תולעת הפארק - ספירוצרקה לופי

מבוא: צרה חדשה באה לכלבים בשנים האחרונות - תולעי הפארק. צרה שהתפתחה למימדי מגפה. במאמר זה "נתחיל בסוף", בטיפול המומלץ, עם המלצה חמה לקנות עם מרשם מווטרינר את החומר שנותנים כטיפול שגרתי למניעת המצב המסוכן, ובקשה ממנו לקבל הדרכה לשימוש בזריקה. עלות החומר שבכל זריקה זולה מאוד, לא מדובר בפעולה מסובכת, לומדים אותה ב5-10 דקות, אבל יתכן שאם לא תבקשו מהווטרינר, הוא לא יתנדב בעצמו מרשם, וחבל כי כך רבים ימנעו ממתן טיפול בשל המחיר והטירחה, וחלק אחר ישלם תשלום גבוהה עבור פעילות פשוטה ושיגרתית.

עוד דבר שחשוב לדעת, הכדורים הרגילים לטיפול בתולעי מעיים לא יעילים נגד תולעי פארק, אך יש טיפול מונע באמצעות גלולות סנטינל, גלולות אלו יקרות. הרחבה בהמשך. עוד המשך המאמר הסבר על תולעת הפארק, מקור שמה, דרכי ההדבקה וההימנעות מהדבקה, וההבדלים המשמעותיים בין תולעת זו לתולעי מעיים.

 בקשו מהרופא מרשם לתרופה

מי מאיתנו לא לקח תרופות, ולאיזה תרופות אין תופעות לוואי ? אנו ו/או אנשים קרובים לנו נזקקים לתרופות שלקיחה לא נכונה שלהם, למשל כמות לא נכונה יכולה להיות מסוכנת, אבל בכל זאת עושים זאת, ובאחריות, וכמובן בצורה מסודרת לאחר יעוץ עם רופא, וקבלת מרשם לתרופה. במקרה של תולעת הפארק, Spirocerca Lupi, יש לתת את התרופה כזריקה, ולכן לפתע זה נתפס בעיני רבים כדבר מסוכן יותר מכדור, אולם אין זה כך, בהנחה שכמו במקרים אחרים ניגשנו באופן מסודר לווטרינר ביקשו מרשם או קנו דרכו את התרופה וכמובן הדרכה. יתר על כן, בעוד שברוב המקרים התרופה שקיבלנו היא לאחר שאובחנה מחלה, וזו גם מיומנות שנדרש עבורה רופא, במקרה הזה מדובר על תרופה שניתנת באופן שיגרתי, אם יש או אין תולעים, לכן זה אמור להיות יותר פשוט.

החומר המוזרק למניעת התולעת הוא נפוץ מאוד בחקלאות ועלותו נמוכה מאוד (לא שקלים אלא אגורות לזריקה) אחת לשלושה חודשים. אך לרוב אנשים הולכים לאיש מקצוע כדי לקבלה, לכן משלמים הרבה יותר, או שפשוט נמנעים מכך בשל עלות גבוהה ואדם שכל חייו שמגדל כלב או כמה כלבים עשוי להגיע להוצאה של עשרות אלפי שקלים ויותר, אם  ישלם לפי "המחירון המומלץ" של הווטרינרים. מדובר גם טירחה לא מעטה בהגעה למרפאות והמתנה, אפשרות הדבקה במחלות במרפאה, שהרי כלבים חולים רבים מגיעים אליה.

הפיתרון הוא לא להאשים את הווטרינרים, אלא לתת את הזריקה נגד תולעת הפארקים לבד בצורה מסודרת לאחר שקונים מווטרינר את הזריקה או שמקבלים מרשם מהווטרינר לקנייתה, וכמובן הדרכה איך לתת. יש גם מי שיצטרך להתגבר על מחסום פסיכולוגי שיקשה עליו לעשות את זה. קשה בהתחלה מבחינה פסיכולוגית לתת זריקה ליצור חי.

