גנבות בפינות חי

בעיית הגניבות בפינות חי ומניעתן
www.pinat-hay.com- אתר פינות החי;
כתב: עמיחי אלינסון

בדרך כלל הבעיה מתחילה דווקא בקרב הקהל של פינת החי. והרי איך ידע מישהו עלינו ועל בעלי החיים שלנו, אם לא ביקר שם קודם, או שמע מה יש ממי שביקר ?

יש עניין של סחיבות קטנות – שכוללות גם את המברג או הפטיש שילד עבד ושם בכיס, או השאיר באיזה מקום ומישהו אחר "מצא". ועל זה נגיד "לא נעים – לא נורא". יותר מפחיד העבריינות האמיתית. ועל זה נאמר כמה מילים, על הקשר בין עבריינות רצינית ופינות חי:

מחקרים בתחום על מגדלי בעלי חיים מראים, כי בגדול אנשים המגדלים בעלי חיים, בריאים יותר פיזית, ונפשית מאלו שלא, וכן שבעלי חיים מגדלים בעיקר במשפחות, ולא אנשים בודדים, וכן שיש פחות עבריינות בקרב מגדלי בעלי חיים. אולם בצד הרוב - יש אנשים משולי החברה שנדחקים לתחום מתוך בעיותיהם השונות:

* נורמה שהשתרשה, לצערנו, לפיה "יהודים טובים" (כביכול) כבר לא עושים "עבודות שחורות", ורק מי שלא נחשב ב"טובים" - עבריינים, מי שלא מצליח להשתלב במה שקרוי "החברה הנורמאלית"- נדחק לעבודות "מסריחות" כמו גידול בעלי חיים, שחיטה וכו'. ואנשים כאלה משתמשים גם בכלי הגניבה לצורך עבודתם.

* אנשים שונים עם בעיות שונות - יכולים למצוא קשר טוב יותר עם בעלי חיים, ואותם בעיות יכולות גם להובילם לעבריינות.

* בשכונות של "לא עבריינים" - בד"כ לא מגדלים חיות בחצרות, בעוד שב"שכונות פחים", שכונות מצוקה, הדבר נפוץ יותר - וגם שם כמות הפשע גדולה יותר.

ככה זה, בכל תחום יש מגוון של אנשים, וכל מי שעוסק הרבה בבעלי חיים - יודע על מה מדובר.

מכת הגניבות כואבת מאוד - פינות חי אינן גופים כלכליים, יש בהן מאבק על קיומם, חיים מתקציב קטן, מנסים בכל דרך לחסוך, בגלל מגוון חיות יש קשיי השגה כאשר משהו נעלם, צריך היכרות עם אישית בעל החי גידול ומומחיות בכל חיה, כל העברה חדשה היא בעייתית והחשוב מכל - הקשר האישי שנוצר עם החיה ועל אחת כמה וכמה שמדובר בילדים.

אין שום דרך שמונעת ב100% גניבות. כבר היו גניבות ממקומות עם שומרים חמושים, סיורים משטרתיים תכופים, אזעקות משוכללות, כספות, נחשים ארסיים ומה לא.

אבל - גם היו מיקרים שגניבות נמנעו, או שלאחר גניבה היתה גם תפיסה ובתי הסוהר מלאים.
בתי הסוהר מלאים – אבל רוב הגנבים בסופו של דבר לא נתפסים.

* גישה מערכתית - סעיף זה מתייחס לאופן השמירה באזור באופן כללי..
היתה פינת חי שחוץ מזוג שועלים - גנבו את כל מה שהיה בה. זה אומר שהגנבים פעלו שם זמן ממושך, רדפו אחרי חיות, לכדו אותן, גררו, הכניסו לכלובים... ואיש לא שם לב. אם דבר כזה יתכן - אז הבעיה גם בשמירה בכלל בישוב - וצריך לפעול גם בתחום.

