו ליד ביתו, והילדים משחקים.  אלא מה, שפעם היה לזה פיתרון אחר.

הרי פעם הדשא הזה האכיל למשל עיזים וכבשים שסיפקו חלב ובשר, וגם זיבלו את הדשא בצרכיהם, וחידשו את מה שאכלו ממנו.
החמור והסוס גם היו אוכלים אותו, מזבלים אותו ומספקים תחבורה לאדם, ואגב כל זה כיסחו את הדשא.

ואילו היום:
במקום סוסים וחמורים - מכוניות בדלק מזהם, כבישים שהורגים אנשים, חיות, ועושים גבולות בין אזורים (בעיקר כבישים מגודרים כמו כביש 6)
וזיהום רב, ועושה שינויים אקולוגים. מינים מן החי ומן הצומח נעלמים.
והדשא המכוסח מול עינים - סתם מתבזבז
במקום חמור - מכונה עם דלק, שמכסחת הכל
במקום שאותו דשא יהפוך לאכול בעקיפין לאדם (בשר וחלב מהצאן), חוזר מיד לעפר, וכדי ליצור אוכל, הורסים טבע במקום אחר, כדי ליצור גידולים חקלאיים.
וכמובן משתמשים בהמון מי שתיה מחוטים בכלור להשקיית הדשא.

משל בריכת השחיה ביישובים ליד נחל אלכסנדר - בעבר מי שחפצה נפשו להתרחץ - קפצו לנחל והתרחצו. גם דגו דגים, כיבסו, שתו הביאו מיים לבתים שעוד לא היו בהם ברזים, פגשו אנשים מישובים סמוכים.

היום - הנחל מזוהם. הדגים שאחרי פעולות השיקום שבו - עדין אסורים למאכל בגלל הזיהום.

אז מקימים בריכה בתוך כל יישוב. הקמתה מצריכה שטח בתוך באיזור המגורים, כמות גדולה של מי שתיה ממקורות אחרים, כמויות גדולות של כלור וכימיכלים נוספים ושימוש מתמיד בפילטרים יקרים מאוד, כמות גדולה של עובדים שמנקים את המיים מעלים, מנקים את השירותים, מסדרים כיסאות ושמשיות. עוד נדרש בבריכה: הקמת מדשאות וגינון צורך מיים ומכסחת דשא (ראו לעיל, בעוד שלנחל בעבר היו מגיעים עם סוסים וחמורים שהיו עושים את העבודה יפה באיזור הרחצה בעוד האנשים היו עסוקים בענייניהם). עלות הקמה גבוהה (הקמה + עובדים + ציוד ב10 שנים - כמה מליונים !) עקב כל יוקר ההקמה והאחזקה - עלות כניסה יקרה.

העובדים אוספים את הכיסאות, מנקים את השירותים (בנחל הצרכים הפרו את הצמחים), מגרפים את העלים וזורקים לזבל (בנחל חלק מזון לחיות, חלק הפך לקומפוסט שדישן את האדמה ועוד), מנקים את הבריכה (בנחל גורמים טבעיים במערכת האקולוגית תרמו לאיזונו).

כדי לממן את כת זה אנשים צריכים לצאת לעבוד במקומות אחרים, חלק מהגיעים עם הרכב - צריך להכשיר חניה. בנחל קשרו את החמורים או הסוסים והם עשו חניה בכך שאכלו את העשב סביב. כמובן גם רועי צאן הגיעו להיכן שהיה הרבה עשביה.

עוד נקודה מעניינת - הפעילות בבריכה יש מי שמשחק ויפה. יש מי שעושה כושר. אין בזה רע - הנקודה בעבר אנשים עשו בעיקר עבודה פיזית כמו עבודה בחקלאות, וכך היה להם גם כושר וגם פעילות פוריה. כיום על פי רוב - עובדים בעבודה לא פיזית, וכך לאחר מכן נאלצים לעשות "עבודה פיזית" - פעילות שלא נותנת שום ייצור, אלא נעשית בשביל כושר,  "על ריק" כמו שחיה לשום מקום, או ריצה מסביב לפארק ולא כדי להגיע למקום. והרבה אנשים משלמים דמי מנוי או כניסה מהכסף שקיבלו בעבודה הלא פיזית, כדי שיוכלו לעשות עבודה פיזית על כלום. ממש חכם.