שוב יודגש, עלות החומר המוזרק עצמו אינו עניין של שקלים, אלא של אגורות, אבל ווטרינרים נוהגים לקחת יותר, וחלק מהסיבות מוצדקות: התפרנסות, החזקת מרפאה, תשלום מיסים, וכמובן לא נשכח שאנו הלקוחות לא נכנסים עם הכלב ולאחר דקה יוצאים, אלא אנו גם בד"כ מדברים, שואלים עוד שאלות, וגם זה צריך לשלם, ככלות הכל מדובר באיש מקצוע מכובד. לאחר אבחנה, מתן הזריקה עצמה אומנם אינה יותר מסובכת מלשים פלסטר עם מישחה, וגם לא לוקחת יותר זמן, אבל אם אתה לא רוצים להשקיע כמה אגורות בפלסטר ומשיחה ומעדיפים שווטרינר יעשה את זה בשבילכם, ויחזיק בשביל זה קליניקה שתהיה פתוחה גם אחרי הצהריים, אז תצטרכו לשלם יותר.

החומר המוזרק נפוץ בחקלאות אצל בהמות, לכן גם זול, וגם בד"כ נמכר בבקבוקים גדולים. אפשר פשוט לבקש מהווטרינר שיתן מזרק עם החומר לזריקה הבאה. כך יש כמות קטנה, ומזרק ומחט מוכנים. לא מזריקים לווריד, אלא מתחת לעור, שזה פחות מסובך.

הידבקות בתולעת פארקים מסוכנת, ובמקרה של הדבקה שלא מטופלת במהרה, הסבל לכלב רב, הטיפול יקר, וכלבים אחרים עשויים להידבק. בנוסף, גם אם מצליחים להשמיד את תולעי הפארק בגוף הכלב, עדין יתכן אצלו נזק גופני בלתי הפיך.

 תולעים אלה אינם מסוכנות לאדם.

למי שקל לעמוד בהוצאות טיפול אצל ווטרינר, שימשיך. אבל מי נמנע בשל כך, מסכן את הכלב שלו, והווטרינר שטובת החיות לנגד עיניו בוודאי שישמח לעזור, וכפי שניתן לקנות כדורים נגד תולעים ולשלם רק עבור הכדורים, כך ניתן לקנות את החומר ולהזריק לבד, אם יכולים להתגבר על מחסום פסיכולוגי של לתת זריקה. המיומנות הדרושה לביצוע זריקה הספציפית נמוך מלשים על הכלב ספרי נגד פרעושים.

החוק בישראל מחייב צריך מרשם מרופא. בחו"ל ניתן לקנות את התרופה הזו ללא מרשם. אתרי אינטרנט רבים מציעים זאת, אבל זה לא עושה את זה חוקי לייבא באופן עצמאי. כמו כן מומלץ לא לזלזל, חשוב לדעת לעשות את הטיפול נכון. יש גם כלבים שעשויים להיות רגישים לחומר. אם כלבכם אף פעם לא קיבל זרקה כזו יש להיזהר, ועדיף לעשות את הזריקה הראשונה אצל ווטרינר. ידועים במיוחד כרגישים כלבים מגזע קולי, בורדר-קולי, רועה אוסטרלי וכלבים המעורבים עם גזעים אלה.

בצד החשש מסיכון צריך להזכיר את הסיכון גדול ביותר והוא תולעת הפארק עצמה, והסיכון שרבים נמנעים מלטפל בה בגלל הטירחה ומחיר. בידקו בסביבתכם כמה באמת עושים טיפול מונע קבוע, וסביר שתגלו שהרוב לא עושים. וזה הסיכון האמיתי בהידבקות הכלב שלכם, בגילוי הדבר רק בשלב המאוחר המסוכן והיקר לטיפול והמשך הדבקה של כלבים אחרים, בגללכם.

רגע רגע - אולי יגיד מישהו: מה פתאום שאדם פרטי ייתן זריקה ? ומה פתאום שווטרינרים יסכימו לוותר על פרנסתם ?