* תשומת לב לאנשים חשודים שבאים לסיור מקדים – כאשר מדובר בגניבות גדולות, הניסיון מלמד כי לרוב הגנבים באים ביום לבדוק את האזור באור לסיור גישוש - לראות מה יש לגנוב, איך ומה - כשבלילה יוכלו לעשות את העבודה מהר וביעילות. לפעמים הם אומרים שהם באו לראות או מתעניינים לגבי קניה של בעלי חיים, אך לא קונים כלום. הרבה פעמים לא מדובר באנשים שהם מהקהל הקבוע בפינת חי, אלא בגנבים מקצועיים שנשלחו על ידי משהו. ואם הם אומרים שבאו רוצים לראות אם יש מה לקנות – לא אומרים מראש מה הם מחפשים. (זאת אומרת שלא ניתן להתחמק מהם על ידי זה שאומרים להם "אין לנו עיזים למכירה – ונגמר העניין).
באחת ההדרכות לשומרים בישובים על ידי המשטרה - נאמר, כי נמצא שהדבר שהכי מונע גניבות זה לא דברים כמו אזעקות, מנעולים... אלא שהגנבים מרגישים שיש "בעל בית" - מי ששם לב, רואה, שולט במקום - ש"לא כדאי עליו."
לא כדאי להיות קיצוני ולגרש כל אחד - אלא להפעיל שיקול דעת. לא ממש סביר שאימא צעירה מישוב סמוך שבאה עם תינוק בעגלה להראות לו את השפן הקטן, היא זאת דווקא שצריך לסלק, כי היא בטח תגנוב. קצת הבחנה לא תזיק.
אבל מי שנראה חשוד: במראה מעוות, מרחרח, מתלחשש עם חבר, נראה מסומם, לא עובד, מחנה את הרכב במקום שלא ניתן לראותו, לא בא בשביל דבר ספציפי, לא תאם פגישה מראש, לא מציג את עצמו... כדאי להראות שיש בעל ביית. להיות אסרטיבי ולסלקו. אפשר למצוא כל מיני סיפורים כמו שאין ביטוח לביקורים של זרים, שזה לא חנות חיות, שעכשיו זה השעות של הכלב הנושך להסתובב, שהמקום מיועד רק לתושבי המקום, ומי שרוצה לראות חיות - יש גני חיות, חוות ליטופים ופינות חי בתשלום.

* הארת המקום - האור מבריח את הגנבים. יודעים שרואים אותם גם מרחוק, ואם לא תמיד רואים את מי שרואה אותם.

* כלבי שמירה: כלבים שומרים. הבעיה עם כלב שטוב בשמירה עשוי להוות סכנת פגיעה אפשרית במבקרים רצויים, וטריפת חיות.
אפשר להרגיל כלב לבעלי החיים ולילדים בפינת חי, למשל גידול מהיותו גור, שאז גם אם ינסה לפגוע - אין לו ממש יכולת. אבל יתכנו בעיות - לא צפויות. פעמים רבות זה קורה לאחר תקופה ארוכה שהכלב מתנהג כראוי ואז:
- בעליו נעדר למספר ימים (למשל כשיש לרכז מילואים) והכלב מתחיל לטרוף בעלי - בלי שאף אחד חשב על זה, ולא נמסרו הנחיות מתאימות למחליף. הדבר נפוץ בעיקר אצל כלב צעיר, שזו הפעם הראשונה שבעליו נעדר, ו"גיל ההתבגרות שלו" - יש לו יצר טריפה, לשחק ולתאום כל דבר. זה יכולה להיות אפילו השתוללות טריפות ביום אחד כזה שבו נהרגים עשרות בעלי חיים. בעיה נוספת: הכלב מזה את החיות הקבועות בפינת חי כחלק מהמשפחה, הלקה שלו ולא נוגע בהם, אבל כאשר מביאים חיה חדשה - הכלב לא מזהה אותה כ"חלק מהמשפחה" וטורף אותה או פוגע בה (ואגב, זה גם יכול לקורא עם חזיר).

