ספר חדש: "פנטזיית הפליאו - מה האבולוציה באמת אומרת לנו על תזונה, דיאטה ואיך אנו חיים"

יצור לא מגיע למצב שבו בסוף הדרך הכל מושלם ואפשר לעצור, וכל מה שיזיז אותו מהפסגה הזו יהיה לרעתו. זה לא היה נכון לפני מאה אלף שנה, וזה לא נכון היום.

 אבולוציה אינה  תהליך אידיאלי, ואין לה יעוד. אין זה מועיל לטעון טענה בסגנון: 'אני רואה שלא אכלו דגנים ומוצרי חלב לפני מאה-אלף שנה, לכן אני בטוח שאסור לאכול אותם כיום'. יותר יעיל לומר - 'אני רוצה לבדוק בצורה מדעית אם מזון X טוב או רע', אני רוצה לאסוף נתונים. יכול להיות שהיו יתרונות באוכל של פעם, אך צריך לבדוק את זה באופן רציני ומדוייק, כמו גם לבדוק מזונות בני ימינו.

לפניכם ביקורת על גישת הפליאו / פלאו על פי מרגלין זק (Marlene Zuk), שכתבה ספר בשם:

 Paleofantasy: What Evolution Really Tells Us about Sex, Diet, and How We Live.

פרופ' מרלין זוק (או זק), ביולוגית אבולוציונית. בתרגום חופשי כותרת הספר: "פנטזיית הפלאו - מה האבולוציה באמת אומרת לנו על תזונה, דיאטה ואיך אנו חיים".
הדברים להלן עם מתוך ראיונות שנתנה - יש ביוטיוב, או חפשו בגוגל  podcast עם שם המחברת או הספר.

תגובות ותיקון טעויות - ניתן לשלוח לדוא"ל.

כתב וערך: עמיחי אלינסון

רקע
באופן כללי קיימת דעה שאנו דומים בגופינו לאדם הקדמון, אולם הוא האריך ימים באופן טבעי, והיה מותאם לסביבתו, בשונה מרובינו בחברה המערבית, תעשייתית ומודרנית.

 חסידי גישות כאלה טוענים שפעם חיינו בהרמוניה עם העולם, האבולוציה היתה טובה והותאמנו באופן מושלם לסביבה, אך עשינו משהו רע, וצריך כיום בחברה המודרנית, לעשות דברים מסויימים כמו אנשי מערות. היות שרובינו לא נוהגים כך, כמו שאנו רואים, יש הרבה מחלות כמו השמנת-יתר, סוכרת, דיכאון ועוד. לפיכך עלינו  לחיות בהתאם בתחומים שונים - למשל  בגרסה מסויימת של דיאטת הפלאו להרבות בבשר, כי כך, לדברי המצדדים, האדם הקדמון נהג, ויש גם גרסה אחרת ששומעים מטבעונים כגארי יורופסקי ועדת מעריציו, שאמנם לא שמעתי אותם משתמשים במילה "פליאו", אך הם טוענים שנועדנו מבחינה גופנית להיות אוכלי צמחים בלבד - כך אנו מותאמים -  "עובדה" שאין לנו טפרים, אנחנו לא יכולים לצאת ולצוד סנאי רק עם הידיים והרגליים, ואם ניתן לתינוק תפוח וארנב הוא לא יאכל את הארנב וישחק עם התפוח, כי אם להיפך.

הביקורת אם כן, אינה מתייחסת רק לגישת "אדם הקדמון" אחת, או ובוודאי לא לדעתו של אדם מרכזי בתחום מהארץ, שסביר להניח שהמחברת לא שמעה אותו.

נשמעות פה ושם טענות נוספות למשל, שהגבר מותאם מבחינה אבולוציונית לחיות עם כמה נקבות, או שהותאמנו להחליף בין בני זוג, ורק בגלל כפייה תרבותית חיים כיום בזוגות מונוגמים, ועוד פה ושם טענות כמו - שצריך ללכת יחפים בטבע, לעשות פעילות גופנית ארוכת זמן ועוד. הכותבת מבקרת גישות אלה. כמובן הצגתי את הדברים בשטחיות יתר, ומדובר בביקורת כללית למי שטוען שמבחינה אבולוציונית נועדנו לחיות כמו פעם, ולכן...

יתכן שאנו מותאמים אבולוציונית לדברים מסויימים, אך יש לבדוק זאת באופן מדעי, ואין די בטענה שכך היה בעבר, לכן זה נכון... בלי לבדוק.