נענה בקיצור: 1. אנשים רבים נותנים אפילו לעצמם או לקרוביהם זריקה, למשל בחלק ממקרי הסוכרת. 2. תזכרו שמדובר כאן בטיפול שגרתי כמו למשל כדור למניעת תולעים, רק שכאן מדובר בזריקה.

אם תשובה זו אינה מספקת אתכם, הינה 3 קישורים:

מאמר: ביקורת על תעשיית החיסונים לכלבים וחתולים

מאמר: בעיית הזריקות בטיפולים אצל ווטרינרים מסחריים באופן כללי

אילו אותה תרופה על בעיותיה היתה יכולה להינטל בצורת סירופ או כדור, הרי היה ברור שכמעט אף אחד לא היה חושב לגשת לווטרינר רק כדי שיתן את הסירופ או הכדור כטיפול שגרתי מונע. ההבדל היחידי שזה זריקה פשוטה, זה הכל.

*** אימרה - "קשה לגרום לאדם להבין משהו, כשהמשכורת שלו תלויה בכך שהוא לא יבין את זה" (אפטון סינקלייר, סופר ועיתונאי)  

עוד על תולעת הפארקים Spirocerca Lupi

ספירוצרקה לופי, Spirocerca Lupi זה השם המדעי למה שמכונה בעברית "תולעת הפארק" או תולעת חיפושית הזבל. השם, תולעת פארק, ניתן לה משום שנתגלתה בהתחלה בישראל באזור פארק הירקון, והשם הנוסף, "תולעת חיפושית הזבל", הוא משום שדרך הדבקה נפוצה (אך לא בלעדית) של הכלב בפארזיט הוא ע"י אכילה של חיפושית זבל, שכשמה כן היא - אוכלת זבל, וּבמקרה שהחיפושית אכלה זבל, צואה של כלב נגוע, בוקעת בתוך החיפושית תולעת זעירה שמדביקה את הכלב שאכל את החיפושית. הכלב מפריש את ביצה בצואה שלו, חיפושית זבל אחרת אוכלת אותה, כלב אכל אוכל את החיפושית, וחוזר חלילה, וכך מתבצעת הדבקה.

אפשרות אחרת להידבקות יכולה להיות גם מאכילת דברים באזור שהייתה בו החיפושית, או מאכילת בעלי חיים שאכלו אותה כמו צפרדעים, לטאות, מכרסמים ועופות לא מבושלים (לפי http://www.peteducation.com/article.cfm?c=2+2107&aid=765 וגם http://www.merckvetmanual.com/mvm/index.jsp?cfile=htm/bc/23501.htm).

חיפושיות זבל הן קבוצה עם כמה מינים. הן מצויות מאוד בארץ, יכולות להיות בדשא, בצואה, בשאריות מזון, בבעלי חיים שאכלו אותן. כלב יכול לבלוע חיפושית "בטעות", למשל כשאוכל דשא, או אוכל משהו מהאדמה, או שותה מכלי מיים שחיפושת כזו נכנסה אליו בטעות, והכלב בולע את החיפושית עם המיים, וכך נדבק בטפיל.

אם כן תולעת הפארק / תולעת חיפושית הזבל, Spirocerca Lupi, ספירוצרקה לופי -  הם כינוי לאותו דבר. בשונה מתולעי מעיים, תולעת זו עשויה לחדור לוושת של הכלב, לאבי-העורקים ולעמוד השידרה ולמקומות נוספים, ולגרום צרות צרורות, סבל לכלב ואף מוות. לרוב הכלב שנדבק לא מראה סימנים קליניים גלויים כלפי חוץ עד שהמצב ממש חמור, ואם רק אז מחליטים לטפל, אחרי שכבר נתגלו סימנים קשים מהתולעת, הטיפול ממושך ויקר, ולא בטוח ירפא כל נזק שכבר נגרם.

מה רואים כלפי חוץ בשלב החמור ? הינה חלק מהסימנים: הקאה, קושי בבליעה ופליטת מזון, שילשולים שיכולים להיות גם דמיים, חולשה, הפרשת יתר של רוק, שיעולים, ולצערנו גם מוות פתאומי.