בפינת חי שיש בה בעיקר ילדים - והם משחקים עם הכלב מאז שהוא גור - הכלב ידע לזהות ילדים כידידים ועל מבוגרים ינבח. אם זה כלב גדול במיוחד, שלא מסוכן- מספיקה נביחה אחת שלו להבריח כמעט כל זר, ולילדים זה יהיה כף ואטרקציה. ועם חינוך נכון ואופי נכון של הכלב, לעולם לא ינשוך.

תוך הסתייגות ונקיטת כל אמצעי הזהירות, לכך שהכלב לא יתקוף את מי שהוא לא צריך לתקוף - אימון לשמירה נעשה ע"י שיבוח הכלב כאשר נובח למראה זר מתקרב; אפשר לבקש מאדם משתף פעולה להתקרב מבעד לגדר ולעצבן את הכלב - תוך שבעל הכלב מעודדו להגן על המקום. לכלבים יש גם חוש לזהות אנשים מסויימים. למשל, בפינת חי שבה היו גניבות בעיקר על ידי תאילנדים, הכלב למד לזהותם, והיה מתנפל בנביחות ואיומים כל פעם שראה תאילנדים מרחוק. כלפי אחרים, היה רגוע. והגנבות מצד התאילנדים הסתיימו מהר מאוד.

במספר מקומות שהיו גניבות, היתה לפני זה הרעלה של הכלבים. ועם כל הצער שבזה, כאשר זה פתאום כלב נעלם, הורעל, צריך לחשוד, כי גם גניבה קרובה יכולה להיות בקרוב מאוד.

* חיות נוספות על כלב, שמרעישות בשעת התקרבות זרים: אווזים (אווזי בר וחלק מאווזי בית גם יתקפו), כלבים.
חמור ינער בלילה, כאשר יש המולה די רצינית. בלי זה הוא לא נוער. לפיכך אם פתאום שומעים את החמור נוער בלילה - אחרי שחודשים ואף שנים לא עשה כן בלילה - כדאי מאוד לגשת למקום לבדיקה. רעש של עיזים וכבשים בד"כ לא מספיק חזק, ולא תמיד הם "יצרחו" במקרה של גניבה.

* מגורים של מרכז פינת החי או אחר שאחראי בקרבת המקום ככל האפשר. כך יהיה מי שיהיה ער לבעיות, וישים לב לסימנים מחשידים מביתו.

* יידוע תושבים בקרבת פינת החי בבעיית הגניבות ובמה לעשות כאשר יש חשד לגניבה - כבר קרה ששכנים ראו ואמרו אחרי זה, "לא ידענו למי לקרוא".

כאשר גנב נכנס למקום מואר היטב בקירבת בתים, יודע שראו אותו מסתובב באזור במשך היום, ומיד מתחילה המולה של רעש - בעיקר כשהוא צריך לרדוף אחרי חיות - בד"כ השילוב הזה יביא אותו לשגת.

ןאם עוד שכן נחמד יוציא ראש מהחלון ויצעק "גנבים" – זה כבר קרוב מאוד לוודאי יספיק, להבריח אותו, אולי לתמיד.

* פרצה בגדר - אכן קוראת יותר לגנב.
נכון שקל מאוד לחתוך כל גדר רגילה עם אמצעים, אשר יש כמעט בכל בית, אבל הניסיון מראה כי בכל זאת כשיש פרצות - יותר נכנסים ולוקחים, ובכל מקרה גדר מעקבת יותר את הגנבים גם כשחותכים אותה, והם משאירים ככה יותר סימנים, שלפחות יודעים מאיפה באו, אם זה גודל פרצה של ילד, לפעמים שוכחים שם כלי עבודה.