מה הביקורת ? - הינה:

- יצור לא מגיע למצב שבו בסוף הדרך הכל מושלם ואפשר לעצור, וכל מה שיזיז אותו מהפסגה הזו יהיה לרעתו. זה לא היה נכון לפני מאה אלף שנה, וזה לא נכון היום.

- יצור חי אף פעם לא מתאים בצורה מושלמת לסביבתו. אבולוציה פועלת דרך סדרה שלמה של פשרות וברירה טבעית המבוססת על מה שהיה לפני כן. גמל למשל, לא פותח מהתחלה כחיית מדבר, אלא ממה שהיה קודם. אבולוציה זה כמו שלמישהו שיש  מוסך והוא בונה דברים ממה שיש לו שם (ולא ממה שבאמת צריך לפי תכנון מראש).

- אם נחזור לתזונת האדם והתנהגותו לפני 100,000 שנה למשל, גם אז היא היתה שונה מלפני 300,000 שנה, שהיתה גם שונה מלפני 500,000 שנה וכן הלאה. תמיד היו הבדלים ביחס לאבות הקדמונים.

- בכל מקרה האוכל של היום גם השתנה. עשוי להראות לנו שאנו אוכלים מזון טבעי. למשל, מה יותר טבעי מלקטוף תפוח ולאוכלו. אולם  התפוח של היום הוא לא אותו תפוח בר של פעם - זה לא אוכל פלאוליתי, או התירס - הוא אינו דומה כמעט לזן הבר. מדובר בתוצאה של הרבה הכלאות. לא מעשי לעשות לטעון שקניית מזונות מקובלים בחנויות תהיה כמו של אדם הקדמון, אשר בנוסף היתה שונה מסביבה לסביבה. הנדסה גנטית גם גורמת לשינויים, אבל זה לא בהכרח רע. בכל מקרה האוכל של היום לא כמו של פעם. גם הבשר הוא לא חיות-צייד כמו פעם, וגם המזון הצמחי לא כמו פעם. קשה בכלל לזהות ממה זה בא. למשל לראות את זן הבר של תירס או תפוח ולהבין לבד שזה זן הבר.

- בכלל הגישה של 'לחזור אחורה למה שהיה בעבר' בעייתי, כי למתי בעבר ? - האם לתקופה שלפני המהפכה החקלאית ? או האם לתקופה שבה אדם היה פחות צייד ויותר 'אוכל נבלות', ובמקום לצוד לבד אכל למשל מה שאריות צדו (ונשאר או שהצליחו לגרש את האריות). האם לתקופה שבה האדם היה באפריקה וטרם נפוץ בעולם ? אולי לתקופה בעלי החוליות הראשונים - הדגים... אולי לתקופה של האב הקדום של היונקים... הגנים שלנו מבוססים תמיד על מה שהיה קודם, גם מהבקטריות. ומי אמר שאז האוכל היה מושלם או שכולם אכלו אותו דבר ?
* למעוניינים בהרחבה בנושא על מה שיש בנו מיצורים קדומים, היא ממליצה לקרוא את הספר: Your Inner Fish: A Journey Into the 3.5-Billion-Year History of the Human Body. הכותב, פרופ' Neil Shubin, פלאוטולוג וביולוג אבולוציוני.

- התפיסה לא נכונה מקובלת באה לידי ביטוי בסרטים מצויירים שבהם רואים איך דגים מתעצבים לדו חיים שזוחלים על פני היבשה, וזה מוביל לכך שהזוחלים עומדים על 4 רגליים... ואז הקופים - עד  בני אדם. בפועל זה לא נכון שהאבולוציה התפתחה לקראת אדם. אין לה יעוד. זה כמו עץ עם הרבה ענפים. איפשהו שם האדם.

- לאבולוציה אין כיוון. זה לא שדגים רצו להיות בני אדם, וכך קרה בתהליך הדרגתי.

האבולוציה היא לא תהליך שמתקדם לקראת אדם כיצור סופי ואולטמטיבי כפי שאולי מצטייר מהתמונה העליונה. אין לה רצון. הדגים לא רצו להיות בני אדם.