מאחר שתולעי הפרק חודרות לאותם מקומות שהוזכרו, ואינם במעיים, לא נוכל לראותן בצואת הכלב, והטיפול בהן אינו יעיל באמצעות כדורים מקובלים נגד תולעי מעיים, אם כי יש כדורים שאפשר להשתמש בהם כטיפול מונע (סנטינל Sentinel). המחיר של כדורים כאלה יקר מיתר הכדורים נגד תולעים.

מאחר שכך הומלץ לתת זריקה אחת ל3 חודשים, וכך לקוות שגם אם היתה הדבקה היא לא תגיע לשלב המסוכן ותיגדע בעודה באיבה. כמו כן לא ימשיך הכלב המודבק להדביק כלבים אחרים. מה חבל שכה רבים נמנעים לתת את הטיפול בשל עלות הווטרינר והטירחה להגיע אליו, ולכן כה הומלץ בחום: הקדישו 5 דקות מזמנכם לנושא ולימדו לטפל לבד. מתן הזריקה מהיר, פשוט וזול. אין טיפול זה מסוכן יותר ממתן תרופה אחרת במרשם מרופא, צריך רק להתגבר על המחסום הפסיכולוגי שמדובר בזריקה.

בלא מעט מאמרים מכונה זריקה זו "חיסון נגד תולעת הפארק", יש להדגיש שהמינוח חיסון במקרה הזה לא מדוייק. לא מדובר בחיסון בו הגוף יוצר נוגדנים נגד התולעת, אלא בחומר שהורג את התולעת אם היא בשלבים הראשונים (בשלבים מאוחרים יותר כבר לא מטפלים בזריקה אחת כזו), ונשארכ28 יום בגוף כך שיגן נגד הידבקות. ההגנה אם כן, אינה לכל ה3 חודשים.

מניעה אמיתית נגד תולעת הפארק באופן תיאורטי יכולה להיות בסביבה נקיה לגמרי שבה אין לגורמים שמביאים את התולעת יכולת לחדור. זה בד"כ לא רק לא מעשי, אלא גם התעללות בכלב. יש מאמרים בהם הכותבים מציעים דרכי מניעה כמו לקשור את הכלב כל הזמן, להשגיח שלא יאכל כלום ולשים מחסום על פיו כשהוא מחוץ לבית. אם ללא קשר לתולעת הפארק אתם נאלצים לעשות את זה, אין זה המקום לדון בכך, אבל אתם לא חייבים לעשות את זה, ספק אם זו הדרך הטובה למניעת המחלה. שכן הטיפול בכלב יהיה סובב יום ולילה סביבה החרדה מהתולעת. כלב ששיחק וטייל פתאום יהיה כל הזמן קשור ועם זמם (מחסום) על הפה. הפה של הכלב הוא לא רק לאכילה ונשימה. תראו איך כשהכלבים משחקים הם משתמשים בו הרבה, איך הם אוהבים לכרסם דברים, אוכלים עשב גבוה בפארקים,  כמובן מלחיתים (הלחתה, מלשון לחות, היא פעולת צינון הגוף המכונה בסלג "עם הלשון בחוץ"). כלב כל הזמן קשור ועם מחסום סובל ועשוי לפתח בעיות התנהגות בגלל המצב "תנאי בית הסוהר". אני יודע שיש אילוצים כמו בעיות עם אנשים בסביבה, רק אומר שלא מומלץ לנהוג כך רק בשל התולעת. קחו בחשבון שגם ככה רוב הכלבים בארץ עושים פחות מדי פעילות שהם אוהבים לעשות.

לכן שוב, אין אלא להמליץ: תנו לכלב חופש ככל הניתן, ונגד התולעת את הטיפול המונע והזול. תמנעו סבל והדבקת כלבים אחרים.