אותו דבר כשגדר רעועה. בפינת חי אחת הגדר היתה רעועה והמוטות עליהם היתה מחוברת היו אף הם רעועים, חלקם שבורים, עד שיום אחד הגנבים עיקמו אותם קצת יותר, השכיבו את הגדר, והעבירו דרכם חיות. במהלך ההמולה שעשו הגנבים חלק מהחיות ברחו דרך הגדר השכובה.

* שילוט מזהיר: הזהרה שהמקום מאובטח במוקד שמירה, אזעקות; "זהירות כלב נושך".

* עידכון שומרים ביישוב בבעיית הגניבות, ובשימת לב לסימנים כמו המולה בפינה בלילה.

* מערכות אזעקה, וגלאי אינפרא-אדום - מערכות שכבר מנעו הרבה גנביבות. הן די יקרות. פועלות כך שכאשר עובר מישהו הם מפעילים אזעקה, ומזעיקים שומר מה"מוקד" או מהישוב, או עובד של פינת החי. אזעקה לבדה תבריח מהר גנב, אם זה ליד מגורים של אנשים שעשויים להגיע ברגע.

* פטנט אפשרי - השארת כלובים פתוחים - עם אזעקה כזו, שכאשר מישהו פותח דלת - האזעקה מופעלת.

ברוב פינות החי יש חיות שמסתובבות ויכולות להפעיל את העין האלקטרונית. אחד האפשרויות להתגבר על זה זה לשים אותה בגובה של בן אדם, וכמובן שתהיה מוסוות כך שבביקור מקדים לראות איזה אמצעי אבטחה יש - לא ישימו לב אליה.

* גדר אלקטרונית - מערכת מיגון היקפי עם התראה חשמלית הודפת. מערכות שעם התגברות הבעיות הבטחוניות בארץ, נהית יותר נפוצה והמונית. יש ישובים שהיא מקיפה אותם. המערכות האלה כבר עברו "טבילת אש" של ממש. חוות דעת עליהם אפשר לקבל ישירות מרכזי ביטחון שונים.
גדר כזו משמשת הן מכשול פיזי - הגדר עצמה, מכשול מתריע - השוק החשמלי, ומערכת התראה חכמה (מערך הגילוי), אשר תגלה כל ניסיון חדירה, תוך כדי איתור מיקום החדירה. בארץ עוסקים בשיווק והתקנה בין היתר חברת "ג.מ טכנולוגיות".

* גדר שלא ניתנת לפריצה באמצעים ביתיים - כמו בספארי בר"ג "גדר חומה", או גדר שחלקה חגורת בטון בגובה של כמטר, ומעליה סורגים בגובע של כ2 מטר. מחיצות כאלה פחות יזמינו גנבים, וזה כבר לא משהו שפורצים עם קאטר ביתי.

* נהלים לפעולה בזמן שהות גנבים בשטח: כדאי בשעת רגיעה לחשוב ולהחליט מה יש לעשות בזמן שמתבצעת גניבה והגנבים נמצאים במקום. כלומר, למי שרואה עצמו קשור בהגנת המקום, יהיה ברור מראש על שעליו לעשות: למי קוראים לעזרה ואיך, איזה פעולות לעשות עד הגעת העזרה, מה הטלפונים החשובים, מה לקחת כאשר יש סימנים מחשידים של גניבה (מקל, נשק, פלאפון, כלי כתיבה לרישום מספר רכב, פנס), אולי מספיק לצעוק ושהם יברוח בלי להגיע לעימות איתם ולהתחיל להצטיד, או שמא לחכות לעזרה ואז לעשות אמבוש.