קרדיט לתמונה העליונה figures by Steven Coombs, T. Michael Keesey, Smokey BJB, Nobu Tamura, & Mateus Zica (License)

קרדיט לתמונה Figures by Pearson Scott Foresman, Smokeybjb, T. Michael Keesey, Nobu Tamura, and Ernst Haeckel. (license)

- יש דעה שהמעבר מחברה של 'ציידים לקטים', לחברה חקלאית היתה טעות של האנושות. היא אומרת שאם אפשר להגיד דבר כזה, כמו שאי-אפשר להגיד שהמעבר להליכה על 2 היה טעות (היום סובלים מכאבי גב ועוד בעיות כי אנו לא מותאמים להליכה על 2 בצורה מושלמת. לא היה מהנדס כלשהו שהחליט מראש לבנות יצור הולך על שתיים - זה התפתח מדברים קודמים, יש דברים שהתפתחו למשל מהדגים), או שהירידה מהעצים היתה טעות, או שהיציאה מהים. באבולוציה אין יעוד. אין טוב או רע.

- יש באבולוציה שינויים יחסית מהירים. לדוגמה ללקטוז שבחלב, היתה הסתגלות תוך 5000-10000 שנה, שבמונחים של אבולוציה זה מעט זמן. נוצר אנזים לעיכול הלקטוז. כנראה היה לזה גם יתרון אבולוציוני גם כמזון וגם בכך שהיתה יותר זמינות לנוזלים. האכולוסיה הזאת שרדה יותר טוב והתרבתה יותר טוב. אוכלים חלב כי הותאמנו לזה.  זו גם דוגמה לקשר בין תרבות וטכנולוגיה (גידול וביות צאן ובקר) לבין השרדות ושינוי גנטי. אם היה שינוי גנטי כזה מהיר, מעניין לשאול איזה עוד שינויים מהירים היו, האם היה למשל התאמה מהירה לדגנים ? מה המנגנון שעושה שינוי מהיר ?

- המחברת עשתה מחקר על צרצרים, ובמחקר הזה נמצא שכבר אחרי 20 דורות היה שינוי גנטי משמעותי, שנחשב מהיר מאוד מבחינה אבולוציונית. הדבר הזה הביא את המחברת להרהר מה בעצם עוד קרה כך במהירות.

- יש לנו גן שמסוגל לפרק את הלקטוז (סוכר החלב), אבל באופן מעניין גן שונה - לאפריקאים יש גן שונה מזה של הצפון אירופים.

- לטעון שחלב, למשל, לא בריא לנו, כי בתקופה קדומה יותר לא צרכו אותו, זה בערך כמו לטעון שזה לא טבעי ל"צאת מהמיים" - שכן היצורים הקדומים שמהם התפתחנו חיו בעבר במיים, או כמו לטעון 'אני לא רוצה להיות הולך על 2, כי אבותינו הקדומים לא עשו את זה - והינה - יש בעיות כאלה וכאלה כי הולכים היום על 2'.

- אין זה מועיל לטעון טענה בסגנון: 'אני רואה שלא אכלו דגנים לפני מאה-אלף שנה, לכן אני בטוח שאסור לאכול דגנים  או מוצרי חלב'. יותר יעיל לומר - 'אני רוצה לבדוק בצורה מדעית אם מזון X טוב או רע', אני רוצה לאסוף נתונים. יכול להיות שהיו יתרונות באוכל של פעם, אך צריך לבדוק את זה באופן רציני ומדוייק.

(צילום Thinkstock).

סביר בהחלט שאדם כלשהו יעלה השערה כזו: "באבולוציה" של האדם,לא היו עד לשנים האחרונות מצבים, שהוא נע לאורך זמן במהירות גבוהה כמו ברכב, מטוס, או רכבת הרים. זה השתנה בחברה המודרנית, לכן יתכן שגופו לא מותאם אפילו לנסיעה ברכב רגיל, והדבר מזיק לו. כהשערה, הדבר לגיטימי לחלוטין, אך להגיד דבר כזה כעובדה, "רק כי כך היה בעבר", זה טיעון בוודאי לא טוב, ועשוי להיות לא נכון. יצטרך אותו מדען להמשיך לחשוב מה להשערתו עשוי להיות הנזק, ואיך לעשות ניסוי שיאשר או יפריך את השערתו, או לבדוק בספרות מדעית רלוונטית, יתכן שהדבר כבר נבדק.