דעות נגד ה"חיסון" - נצטט מתוך מאמר שכתבה דר' אורית תדמור יהלום: "ה"חיסון" מפני תולעת הפארק איננו משמש כחיסון, כפי שנחשב בטעות על ידי רבים מהקליינטים. זהו טיפול בחומר כנגד תולעים ויעילות רבה מאוד כאשר הכלב חולה, אולם איננו יעיל לחלוטין במניעת המחלה. כלומר אם הכלב קיבל "חיסון" וידבק בעוד שבועיים הכלב יחלה במחלה. כך שמי שחושב שיתן חיסון והכלב לא ידבק טעות בידו. לחומרם אלה השפעה קשה ותופעות הלוואי רבות מפגיעה בכבד, פגיעה בכליה וגידולים סרטניים באזור ההזרקה. בשל תופעות הלוואי אינני ממליצה על טיפול זה כל 3 חודשים, כפי שרופאים אחרים ממליצים, אלא רק מקרה הצורך, כאשר הכלב מראה סימנים קליניים, וגם אז אני חוזרת על הטיפול פעמיים עד שלוש פעמים בלבד בהתאם לצורך. כיום נכנס  חומר מיוחד שפותח בברזיל וכל יעודו טיפול בתולעת הפארק. במקרים הקשים ביותר אני מטפלת בחומר זה עם אחוזי הצלחה גבוהים. (המאמר המלא כאן)

ומה אם בכל זאת לא עושים טיפול מונע כל 3 חודשים ? - כפי נאמר רבים לא עושים את הטיפול המומלץ נגד תולעת הפארק, ואם כבר אתם כאלה, לפחות תשימו לב שבקיץ תולעת הפארק נפוצה יותר, ואז כדאי יותר לשים לב ולשקול בכל זאת. כלב עם נטיה "לאכול כל דבר" הוא יותר בסיכון, ואם הכלב שלכם עם נטייה כזו כדי לכם לשקול את הסירוב לתת טיפול מונע, כמו כן תתעניינו אצל בעלי כלבים באזור שהכלב שלכם מסתובב, אם ידוע להם על כלב שנדבק. ברור שבאזור אם נגיעות גבוהה הסיכון גבוה יותר להדבקה, ובאזור שלא היה בו בכלל מקרה תולעת הפארק הסיכון הרבה יותר נמוך. ככל שהסיכון יותר נמוך, ההחלטה לא לעשות טיפול מונע יותר הגיונית, במיוחד למי שמוכן לחיות עם המשפט "תמיד יש פעם ראשונה".

מה עוד ?

יש תכשירים שמיועדים גם להשמדת פרעושים, קרציות, תולעי מעיים שונים, אקריות אוזניים ועשויים לטפל גם בתולעת הפארק. מחיר של המוצרים האלה יקר, אולם אם תעשו חשבון כמה עולה לקנות לחוד כדור נגד תולעים, לקנות לחוד תכשיר לפרעושים וקרציות, ועוד לשלם לווטרינר על טיפול לתולעת הפארק - יתכן שתמצאו כי יש לכם אפשרות זולה יותר.

1. שאלו את הווטרינר שלכם על טיפול באמצעות כדורי סנטינל, SENTINEL. כדורים אלו פועלים נגד מגוון תולעים רחב, לא רק כאלה שבמעיים, וגם מסייעים במלחמה בפרעושים, הם אינם הורגים פרעושים בוגרים, אך פוגעים בביצי הפרעושים, וכך המעגל של לידה ומוות נקטע.

* - מחיר של כדורי סנטינל ומידע נוסף באנגלית אפשר לראות ב http://search.store.yahoo.net/cgi-bin/nsearch?catalog=yhst-73074255423624&query=sentinel

2. שאלו את הווטרינר שלכם על טיפול באמצעות רוולשן Revolution, שהוא גם חומר המונע פרעושים ונמכר בחנויות ללא מרשם, ראו למשל בחלק הרלוונטי כאן או כאן. מתקציר הדברים שנאמרו עליו עולה, כי אין הוא מונע לחלוטין אפשרות של תולעת פארק, ואין הוא עדיף על הזריקה, אך הוא עדיף על כלום, ולעיתים מומלץ לכלבים הרגישים לזריקה. בהזדמנות זו נפנה לבעלי כלבים שכן נותנים זריקה נגד תולעת הפארק לכלבם, שלא ישתמשו דווקא במוצר הזה נגד פרעושים, כדי שלא יתפתח זן עמיד של תולעים ושל פרעושים למוצר, כפי שקורה הרבה פעמים, ואז אלה שלא משתמשים בזריקה נגד התולעת יעמדו בפני שוקת שבורה.
יש לציין שהמחיר של מוצר זה יקר בהרבה מעלות הזריקה (אם קונים לבד את החומר)