* תקופות מועדות יותר לגניבות: בחגים משתמשים ביותר בשר, ואז יש יותר ביקוש שמתבטא גם בגניבות. הן לקראת ראש השנה והחגים שבעקבותיו יש גל גניבות; כריסמס וסילווסטר (בעיקר היכן שיש עובדים זרים), רמדאן, ושיא הביקוש לבשר, שאז גם מחירו בשיא, לקראת אפריל שאז גם פסח, גם פסחא, וגם עיד-אל-פיטר. כמו כן ימים רביעי וחמישי מועדים יותר לגניבות לקראת שוק הציפורים בשבת.
הגנבים כנראה לא אוהבים סיכונים ובאים כשבוע-שבועיים לפני החג הרבה פעמים (צריך גם לקחת לשיטה כשרה, והמשחטות סוגרות בימי חג...).
אפשר לשקול לקראת תקופות כאלה ללכת לישון בפינת חי, רצוי לא לבד - לפחות עם כלב אימתני - שגם יתעורר לפניך.

* לצלם באופן הפגנתי אנשים חשודים - פעולה שהוכחה כמרתיעה. לעשות כן באופן הפגנתי - כך שישימו לב שצולמו, אפילו עם פלש באמצע יום שמש. שישימו לב שהמצלמה עבדה. פחות יעיזו ככה לחזור ולנסות לגנוב. וגם יש תמונות.

* שיתוף פעולה בין פינות חי למניעת גניבות - נכון שכאשר מגיע אדם ומציע חיות, אשר מזמן רצינו ולא הרשינו לעצמנו, והפעם זה במחיר זול במיוחד - זה מאוד מפתה.

אבל אם נחשוב בהגיון שיתוף פעולה בין פינות חי טוב בהרבה בכל התחומים - במקום עם הגנבים.

על כן יעזור מאוד: יידוע הדדי על טיפוסים שכדאי להתרחק מהם. כשמישהו לא מוכר מציע חיות למכירה - לקחת ממנו פרטים, להתעניין מאיפה זה, אם מציין מקום - להתקשר לשם לוודא אם זה נכון; אם הבירור מעלה חשדות - לבדוק ככל שניתן, אם היתה גניבה של חיות שהוא מציע לאחרונה. כך גם הם ירגישו שמחפשים אותם, ולא יעזו יותר מדי. מי שמתחמק באופן חשוד מלספר מאיפה הסחורה שלו, אפשר להודיע למשטרה. בכל מקרה כדאי להתקשר למקום שממנו זה נקנה, כך נדע פרטים באופן יותר וודאי ממה שסוחר יכול לבדות כדי שנקנה, ואולי למי שמכר לו -יש לו למכור לנו ביותר בזול, הרי הסוחר מנסה להרוויח עלינו.

* דברים יקרים מזמינים גנבים - במיוחד בפינת חי עם גניבות חוזרות - לשקול אם כדאי להחזיק דברים יקרים במיוחד, כמו תוכי ענק. בזמנו היתה פרסומת לבזק, עם תוכי מדבר. באותו זמן - גנבו לפינת חי אחת תוכי כזה שהיה לה, בגלל שזה היה דבר אופנתי, ושווה 10-20 אלף שקל.

* סימון ותיעוד של חיות ושל ציוד - לדוגמה מספר באוזן. גם אם מורידים את זה - נשאר חור - וזה גם משהו (אם הגנב יטען במשטרה שזה שלו, החור יהיה לרעתו). ניתן לצלם חיות בפינת חי כהוכחה.

* לא לשים את כל הביצים בסל אחד – לא לרכז את כל החיות המועדות יותר לגניבה במקום אחד. חיות שמועדות למכירה – לפעמים עדיף למכור יותר מוקדם בפחות כסף – לפחות חלק.
לדוגמה כאשר יש המלטות של העיזים – אם מישהו מעוניין מציע מחיר טוב על גדי צעיר – לשקול מכירה – למרות שעוד חודשיים צפוי להרוויח עוד 50 ש"ח (בניקוי הוצאות אוכל, עבודה, מחיר פחות טוב לקילו וכו'). בכלכלה קוראים לזה "מימוש רווחים" – דבר שכדאי לעשותו מדי פעם, כי מי יודע מה ילד יום.