 בעבר כשעשו עבודה פיזית היא היתה הרבה פעמים בשמש, וכך גם השתזפו. עובדים במשרד ללא שמש, ואז יוצאים להשתזף לא תוך כדי פעילות יצירתית ופוריה... וקודם שמים קרם נגד שיזוף...

בעבר עצים שגזמו - השתמשו בהם לבישול, חימום הבית ועוד. היום הם הענפים שנגזמים, העלים שנושרים נאספים ונזרקים או לזבל, או שנשרפים ללא כול הפקת בישול וכדומה ואף מזהמים סביבה לשב - בנוסף לזה שמבשלים באנרגיה מזהמת ממקור אחר.

ועוד בריכה זה נראה לרוב האנשים מקום טבעי יחסית כי האזור בד"כ עם גינון ורחצה מחוץ לבית גם נראית כיציאה לטבע.

נחל חינם לכולם - ברכה יקרה, סגורה לרוב האוכלוסיה. לא יותר פשוט היה להשאיר את הנחל נקי ?

שאלת תם.

אגב בפועל הושקעו מיליונים בשיקומו של נחל אלכסנדר. ועדין הסיפור לא פתור, בין היתר כיוון שחלקו עובר בתחומי הרשות הפלסטינאית שקיבלה גם היא מיליונים כדי שתפעל לשימורו. הכסף הגיע אליהם - השימור לא, ובעקבות זאת פסקה גם הזרמת כספים נוספת שהיתה יכולה לתרום לא רק לנחל נקי בשיטחם אלא גם להתפרנסות הגונה של העוסקים בשימורו.

מאמרים נוספים בתחום

מאמר זה הינו חלק ממאמר שלם יותר: תפיסות מוטעות לגבי צמחונות, זכויות בעלי חיים ויחס חיובי לחיות

מאמרים קצרים בנושא:

יש הבדל בין אדם לחיה - בוחן מציאות פשוט

מזון אורגאני ודרכים נוספות ליצור תדמית מזוייפת של חיות ללא סבל ושל אי-פגיעה בסביבה

חשבונות מסולפים אשר מציגים כדי להצדיק צמחונות

האם רק בתעשיית הבשר נגרם לחיות סבל בלתי הכרחי ובתעשיית המזון הצמחי לא ?

מיתוס הצמחונות כבריאה יותר

האם באמת כל החיות במשקים המתועשים כל כך סובלות  - או שמדובר בעוד מיתוס ?

אתרי הסתה לצמחונות - אתר אנונימוס בעלי חיים ודומיו - מהם בעיותיו

"בטח שנאצים" - על האבסורד בדעה שמגדלי בעלי חיים לבשר משולים לנאצים

קישורים ומובאות מן הכתובים על השטות בצמחונות, ועל סילופים כלפי בעלי חיים

אם קירות המשחטות היו שקופים - לא כולם היו צמחוניים

האכלת חיות בשאריות ממוצרים שנוצרו למען האדם

חלב, בשר ובריאות

ולסיום...

בדיחות ואמרות

לא רוצה ג'אנק-פוד (אתר על הבעיתיות של מקדונלד'ס -כאן)

שניצל עוף או שניצל סויה ? מי מזיק יותר לסביבה ?   בהרבה מקרים דווקא השניצל סויה !   וגם חלב סויה מזיק יותר לסביבה מחלב פרה   מחקר חדש: הדיילי מייל נתן לו את הכותרת: "איך צמחונות גורמת יותר נזק לסביבה מאכילת בשר", והטיימס: "טופו יכול להזיק לסביבה יותר מאשר בשר, כך מצא מחקר של WWF"

לתגובות ופניות ניתן לכתובת ל:
pinat_hay@hotmail.com

חזרה לדף  הראשי - אתר פינת החי