3. שאלו את הווטרינר שלכם, על Advocate, (בעברית כותבים אדווקט או אדבוקט), שהוא גם חומר המונה פרעושים ותולעים נוספות. להלן קישור בעברית, שיש בו גם קישורים למאמרים, וגם לתווית של התרופה - http://advocate3.webydo.com/. יש לציין שהמחיר של מוצר זה יקר בהרבה מעלות הזריקה (אם קונים לבד את החומר).

* אדבוקט ורוולושן, אפשר להזמין בארץ גם דרך האינטרנט. עשו חיפוש למשל, בזאפ.

4. קיראו על אלטרנטיבות נוספות - חיסון תולעת הפארק - שאלות שהייתי שואל את הווטרינר - http://www.petpet.co.il/parkworm-therapy-opinion-0082

5. לגדל תרנגולות בחצר - אם הן מסתובבות חופשי, הן גם אוכלות חיפושיות זבל בתאבון רב, וגם יטילו לכם ביצים. כמובן אין הן יכולות לאכול כל חיפושית בכל מקום.

* מחיר של דקטומקס Dectomax  - הזריקה שנותנים נגד תולעת הפארק בכתובת http://www.agri-med.com/site/255063/product/DECTO-100 . שם יש בקבוק של 100 מ"ל, הכמות הקטנה ביותר בה אפשר לקנות באתר, וזה אמור להספיק לשנים גם אם יש לכם כלב ענק.  אמרנו - זה חומר המוני בחקלאות, נמכר בכמויות גדלות, ומטפלים בו הרבה בבקר, ואפילו בארנבות נגד סקביאס. יש שם הזהרה גם לטיפול בכלבים, כלבי קולי ושלטי למשל זה יכול להרוג, גם כלבים מעורבים עם בני הגזע הזה. 50 מ"ל מוכרים למשל כאן - http://www.hyperdrug.co.uk/Dectomax-Sheep_Cattle-Injection-50ml/productinfo/DEC50/ וגם כאן http://www.bestpet.co.uk/detailed_product.asp?id=68144 

שימו לב - אם אפשר לקנות בחו"ל תרופות הללו ללא מרשם, זה לא אומר שכך גם בארץ. מי שרוצה לייבא באופן אישי מתבקש לברר את הפרטים ולהסדירם אם יש צורך. יתכן בהחלט שאסור לייבא מוצרים אלו ללא מרשם או אישור משרד הבריאות או משרד החקלאות. דבר נוסף - ביבוא מעל 50$ יש בד"כ מכס, מי שרוצה שיברר גם את זה. הקישורים הובאו להתרשמות מהמחירים, ואין הם תחליף לפגישה עם ווטרינר.

עד כאן.

תגובות, הערות והארות אפשר לכתוב לדוא"ל pinat_hay@hotmail.com

אם אתם רוצים שגם אחרים ידעו החשיבות ועל האפשרות של בקשת מרשם - שילחו להם את המודעה הבאה:

חזרה לדף הראשי של אתר פינת החי

שניצל עוף או שניצל סויה ? מי מזיק יותר לסביבה ?   בהרבה מקרים דווקא השניצל סויה !   וגם חלב סויה מזיק יותר לסביבה מחלב פרה   מחקר חדש: הדיילי מייל נתן לו את הכותרת: "איך צמחונות גורמת יותר נזק לסביבה מאכילת בשר", והטיימס: "טופו יכול להזיק לסביבה יותר מאשר בשר, כך מצא מחקר של WWF"

קניית סמרטפון או טאבלט בחו"ל - מאמר על כל מה שצריך לדעת למאמר - קניית סמארטפון בחו"ל