* מצלמה נסתרת – או כמה מצלמות לצילום קבוע, הן לתיעוד, והן למעקב מרחוק – למשל ממביתו של אחראי פינת חי.

* גניבות – לא רק בלילה – הרבה גניבות היו בפינות חי ביום. ולא אחת זה יותר קל: משאירים את המקום פתוח. אנשים שמגיעים ביום לכאורה פחות חשודים. הרבה פעמים הם נכנסים במטרה לבקר, להתעניין, לקנות אולי, אבל כאשר רואים שאין אף אחד במקום, והמקום פתוח לכל - יתקשו להתאפק. מה יכול להיות, אם משהו מגיע – מיד אומרים שבאו רק להסתכל (ואת זה אי אפשר להגיד באחת בלילה בתוך פינת חי נעולה).

צריך לזכור ש"גם גנבים קונים במכולת" – כלומר הם לא כל הזמן גונבים. לפעמים הם מתכננים גניבה, ולפעמים פשוט נתקלים בהזדמנות שהם לא יכולים לסרב לה.

אחרי גניבת אוכפים בשווי אלפי שקלים מפינת חי באמצע היום, שאל מרכז המשק של הקיבוץ את אחראית הפינת החי אם המחסן היה נעול. "מה פתאום" היא ענתה, "כל הזמן שאני עובדת פתוח, מה אני יכולה כל היום לפתוח ולסוגר ?". לפינת חי אחרת היה חדר עם גידולים אישיים מחוץ לפינה וכמה פעמים ביום נכנסו אליו, אז לא היה נהוג לסגור אותו ביום. יום אחד נעלמו גורי החמוסים. כנראה מישהו בא לבקר, ראה שפתוח, ושאין אף אחד, אז לקח והלך.

תלונה במשטרה - והזמנתה למקום. גם כשמדובר בסחיבה קטנה – כדאי להתלונן – ולו כדי שזה ירשם איפשהו בסטטיסטיקה. לפעמים הסטטיסטיקה היא זו הקובעת את הקצעת משאבי המשטרה ומדיניותה. ניתן להגיש תלונה גם דרך הפקס'. בגניבות גדולות כדאי להגיע פיזית למשטרה, ולדבר אישית עם הנוגעים בדבר במשטרה. אחרת, אם אתה מאוד עסוק, אז גם הם מאוד עסוקים.

יידוע פינות חי אחרות בידיעון פינת החי, וידוע מדריך משקי חי ארצי - למקרה שמישהו ייתקל בחיה, או שיציעו לו למכירה, בדיקה במקומות מכירה כמו שוק הציפורים בשבת, חנויות בסביבה אנשים חשודים - אם החיות אצלם. בדיקה במקומות אחרים שהחיות צפויות להגיע כמו משחתות, מגדלים אחרים.

להפעיל הגיון מה ניתן לדעת על הגניבה. לדוגמה בעיקר בגניבות קטנות - מדובר באנשים מהסביבה הקרובה. קשה להאמין שמישהו ייסע מקצה הארץ לקצה האחר בשביל לגנוב ארנב ששווה 20 ש"ח. יותר סביר שזה משהו קרוב. כמו כן לא ממש סביר שקשיש בין 90 או ילדה בת 5 הם שבאו באישון לילה, חתכו את הגדר או טיפסו עליה, התגברו על הכלב וגנבו את הברווז.

אפשר להתעניין בסביבה מי ראה, לפרסם מודעות בישובים הסמוכים; ליצור מראש קשרים עם סייענים שיכולים לעזור - בד"כ יעילים בני נוער. גניבות קטנות זה הרבה פעמים מקרבם. בפינת חי אחת שהיו בה הרבה גנבות, הרכזת הוותיקה יצרה קשר טוב עם נערים מהסביבה, שהיו מודיעים שלה, עוזרים לה לחפש. והיא גם צ'יפרה אותם בפרסים, שהגיע מידע.