- באים היום אנשים מצפון אמריקה ואומרים: 'אנו רואים שיש היום כל מיני בעיות של סוכרת, לחץ דם ועוד - אז פשוט נחזור לאכול את האוכל של פעם' - זאת במקום להגיד משהו מועיל יותר: 'בואו נבדוק באופן מדעי - אולי אוכל מסויים לא בריא'. כך יותר יעיל. חלק מהדברים כבר אי אפשר לבדוק כי המזון הזה כבר לא נמצא. בנוסף היה גיוון. בכל אופן כבר בדקו באופן מדעי דיאטות שונות, למשל דיאטה ים-תיכונית - וזה הוכח כנדרש.

- יש דעה שבגלל הרפואה של היום גנים רעים עוברים. אולם אבולוציה היא בהתאם לסביבה. היום מי שמשמין ומקבל סוכרת - זו מחלה, שיש לה קשר גנטי. אבל זה לאו דווקא אומר שזה רע מוחלט. בסביבה שבה יש מחסור, השמנה היתה יתרון - אגירת מקורות אנרגיה, ובתנאים אלה לא התפתחו השמנת יתר וסוכרת. כיום בחברת שפע זו מחלה. זו שאלה של סביבה, לא של טוב או רע מוחלט.

- בני אדם חיו בסביבות שונות, ואולי הותאמו אבולוצינית להיות מסוגלים להתמודד עם מגוון שונה. באנטרקטיקה למשל, היה הרבה בשר, מעט צומח ויכולת לגדל מזון צמחי בקרח, במקומות אחרים היה אחרת.

- אבולוציה אינה  תהליך אידיאלי, ואין לה יעוד.

יוצרת התמונה: Johanna Pung.

תפיסה לא נכונה של אבולוציה. לאבולוציה אין יעוד, היא אינה אידיאלית, וזה שאדם מרבה להשתמש כיום במחשבים, לא ישנה את הגנים שלו, כך שהדורות הבאים יותאמו טוב יותר למחשבים (אלא אם יהיה תהליך שבו מי שלא מותאם למחשב לא ישרוד, לא יעביר גנים הלאה, ומתאימים כן).

- באבולוציה רואים מגוון פתרונות לבעיה אחת. זו עוד סיבה למה אין רק דרך אחת. לדוגמה אצל אדם מונוגמיה היא פתרון אחד, וגם פוליגמיה. יש גם כמה דרכים לעשות סקס או לאהוב. דוגמה אחרת - בטבע היא שרואים מגוון עצום של חיות.

- היא אומרת לסטודנטים שלה בבדיחות הדעת, שאם שואלים אותם בכנס מדעי משהו - תמיד יהיה נכון אם הם יענו: "הו... זו שאלה טובה מאוד, וזה תלוי...".

-  יש גם יתרון אבולוציוני בזוגיות מונוגאמית. אדם הוא לא כמו הזוחלים שמטילים ביצה  וזהו. אחרי זה הוולד מסתדר לבד. התינוק האנושי זקוק לטיפול רב, וזכר שנאמן רק לאישה אחת - היה סיכוי יותר טוב שיעזור בטיפול ובהשגחה הרבים - וכך התכונה הזו עברה. אם הילד לא ישרוד, הגנים שלך לא יהיו בדור העתידי. גור של קוף, יכול להיתלות על אימו. תינוק של אדם לא יכול, יש לו מוח יותר גדול והוא צריך יותר טיפול. אם גבר אחד עשה הרבה ילדים, אך לא טיפל והם לא שרדו - הברירה הטבעית תדחה את הצורה הזו. כמובן יש עוד דרכים לתמוך בתינוק כמו לדאוג למזון ואוכל לאישה ולילד - אך אין סיבה לחשוב שמונוגמיה זה משהו מוזר ולא טבעי למין האנושי.

- מבחינה אבולוציונית - לעשות ילד ואז לא לטפל בו עד כדי כך שימות - זה גרוע כמו לא לעשות סקס. שורד מי שמשאיר גנים של עצמו. זה לא רק סקס, אלא גם שיהיה תינוק שישרוד.

- זה כמובן נכון, שגופנו לא התפתח בנסיבות שבהן היתה טלוויזיה והרבה מזון עשיר בקלוריות, אך דל בערכים תזונתיים, אולם באותה אין זה נכון ואין זה משקף את המציאות לטעון שהחיים לפני מאה אלף שנים היו קבועים ויציבים בכל העולם.