במשטרה בד"כ לא יטפלו אם אין חשודים. כשיש זה יותר קל. גם מסיבה זו כדאי שיהיה רשום פרטים של אנשים חשודים כמו מספר הרכב של חשודים שהסתובבו באורח מוזר באזור. אם חושבים שאנשי המשטרה אדישים מדי, אפשר גם לפנות לאחראי על סחר לא חוקי ברשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, שהוא קרוב יותר לנושא, יש לו גם סמכויות בנושא כמו הוצאת צווי חיפוש, הוא מטפל ומבקר במקומות שחשודות כמחזיקות חיות באופן לא חוקי ויתכן שייתקל במה שנגנב.

אם הגנב נתפס, זה גם מונע גנבות לאחר מכן - כי שאר הגנבים שומעים, ויודעים שבמקום הזה יש עסק עם אחד שלא כדאי להתעסק איתו. לכן לעשות מאמצים, לברר, לנסוע לחניות חיות, ולמקומות בהם יש שוק חיות, כמו בכפר קאסם. אם למשל נגנב קוף, אפשר לבוא בשקט לסוחר גדול ולשאול אם יש לו למכירה. גם אם אין לו, יכול להיות שהוא יתקשר לחבר, שהוא שמע שיש לו וכו'... בקיצור כדאי להתאמץ, לא רק כדי להשיב את החיה, אלא גם כדי למנוע גניבות בעתיד.

פעם שלישית גלידה - נכתב בכותרת אחרי הגנבה השניה. ולא עבר זמן רב - והיתה גניבה גדולה שלישית, אחרי שנרכשו חיות נוספות.

גנבות חוזרות זה דבר נפוץ - הגנבים רואים שקל ונוח, ורוצים עוד ועוד. הם מחכים קצת שנחדש את המלאי, וחוזרים שוב.

אמצעי הבטחה אלקטרונים נוספים לשטחים פתוחים אפשר לראות באתר של א. י הנדסת תקשורת.

תגובות וסיפורים נוספים אפשר לכתוב לpinat_hay@hotmail.com

הפורצים חיררו את רגלי העופרים - בעלי חיים רבים בפינת החי של פארק דרום נפלו בתקופה האחרונה קורבן להתעללות קשה מצד פורצים חסרי לב, שגונבים מהמקום מזון לבעלי חיים וכבדרך אגב מכים, פוצעים ופוגעים בעופרים. לוטין סיפר כי תכנן להגיע למכלאה בלילה ולארוב למתעללים, אך במשטרה הזהירו אותו כי אם יפגע בהם הוא יישלח למעצר. http://www.tam.co.il/3_3_2006/chdashot5.htm

הכלב נגנב? יש עניין לציבור - כלבתה של תושבת חיפה נגנבה ממנה בחוף הים לפני כחודש. אלמוני יצר עימה קשר ודרש תמורת הכלבה 1,500 שקל. הבעלים התלוננו במשטרה בבקשה לחשוף את מקור השיחה החסוי ולחקור את החשוד, אך התלונה נסגרה מחוסר עניין לציבור. בעקבות התערבות בית המשפט, החקירה נפתחה מחדש (2009) - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3788671,00.html

ניקוי במקור - 250 התוכים הססגוניים של קיבוץ יגור נגנבו, כולל מינים יקרים ונדירים. במקום היו גלאים, והזעקות. הגנבוה היתה ביום גשום. הנזק מוערך בכמליון שקל. דן שביט מגדל התוכים אמר" 15 שנה אני בונה אימפריה, וברע אחד לא נשאר מזה כלום. אני לא יודע אם יש לי כוח להתחיל מהתחלה" (פורסם בידיעות אחרונות, 13.03.2011, עמ' 30, לא מצאתי פירסום בYNET).