 - איך האבולוציה של האדם תמשיך ? - אחד הדברים שאנו לא חושבים עליו - זה למי יש יותר ילדים, או שיש גם אוכלוסיה גדולה שאצלם מצד אחד אין אמצעי מניעה ומצד שני אין להם גישה לרפואה מודרנית - אצלם הברירה הטבעית שונה. אחת ההנחות השגויות לגבי אבולוציה זה שאנו בדרך למקום כלשהו (למשל לקראת אדם יותר חכם). אבולוציה לא פועלת ככה, אלא היא בהתאם לסביבה שלנו.

------------------

* דעה נוספת - מאזינה מתייעצת עם התזונאית ד"ר אולגה רז על הבת והנכד שלה שהתחילו בדיאטת פליאו עתירת בשר - http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GEDHJF&c41t4nzVQ=KG

* מחקר על חולי לב, שם לא נמצאה תועלת בדיאטת רבת חלבון מהחי, שכפי שממליצים בסוג נפוץ של תזונת פלאו - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4619350,00.html

* כתבה בYNET - תרמית דיאטת הפליאו: מחקר מגלה שהאדם הקדמון אכל פחמימות. כפי שטענתי בתחילת הכתבה, לא כולם מתארים דיאטת פלאו אותו דבר, לכן הכתבה עונה אולי רק לסגנון אחד.

כיצד נראה התפריט הצמחוני של האדם הקדמון - בחפירות שבאתר הארכיאולוגי גשר בנות יעקב, נמצאו עשרת אלפים שרידים של צמחי מאכל, הכוללים לא פחות מ–55 מיני צמחים,  ציטוט : "עד היום, כשעסקו בתזונת האדם הקדמון, העיסוק היה בעיקר בהיבט של עולם החי, כי שימור העצמות היה הרבה יותר טוב מזה של חומרים אורגניים. ובאמת, באתרים רבים אין ממצאים צמחיים. מתרחשים בהם תהליכים שונים של חמצון ופעילות של מיקרו־אורגניזמים והם נרקבים", אומרת גורן־ענבר. "מה שאנחנו מראים כאן הוא שרוחב היריעה של התזונה מן הצומח היה הרבה יותר גדול משנוהגים לחשוב".

* טיעונים אבולוציונים נכונים ושגויים - האבולוציה מוסרית ?, שורד בה מי שחזק ? האדם הוא היצור הנעלה ביותר בה ? - יש תשובה.

* יש לזכור, שבעבר היו תקופות מחסור, היה רעב, מזון לא חיכה במקרר,  במכולת, או בקופסאות שימורים ישנות.

אנשים שסבלו מרעב קשה, לא התעסקו בתפריט קבוע, או בשאלה מה עדיף פחמימות או חלבונים, אכילת מזון מאוזן, אלא ב"העיקר למלא את הבטן במשהו", העיקר לשבוע קצת, להביא משהו לילדים.

* בטבע יש עונות. עץ נותן פרי בזמן קצר מסויים. מנצלים את השפע, אוכלים הרבה ממה שיש, ואחרי זה אין. יתכן שבגלל זה החיבה האונברסלית למתוק. כשעץ נתן פרי, מי שאכל מעט, חזר למחרת, אולי כבר משהו אחר אכל לו - אדם, תולעים, ציפורים או שהפירות נרקבו. מי שזלל וזלל במקום, היה לו יותר סיכוי לשרוד. כעבור זמן קצר ממילא העונה חלפה. להבדיל היום, השפע לא נגמר ומי שזולל וזולל, עשוי לפגוע בשרידותו לאורך זמן.

* כפי שהיום יש תפריטים שקשורים בדת או אמונה מקומית ללא קשר לבריאות, סביר שהיה גם אז.

------------------

המלצה על ספר "הגנת מעברות פתיים" ספר ישן וטוב, ואקטואלי עד היום לפרטים - הגנת מעברות פתיים - ספר מומלץ, המלצות ספרים

שניצל עוף או שניצל סויה ? מי מזיק יותר לסביבה ?   בהרבה מקרים דווקא השניצל סויה !   וגם חלב סויה מזיק יותר לסביבה מחלב פרה   מחקר חדש: הדיילי מייל נתן לו את הכותרת: "איך צמחונות גורמת יותר נזק לסביבה מאכילת בשר", והטיימס: "טופו יכול להזיק לסביבה יותר מאשר בשר, כך מצא מחקר של WWF"

קניית אייפון / סמרטפון או טאבלט בחו"ל - מאמר על מה שצריך לדעת קישור - קניית אייפון, טבלט, סמארטפון בחו"ל