4 ציפורים בסכנת הכחדה נתפסו בנסיון הברחה - הציפורים הוסתרו ועורבבו בין שלל ציפורים אחרות שהגיעו ארצה במשלוח ייבוא חוקי ומסודר של כ- 800 ציפורים ממין כנרים ו- 10 סיסקין שחורות.

חשיפה: מותר לרסס מזון אורגני, גם בחומרים כימים

כולנו קוראים בעלוני פרסום ועל אריזות מוצרים אורגניים, שהם מצמחים ללא דשנים כימים וללא ריסוס. אולם די בעיון קצר בתקנות של משרד החקלאות, ולראות שמותרים חומרים רבים לשימוש בחקלאות אורגנית כמו: גופרת אשלגן, מגנזיום סולפט, סודיום הידרוקסיד, חומצה גופריתית, קרבונט האשלגן, כלוריד האשלגן, טרטראת הנתרן, תרכובת נחושת ועוד.

על כך ועל מיתוסים נוספים לגבי מזון אורגאני תוכלו לקרוא אם תלחצו על הקישור הבא:

מזון אורגאני - מיתוסים

אם מאמר זה עניין אתכם, אולי יעניין אתכם גם:

מיתוסים נפוצים בתחום טבע ובעלי חיים

חדש: מה הקשר בין צריכת בשר לבין תוחלת חיים - תוצאות מחקר חדש

חדש: מיתוס דו"ח האו"ם - הצל הארוך של משק החי

* חדש: מיתוסים על חוות מזור

* חדש: בארי שורובסקי - סאטירה על דמגוגארי, מהתוכנית ארץ נהדרת.

החלק הראשון של הספר "מיתוס הצמחונות"

מיתוס המזון האורגני

מיתוס אנונימוס - מיתוסים באתרים כמו אנונימוס בעלי חיים

מיתוס - גידול חיות משק - דומה לנאצים

מיתוס המזון המסחרי לכלבים וחתולים מדוע כן כדאי להאכיל בשאריות

האם מותר להאכיל כלבים בעצמות ?

מיתוס: צריכת בשר תורמת לרעב ולריקון משאביו הטבעיים של כדור הארץ

מיתוס: חלב או בשר - לא בריא (בטח שבריא!)

מאמר מקיף על תפיסות לא נכונות על זכויות בעלי חיים וצמחונות

מיתוס "מחקר סין" - ספר שסילף מדע -
א. הספר "מחקר סין" - טעויות והטעיות
ב. מחקר סין - המסקנות האמיתיות

מיתוס גארי והרצאתו

מיתוס מייקל גרגר והרצאתו - מאמר 1
מיתוס מייקל גרגר והרצאתו - מאמר 2

J בפייסבוק: דחקות על צמחונים.

בפייסבוק: על השקרים של מתנגדי הניסויים בבעלי חיים

חידות זה מאתגר ונחמד

שני דפי חידות גדולים:

חידות כלליות

אוסף גדול של חידות על חיות

@	איך לקנות נכון דרך האינטרנט ? - על מה יש פטור ממיסים - תשלום בטוח - אתרים מומלצים - מה לעשות כאשר מעוניינים במוצר מאתר שלא עושה משלוחים לארץ - עצות נוספות באתר הבא - הזמנת מוצרים מחו"ל דרך האינטרנט

	"הארי פוטר קבור ברמלה" אומרת כותרת בעיתון
	בעיר רמלה, קבור הארי פוטר. בדומה להארי מהסיפור של ג'יי. קיי רולינג, מדובר על אדם צעיר, בריטי, שהתגייס לפעילות צעיר מהמקובל, לא סיים את בית הספר, וגם הוא לא ידע שיום אחד יהיה מפורסם (גם על הארי הזה כתבו בעיתונים ובאתרי אינטרנט).
	אבל יש גם שונה. זה לא אותו אחד מהסיפור, גם לא אמרנו שזה "קבר הארי הקדוש". ובכל זאת מרגש.
	הפרטים והתמונות במאמר: הארי פוטר ישראל